שכר הרופאים – הדברים שלא ידעתם

בישראל, כולם מכירים את הבדיחה שהאימהות מצפות שהילדים שלהן יגדלו להיות אחד משני מקצועות מוצלחים: עורך דין או רופא. עם השנים והתרבות עורכי הדין בישראל, השאיפה להיות עורכי דין ירדה במעט, אבל רפואה עדיין נותרה במעמדה היוקרתי. הצלת החיים, האבחונים המהירים, העבודה המעניינת – כל אלו מושכים צעירים רבים לנסות ולהתחרות על המקומות הספורים שיש ללימוד רפואה בישראל.

מי שלא זוכה להיכנס למקומות הללו ייאלץ לעבור לחו"ל למספר שנים בכדי לנסות ולהתמקצע שם, ולאחר מכן לחזור לארץ ולהשתלב לאחר מעבר הבחינות של משרד הבריאות. אם תשימו לב, דברנו על כמה מוקדי משיכה, אך שכר לא היה אחד מהם. אומנם רובנו חושבים על רופאים וישר מדמיינים חשבון בנק מנופח, אך האם המחשבה הזו אכן נכונה ומציאותית?

 

שכר הרופאים – מעמיקים בנתונים

כל אחד יודע לספר על חבר, אח  או עליו בעצמו שהגיע לרופא פרטי, נכנס לכמה דקות לפגישה ובסופה העביר תשלום של אלפי שקלים דרך המזכירה שלקחה ממנו את האשראי. כל זה אכן טוב ויפה, אך האם כל הרופאים אכן מרוויחים בצורה זו?

 

הנתונים שצריך לקחת בחשבון

עוד לפני שמתחילים לדבר על השכר, צריך להתייחס אל ההכשרה הארוכה שעוברים הרופאים. הרי מדובר על שש שנים של לימודים במשרה מלאה. בין אם מדובר על לימודים בשנים הפרה-קליניות בהן נמצאים הסטודנטים באוניברסיטה או בשנים הקליניות בהן הם מסתובבים בין בתי החולים השונים – צריך לזכור כי מדובר על שנים בהן לפחות 40 שעות בשבוע, ולפעמים אפילו יותר, צריכים הסטודנטים לרפואה להיות נוכחים בלימודים לכל אורך השעות הללו.

מדובר על לימודים במשרה מלאה, שלעיתים לא מאפשרים לעבוד ולהתפרנס תוך כדי, מאחר ולבסוף השעות הללו יש צורך ללמוד ולתרגל את החומר. כל זאת, מבלי שדברנו על שכר הלימוד שמגיע לכדי 90,000-100,000 שקלים לאורך השנים. סטודנטים שעוברים לחו"ל בכדי ללמוד משקיעים כמעט פי חמש בלימודים עצמם, וכל זאת בשנים ללא הכנסות.

 

שלב הסטאז'

לאחר סיום הלימודים, צריך הרופא לעבור שנת הכשרה שנקראת סטאז'. בשנה זו עובר הרופא הצעיר בין המחלקות השונות אליהן הוא מצוות, מבצע פעולות רפואיות שונות ומקבל שכר מינימום על כל השעות בהן הוא נמצא בבית החולים. לאחר שמוסיפים גם את התורנויות אותן נאלץ הסטאז'ר לבצע (4 בחודש, כל אחת מהן באורך של 26 שעות), המשכורת מגיעה לסכומים של 8,000-9,500 ₪ כאשר הדבר תלוי בבית החולים אליו מוגרל הסטאז'ר.

 

שלב ההתמחות

סוף כל סוף ניתן להתחיל בהכשרה האמיתית ולבצע התמחות בתחום עליו מחליט הרופא הצעיר. במהלך ההתמחות נדרשים המתמחים לבצע בין 6-10 תורנויות חודשיות, גם הן מכילות כל אחת 26 שעות עבודה רצופות. רק דמיינו את כל השעות הנוספות הללו אצל עובדים אחרים במשק. אצל רופאים מדובר על שעות עבודה רגילות, אך השכר אכן עולה, כך שמתמחה ממוצע יכול להרוויח גם 15,000 ולעיתים אפילו 20,000. אכן משכורת מכובדת, אך צריך לזכור כי יש לכך מחירים אישיים כבדים בדמות שהות ממושכת מחוץ לבית, קושי בבניית זוגיות ולעיתים אפילו על חשבון בניית הקשר עם הילדים.

