ביטוח ימי – ההסבר המלא

בין אם רכשתם אוטו יקר אותו אתם צריכים לשנע לארץ ובין אם עיסוקכם העיקרי הוא ייבוא ויצוא מוצרים מעבר לים, כדאי שתרכשו פוליסת ביטוח ימי. מגוון הפוליסות הקיימות יכולות לבטח את מטענכם מפני פגיעות ממפגעי טבע, פגיעות בזדון וכן פגיעה בציוד עוד בטרם החל את מסעו. ההסבר ארוך, כך שכדאי להצטייד בכלי כתיבה. אתם תודו לנו בסוף. 

מה זה ביטוח ימי?

ביטוח ימי ואווירי, הוא בשמו הנפוץ יותר ביטוח ימי, הוא מוצר ביטוח שנועד לבטח שני גורמים. האחד הוא המטען הנשלח, הנועד לשם סחר בין לאומי, בין אם עובר ביבשה או בים. השני הוא כלי התעבורה המשנע את אותו מטען, בין אם כלי שיט ובין אם מטוס. הביטוח הימי מספק מענה לחששותיהם של אותם סוחרים, שכן הביטוח מספק להם הגנה מפני פגיעה ואובדן בערך הנכסים. בדומה לביטוח רכב, בעת שיפוי ישנה השתתפות עצמית.

ישנם שלושה סוגי כיסוי עיקריים בביטוח ימי:

ביטוח כללי (כיסוי על פי סעיף A) – כיסוי זה הוא הכיסוי המקיף ביותר, ומעניק החזר בכל מקרה בו ניזוק המטען למעט החריגים בסעיף. בין החריגים ניתן למצוא נזק שנגרם למטען בזדון על ידי המבוטח ועובדיו, פחת, בלאי ועוד.

ביטוח חלקי (כיסוי על פי סעיף B) – ביטוח זה, בניגוד לביטוח לעיל, מבטח רק במקרים המצוינים בסעיף. מקרים דוגמת אש, טביעת האונייה, התנגשות וברקים מצויים תחת המקרים המכוסים בפוליסה. כמו כן, מצויים אובדן יחידות סחורה בין נפילה מהאונייה, חדירת מים לשטח האחסון ועוד.

הכי פחות מקיף (כיסוי על פי סעיף C) – רשימת המקרים המבוטחים תחת סוג ביטוח זה הוא הנמוך ביותר. המקרים בהם יוענק כיסוי ביטוחי ההוא רשימת מקרים מצומצמת מתוך רשימת המקרים בכיסוי לעיל, הוא כיסוי על פי סעיף B. מקרים דוגמת רעידת אדמה, היסחפות המטען או חדירת מים לשטח האחסון אינם כלולים בכיסוי זה.

יש לציין כי החריגים המצויים בכיסוי על פי סעיף A תקפים גם בביטוחים מסוג B ו – C. בין החריגים הכלליים, ובינם מכולה שאינה מתאימה למסע ימי וכן איחור בעיות כלכליות שהוטלו על המטען (דוגמת עיקול), ישנו חריג נוסף התקף לכיסויים B ו – C בלבד. חריג A כולל חריג כיסוי בגין נזק בזדון מטעם המבוטח, בעוד בשניים האחרים לא יבוטח הנזק באם נגרם בזדון על ידי כל אדם.

סוגי הפוליסות

נכון להיום, ישנן שתי פוליסות ביטוח נפוצות, בכל הנוגע לביטוח ימי:

פוליסת מסע – מדובר בפוליסה חד פעמית, המשמשת סוחרים שאינם עוסקים באופן שוטף ביבוא ויצוא. מטרתה היא מתן כיסוי ביטוחי למשלוח יחיד, תוך מתן פירוט מקיף הנוגע לאותו משלוח ובעיקרו מסלול השיט, ערך הסחורה, הצדדים לעסקה ועוד. תוקף פוליסה זו יפוג כאשר יגיע המטען לידי הקונה.

פוליסה פתוחה – הפוליסה הנפוצה בקרב יבואנים ויצואנים. מטרתה מתן כיסוי מקיף לכלל המשלוחים שמייצא או מייבא המבוטח. היתרון הגלום בביטוח זה הוא היות המבוטח מכוסה גם באם שכח לעדכן על משלוח, או שהצהיר על פרטים שאינם נכונים לגבי המשלוח (מסלול, ערך וכו') ככל שהדבר נעשה בתום לב.

למרות הנוחות והגמישות המצויה בפוליסה הפתוחה, יש לעמוד על כך שחייב המבוטח לעדכן את חברת הביטוח על כל משלוח שנשלח הכלול בגדר הפוליסה. ככל שלא ביצע זאת, ההסכם בטל.

הסעיפים המקובלים

כאמור לעיל, ישנן שתי פוליסות ביטוח ימי הקיימות קיום בשוק. ישנם מספר סעיפים הנפוצים בכל אחד מחוזי הביטוח הימי.

