ריבית דריבית – קסם שמייצר רווחים לחסכונות ולההשקעות שלנו

רבים מאיתנו לוקחים הלוואה לצרכים שונים: רכישת דירה, רכישת מכונית או מימון של חופשה לחו"ל. כאשר אנחנו מתבקשים להחזיר את ההלוואה, אנחנו משלמים לבנק את סכום ההלוואה, את הריבית על ההלוואה, ואף ריבית מצטברת, המכונה 'ריבית דריבית' הנלווית לה. מהי אותה ריבית דריבית? ובאילו מצבים ריבית דריבית יכולה דווקא לבוא לטובתנו? כל הפרטים, בכתבה שלפניכם.

 

מהי ריבית רגילה?

כאשר אנחנו לוקחים הלוואה, הבנק דורש שנחזיר לו את סכום ההלוואה (המכונה גם קרן ההלוואה) ואת הריבית. הריבית מהווה אחוז מתוך סכום ההלוואה, שאותה אנחנו משלמים לבנק כמעין "עמלה" על זה שהוא העניק לנו את סכום הכסף הדרוש לנו. חשוב לזכור שריבית רגילה מחושבת רק פעם אחת, ומהווה אחוז מהסכום אותו לווית מהבנק.

למשל, ראובן הלווה מהבנק סכום של 12,000 ש"ח, אותו הוא התכוון להחזיר במשך 12 חודשים, כאשר בהתאם להסכם בין ראובן לבנק, כל חודש ראובן עתיד להחזיר 10* מסכום ההלוואה, דהיינו – כל חודש יחזיר ראובן לבנק 1,000 ש"ח. לצד ההחזר החודשי של 1,000 ש"ח, הבנק ידרוש ממנו ריבית, ולצורך הדוגמא נניח כי מדובר בריבית של 5% מקרן ההלוואה. בהמשך לדוגמא לעיל, מידי חודש, ראובן ישלם 50 ₪ נוספים כתשלום ריבית (שמהווים 5% מ- 1,000). בסוף תקופת ההלוואה, ראובן יחזיר 12,600 ש"ח לבנק: 10,000 ש"ח כקרן ההלוואה, ועוד 600 ש"ח כתשלום ריבית (50 ש"ח חודשיים שמהווים 5% מסכום ההלוואה הכולל שלקח).

 

אז מה ההבדל בין ריבית רגילה לריבית דריבית?

בניגוד לריבית רגילה, שמהווה אחוז מסוים מתוך קרן ההלוואה (הסכום הכולל שהבנק מלווה לנו), ריבית דריבית היא ריבית מצטברת. במילים אחרות, הריבית לא מחושבת רק מתוך קרן ההלוואה, אלא גם על הריבית שמצטברת תוך כדי תקופת ההלוואה. פירושו של דבר, הריבית שניאלץ להחזיר לבנק עולה ככל שתקופת ההלוואה מתארכת. נסביר זאת באמצעות הדוגמא שלפניכם:

נניח כי דני מלווה מהבנק סכום של 12,000 ש"ח אותו הוא מתכוון להחזיר במשך 12 חודשים. בדומה להלוואה שלקח ראובן, גם דני מתכוון (בהתאם לחוזה שכרת עם הבנק) להחזיר בכל חודש לבנק סכום בסך 1,000 ש"ח. כאן נכנסת לתמונה הריבית דריבית. ככלל, הריבית דריבית תחושב מדי חודש (ולא רק פעם אחת), והיא תהווה אחוז מסוים מקרן ההלוואה והריבית שכבר שולמה.

בחודש הראשון, יחושבו 5% ריבית מסך 1,000 ש"ח (כלומר, 50 שקלים, בדומה לתשלום ששילם ראובן בגין ריבית). ברם, בחודש השני יחושב תשלום הריבית (העומד כאמור על 5%) מסך של 1,050 (לאחר הוספת הריבית של החודש הראשון), ולכן יעמדו בחודש השני על 52.5 ש"ח ולא על 50 ש"ח כמו בחודש הראשון. בחודש השלישי ה-5 אחוזים יחושבו מסכום של 1,102.5 ולכן יהיו 55.125, וכך הלאה. על אף שמדובר בסכומים קטנים, כאשר אנחנו מלווים כסף רב מהבנקים, הריבית דריבית עלולה להיות מאוד משמעותית. נסביר זאת באמצעות דוגמא נוספת, הפעם באמצעות שימוש בסכומים מעט יותר גבוהים, שיסייעו להמחיש את העניין. נניח כי יעל לקחה הלוואה עבור רכישת דירה (הנקראת גם משכנתא) על סך מיליון ₪, עם ריבית דריבית של 5%, לתקופה של 15 שנים.

