למה לא נוהרים למאגר נתוני האשראי?

למה לא נוהרים למאגר נתוני האשראי?

מאגר נתוני האשראי זהו פרויקט גדול ומורכב שהובל על ידי בנק ישראל במטרה להגדיל את התחרות בשוק האשראי ולהוזיל את העלויות של ההלוואות באמצעות שיפור השקיפות של המידע שיהיה למלווים על הלווים הפוטנציאליים.

המאגר כבר עלה לאוויר, אך בפועל אף אחד לא נוהר אליו, לא הבנקים הגדולים הנהנים מנתח השוק הגדול ביותר בתחום האשראי, למעלה מ- 80%, לא חברות האשראי וגם לא האזרחים, הלווים הפוטנציאליים.

הגופים המלווים את הכסף, הבנקים והגופים החוץ בנקאיים, מוטרדים מחבלי הלידה הצפויים בשל המורכבות הטכנולוגית וקשיי התפעול, האזרחים חוששים מאובדן הפרטיות ומפגיעה בתחומים שונים ולא רק בתחום ההלוואות, וברקע לעליית המאגר קיים החשש כי המאגר החדש לא רק שלא יאפשר תחרות בריאה והגדלת האשראי, אלא הוא יביא לתוצאה הפוכה של מחנק אשראי ועליית ריביות, בעיקר ללקוחות הבינוניים והקטנים.

מאגר נתוני האשראי איך זה עובד?

מאגר נתוני האשראי אמור לכלול מידע מצבת החוב של כל לווה ועל היכולת שלו לפרוע את ההלוואות. בהתאם לנתונים האלו יוכלו הגופים המלווים להעריך את יכולת הסיכון של כל לווה ולהתאים לו הלוואה המתאימה לנתוניו באופן אישי.

כיום רק הבנקים הגדולים נהנים מהמידע הפיננסי על אודות לקוחותיהם ויודעים לבחון היטב את כל הסיכונים כאשר הלקוח שלהם מבקש מהם הלוואה, בעקבות המאגר גם הגופים החוץ בנקאיים יוכלו להעריך את הסיכונים ובעקבות זאת להוזיל את הריבית ללקוחות שייראו להם לקוחות טובים, ללקוחות ללא רמת סיכון גבוהה.

במאגר נתוני האשראי על הלקוח להביע את הסכמתו כדי שנותן האשראי יקבל גישה אל מאגר הנתונים החדש.

בנק ישראל יקבל באופן שוטף נתונים מהבנקים ומגופי האשראי האחרים, יעביר אותם ללשכות האשראי וייתן דירוג אשראי לכל לקוח. כדי לדרג את הלקוחות לאחר העברת הנתונים העניק בנק ישראל רישיון לשלוש לשכות אשראי שרק להן תהיה גישה אל המאגר. לשכות האשראי שנבחרו הן דן אנד בדרסטריט, BDIוקו מנחה. לשכות אשראי אלו הן שידרגו את רמת הסיכון של הלקוחות על בסיס הנתונים שיועברו אליהן.

כאשר גוף פיננסי ירצה לקבל מידע על אודות לווה פוטנציאלי הוא יפנה אל אחת מלשכות האשראי שנבחרו ויקבל ממנה את הנתונים הנדרשים.

מאגר האשראי יכלול את כל הנתונים ההיסטוריים של הלקוח בתחום האשראי בשלוש השנים האחרונות. הוא יפרט אילו הלוואות לקח הלקוח, מהי מסגרת האשראי שאושרה לו בבנק, מהי מסגרת האשראי שאישרה לו חברת כרטיסי האשראי, מה גובה ההלוואות שקיבל הלקוח מהבנק או מחברת כרטיסי האשראי, מהי היסטוריית התשלומים שלו, האם הוא פורע את הלוואה בזמן או מאחר בתשלומים, האם יש נכסים שהוא שעבד על מנת לקבל את ההלוואה ועוד.

מאגר נתוני האשראי החדש לא יכלול את המידע על אודות גובה הריבית שמשלם הלקוח על הלוואותיו השונות, הוא לא יכלול מידע על הנכסים שיש ללקוח, חוץ מהנכסים המשועבדים, ולא מידע על ההכנסות החודשיות שלו.

ובניגוד למאגרי נתונים מקבילים בעולם, מאגר הנתונים הישראלי לא יכלול נתונים על עמידה בתשלומי הארנונה, עמידה בתשלום חשבונות החשמל וספקים נוספים.

מאגר נתוני האשראי בנוי על עיקרון ההדדיות. רק גופים שהעבירו נתונים, יקבלו נתונים. לפי החוק הגופים המחויבים להעביר נתונים אל מאגר האשראי הם חברות כרטיסי האשראי, הבנקים, בנק הדואר וגופי אשראי חוץ בנקאיים המנהלים תיקי אשראי בגובה של יותר מרבע מיליון שקל.

למה הוקם המאגר?