 

רופא בכיר – תחילת הקריירה

אומנם אצל רוב הרופאים ההגעה לשלב היותם רופאים בכירים היא מאוחרת יחסית, אך זהו השלב בו לכאורה הם אמורים להתחיל להרוויח טוב, לעשות פחות כונניות וקריאות פתע ולהתחיל לחיות את חייהם (אצל רופא ממוצע הדבר יכול לקרות באזור גיל 40, כך שניתן להבין כמה שנים נותרו עד הפנסיה).

לאחר שמובן מה היה המסלול אותו עושה הרופא הממוצע לאורך חייו, ניתן להבין גם היכן נכנסים לידי ביטוי נתונים מספריים שונים בהם ניתן להשתמש כדי לדבר על שכר הרופאים והיכן הם עומדים. חשוב להבין גם את חלוקת הזמנים, כך שכדאי להבין קצת את ההיסטוריה של הנושא.

 

העולם מתחלק – לפני שנת 2011 ואחריה

שנת 2011 הייתה שנת מפנה משמעותית ביותר ביחס לשכר הרופאים. עד לאותה שנה שכר הרופאים אכן היה נמוך ביותר, גם ביחס למקצועות אחרים במשק. לאחר מחאה משמעותית ביותר החליט משרד האוצר לחתום הסכם חדש עם הרופאים, כאשר המחאה וגם החתימה על ההסכם דיברו כולם על הרפואה הציבורית והתשלומים הנהוגים בה. הרפואה הפרטית מאז ומעולם הייתה שוק חופשי בו כל רופא יכול לגבות כראות עיניו וההחלטה האם להגיע ולשלם הייתה תלויה במטופל וביכולותיו.

 

מרכיבי שכר מיוחדים

אחת הנקודות החשובות שיש להתייחס אליהן בשכר הרופאים מתבטאת בעובדה שיש מרכיבי שכר שיכולים להשפיע בצורה משמעותית על השכר. כדאי לחשוב על רופא הנמצא בפריפריה מול רופא הנמצא במרכז. כשבוחנים את הנתונים, ולא משנה מאיפה נהפוך את זה, רופא בפריפריה יהיה בעל כושר השתכרות נמוך יותר מרפואה פרטית. פחות אוכלוסייה, יכולות אחרות ומגוון גורמים נוספים שמשפיעים על המצב. בהסכם הרופאים של שנת 2011 קיבלו רופאי הפריפריה תוספות שכר, כך שהפער בינם לבין חבריהם מהמרכז יצטמצם ויהיה משתלם יותר, גם עבור רופאים לעבור לפריפריה.

 

בחינת הנתונים כהווייתם

כשקוראים כתבות בעיתונים בטוחים שכל הרופאים מרוויחים מיליונים, הרי השכר הגבוה ביותר של עובד במגזר הציבורי הוא של רופא בבית החולים הדסה שמרוויח מעל ל-100,000 שקלים חודשיים! עוד נתון מעניין מספר ששכר ממוצע של רופא עומד על 800,000 בשנה! אם מחלקים את זה לשניים עשר חודשי השנה מדובר על סכום של כמעט 67,000 שקלים חודשיים, משכורת מכובדת לכל הדעות. אבל המילה החשובה ביותר היא שמדובר על שכר ממוצע.

אם לוקחים רופא שמרוויח מאות אלפי שקלים בחודש בעקבות טיפולים פרטיים ומולו נעמיד רופא שעובד רק במגזר הציבורי ומרוויח כ-30,000 שקלים ברוטו בחודש, השכר הממוצע יוצא גבוה מאוד, אך לא באמת משקף את שכרם של רוב הרופאים במשק.

