רשלנות רפואית – כל מה שכדאי לדעת לפני שנכנסים לתהליך תביעה

רשלנות רפואית הוא מונח המתאר מצב שבו מטופל קיבל טיפול רפואי לוקה בחסר, לא אחראי או לקוי בכל דרך מהמטפל הרפואי שלו. במידה והמטופל יכול להוכיח כי הטיפול הלקוי גרם לו נזק, באפשרותו לתבוע את המטפל או את המוסד בו המטפל עובד כנגד רשלנות רפואית ולדרוש פיצוי הולם.

 

מי יכול לתבוע על רשלנות רפואית?

  • מטופלים רפואיים שהטיפול הרפואי הלקוי שקיבלו גרם להם נזק. לצורך העניין, במידה והרופא נתן לכם זריקה לא נכונה, והזריקה הזו לא גרעה ממצבכם הרפואי ולא מסוכנת לכם בשום דרך, הרופא התנצל על טעותו, ואז נתן לכם את הזריקה הנכונה, מדובר ברשלנות רפואית שלא גרמה לכם נזק. אין שום השפעה על מצבכם הרפואי, הבריאותי, הכלכלי – או כל השפעה בכלל, מלבד אי נוחות רגעית מקומית בזמן הזריקה השגויה.
  • היורשים של אדם שנפטר עקב רשלנות רפואית, יכולים לתבוע פיצויים כספיים כנגד הרשלנות הרפואית שהרגה את המנוח, ולקבל את כספי הפיצויים במידה ובית המשפט יתמוך בעמדתם.
  • אנשים מקורבים לאדם שנפטר עקב רשלנות רפואית, שהרשלנות ומותו של האדם גרמו להם להוצאות כלכליות, יכולים לתבוע את המטפל הרפואי או המוסד בו הוא עובד, ולקבל פיצוי כספי על הוצאותיהם שנגרמו עקב הרשלנות. לדוגמא: אם ניתנה לאבא שלכם תרופה לא נכונה, שבגללה הוא פיתח מחלה דלקתית שדרשה רכישה של תרופה יקרה, ולאחר מכן מצבו הסתבך והדרדר והוא נפטר, תוכלו לתבוע כנגד העלויות של התרופה היקרה, והוצאות נוספות שהיו לכם במהלך הדרך עד למותו הטרגי.
  • הורים לקטין שסבל כתוצאה מרשלנות רפואית, יכולים לתבוא עבור הילד.

 

את מי אנחנו תובעים?

אתם יכולים לתבוא את המטפל המתרשל או את המוסד בו הוא עובד. זה לא חייב להיות רופא, אלא יכול להיות כל מטפל רפואי מכל סוג – אחות, רוקח, רופא, רופא מרדים – כל מי שנותן לכם טיפול רפואי מכל סוג שהוא. במידה ואתם מחליטים לתבוע את קופת החולים, בית החולים, או כל מוסד אחר שבו המטפל הרפואי המתרשל עובד, דעו שזה לגיטימי ושהגורם המעסיק את המטפל, יש לו אחריות על הפעילות של עובדיו. מרגע שנכנסתם לשעריו של המוסד הרפואי המטפל בכם, הוא אחראי עליכם לא פחות ממה שאחראים עליכם המטפלים העובדים במוסד.

 

איך תובעים על רשלנות רפואית?

היה ונגרם לכם נזק כתוצאה מרשלנות רפואית, מומלץ מאוד שתפנו לעורך דין המתמחה בתחום, ולא תנסו לתבוע לבדכם. עורך הדין ינסה לקבוע, כשלב ראשוני, האם יש עילה מוצדקת לתביעה והאם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית. עורך הדין יבקש לקבל תיעוד רפואי שנמצא בידיכם ובידי המוסד המטפל, בנוגע לטיפול שקיבלתם שבמסגרתו נפלה הרשלנות, כולל טיפולים לפני מקרה הרשלנות ואחריה, שקשורים לאותה מחלה או מקרה רפואי, גם אם הקשר עקיף. במקביל, עורך הדין ישלח אתכם למומחה רפואי כדי לקבל חוות דעת רפואית מלאה בנוגע למצב הרפואי והבריאותי הנוכחי שלכם, והאם הייתה עליכם השפעה פיזית כתוצאה מהרשלנות.

