מתוקף החובות שקיימות למעסיק כלפי עובדיו, הוא לעיתים יהיה מחויב לשלם פיצויים על נזקים שנגרמו להם בשל עבודתם. ביטוח חבות מעבידים נועד בכדי לממן את הפיצויים האלו. כל הפרטים על ביטוח חבות מעבידים, בכתבה שלפניכם.
למעביד יש חובות כלפי העובד
דיני העבודה במדינת ישראל מטילים על כל מעסיק חובה כלפי עובדיו, במסגרתה על המעסיק לוודא את בטיחותם וביטחונם של עובדיו, בעקבות ובמהלך עבודה המתבצעת בשביל המעסיק.
לכן, כאשר מתרחשות תאונות אשר גורמות נזק לעובד, בית המשפט עשוי לפסוק כי האחראי להן הוא המעביד, באם הוא התרשל בכל הקשור לנהלי עבודה בטוחים, כללי בטיחות מקובלים וסבירים אשר נקבעים על ידי משרד העבודה והרווחה וכיוצא בזה. המעביד יכול שייקבע כאחראי לנזקי התאונה גם אם על הנייר העובד היה אשם להתרחשותה, באם אכן התרשל המעביד.
מהו ביטוח חבות מעבידים?
ביטוח חובת מעבידים הינו פוליסת ביטוח המגנה על מעבידים ומעניקה להם כיסויים כאשר מוגשות נגדם תביעות עובדים. העובד יכול להגיש תביעה כנגד המעסיק בגין תאונת עבודה שאירעה לו, מחלות שנגרמו כתוצאה מהעבודה, פציעות, רשלנות של המעסיק ועוד, ובעקבותיהן הוא יכול לקבל פיצויים גבוהים.
הפוליסה למעשה מעניקה למעביד שקט נפשי, בעודה דואגת לכיסוי עבור הוצאות משפטיות, וכן מספקת את המימון הדרוש לטובת תשלום הפיצויים לעובד, באם אכן נקבע פיצוי. גובה סכומי הכיסוי שמשלמת כל חברת ביטוח משתנים מחברה לחברה, ואינם אחידים כלל וכלל.
לכן, על כל מעסיק להתאים את פוליסת ביטוח חבות מעבידים שהוא רוכש עבורו ועבור העסק שלו, לתנאים ולנהלים שהוא מנהיג בעסקו. מעסיק – שים לב, בעת בחירת ביטוח חבות מעבידים, חשוב להתייחס בעיקר לכיסוי בגין נזקי גוף. כיסויים שונים ואחרים דוגמת נזקי רכוש הרבה פחות רלוונטיים לעניין.
כיצד עובד יכול לקבל פיצויים מביטוח חבות מעבידים?
עובד המועסק במקום עבודה מסוים, זכאי לקבל פיצויים אם נגרמו לו נזקים במסגרת עבודתו. שני גורמים אפשריים להענקת הפיצוי.
הראשון, הוא כאשר נגרמה לעובד תאונה במסגרת עבודתו, ובגין הנזקים שנגרמו לו נפסקו לעובד דמי פגיעה מעבודה או לחלופין נגרמו לו בשל התאונה אחוזי נכות. במקרה שכזה, את תשלום הפיצויים ישלם לעובד המוסד לביטוח לאומי. הגורם השני להענקת פיצוי לעובד, מקורו בדיני הנזיקין הישראלים, לפיהם יתכן שעובד זכאי יהיה להגיש תביעה נגד מעסיקו ומקום העבודה בו הוא מועסק.
מעביד לעיתים יהיה חייב לפצות את העובד המועסק, באם הפיצויים שנפסקו לו על ידי המוסד לביטוח הלאומי אינם מספיקים לכסות את כלל הנזקים שנגרמו לעובד בשל תאונת העבודה. במצב שכזה, וכאשר בית המשפט פסק שעל המעביד לשלם פיצויים לעובד (לרוב בשל רשלנות של המעביד), על המעביד יהיה להשלים את סכום הפיצוי לטובת העובד. סכום הפיצויים יכול להיות גבוה מאוד – לעיתים הוא עלול להגיע למאות אלפי שקלים, ובכדי שלא לגרום למעביד קריסה כלכלית, הוא מבוטח על ידי ביטוח, שנקרא כאמור, ביטוח חבות מעבידים.