הראשון הוא סעיף הסיווג. בדומה לכל פוליסת ביטוח, מוגדרים מספר תנאים, הנוגעים לכלי התחבורה בו ישונע המסע, בכדי להגדירו ככשיר לביטוח. ככל שאינו עומד על התנאים המקדימים, תידרש מאת המבטח תוספת תשלום. לדוגמה, אונייה חייבת להיות מונעת מכוחה בלבד, עליה להיות בנויה מפלדה ועליה להיות בשימוש לא יותר מאשר 10, 25 או 15 שנים, בהתאם לסוג הספינה (צבר, ליינר, כל ספינה אחרת בהתאמה).

הסעיף השני הוא סעיף הקרקעית. סעיף , המהווה חלק אינטגרלי מרוב חוזי הביטוח הימי, זה מהווה סעיף "גג" לסכום אותו ישלם המבטח במידה ויינזק המשלוח באותו כלי תחבורה. לשם המחשה, באם סעיף הקרקעית בחוזה ביטוח של כל אחד משלושה משלוחים שונים בשלושה מטוסים שונים עומד על 20,000 שקלים, ובשני מטוסים ניזוק חלק מהמשלוח בערך של 30,000 לכל משלוח, יקבל המבוטח 40,000 שקלים מהמבטח.

ישנה אפשרות לשינוי הסעיף ולהגדירו כסעיף 'ערך מקסימלי למשלוח'. סעיף זה משנה את אופן הבחינה לתקרת הסעיף, ומאפשר הגדרת סעיף הגג למשלוח יחיד ולא לכלי תחבורה יחיד. הדבר משמעותי ככל שצוברים מספר משלוחים לכלי תחבורה אחד, בסכום החורג מערך סעיף הקרקעית.

הסעיף השלישי הוא סעיף האתר. סעיף זה נוגע לביטוח סחורות שאינן מצויות במשלוח, כלומר, סחורות באחסון, ומהווה סעיף קרקעית נוסף. סעיף זה מבטח, כאמור, מבטח את הסחורות שטרם עלו על מסוע, באם יינזקו מסיבה כלשהי, לרבות שטפון או שריפה בשטח האחסנה.

הסעיף המקובל האחרון בחוזי ביטוח ימי הינו סעיף הביטול. סעיף זה מעגן את זכותם של מי מהצדדים לחוזה לבטל את החוזה בהתקיים תנאים מסוימים. לדוגמה, יכולה חברת הביטוח לבטל את חוזה הביטוח בשל מצב מלחמתי 7 ימים מראש. כמו כן, יכול לבטל את חוזה הביטוח המבוטח, ככל שמודע לסערות בנתיב השייט אותו הוא יעד, על ידי הודעה 30 יום מראש. זכות זו קיימת לגבי סחורות שטרם החל שילוחם בלבד.

נקודות חשובות

• אובדן כליל להלכה – הגדרת מצב נזק בו סכום תיקון הסחורה עולה על ערכה המקורי. הדבר דומה למצב של "טוטאל לוס" בעקבות תאונה ברכב. לשם קבלת שיפוי במקרה זה, על המבוטח להודיע לחברת הביטוח על המצב ועל נטישת הסחורה.

• ביטוח בעת הנזק – אומנם הביטוח הימי תקף מרגע הוצאת הסחורה ממחסן המוצא ועד לאחסנתה במחסן היעד, תשלום הביטוח כפוף להיות המבוטח בעל זיקה למטען בעת הנזק. תניה זו מצויה בהסכם המכר, הנקבע בהסכם בין הסוחר לקונה. עליכם לדאוג שבהסכם המכר הסחורה תהא בחזקתכם מכל רגעי המשלוח, ככל שניתן.

• תוקף הביטוח – שלושה מקרים עיקריים, בהם יסתיים ביטוח בדרך טבעית. האחת, מסירת המטען בשלמותו במחסן היעד. השני, מחסן אחר, אליו החליט ליעד המבוטח את המטען אחר תחילת ההעברה. השלישי הוא באם מתוך 60 יום לא הועבר ליעדו הסופי ומצוי במחסן זמני, זאת ככל שהעיכוב היה מחוץ לשליטת המבוטח.

הביטוח לא משלם לי, מה עלי לעשות?

בעוד מרבית חוזי הביטוח בישראל כפופים להסדר החוקי המצוי בחוק חוזה הביטוח, ביטוח ימי אינו מצוי תחת ההסדר ומוחרג ממנו בסעיף 72(א)(2) לאותו חוק. משמעות הדבר היא שעל חוזה הביטוח הימי, וכן על מקבילו האווירי, חלים בעיקר הסדרים חוקיים אנגליים, זכר לשלטונם במדינה בימים עברו. לצד אלו, חלים הסדרים ספציפיים המצויים בדין הישראלי, דוגמת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח).

למרות האמור לעיל, כל תובענה בנוגע להסדר ביטוח ימי תתברר בבית משפט במחוזותינו. הערכאה (דרג בית המשפט) בו תתברר התביעה תיקבע לפי סכום התביעה, כאשר באם היקף התביעה עובר את סך 2.5 מיליון שקלים, יש לפנות לבית משפט מחוזי, ובאם לא, יש לפנות לבית משפט שלום. בנוסף, בנוסף להיותו בית משפט מחוזי רגיל, משמש בית המשפט המחוזי בחיפה בית משפט לימאות, הדן במקרים בהם קרה נזק למטענים ששונעו בים.