שכיר בעל שליטה – סקירה על הטבות המס בהפקדה לתוכנית פנסיונית

לעיתים מס ההכנסה ששכיר נדרש לשלם ביחס למשכורתו הוא כה גבוה, עד שמומלץ לו להפוך להיות "שכיר בעל שליטה", וכך לשלם פחות מס הכנסה. לצד יתרון מרכזי זה, קיימות הטבות מס שונות לשכירים שהם גם בעלי שליטה, שמיטביות הן עם השכיר והן עם החברה, כפי שיתואר במאמר שלפניכם.

 

מיהו שכיר בעל שליטה?

"שכיר בעל שליטה" הוא אדם שמחזיק ברוב מניותיה של חברה מסוימת, ובמקביל – מועסק בה. להבדיל מאדם המועסק כשכיר בחברה רגילה, ישנם מצבים בהם המשכורת המשולמת לשכיר היא כה גבוהה, עד שמומלץ לו לבצע "תכנון מס" ולהקים חברה שדרכה הוא יעניק שירותים לחברה, אותה חברה כזכור, שהוא היה מועסק בה. צעד זה לרוב מתבצע לאור שיקולי מס, שכן מס ההכנסה המוטל על חברות הוא קבוע (ועומד על 25% נכון לשנת 2020), ולא פרוגרסיבי כמו המס שמוטל על יחידים כשכירים.

למשל, אבי מועסק כשכיר בחברה א', ומרוויח משכורת ברוטו של 60,000 ש"ח בחודש. במצב כזה, אבי יידרש לשלם מס הכנסה בשיעור הגבוה ביותר: 50% מהכנסתו. כך, בסוף החודש, יישאר אבי עם סכום של 30,000 ש"ח בלבד, לאחר ניכוי המס (לצורך הדוגמה נתעלם ממרכיבים נוספים בשכרו של אבי).

 

כיצד שיטת המיסוי בישראל משפיעה על שכיר בעל שליטה?

שיטת מיסוי ההכנסות הנהוגה בישראל נקראת שיטה פרוגרסיבית, ומשמעותה כי אדם מחויב לשלם מס הכנסה בהתאם לגובה ההכנסות שלו: ככל שהכנסתו עולה, כך יצטרך לשלם חלק גדול יותר מהכנסתו לרשויות המדינה, ולהיפך. השיטה בנויה על פי שלבים עולים באופן הדרגתי, המוכרים בתור 'מדרגות מס'.

אדם הנמצא במדרגת המס הגבוהה ביותר, יאלץ לשלם מס בשיעור הגבוה ביותר, ולחלופין, אדם המצוי במדרגת המס הנמוכה ביותר, יחויב בתשלום מס אפסי. לעומת זאת, כאשר חברה נותנת שירותים שונים ומקבלת על כך תמורה – מס ההכנסה אשר היא מחויבת לשלם הוא קבוע, ועומד בשנת 2020 על 23% מסך כל הכנסה שמגיעה לחברה.

מכאן ברור היתרון שיש לחברות על פני שכירים בכל הנוגע להיבטי תשלומי המס, שכן כאשר שכיר וחברה מרוויחים סכומים גבוהים מהמקובל במשק, חברה תשלם פחות מס הכנסה משכיר. כעת ניתן להבין מדוע שכיר שמרוויח הרבה וכך גם משלם הרבה מס, ירצה "להפוך" לחברה, שכדי לשלם פחות מס הכנסה. חשוב להבין שכאשר אדם מקים חברה שהיא שלו, הוא הופך להיות בעל המניות היחידי בה, ומכונה "בעל שליטה". משמעות הדבר היא שאותו אדם שולט על פעילות החברה, שכן מחזיק במלוא מניותה, או ברובן.

במקרים בהם בעל המניות מעוניין לעבוד בחברה, ולמלא בה תפקיד – הוא נקרא "שכיר בעל שליטה". לאחר שאדם הופך לשכיר בעל שליטה, הוא יכול לתת שירותים לחברות שונות באמצעות החברה שלו. במצב זה, החברה תרוויח את הכסף, ותחלק משכורת מינימלית לשכיר (ומכאן שלא תמוסה באופן גבוה).

היתרון המרכזי נעוץ בכך שהוצאת עודפי הכספים מהחברה (אלה שלא חולקו כמשכורת לשכיר), תמוסה במס חברות בלבד, שכן אינה מהווה "משכורת" לפי הדין. למשל, אם החברה "אבי שירותים" בה אבי הוא גם בעל השליטה וגם השכיר המועסק בה, מרוויחה 60,000 ש"ח בחודש, החברה תפריש סכום מינימלי כמשכורת לאבי ואת יתר הסכום תשמור בעודפי החברה.