מה מכסה פוליסת חבות מעבידים?
פוליסת ביטוח חבות מעבידים מכסה את חבות מעסיקים כלפי עובדיהם. הפוליסה מכסה מן הסתם תשלומי פיצויים לעובד בגין התרחשות ביטוחית שאירעה בעסק עצמו, אך גם בשל תאונות שנגרמו לעובד בדרכו מהעבודה לביתו וכן בבואו למקום העבודה. כך, יתכן שעל מעביד ייפסקו תשלומי פיצויים לעובד שנפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה, פיצויים אותם תשלם כאמור חברת הביטוח (בהנחה שהמעביד מבוטח בביטוח חבות מעבידים). יצוין כי פוליסת הביטוח הסטנדרטית מכסה חבות מעביד בגבולות המדינה בלבד (כולל 'שטחים מוחזקים'), ואיננה כוללת שטחים שמחוץ לגבולות ישראל, גם אם מאורע בטיחותי הקשור לעבודה התרחש בחו"ל.
פסיקה ישראלית – דוגמא
בית המשפט אינו מקל ראש בתביעות נגד מעבידים, ולעיתים קרובות ידחה תביעות כנגד מעבידים. אחד המבחנים שנקבע בבית המשפט לבחינת אחריות המעביד, הוא האם הפעולה שגרמה לנזק של העובד היא פעולה הדורשת מיומנות מצד העובד, כאשר בעצם הפעולה שביצע העובד הכניס עצמו לסיכון.
באם מתברר כי הפעולה איננה פעולה מסובכת והיא איננה דורשת מיומנות מקצועית, ואף על פי כן העובד נפצע, יסיר בית המשפט את האחריות מהמעביד ולא יעניק פיצויים לעובד. כך למשל, דחה בית המשפט תביעה חבות מעביד, של עובד אשר נפצע ממברג.
זאת, מאחר שלטענת בית המשפט המלומד, התעסקות עם מברג איננה פעולה הדורשת מיומנות, ועל העובד היה לדעת על ההשלכות שהתעסקות עם מברג יכולה לגרום. דוגמא נוספת למקרה שכזה – בית המשפט דחה תביעה של מורה בבית ספר נגד מעביד, כאשר התביעה נסבה על נזק שנגרם למורה עקב שינוע שולחנות וכיסאות ברחבי בית הספר. על אף שהפעולה התרחשה בבית הספר עצמו, לא מדובר בפעולה מסובכת הדורשת מיומנות, ולכן נדחתה התביעה ולא הושתה אחריות על המעסיק (דהיינו, על בית הספר).
דרישה נוספת שקיימת בפסיקה להטלת אחריות נזיקית על המעביד, היא תשובה שלילית לשאלה האם המעסיק נקט באמצעי זהירות סבירים.
בדוגמאות שהובאו לעיל, המעסיקים נקטו באמצעי זהירות סבירים ולכן לא חויבו. לעומת זאת, מעסיק שלדוגמא יתן לעובד להתעסק עם מכונה מסובכת ומסוכנת, מבלי שהדריך והכשיר את העובד להתעסק איתה, נראה שיחויב באחריות כלפי העובד.
עם זאת, במקרים בהם גם העובד וגם המעסיק התרשלו, מחלקים את האשמה בין העובד למעביד, על ידי דוקטרינה שפותחה בפסיקה ומכונה 'אשם תורם' (תרומת אשמת העובד למקרה). ברם, בית המשפט מייחס אשם תורם לעבוד במקרים חריגים בלבד, כאשר רשלנות העובד ברורה לכל.
באם אירעה לעובד תאונה במסגרת העבודה, בדרכו אליה או בדרכו ממנה, הוא יכול לתבוע את המעביד בגין נזקים שנגרמו לו עקב התאונה. בבחינה האם המעביד חייב לשלם פיצויים לעובד, בית המשפט יבחן האם המעביד התרשל (כלומר האם שמר על כללי זהירות ובטיחות דרושים), וכן האם ננקטו מצידו אמצעי זהירות סבירים. באם ייפסק שהמעביד חייב לשלם פיצויים לעובד, ביטוח חבות מעבידים בו מבוטח המעביד צפוי לכסות את סכום הפיצויים.