בשנים האחרונות קמו יוזמות שונות לשיפור התחרות בשוק ההלוואות והאשראי, שוק שנשלט עד היום כמעט באופן מוחלט על ידי הבנקים הגדולים. נתוני הסטטיסטיקה מלמדים כי למעלה משמונים אחוז מהנוטלים הלוואות בישראל, מקבלים את ההלוואות באחד מהבנקים,

הצורך בהקמת המאגר נולד מתוך הבנה שהשליטה של הבנקים בשוק האשראי ללקוחות הפרטיים נובעת מהידע הרב שיש לבנקים על אודות הלווים הפוטנציאליים. הבנק מסכים לתת הלוואות ללקוחות מאחר שיש לו נתונים רבים המאפשרים לו לאמוד נכון את רמת הסיכון של כל לקוח ובהתאם לכך להציע לו את ההלוואה המתאימה לו.

הקמת מאגר שיהיה פתוח וגלוי לכל הגופים המציעים הלוואות תשפר דרמטית את היכולת שלהם להתחרות עם הבנקים הגדולים וגם הם יוכלו להציע ללקוחות שלהם הלוואות אטרקטיביות.

מה ההבדל בין מאגר הנתונים החדש למאגר הנתונים הישן?

מאגר הנתונים החדש שעלה לאוויר אינו המאגר היחיד ואינו "המצאה חדשה". כבר במשך שנים רבות מפעיל בנק ישראל מאגר נתונים.

מאגר הלקוחות הישן היה מוגבל למדי וכלל רק נתונים שליליים על הלקוחות כמו פשיטות רגל, פתיחה של תיקים בהוצאה לפועל, לקוחות מוגבלים ועוד.

המאגר הישן שלח התראות באופן קבוע לגופי האשראי, כך הם יכלו לדעת "און ליין" על מצבו הפיננסי של הלווה שלהם, לעצור או להקטין את מסגרת האשראי וכמובן להימנע מנתינה של הלוואות חדשות. בנקים רבים נעזרו במאגר זה כדי לבנות מודל סיכונים, מודל שלפיו הם החליטו על גובה מסגרת האשראי ללקוחות שלהם, האם לתת לקוח הלוואה ואם כן, באיזה היקף ובאיזה מחיר.

העלייה לאוויר של המאגר החדש מבטלת את השימוש במאגר הישן. אם בעבר ההתראות על מצבו הפיננסי של הלווה הייתה מגיעה מיד עם סימני ההידרדרות הראשונים במצבו, כיום החוק החדש אינו מאפשר לשלוח התראה או לאסוף נתונים על כל לקוח, רק אם הוא הסכים לכך מראש, ונכון להיום פחות מאחוז אחד של הלקוחות הסכים לכך.

מלווים רבים טוענים כי כעת הם נמצאים במצב ביניים, המאגר הישן כבר לא פעיל ואילו המאגר החדש אינו מספק מספיק נתונים ולא על כל הלווים, ולכן אין להם אפשרות לבנות מודל סיכונים חדש, גורם המקשה על פעילות האשראי הקמעונית.

הרעיון מעולה, המטרה טובה, אז מדוע לא רבים נוהרים למאגר האשראי?

האשראי הצרכני הוא בור השומן של המערכת הבנקאית. הבנקים מחזיקים במידע רב על כל לקוח , הם יודעים מה גובה ההכנסות שלו, מהם הנכסים הפיננסים שלו, האם יש לו הלוואות ומה היקפן ועוד. הידע הזה מהווה כוח רב המאפשר לבנקים להציע הלוואות אטרקטיביות ללקוחות המתאימים.

הבנקים חוששים שכאשר המידע על נתוני האשראי של הלקוחות יהיו פתוחים לכל גופי האשראי הם ידעו לתמחר נכון את הלוואות , ובעיקר להציע הלוואות אטרקטיביות ללווים הפוטנציאליים, הלוואות שיתחרו בהלוואות שמציעים הבנקים. עד היום כאשר המידע לא היה גלוי לגופים החוץ בנקאיים העוסקים בהלוואות, בשל חוסר מידע הם תמחרו את מחיר ההלוואה במחיר גבוה יותר ולא היוו תחרות אטרקטיבית לבנקים ששלטו בשוק ההלוואות.

הבנקים הגדולים חוששים גם מכניסה של שחקנים חדשים למגרש ההלוואות כמו למשל המוסדיים. המוסדיים מחזיקים בידיהם הון רב, מדי שנה זורמים אליהם מיליוני שקלים מכספי הציבור. עד היום הם חששו להיכנס אל שוק האשראי בשל המידע הפיננסי המועט שהיה בידיהם על הלווים הפוטנציאליים והחשש מהפסד כספים רבים בשל אי עמידה בפירעון ההלוואה.

מאגר האשראי החדש מעמיד למוסדיים מידע חשוב על אודות הלווים הפוטנציאלים, הודות לכך הם יכולים להעריך את רמת הסיכון של כל לקוח ולהציע הלוואות אטרקטיביות ללווים ברמת סיכון נמוכה ולהתחרות בבנקים.