 

חישוב מבלבל

כדי להגיע למסקנה הנכונה מהו שכר הרופאים יש לסקור המון מקומות ואפשרויות המשתלבות יחדיו. לעיתים ניתן למצוא רופא שעובד חצי משרה בבית החולים, רבע משרה בקופה ועוד רבע משרה בחברה פרטית. משרה שכזו אינה חריגה. לכן, לעיתים נתוני השכר המגיעים המגזר הציבורי אינם רלוונטיים מאחר ומרכיבי השכר העיקריים הם דווקא במגזר הפרטי. לכן, יש צורך לשים לב היטב אלו נתונים נכנסים לשקלול ולעיתים יש צורך להשתמש בנתונים נוספים כדי לקבל את התמונה המלאה.

 

נתוני משרד האוצר

הכלכלן הראשי של משרד האוצר ערך בדיקה בנושא שכר הרופאים, במטרה לתת תמונת מצב וכדי לבדוק את טענות הרופאים בנוגע לשכרם. נמצא כי לאחר ההסכם של 2011, עלה שכר הרופאים בכל שנה כ-7%, כאשר אצל חלק מהרופאים העלייה בשכר הגיעה עד ל-80% משכרם המקורי. מאחר וכל שנה מצטרפת לזו שקדמה לה, ניתן להבין כי שכר הרופאים עלה משמעותית בעשור האחרון, אך יש לזכור כי ההסכם נגמר בסוף שנת 2020 והרופאים מעוניינים לדון מחדש בתנאים שמצויים בו.

 

פערים בשכר בין רופאים שונים

ההשוואה המיידית שניתן לעשות היא בין רופאים לרופאות, ולניתן לראות כי האפליה המגדרית עדיין קיימת. ככל שעולים ומחפשים את הנשים בין מקבלות השכר הגבוהות בקרב הרופאים, ניתן לראות כי האחוז שלהן מצטמצם ככל שהשכר הגבוה עולה, עד כדי ירידה לאחוז חד ספרתי בעשירון העליון של מקבלי השכר הגבוהים בקרב הרופאים. בנוסף על כך, אם בוחנים את ההשוואה בין הרופאים המרוויחים ביותר לבין אלו הנמצאים בעשירון התחתון, ניתן לראות פערי שכר עצומים, עד רמה של מיליוני שקלים שנתיים.

 

בחירת התמחות

צריך לזכור כי רופאים בוחרים התמחויות שונות ובהן הם עוסקים לאורך כל חייהם המקצועיים. מטבע הדברים, ההכנסות מהתמחויות שונות הן מגוונות וישנם פערים משמעותיים. לדוגמא, התמחויות כירורגיות כמו אורתופדיה או פלסטיקה נמצאות גבוה ברשימה של הרופאים שמרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר בישראל. מצד שני, מתמחים במקצועות כמו הרדמה אכן מרוויחים היטב, אך השכר שלהם לא מתקרב למנתחים המבצעים את הפעולות הכירורגיות בעצמם.

 

השפעת הוותק על השכר

למרות שנהוג לחשוב כי וותק הוא אחד הדברים המשפיעים ביותר, בדיקה שבוצעה הראתה כי אצל רופאים במערכת הציבורית, הוותק מוסיף כ-10,000 שקלים לשכר השנתי. לא מדובר על כאשר מחלקים זאת ניתן לראות כי מדובר על פחות מ-1,000 שקלים חודשיים, אך יש לזכור כי מדובר על נתוני הרפואה הציבורית בלבד. במערכת הפרטית, ככל שהרופא צובר יותר וותק וניסיון, גדל הסיכוי שיגיעו אליו מטופלים חדשים במסגרת זו.

 

בסופו של יום ולסיכום

שכר הרופאים עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים, אך האם הוא שכר המגלם את העבודה הקשה של הרופאים, המחיר של החיים האישיים שעלולים הרופאים לשלם ואת הצורך להיות זמינים עבור המטופלים לאורך כל שעות היממה? זוהי שאלה גדולה שעליה צריכים לענות הרופאים ומערכת הבריאות.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?