כמעט ארבע שנים חלפו מאז שנכנס תיקון 23 ל"חוק השקעות משותפות בנאמנות" לתוקף ונראה כי לקראת סוף שנת 2019 מתחיל המהלך לשאת פירות ראשונים.
קרנות נאמנות זרות מציעות לציבור בישראל יחידות שקיבלו היתר מטעם הרשות לניירות ערך ובתנאים המיוחדים שקבעה, כך שכל משקיע יכול לגוון את תיק ההשקעות שלו ולפזר את השקעותיו גם אל מעבר לים. והבונוס: סנונית ראשונה מקרן בלאקרוק בשיתוף עם בית ההשקעות אלטשולר שחם תשווק 15 קרנות סל זרות בשקלים באישור הרשות לני"ע, כך שהיא תפטור אתכם מעמלת המט"ח הגבוהה ותגביר בכך את התחרות לטובת הצרכנים הישראליים.
קרנות נאמנות זרות בשקלים: בשורה חדשה לרפורמה הישנה
ויכוח השקל-מט"ח הוא הבסיס לחזון והרפורמה משלהי 2016, אז ניתנה ההחלטה לשווק קרנות זרות לציבור הישראלי אם כי במטבע זר בלבד, מה שגרם לקרנות אלה לנחיתות מהרגע הראשון לעומת קרנות הנאמנות המקומיות השקליות. הרשות לניירות ערך שקלה לאמץ את ההיתר לשווק קרנות זרות בשקלים, תעודות הסל וקרנות הנאמנות המקומיות התנגדו ובג"צ הוגש בנושא. וכך למרות שבמשך שנים אושרה בפועל כניסתן של קרנות זרות לשוק הישראלי, בעייתיות המטבע נותרה בעינה ורק קרנות זרות בודדות כמו גאם ופרנקלין טמפלטון שהשיקו קרנות נאמנות אקטיביות בלבד וחדרו אל השוק בישראל, היו שמורות לחובבי הסיכון הגבוה בשל החשיפה הדולרית. וגם אז, נחשבו לפחות פופולריות בקרב יועצי ההשקעות של הבנקים.
נכון להיום (אוקטובר 2019), קיימות בישראל מספר קרנות זרות הנסחרות בשקלים המתחרות ישירות בקרנות הסל של בתי ההשקעות השונים בישראל. חלקן הן קרנות עוקבות מדדים כמו s&p ונאסד"ק, חלקן קרנות סל מגזריות בפיננסים, טכנולוגיית מידע ובריאות וחלקן קרנות סל העוקבות אחרי המדד האירופאי (MSCI Europe) ואג"חים ממשלתיים קצרי טווח (שנה עד שלוש) בארה"ב. ולמרות הפעילות בשקלים – קרנות זרות אלה עדיין לא מגדרות את החשיפה למט"ח וממשיכות להיות מושפעות גם עכשיו משערי המטבע הזר, כך ששינויים בו משנים בפועל את התמחור השיקלי. וכעת נשאלת השאלה – האם השקעה בקרנות נאמנות זרות היא כדאית? ואם כן, למי?
מגמות שוק הקרנות הזרות בעתיד הקרוב
בענף מרוצים מהתחרות כל עוד היא נשארת הוגנת ובעלת תנאים זהים לכולם, אך יש גם מי שמתנגד לכך בטענה שהמהלך עתיד לפגוע במנהלי הקרנות הישראליים. על פי הטענות, קרן בלאקרוק שתופעל "בשלט רחוק" על ידי חברה מתווכת מאירלנד, נהנית מהטבת מס שלא ניתנת לשום קרן ישראלית על מדדים דומים, מה שיגרום לה להציג בקרוב ביצועים טובים יותר, למרות שמכשירי ההשקעה נותרים זהים. איגוד קרנות הנאמנות פנה במכתב למנהלת קרנות נאמנות ברשות לניירות ערך והחלטה עדכנית טרם ניתנה בנושא.
בישראל כיום על פי בכירים בענף, קיימות למעלה מ-650 קרנות סל תחרותיות בישראל וההערכה של בכירים אלה היא שהרגולציה החדשה (אישור לקרנות הזרות לפעול בשקלים) תגרום יותר נזק מתועלת ולא תביא בשורה צרכנית אמיתית לקהל הישראלי. מנגד טוענות חברות ההשקעות הבינלאומיות, שהקרנות האקטיביות הזרות שנסחרות ביורו או דולר הופכות את תהליך הרכישה ליקר ומסורבל ובשל כך לא נגיש מספיק ללקוחות הקצה.
האם הקרנות הזרות זולות יותר מהמקומיות? עדיין לא בטוח
לכן בנוגע לשאלה האם השקעה בקרן זרה היא כדאית, נענה שזה תלוי מאוד בסוג המשקיעים שאתם, ברמת הפיזור והסיכון שלכם. קרנות זרות יכולות לכלול דמי ניהול נמוכים ואיכותיים, לצד שורה של קרנות מחקות העוקבות אחר מדדים. מנגד, כל עוד קיימת חשיפה למט"ח וצורך במומחיות רבה בניהול כספים בבורסות זרות, מדובר בסיכון ברור למשקיעים העשוי להפוך גם את דמי הניהול לפחות אטרקטיביים. ועם זאת, קיימת תמיכה רבה של הרשות לניירות ערך בהזרמת קרנות זרות נוספות לשוק הישראלי על מנת לעודד את התחרות, כך שסביר להניח שהשוק יעבור בקרוב למיקוד בקרנות הזרות המשווקות דרך מערך הייעוץ הבנקאי ויזכו לתמיכה ופופולריות גבוהים יותר כבר ב-2020.