בסיומן של 15 השנים הללו, יעל תחזיר לבנק סכום של 2,078,928 – קצת יותר מפי שניים מהסכום שהיא לוותה! לעומת זאת אם הייתה לוקחת את ההלוואה בריבית רגילה, היא הייתה משלמת 5% מהסכום הכולל של ההלוואה, שהיה מסתכם ל-50,000 ₪ בלבד לכל אורך תקופת ההלוואה.

 

איך ריבית דריבית יכולה דווקא לעזור לנו (או שאולי היא כבר עוזרת לנו ואנו לא מודעים לכך)?

צריך לזכור שהרבה פעמים בחיים, למרות שאנחנו לא בהכרח חושבים על זה כך, אנחנו משמשים בתור הבנקים המלווים כספים למוסדות מסוימים, וריבית דריבית יכולה דווקא להיות לטובתנו. כך למשל, ההפקדה החודשית שלנו בקופת הפנסיה או בקרן ההשתלמות מהווה למעשה הלוואה שאנחנו נותנים לגוף הפנסיוני, שאותה הוא אמור להחזיר לנו לאחר תקופה מסוימת (6 שנים עבור הפקדות לקרנות השתלמות ועד גיל פרישה בהפקדות לקרנות פנסיה). עבור השימוש בכסף שלנו לצרכיו, הגוף הפנסיוני משלם לנו ריבית, שנקראות גם תשואות. חשוב לדעת כי התשואות של החסכונות לרוב מצטברים, כלומר מחושבים באופן דומה לריבית דריבית.

אם ניקח כדוגמא את קרנות הפנסיה, הרי שאלו משלמות לנו תשואה חודשית (באופן זהה לריבית שאנו משלמים עבור הלוואה). כך יוצא, כי מידי חודש אנו מקבלים ריבית עבור הסכום הכולל שהפקדנו עד עתה, וגם עבור הסכום שצברנו עקב התשואה שקיבלנו בחודשי עבר. נשמע מסובך? נסביר שוב, איך לא, באמצעות דוגמא מספרית מענף הפיננסים.

נניח כי הפקדתי בקופת חיסכון סכום חד פעמי של 10,000 ש"ח, עם תשואה שנתית של 3.5%. משמעות הדבר היא שאני אקבל כל שנה 3.5% מסך כל הכסף שיש לי בקופת החיסכון. אם בשנה הראשונה היה לי 10,000, אקבל תשואה שנתית של 350 ש"ח. התשואה הזאת תצטרף ל-10,000 הקיימים ובשנה השנייה אני אקבל 3.5% מסכום של 10,350, שזה כבר 362.2 ש"ח. בשנה השלישית התשואה שלי תחושב מסכום של 10,712 ותהיה 374.9 שקלים וכך הלאה. למעשה, הרווח שלי עולה ככל שהזמן עובר. זאת גם הסיבה העיקרית לכך שהשקעות למשך טווח ארוך, יהיו יותר רווחיות על פי רוב, בהשוואה להשקעות של טווח קצר. כך למשל, חיסכון של 10,000 ש"ח שלא נפתח למשך 5 שנים, יתפח ל-11,876. כלומר, רווח של 1,876 ש"ח שכלל לא עבדנו בשבילו, ומהווה הכנסה פסיבית לכל דבר ועניין. לעומת זאת, אחרי תקופת זמן כוללת של 20 שנים, החיסכון יתפח לסכום של 19,897 ש"ח, וכמעט יכפיל את שוויו!

 

אלמנטים נוספים שיחסכו לכם סכומי כסף משמעותיים

חשוב לשים לב שבניגוד להלוואות, שבהן לעיתים הריביות שאנחנו נדרשים לשלם קבועות מראש, במכשירי חיסכון אחרים (למשל קרן פנסיה), התשואה שאנחנו מקבלים תלויה באיכות ההשקעות של הבנק, ולכן משתנה לפי המצב בשוק. עוד חשוב לזכור, כי כאשר אנו משקיעים את כספנו בחסכון, נגבים מאיתנו דמי ניהול מטעם מי שמנהל את הקופה שלנו. חשוב לבחון את גובה דמי הניהול (המחושב באחוזים מתוך החיסכון או מתוך ההפקדה) לעיתים קרובות, ואף מומלץ לערוך השוואות מעת לעת אודות התנאים המוצעים על ידי הקרנות השונות, על-מנת לוודא כי דמי הניהול שאתם משלמים אינם גבוהים מהממוצע.

 

לסיכום

'מי שמבין את הריבית דריבית – מרוויח.' כך אמר אלברט איינשטיין, והוא לא אמר זאת לשווא. מאחר שאחוז הריבית מחושב גם על בסיס הריבית שכבר נגבתה, הסכומים המצטברים (לבנק – כאשר אנו מלווים כסף, או לנו – כאשר אנו מפקידים כספים בקרנות שונות) יכולים להיות מאוד משמעותיים. אשר על כן, רצוי לא למהר לפתוח חסכונות, ומצד שני – להחזיר הלוואות מהר ככל הניתן.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא השקעות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?