חברות האשראי טוענות כי מטרות בניית המאגר נשמעות מצוינות "על הנייר", הן יוזילו את ההלוואות, הן יעניקו ללווים כוח מיקוח ועוד, אך במציאות זה רק ייקר את הלוואות בשל ההוספה של מנגנון מיותר שייקר את תהליך קבלת האשראי ויצור מסביבו תעשייה שלמה של תיקון הנתונים של מאגר האשראי.

הלקוחות הפרטיים מסרבים לחתום על הסכמה לקבלת גישה אל מאגר הנתונים שלהם. הסיבה המרכזית היא פגיעה בפרטיות וחשיפה מעמיקה של מצבם הפיננסי.

ההנחה הרווחת היום היא כי גישה אל מאגר האשראי תפגע בעיקר בלקוחות הבינוניים והחלשים. לקוחות אלו נוהגים לעתים ללקט הלוואות מגופים שונים כאשר כל גוף אינו יודע על ההלוואה שהעניק הגוף האחר. החשש הוא שהמאגר יציף את תמונת החוב של הלקוחות ויקשה עליהם לגייס הלוואות חדשות.

לקוחות רבים חוששים שכאשר הבנק יגלה שהם ממונפים יותר מכפי שהוא העריך, הבנק יפעל מיד לשיפור הפוזיציה שלו מול הלקוח הממונף וילחץ עליו לצמצם את מסגרת האשראי, לצמצם את הלוואות ובמקרים רבים אף ימנע מהם להעניק הלוואות חדשות.

החשש הגדול של רבים הוא כי דירוג האשראי ייהפך להיות חלק מתעודת הזהות כמו למשל בארצות הברית. בארצות הברית דירוג האשראי אינו מהווה רק כלי למתן הלוואות, אלא הופך להיות

חלק מתעודת הזהות. שוכרי דירות רבים בודקים את דירוג האשראי של השוכרים הפוטנציאליים, בעלי עסקים המעוניינים לקשור קשרים עסקיים עושים גם הם שימוש במאגר האשראי ויש אף הטוענים כי מאגר האשראי בארצות הברית משמש גם ככלי בדיקה בעולם הדייטים והשידוכים במטרה לקבל מידע פיננסי על החתן המיועד או על משפחתו.

יש החוששים כי אחת התוצאות של מאגר האשראי תהיה כמו בארצות הברית, שם נאלצים אנשים רבים לשלם כופר לחברות פיננסיים בדמות ריבית על הלוואות דמה כדי להעלות את דירוג האשראי.

אתם שואלים – המומחים עונים!

האם כל אחד יכול לדעת מה דירוג האשראי שלו?

כן, כל אחד יכול לקבל את הנתונים ישירות מבנק ישראל או לפנות אל אחת מלשכות האשראי הנבחרות ולקבל מהן, בתשלום, את דירוג האשראי שלו.

האם אפשר לצאת מהמאגר?

איסוף המידע על כל לקוח מתבצע באופן אוטומטי ללא בקשת רשות על כך. אך יש באפשרותך לפנות אל בנק ישראל ולבקש לצאת ממאגר הנתונים או להסכים להיכלל בו אך לדרוש שהנתונים האישיים לא יועברו ללשכות האשראי.

מהן ההשלכות של הבקשה להיגרע ממאגר הנתונים?

יש להניח כי מי שיבקש להיגרע ממאגר האשראי לא יוכל לקבל אשראי או לקבל אשראי בתנאים בעייתיים.

איך אני יכול לעקוב אחרי המידע הנאסף עלי במאגר האשראי החדש?

כל לקוח יכול לבקש מכל אחת מלשכות האשראי הנבחרות לקבל "דו"ח אשראי עצמאי" אחת לשנה ללא עלות כספית. אם נתקל הלקוח בידע שגוי על אודותיו הוא רשאי להגיש בקשה לתיקון המידע אשר נאסף עליו.

מה קורה אם קיבלתי דירוג נמוך?

אם קיבלת דירוג אשראי נמוך, סביר להניח כי תתקשה בקבלת הלוואות או שתידרש לשלם מחיר גבוה עבור כל הלוואה שתקבל. החשש הוא כי בהיעדר ברירה לווים רבים יצטרכו לפנות אל השוק האפור כדי לגייס אשראי.

חשוב לדעת כי גם לפני כניסת מאגר האשראי החדש יכלו המלווים לקבל נתונים שליליים על אודות הלווים ממאגר אשראי ישן שניהל בנק ישראל במשך שנים רבות.

איך אוכל לשמור על הפרטיות שלי?

אם הפרטיות חשובה לך. אתה לא חייב לתת אישור לבנק או לכל גוף אחר לגישה אל מאגר המידע. חשוב לדעת כי גישה אל מאגר המידע החדש מחייבת הסכמה של כל לווה ולקוח.

כתבות נוספות בנושא

הלוואות בצ'קים

לצד הגופים הבנקאיים, אשר מתנים הענקת הלוואה בשלל מאפיינים

הזינו את מספר הטלפון ושלחו לנו הודעה לוואטסאפ >>>