מהמשכורת המינמלית שתשולם לאבי ינוכה מס הכנסה בשיעור מופחת (שכן לא מדובר בסכומים גבוהים), וכאשר אבי יהיה מעוניין להשתמש בכל הכספים שנמצאים בחברה ולמשוך אותם – הוא ישלם מס בשיעור קבוע של 23% – מס חברות.

 

תיקון 190 והשפעתו על שכירים בעלי שליטה

נזכיר כי עובדים שכירים "רגילים" זכאים להפרשות שונות לקופות פנסיה, קרנות השתלמות וכו'. גם שכיר שהוא בעל שליטה זכאי להפרשות אלה. עם זאת, במשך שנים שכירים בעלי שליטה היו נדרשים לבחור האם להפקיד קצבה חודשית לרכיב הפיצויים או לרכיב התמלוגים בקופת הפנסיה.

לאור העובדה ששכיר בעל שליטה לא היה רשאי להפקיד בשני הרכיבים כמו כל שכיר רגיל – גובה קצבת הפנסיה של שכירים בעל שליטה היה נמוך מאוד. מצב זה השתנה לאחר חקיקת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהעניק לשכיר בעל שליטה אותן זכויות כמו לכל שכיר אחר. בהתאם לכך, רשאי שכיר בעל שליטה להפריש כספים גם לרכיב התמלוגים וגם לרכיב הפיצויים. מלבד הגדלת גובה הקצבה הפנסיונית, החלק שמשלמת החברה לקופת הפנסיה נחשב כהוצאה מוכרת – הוצאות הפנסיה לא נחשבות כהכנסה חייבת במס.

 

הטבות נוספות לשכירים בעלי שליטה

בנוסף להטבה הפנסיונית, תיקון 190 מאפשר לשכירים בעלי שליטה לקבל פנסיה תקציבית מהחברה במועד פרישתם ממנה. המונח "פנסיה תקציבית" מתייחס למצב בו כספי הפנסיה משולמים לעובד שלא באמצעות חברת הפנסיה אליה הוא הפקיד כספים לאורך השנים, אלא מכספי החברה שבה היה מועסק.

למשל, פנסיה תקציבית ליוצאי מערכת הביטחון, שהייתה נהוגה עד לסוף שנות ה-90, הייתה משולמת ישירות מתקציב הביטחון, וחושבה על בסיס המשכורת האחרונה של הפורש, ולא על בסיס הפרשותיו הפנסיוניות לאורך השנים. שכיר בעל שליטה יכול לסכם עם החברה על פנסיה תקציבית שתשולם לו, או לכל עובדי העסק – שתחושב על בסיס השכר הממוצע בתקופת העבודה במכפלת שנות העבודה. חשוב לדעת שפנסיה תקציבית יכולה להיות משולמת על-ידי החברה רק לאחר סיום מוחלט ורשמי של יחסי העבודה בין השכיר לבין החברה, ולרוב מתבצעת כאשר פעילות החברה ממשיכה לפעול לאחר פרישת בעל השליטה בה.

בנוסף, קיימת הטבה לשכירים בעלי שליטה בכל הנוגע להפקדות לקרנות השתלמות. קרן השתלמות היא מכשיר חיסכון שש-שנתי, במסגרתו מקבל החוסך פטור ממס רווחי הון במידה ומחליט למשוך את הונו בתום תקופת הקרן. בנוגע לשכירים בעלי שליטה, החברה יכולה להפריש להם כל חודש בין 4.5% ל-7.5% מהשכר, והעובד עצמו רשאי להפריש בין 1.5% ל-2.5% משכרו לטובת קרן ההשתלמות.

היתרון המרכזי הוא שמתוך הפרשות החברה לקרן ההשתלמות, 4.5% מוכרים כהוצאה מוכרת. כמו שנאמר מעלה, משמעות הדבר היא שאין ההוצאה הזאת נחשבת כהכנסה חייבת במס הכנסה. כמו כן, תקרת ההפקדה השנתית בקרן השתלמות, שתזכה את העובד בפטור ממס רווחי הון עומדת על 18,600.

 

לסיכום

הפיכה לשכיר בעל שליטה מגלמת בתוכה יתרון מיסוי מובהק, ומפחיתה את המס שמשולם על עבודתו של השכיר. לצד זאת, והחל מחקיקתו של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, קיימים יתרונות נוספים לשכיר בעל שליטה: ניתן להפריש עבורו כספים לקופת פנסיה כמו לכל עובד שכיר אחר, וכן ניתן להפריש עבורו כספים לקרן השתלמות ולתת לו פנסיה תקציבית על חשבון החברה.

היתרון המרכזי, מלבד הגדלת החסכון של השכיר בעל השליטה, הוא שההוצאות שהחברה מוציאה על חסכונות אלה נחשבים כהוצאה מוכרת, דבר שהופך אותם לכלכליים יותר עבור החברה, וכך גם עבור השכיר אשר מחזיק ברוב מניותיה.

עוד כתבות מומלצות בנושא מיסים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?