בשלב הזה יעדכן אתכם עורך הדין האם יש עילה לתביעה והאם כדאי לכם לתבוע. נהוג שעורך הדין מבקש אחוז מסויים מתוך סכום התביעה במידה ותזכו בפיצויים, ולא מבקש שכר על עמלו מעבר לכך, למעט שכר על איסוף התיעוד וחוות הדעת של המומחה הרפואי אליו הפנה אתכם, שכר ייעוץ. במידה ועורך הדין מבקש שכר טרחה אשר אינו תלוי בהצלחת התביעה, הזהרו והשמרו מאחר וניכר כי עורך הדין לא מאמין בתביעה ובסיכוייה להצלחה. אחרי שעברתם את התהליך הזה, עורך הדין יגיש בשיתופכם את התביעה לבית המשפט, בהתאם לגובה הפיצויים אותם אתם מבקשים יבחר באיזה בית משפט מדובר כמובן.

 

חשוב לדעת בנוגע לתהליך…

  • התיעוד שתאספו אתם ועורך הדין חייבים להיות מלאים ומקיפים. המוסד הרפואי בו טופלתם, בין אם מדובר בקופת חולים, בית חולים או כל מוסד רפואי אחר, מחוייב על פי חוק לתעד כל טיפול בכם, זו הסיבה שכשאתם נכנסים לרופאה בגין דלקת בגרון, היא שואלת המון שאלות, כותבת כל מה שאתם אומרים אל מחשב, ומתקתקת על המקלדת את האיבחון שלה והטיפול. זכותכם, כמטופלים, לדרוש את התיעוד הזה מהמוסד הרפואי, ומחוברתו של כל מוסד רפואי לספק לכם את התיעוד הרפואי המלא אודותיכם. הוא חייב להגיש לכם כל תיעוד, גיליון אשפוז, מידע על ניתוח, תיק רפואי, צילום, גיליון הרדמה – כל מידע שתיעד עליכם בזמן הטיפול בכם. לא תוכלו לקבל שום מידע שגילו יותר מ-7 שנים.
  • הרופא המומחה אליו יפנה אתכם עורך הדין יספק מידע לבית המשפט בנוגע למצבכם הרפואי העדכני, כמובן עם אוריינטציה לתביעה ולמקרה הספציפי. הרופא אמור לספק חוות דעת מקצועית רפואית בנוגע להשלכות הרפואיות מהם אתם סובלים כתוצאה מהרשלנות. במידה ואתם לא מצרפים לכתב התביעה חוות דעת של רופא מקצועי, או שחוות דעתו של הרופא המקצועי אינה תומכת בעמדתכם – מראש חבל לכם על הזמן והמאמץ, התביעה לא תתקבל ולא תצאו זכאים. עורך הדין אמור לעצור אתכם בשלב הזה ולא להתקדם עימכם לתביעה.
  • את התביעה אתם מגישים ברוב המקרים לבית המשפט המחוזי, במידה ומדובר בתביעת ענק בסכום העולה על 2.5 מיליון ש"ח, תוגש התביעה לבית משפט השלום.
  • לא ניתן לתבוע על מקרה שהתרחש לפני יותר מ-7 שנים. בנוסף, כאמור, לא תוכלו לקבל מהמוסד הרפואי המטפל תיעוד שגילו יותר מ-7 שנים. התקופה של 7 השנים נמדדת מהיום שבו התרחשה הרשלנות, במידה והייתה רשלנות נגררת, מדובר במקרה הרשלנות הראשוני שהחל להניע את הנזק שנגרם לכם. אם חלף זמן מהאירוע הרשלני ועד שנתגלה נזק ראשוני שהחל להגרם לכם – 7 השנים שעומדות לרשותכם עבור התביעה הן מיום גילוי הנזק, כל עוד אין מרווח של יותר מעשור בין הרשלנות וגילוי הנזק. הגורמים המשפטיים נוטים להניח כי אם אכן התרחשה רשלנות, אין לקשר אותה לנזקים שהחלו להתגלות יותר מ-10 שנים לאחר מכן. כדי להגן על קטינים שהוריהם בוחרים שלא לתבוע כנגד רשלנות רפואית בשמם, 7 השנים המותרות לתביעה מתחילות להמדד החל מגיל 18, כלומר, ניתן לתבוע נגד רשלנות רפואית עד גיל 25, כל מקרה של רשלנות רפואית שנגרם לאדם כאשר היה קטין בכל גיל שהוא.
  • כאמור, כדי לתבוע ולזכות בתביעה של רשלנות רפואית, תצטרכו להוכיח כי נגרם לכם נזק. נזק מוגדר לא רק כתופעה פיזית רפואית או בריאותית. בין השאר, מדובר כמובן במוות ורווחה גופנית, אך גם פגיעה בשמכם הטוב, פגיעה בנוחות שלכם, אבדן או פגיעה בנכס שלכם, וכמובן, הוצאות כספיות שנגרמו לכם כתוצאה מהרשלנות.
  • במקביל לתביעה או במקומה, אפשר להגיש תלונה למשרד הבריאות, או פנייה דרך מחלקת פניות הציבור של המוסד הרפואי שבמסגרתו בוצעה הרשלנות הרפואית נגדכם. במקרים כאלו, לא ינתן לכם כל פיצוי שהוא, פיצוי ניתן להשיג רק באמצעות תביעה, אבל בהחלט ינקטו פעולות מנע וצעדים משמעתיים כנגד המטפל שהתרשל.

