דיור ציבורי (הידוע גם בשם דיור סוציאלי) הוא מונח בתחום הנדלן המגדיר בניה, אכלוס וניהול נכסי נדלן עבור משקי בית שידם אינה משגת ואינם מסוגלים להשכיר או לקנות דירה בשוק הפרטי. את המדיניות, הכללים, התנאים שבהם צריך לעמוד משק בית כדי לזכות בדיור ציבורי קובעת המדינה ו/או ארגון ללא מטרות רווח, ובמקרים מסויימים אף המדינה ו/או ארגון ללא מטרות רווח גם יחזיקו בנכסים שניתנים וינהלו אותם בפועל לאחר האכלוס.
הרעיון שמאחורי דיור ציבורי נפוץ ומקובל בכל העולם, בין אם באופן מלא – מסירת דיור לאוכלוסיות מוחלשות, ובין אם בצורה עדינה יותר של סבסודים והנחות לאוכלוסיות מוחלשות, כדי שיוכלו להסתדר בשוק הדיור החופשי. קיימים מקומות בעולם בהם כמחצית מהתושבים נהנים מסבסודים עבור שכירות או ממגורים בדיור ציבורי על חשבון המדינה.
ישנן שתי מדינויות כשזה מגיע לדיור הציבורי – המדיניות הראשונה קובעת כי ינתן דיור ציבורי באופן המוני, עבור שכבות אוכלוסיה גדולות ורחבות, מתוך שאיפה ותפיסה חברתית שלפיה יש צורך לעזור ולתמוך באזרחים למען דיור ואכלוס של כלל תושבי המדינה כחלק מצורך חברתי בסיסי.
ממש כפי שמסובסדים במכולת מוצרי צריכה בסיסים כמו ירקות, חלב ולחם, וכפי שעלויות עבור מים הן נמוכות ומסובסדות על ידי הממשלה, כך גם, לפי המדיניות הזו, גם גזר דינו של הדיור בר ההשגה – להיות באחריות המדינה. במובן מסויים, לפי גישה זו, דיור הוא כמו חינוך או בריאות – לכלל תושבי המדינה מגיע להנות מזה. זוהי מדיניות מובהקת של מדינת רווחה שלא רק מנסה לתקן אי שיוויון בחלוקת עושר כלכלי, אלא שגם מנסה להטות את כנפי הקפיטליזם לכיוון שיוויון לכל.
המדיניות השנייה היא דומה ומזכירה יותר את המדיניות המקובלת כיום בעולם, וגם במדינת ישראל: דיור ציבורי ניתן עבור אוכלוסיות שאין ביכולתן לעמוד במחירי השוק הפרטי, כמוצא לחוסר בית. לפי מדיניות זו, מרבית אזרחי המדינה חיים וגרים בדירות בבעלותם, או שהם משלמים באופן פרטי את דמי השכירות עבורן.
דיור ציבורי בישראל
בארץ, הגורם שאחראי להגדיר את התנאים והכללים שלפיהם נקבע לאילו משקי בית מגיע דיור ציבורי הוא משרד הבינוי והשיכון. הדירות הניתנות במסגרת דיור ציבורי בארץ הן בבעלות ובניהול של חברות אכלוס שפועלות בתיאום משרד הבינוי והשיכון עד לאכלוס הדירות במשקי בית זכאים.
האוכלוסייה הזכאית בארץ קטנה, וזה כך בעיקר מאחר והיצע הדיור במסגרת דיור ציבורי נמוך – במרכז הארץ במיוחד, כאשר המצב בפריפריה מעט טוב יותר. הקריטריונים מגדירים בעיקר משקי בית במצוקה כלכלית חריפה או משקי בית שבהם קיימת מצוקה תפקודית קשה (אחד או יותר מבני הבית הם אנשים עם מוגבלות קשה, לדוגמא). בארץ, הזכאות ניתנת ביישוב שבו מתגורר הזכאי, כך שגם מקום המגורים של אדם יכולים להשפיע על יכולתו לקבל דיור במסגרת דיור ציבורי. עבור מתגוררים במרכז הארץ יהיה אפילו קשה יותר לקבל זכאות לדיור ציבורי.
מי זכאי לדיור ציבורי?
כלל האצבע בנוגע לזכאות לדיור ציבורי הוא קודם כל להיות חסר דירה ובית. חסרי בית מוגדרים כאנשים העונים לכל התנאים הבאים:
- אנשים שגילם מעל גיל 21, או משקי בית משפחתיים בהם הגיל אינו רלוונטי, כאשר התנאים מתקיימים עבור כל בני המשפחה.
- ב-10 השנים האחרונות לא היו להם זכויות ו/או בעלות או בעלות חלקית בדירה או בחלק מדירה.
- אין להם בעלות, חכירה, חכירה לדורות או מחייה בשכירות בדירה שבה הם דיירים מוגנים.
