שאירים, מוטבים, יורשים – מהם ההבדלים, ואיך זה משפיע על הפנסיה שלנו

סוגית הזכאות לירושה של כספי החסכון הפנסיוני מעוררת בלבול ואי ודאות אצל רבים. העניין הוא שזה לא באמת כזה מסובך – יש כמה מושגים בסיסיים, שכאשר מכירים אותם הכל נראה יותר פשוט. בגדול מה שצריך לדעת זה שבמקרה שאדם נפטר כספי החיסכון שלו עוברים הלאה. למי? לפי החוק יש 3 סוגים: שאירים, מוטבים או יורשים. בשורות הבאות נעשה סדר בכל המושגים לכיר ונראה כיצד בדיוק זה עובד.

 

יורשים על פי דין

יורשים על פי דין הם היורשים של הנפטר שזכאים לקבל את העיזבון שלו – כלומר הרכוש שהוא השאיר אחריו, במקרה בו הוא לא השאיר צוואה בה הוא מצווה למי הוא רוצה להוריש את רכושו.

על פי החוק היורשים במצב זה הם:

  1. בן או בת הזוג של הנפטר
  2. ילדי הנפטר וצאצאיהם
  3. הורי הנפטר וצאצאיהם
  4. הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם

הפרוצדורה המקובלת היא שלאחר הפטירה, בית משפט מורה על הוצאת צו ירושה – אשר בעזרתו היורשים הללו יכולים לממש את הזכויות שלהם לפי דין ולקבל את החלק שלהם ברכוש ובעיזבון של הנפטר.

החלוקה של העיזבון תלויה במספר פרמטרים ומתחלקת בין היורשים. לדוגמא: נניח שנפטרה אישה שהשאירה אחריה בעל ו – 3 ילדים – אזי 50% מהעיזבון שלה יחולק לאלמן, וה50% הנותרים יחולקו שווה בשווה בין האלמן והילדים. (הבנתם נכון – האלמן מקבל בעצם פעמיים).

 

יורשים על פי צוואה

יורשים על פי צוואה נקבעים על בסיס מה שכתוב בצוואה שהשאיר הנפטר לפני מותו. על פי החוק לכל אדם עומדת הזכות לקבוע בצוואה למי להוריש את נכסיו ורכושו. היורשים יכולים להיות כל אחד – בן או בת זוג, ילדים, הורים, אחים. אבל היורשים בהחלט לא חייבים להיות בני משפחה, וכותב צוואה יכול לבחור להוריש את כל הונו לחבר, לעמותה וכדומה.

גם במצב של ירושה יש לפנות לבית משפט ולבקש צו לקיום צוואה שרק בעזרתו ניתן לממש את הזכות של היורשים לקבל את חלקם בעיזבון.

 

מוטבים

מוטבים נקבעים בהם אנחנו חוסכים כסף – קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות או ביטוח מנהלים. אין חובה בגופים הללו לקבוע מי המוטבים, אך יש לכל עמית בקרנות. לרוב מה שעושים זה לקבוע מי יהיו המוטבים כאשר פותחים את הקרן, אבל חשוב לדעת שניתן לשנות זאת בכל עת באמצעות הודעה בכתב. גם המוטבים יכולים להיות חברה או תאגיד כלשהוא.

יש אפשרות למי שמעוניינים לבדוק פעם בשנתיים מי הם המוטבים הרשומים בקרן, וניתן לעדכן אותם כאשר יש שינויים במצב המשפחתי – כמו אחרי חתונה, גירושין, נישואין שניים, לידת ילדים וכן הלאה.

יש לציין כי בזמן שבו קובעים מי המוטבים, קובעים גם את האחוז של הכספים שיועברו אליהם במקרה של פטירה, כלומר – נקבע באיזה אופן יתחלק הכסף בין המוטבים. למשל, אפשר לחלק את הסכום שווה בשווה בין כל המוטבים, או למשל לקבוע כי מוטב אחד יקבל 70% בעוד שמוטב אחר יקבל 30%.

מומלץ לא לקחת סיכונים מיותרים ולהיות מפורשים כאשר רושמים את המוטבים. כלומר – אל תכתבו "אשתי" או "הבן שלי" אלא פרטים מלאים.