 

כמה עולה לתבוע או להכין ממצאים לפני תביעה בנושא רשלנות רפואית?

בשלבים הראשוניים, תיגשו להתייעץ עם עורך דין בנוגע לכדאיות לתביעה. עורך הדין יאסוף תיעוד רפואי ויפנה אתכם למומחה רפואי, ויספק ייעוץ האם יש תביעה לעילה. עבור האיסוף, ההפניה והייעוץ, יתכן ויבקש לגבות כסף כרצונו.  יתכנו גם עלויות ישירות שלכם – נסיעה לסניפי המוסד הרפואי, איבוד ימי עבודה וזמן. המומחה הרפואי אליו הופנתם גם הוא יבקש כסף על מחקר הממצאים והתיעוד ואספקת חוות דעתו המקצועית, מדובר באלפי שקלים.

לאחר שלב זה, ובמידה ועורך הדין מייעץ להתקדם ולהגיש תביעה, שכר הטרחה של עורך הדין הוא בדרך כלל נגזרת של הפיצוי אותו תקבלו, כך שמבחינתכם לא מדובר בעלות נוספת לעורך הדין.

בית המשפט יבקש מכם כמובן אגרה בגין התביעה, אך במידה ותצאו זכאים, עלויות האגרה יפלו על הצד הנתבע, האחראי על הרשלנות שבוצעה. כמו כן, בית המשפט בהחלט עשוי לבקש מהמטפל או המוסד שנתבעו, במידה והפסידו בתביעה, להחזיר לכם עלויות לעורך הדין ולרופא המומחה אותם שילמתם בתחילת הדרך.

 

בואו נדבר מספרים…

  • כשלושת רבעי מהמקרים שבהם יש חשש לרשלנות או רשלנות מובהקת, לא מוגשת בהם תביעה כלל וכלל. רבים האנשים שלא מתלוננים כלל וכלל ומשאירים את המידע על הרשלנות לעצמם, ורבים המקרים בהם יש פשרה לפני שהתביעה מגיעה למשפט.
  • כחמישית מהמקרים העוסקים ברשלנות רפואית, עוצרים ומגיעים לכדי הסדר ופשרה לפני שהם מתגלגלית לבית המשפט ומתחילה תביעה בפועל.
  • רק אחוז אחד מכלל מקרי הרשלנות הרפואית מסתיימים בפסק דין.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?