- אין להם חוזה לבעלות, חכירה או חכירה לדורות כלשהו כתוצאה מדירות הניתנות להם במסגרת ירושה, מתנה, נאמנות או כל דבר אחר.
- אין להם זכות ליחידת דיור או נכס נדלני מכל סוג במשק חקלאי או נחלה.
- אין ברשותם ולא הייתה ברשותם דירה בדיור הציבורי מהמדינה, והם אינם מקבלים ולא קיבלו מהמדינה סיוע או סבסוד בשכר דירה.
- הם לא קיבלו מהמדינה כספי סיוע לטובת שיפור תנאי הדיור עבור אנשים מוגבלים למטרות ניידות נוחה יותר.
- הם לא קיבלו מהממשלה מעולם שום סיוע כספי לדיור בהלוואה, מענק דיור כלשהו, או פיצויי פינוי.
- הם מעולם לא מכרו דירה, עבורה שילם משכנתא משרד הבינוי והשיכון, היה והיתרה שנותרה עבור המשכנתא נמוכה מ-63,515 ש"ח, או נמוכה מ-74,762 ש"ח אם מדובר בבני זוג או הורה יחיד או עצמאי.
- הורה עצמאי שהיה בעל זכות של עד 50% בדירה, הדירה נמכרה בעקבות מחלוקות זוגיות (כחלק מהליך גירושין או שלא), וב-5 שנים האחרונות לא היו לו זכויות נוספות כלשהו בכל דירה נוספת או אחרת.
- מי שהייתה ברשותו דירה במסגרת דיור ציבורי והחזיר אותה לרשות המדינה או הגורם לו הייתה שייכת הדירה – גם הוא נחשב חסר בית.
אם אתם עונים לתנאים שמוגדרים מעלה, אתם מוגדרים כחסרי בית, כך שאת הקריטריון המרכזי, הראשי, הראשוני עבור זכאות לדיור ציבורי – עברתם.
זכאות לדיור ציבורי תלויה בהיותכם חסרי דירה לפי המוגדר מעלה, ובנוסף, השתייכות לאוכלוסיה אחת לפחות מתוך הבאות:
- אתם בני זוג נשואים עם שלושה ילדים או יותר.
- אתם הורה חד הורי עם שלושה ילדים או יותר.
- אתם מרותקים לכיסא גלגלים.
- אתם מקבלים קצבת נכות כללית או קצבת נכות לנפגעי עבודה.
- אתם עולים חדשים או ותיקים במדינת ישראל.
- הינכם קשישים שמקבלים קצבאות קיום מהביטוח הלאומי.
כדי לזכות בדיור ציבורי, אין די בלענות על הקריטריונים והתנאים, יש צורך לבקש באופן פעיל להפוך לזכאי.
כעת נפרט מה אתם צריכים לעשות אם אתם חושבים שמגיע לכם דיור ציבורי ואתם עומדים בקריטריונים עבורו.
קבלת דירה במסגרת דיור ציבורי – כך עושים זאת
הוצאת תעודת זכאות
הנפקת התעודה עולה 30 ש"ח. התעודה תקפה ל-4 שנים ומונפקת מול משרד הבינוי והשיכון. במידה והפכתם לבעלי דירה במהלך 4 שנות הזכאות, הזכאות שלכם תופסק גם במהלך 4 שנות הזכאות. באופן כללי, כלל התנאים שזיכו אתכם בדיור ציבורי צריכים להתקיים לאורך כל 4 שנות הזכאות, אחרת הזכאות מפסיקה באופן מיידי.
המתנה לדירה במסגרת דיור ציבורי
הזמן שאותו אתם צריכים להמתין עשוי להיות ארוך, בהתאם לאזור המגורים שלכם – במרכז הארץ המצב יותר בעייתי ובפריפריה פחות. בכל מקרה, כל בקשה נבחנת לגופה וסדר העדיפויות נקבע לפי גודל הצורך וחומרת המצב. בזמן ההמתנה, תוכלו לבקש סיוע בדמי שכירות, עד שתנתן לכם דירה במסגרת דיור ציבורי.
קבלת דירה במסגרת דיור ציבורי
כאשר דירה מתפנה, או דירה חדשה הופכת לזמינה, והגיע תורכם לקבל דירה, תוזמנו לגשת ולצפות בנכס במדובר. תוך 4 ימי עבודה תצטרכו לספק תשובה חיובית או שלילית.
שימו לב! במהלך השהות שלכם בדירה, תהיו זכאים לשירותי תחזוקה ותיקוני ליקויים בדירה. כמו כן, במידה ומתעוררת בעיה בריאותית כלשהי או צפיפות באיזור הדיור, תהיו רשאים להחלפת דירה במסגרת הדיור הציבורי.