כאשר אדם לא ממנה מוטבים מיוזמתו הכספים יועברו במקרה של פטירה באופן אוטומטי ליורשים לפי דין או לפי צוואה – אם יש אחת כזו.

כאשר יש לנפטר ילדים מתחת לגיל 18 שמוגדרים מוטבים, הכסף עובר לאפוטרופוס שלהם שממונה לנהל עבורם את הכסף. בדרך כלל מדובר בהורה השני הנותר.

 

שאירים

אז ראינו מזה יורשים ומזה מוטבים. נותר לנו להבין מי נחשבים ל"שאירים".

שאירים הם אלו הזכאים לקבל פיצויי פיטורים של המנוח. אבל מי אלה בפועל? יש על כך 2 הוראות שמגדירות באופן שונה:

לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים השאירים אלו בן או בת הזוג של הנפטר. זה כולל גם בן או בת זוג לא נשואים אם הם נחשבו לידועים בציבור וגר באותה דירת מגורים, וכן צאצא של הנפטר שהיה תלוי בו בעת פטירתו.

בתקנון קרן הפנסיה יש הגדרה שונה ומעט יותר רחבה לפיה שאירים יכולים להיות אלמן או אלמנה, ילדים עד גיל 21 של הנפטר, ילדים מוגבלים של הנפטר גם מעל גיל 21 או הוריו של המנוח.

יש לציין שכאשר אנו עוסקים בשאירים – כספי הפיצויים מתחלקים שווה בשווה ביניהם במקרה של פטירה. אם אין לנפטר אף אחד מהאנשים המוגדרים כשאירים לפי ההגדרה שראינו – כלומר הוא נפטר ללא בן או בת זוג, וללא ילדים – אזי בית המשפט צריך לדון בעניין ולהחליט על חלוקת הכספים לאחים ואחיות של הנפטר או לאנשים אחרים שתמכו בו לפני פטירתו לפי נסיבות העניין.

 

מי מקבל קודם את הכסף במקרה של פטירה?

אחרי שהבנו מי עונה לאיזו הגדרה, נותר להבין כיצד יחולק הכסף שנחסך במקרה של פטירה. התשובה מעט מורכבת ומשתנה בהתאם לסוג הקרן עליה מדובר:

לגבי הכספים שנמצאים בקרן הפנסיה – כלומר כספי הפיצויים (שהם פיצויי הפיטורים) וכספי התגמולים (שזו קצבה חודשים שנקראת "פנסיית שאירים"), הם מועברים שניהם לשאירים. חשוב לדעת שזה הדין גם אם כתוב אחרת בצוואתו של הנפטרים. הכספים הללו יועברו לשאירים על פי ההגדרה בתקנון של קרנות הפנסיה.

אם אין שאירים לפי התקנון של הקרן, מה שיקרה זה שהכספים של הפיצויים יועברו לאותם לשאירים על פי הגדרת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, וכספי התגמולים יועברו למוטבים. במידה וגם אין מוטבים, אזי הם יעברו ליורשים.

הכספים שנמצאים בקופות גמל או כספים שחוסכים בביטוח מנהלים עוברים לשאירים כאשר החוסך נפטר. במידה ואין שאירים – הם יועברו למוטבים, ורק במידה ואין גם מוטבים הם יועברו ליורשים.

לעומת זאת הכספים שנמצאים בקרן השתלמות עוברים למוטבים במקרה של פטירה, ואם אין כאלו – הם יעברו ליורשים.

 

לסיכום

כפי שהראינו בכתבה זו, ישנם הבדלים חשובים בין המושגים יורשים, שאירים ומוטבים – ולהבדלים האלו יש גם נפקות רבה בשאלה מי הולך לקבל את הכסף של אדם שנפטר שנמצא בקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל וביטוחי המנהלים. רצוי מאד לתכנן את צורת העברת הכספים בצורה חכמה ומושכלת על פי המגבלות שיש בחוק. מומלץ מאד אחת לשנתיים לבדוק מי הם היורשים, המוטבים והשאירים, על מנת להיות בטוחים שזה מסודר בהתאם לרצונכם האישי. יש לדאוג לציין את שמם בדיוק ובפירוט, ואם כתבתם צוואה – וודאו שיש עותק שלה בידי הקרן שלכם.

עוד כתבות מומלצות בנושא פנסיוני

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן