קרנות פנסיה ותיקות – נקודות חשובות לחוסכים

עד לשנת 1995, עובדים רבים נכנסו להסדרי פנסיה הקרויים "פנסיה תקציבית". בשנת 2003 הלאימה המדינה את קרנות הפנסיה האמורות, וחברת הניהול של אותן קרנות הכפיפה את קרנות הפנסיה הוותיקות תחת תקנון אחיד. אז איך מחשבים, מתי לפדות והאם משתלם להמשיך להפקיד?

קרן פנסיה היא אחת מבין פלטפורמות חיסכון, המבטיחות המשך הכנסה גם לאחר הגיענו לגיל פרישה. כיום, דרך החיסכון המוכרת בשוק הינה הפנסיה הצוברת, לפיה כל חוסך מפריש מדי חודש סכום מתוך משכורתו, והוא, יחד עם סכום נוסף אותו מפריש המעביד, נצבר עד להגיעו לגיל פרישה. בעבר, הייתה נהוגה בחלק ממקומות העבודה שיטה שונה להבטחת דמי הפנסיה, המוכרת ב"פנסיה תקציבית", המשולמת על ידי אחת מקרנות הפנסיה הוותיקות, ובהן נתיב קרן פנסיה, מבטחים, קג"מ, מקפת, קרן גמלאות של חברי אגד, ואלו מנוהלות כיום על ידי חברת עמיתים.

בעבר קיבלו מועסקים, בעיקר עובדי מדינה, את הפריבילגיה שבקבלת פנסיה תקציבית. אותם עובדים היו כפופים להסכמים קיבוציים שהוחלו על כלל העובדים. החל ממרץ 1995 קופות אלו נסגרו למצטרפים חדשים, ועל כלל הקרנות, שעברו לידיה של חברת עמיתים, הוטל תקנון אחיד.  הן בשל שינוי פלטפורמת התשלום והן בשל העובדה שחסכונות הפנסיה של ישראלים רבים כפוף לתקנון החדש, יש לעמוד ולהבהיר מספר נקודות בנושא.

 

חישוב שיעור הקצבה

בטרם נדרש לסוגיית חישוב שיעור הקצבה בקרנות פנסיה ותיקות, נציג נוסחה פשוטה. שיעור דמי הפנסיה, שינתנו לכל חוסך יחושב על פי מכפלה של שיעור הקצבה וגובה השכר הקובע. כלומר, אם דני, רב נגד במשמר הגבול, הגיע לשכר קובע בסך 15,000 שקלים, ולשיעור קצבה של 70%, הוא בכל חודש לדמי פנסיה בגובה 10,500 שקלים.

בניגוד לפנסיה הצוברת, המוכרת כיום, בעבר היו נהוגות קרנות פנסיה המעניקות זכויות. כלומר, בניגוד למצב כיום, בו מידי חודש מופרש סכום המתאגד לכדי כספי הפנסיה בגיל פרישה, בעבר בעד תשלום חודשי היה מקבל אדם זכות עתידית. בעד כל שנת חודש עבודה היה צובר עמית שיעור קצבה של 0.1667%, שבחישוב שנתי עומד על 2%. הקצבה המינימלית במרבית ההסדרים עמדה על 5% מהשכר הממוצע במשק, או לחילופין 70% מהשכר הקובע. לדוגמה, באם דני עבד לאורך 30 שנים, הוא יצבור 60% שיעור קצבה. אולם, באם עבד דני תחת ההסדר שנתיים בלבד, במהלכן הספיק לצבור 4% בלבד, יקבל דני דמי פנסיה חודשיים בגובה של 5% מהשכר הממוצע במשק.

 

מצבים חריגים

  • מבוטח שדחה פרישתו, וטרם הגיע לשיעור הצבירה המירבי יהא זכאי לתוספת של 0.0833% מידי חודש לשיעור הקצבה, או 1% מדי שנה. במילים אחרות, מדי שנה, יצבור מבוטח שדחה פרישתו 3% לשיעור הקצבה.
  • "מבוטחי תקופת הביניים" – אלו שהצטרפו לקרן בין התאריכים 31.03.95 – 01.01.95. מבוטחים אלו יזכו לשיעור קצבה שעומד על 0.1333% מדי חודש, המהווים 1.6% בשנה.

 

חישוב השכר הקובע

ישנן שתי דרכים שונות לחישוב השכר הקובע, על פיהן יחושב שיעור השכר הקובע. בעוד שש מחברות הפנסיה מחשבות את השכר הקובע לפי שיטת שלוש השנים האחרונות (מבטחים, בנין, חקלאים, נתיב, אגד והדסה), הקרנות מקפת וקג"מ מחשבות את השיעור לפי שיטת יחסי השכר. זה קצת מסתבך, תישארו איתי.

 

שיטת יחסי השכר (מקפת, קג"מ)

בכל חודש בו משלם אדם דמי ביטוח, נקבעים שני פרמטרים. הראשון הוא השכר הממוצע במשק, והשני הוא השכר המבוטח של אותו חודש. חילוק שני אלו יוצרת את מקדם יחסי השכר. כלומר, באם בחודש ינואר 2015 השכר הממוצע במשק עמד על 5600, ושכרו של דני עמד על 6200, נחלק את שכרו של דני מהשכר הממוצע במשק, ונקבל מקדם יחסי שכר שערכו 1.107. את יחסי שכר אלו נחשב לכל אורך תקופת עבודתו של דני. כשיצא לגמלאות, נחשב את הממוצע של כל אלו.

 

מה קורה אם הפסקתי לשלם לפני שיצאתי לפנסיה?

כאן נחלק החישוב לשני מצבים אפשריים. מצב אחד בו דני הוא מבוטח פעיל, אשר המשיך לשלם את דמי קרן הפנסיה הוותיקה עד ליציאתו לגמלאות, ומצב שני, בו דני הקפיא את קרן הפנסיה עד ליציאתו לגמלאות.

  • מבוטח פעיל – הממוצע של מקדמי השכר של דני לאורך השנים יוכפל בשכר הממוצע במשק ביום יציאתו לגמלאות.
  • קרן בהקפאה – ממוצע מקדמי השכר של דני (לאורך שנות עבודתו בלבד) יוכפלו בשכר הממוצע במשק בנקודה המאוחרת, אחת היא מועד הפסקת העבודה, והשנייה היא אוקטובר 2003.

דוגמא ונקודה חשובה

נחזור אל דני לשם ווידוא הבנה. דני פתח את קרן הפנסיה שלו בשנת 1990. היום, בשנת 2020, דני יוצא לגמלאות. ב – 15 שנותיו הראשונות, הרוויח בממוצע 0.7 מהשכר הממוצע במשק. ב – 15 השנים הבאות, הרוויח 1.6 מהשכר הממוצע במשק. לפיכך, מקדם יחסי השכר של דני יעמוד על 0.7X15 + 1.6X15 = 1.15. אם בשנת 2020 השכר הממוצע במשק עומד על 12,000 שקלים, דמי הפנסיה של דני יעמדו על 13,800 = 12,000X1.15.

הנקודה החשובה בנושא היא אודות הגבלת החריגה מהשכר הממוצע במשק. כפי שראיתם, חישוב השכר הקובע תלוי בגובה השכר הממוצע במשק. מתוך רצון להגביל את גובה החריגה, נקבע כי לא יותר חישוב של מקדם יחסי שכר שנתי שעולה על 1.02.

 

שיטת שלוש השנים האחרונות (מבטחים, בנין, חקלאים, נתיב, אגד והדסה)

כאמור, השיטה השנייה לחישוב השכר הקובע. יש לחשב מהו ממוצע השכר של עובד ב – 36 חודשי העבודה שלו בטרם יציאה לגמלאות, ולהכפיל אותו בממוצע שיעורי המשרה, הם אחוזי המשרה שבוצעו כל חודש. יש לציין שהשכר הממוצע של העובד יחושב לפי שכר של עובד במשרה מלאה. לדוגמה, אחיו של דני, דן, יוצא לגמלאות, לאחר 20 שנות עבודה. במהלך שנה אחת מבין שלוש השנים שקדמו לגיל הפנסיה, הייתה שווה עבודתו במשרה מלאה 8,500 שקלים. דן עבד בחצי משרה, והרוויח 4250 מדי חודש. במהלך השנתיים הנוספות, דן עבד במשרה אחרת, בה שכר משרה מלאה עומד על 9500 שקלים, ועבד בחצי משרה.

איך מחשבים ושוב, נקודה חשובה

תחילה, נחשב את ממוצע השכר של דן: 9,166 = (חודשי עבודה)36/(12X8,500 + 24X9,500).

לאחר מכן, נחשב את ממוצע היקף המשרה של דני במהלך השנים, בהנחה שב – 10 שנים עבד בחצי משרה ו – 10 שנים עבד במשרה מלאה: 0.75 = 1X10 + 0.5X10.

נכפיל את שני האמורים, ונקבל את דמי הפנסיה של דני, הם 6,874 שקלים.

יש לציין כי ישנה הגבלה על גובה השכר הקובע בשיטה זו. הגבול הוא שיעור שכרו הקובע של עובד בחודש ספטמבר 2003, בחישוב ריבית 2% הצמודה למדד.

 

מצבן של הפנסיות התקציביות ואופן החישוב כיום

כפי ששמתם לב, הסדרי הפנסיה המוצגים לעיל אינם אופטימליים לאף מעסיק. בחלק מהמקרים, בעיקר בשיטת יחסי השכר, ניתן לקבל דמי פנסיה גבוהים באופן משמעותי מהשכר הממוצע במשק. נכון לשנת 2018, עמדו הגירעונות השנתיים של הקרנות הללו על סך 200 מיליון שקלים, דבר שהוביל לקיצוץ שנתי על סך 1,000 שקלים מדי שנה, וכן לצורת חישוב שונה.

צורת החישוב כיום בוחנת את היחס בין תקופת החיסכון עד לאוקטובר 2003 לבין כלל תקופת תשלום הביטוח, ומכפילה אותו בשכר הקובע על פי שיטת יחסי השכר. לאחר מכן, נבחן את היחס בין תקופת החיסכון מאוקטובר 2003 ועד היום, וערך זה מוכפל בשכר קובע על פי שיטת 3 השנים. לאחר מכן, נחבר את שני אלו ונחלק במספר שנות העבודה. לדוגמה, דניאלה, אחות של דני ודן, עבדה 19 שנים עד לאוקטובר 2003, ולאחריו עבדה עוד 11 שנים. על פי שיטת יחסי השכר של דניאלה הוא 10,000 שקלים, ועל פי שיטת 3 השנים שכרה עמד על 11,000 שקלים. דמי הפנסיה של דניאלה יחושבו כך:

10,633 = 30(שנים)/(19(שנים לפני)X11,000 + 11(שנים אחרי)X10,000).

 

הנושאים שעל הפרק: פדיון וחיסכון

לאחר שעשינו קצת סדר בבלגן, ישנן מספר נקודות חשובות עליהן יש לעמוד ביחס לקרן. ראשית, ישנן מגבלות שונות אודות פדיון הקרן, ובהן סנקציות בגין משיכה וכן מגבלת זמן בעת הצורך. שנית, ישנן מספר נקודות העולות בכל הנוגע לגיל הפרישה וקצב הצבירה, לעניין שיעור הקצבה.

 

פדיון הקרן

ראשית, יש לעמוד על כך ישנה מגבלת פדיון של קרן, ככל שיש ברשותכם יותר מקרן אחת. במידה ולמבוטח ישנן מספר תוכניות פנסיה בקרנות ותיקות, משיכת כספי פיצויים (המהווים חלק מכספי הפנסיה) מאחת מהן, תוביל לשלילת כל זכות מקרנות הפנסיה המצויות בהסדר של חברת עמיתים. למרות זאת, ניתן למשוך את הכספים, בכפוף לתשלום מס בשיעור 35%. ההמלצה היא פדיון הכספים האמורים או כאשר הצבירה בקרן היא בגין תקופה קצרה משלושה חודשים או באם אין זכאות לקבלת הקצבה.

שנית, במצב שבו יש צורך במשיכת הקצבה, בעיקר במצבים רפואיים קשים ולאחר מוות, ישנם 60 ימים בהם על הזכאים לקצבת שאירים לפדות את הקרן. במידה ולא עשו זאת, יישארו הכספים בידי הקרן.

 

שיעור הקצבה

מה עושה אדם שהגיע לשיעור קצבה בגובה 70% (השיעור המקסימלי), אך טרם הגיע לגיל פרישה? הרי הוא אינו יכול להגדיל עוד את ערכה של הקצבה באופן משמעותי והוא מפסיד את התשואה בעד ההפקדות החודשיות. אולם, לא מומלץ להפסיק את ההפקדות מיד, שכן המשך העבודה מעניק מענק שנים עודפות ומשאיר את הכיסוי הפנסיוני בגין אובדן כושר עבודה. לפיכך, מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע בטרם כל נקיטת פעולה פדיון או הקפאה של הקרן.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא פנסיוני

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?