מהן קרנות עוקבות? והאם מדובר "בדבר הגדול הבא" בתעשיית קרנות הנאמנות?

תעשיית הקרנות הנוכחית בישראל נחשבת למגוונת במיוחד, הכוללת שלל קטגוריות אפשריות להשקעה: מניות ישראליות לצד מניות אג"ח, אגרות חוב ממשלתיות לצד אגרות חוב קונצרניות, שילוב מרכיבים שונים ואפילו קרנות הכוללות שיטות מסחר ייחודיות כמו למשל קרן נאמנות הלכתית. אלא שלאחרונה, הצטרפה לשוק גם קרן נישתית הצוברת תאוצה משמעותית בשל הרוח הגבית שמספקים לה הבנקים השונים – קרן עוקבת.

לא, לא מדובר כלל וכלל בקרן מחקה, גם אם זה נשמע דומה למדי באינסטינקט הראשוני. בעוד שקרנות מחקות למעשה מבצעות חיקוי של מדדים מסוימים במטרה להשיג תוצאות דומות להם, הקרנות העוקבות מנוהלות בהתאם למדיניות ספציפית הנקבעת בבנק מסוים וליתר דיוק – בוועדת ההשקעות של אותו הבנק וקביעותיה.

 

כיצד מנוהלת קרן עוקבת ולמי היא מתאימה?

למעשה, כבר לפני שנים נפרדו הבנקים מתעשיית הקרנות ובעקבות יישומה של וועדת בכר הן אינן עוסקת עוד בתחום זה. אלא שמנגד, צופים הבנקים מהצד על כיוון השווקים ומטפחים דעה וחשיבה עצמאית כלפיהם, שנידונה ברוב הזמן באותן וועדות השקעה.

הבנקים נוקטים כיום בפעולות מסוימות או נוטים להימנע מהן, כמו למשל קביעת אפיקי השקעה במניות, עדיפות השקעה באגרות מסוימות ועוד. בנוסף מעוניינים הבנקים להתאים את תיקי ההשקעות הקיימים לסוגים מגוונים של לקוחות ולייעץ להם מכוח דעותיהם בנוגע לכך: בחירה בתיק בעל אחוז מניות גבוה או נמוך, בחירה בתיק ללא מניות וכד'. על מנת שיוכלו לתמרן את מדיניותם, הם מעבירים את המידע שגיבשו למנהלי הקרנות באמצעות מסירת טווח מסוים, אך ללא אחוזים מוחלטים. באופן זה יכולים כעת הבנקים להתאים ללקוחותיהם מוצר יציב, זול ופרקטי (עם היבטים חסכוניים במיוחד לטובתו של הבנק) הנמצא כעת במגמת צמיחה משמעותית ובכך מגדיל את היקף ניהול הקרנות הנוכחי.

קרנות עוקבות מתאימות בעיקר ללקוחות קטנים שסך תיק ניירות הערך שלהם עומד על סכום קטן, עד 300 אלף שקלים בדרך כלל. מבחינת הבנק מדובר במסלול שבו הלקוחות הקטנים לא נזנחים וכמות ההשקעה בהם היא מצומצמת וחסכונית למדי. היועצים בבנק ממליצים על הקרן העוקבת הספציפית, הלקוחות זוכים למוצר באריזה אטרקטיבית והבנק נהנה מהפחתת העומס על יועצי ההשקעות שלו, אפילו יכול להרשות לעצמו לצמצם אותם. במקביל, פועל מנהל הקרן על פי אותם קווים מנחים של הבנק ונתון לשינויים שהוא קובע מעת לעת.

מאחר וקרנות עוקבות יכולות להיות מוצעות לכל לקוחות הבנק תוך שהן מקבלות דירוג מהבנקים השונים לאור ביצועים אל מול קרנות עוקבות מאותו הבנק, תחת אותה מדיניות, עוד ועוד בנקים מצטרפים לשיטה המתחזקת. הקרן יכולה לקבוע את מדיניות ההשקעה, את שיעור המניות, סוג האג"ח, את אחוזי ההשקעה בישראל ובחו"ל, את המח"מ, שיעורי האופציות ועוד.

במילים אחרות – קרן עוקבת עוקבת אחרי מדיניות וועדת ההשקעות בבנק, כוללת מיזוג השקעות המשולב בהחלטות מטעם בכירי הבנק ונמסרת כמתווה ליועצי ההשקעות ומנהלי הקרן, כאשר מנהל הקרן עצמו קובע את ניירות הערך הספציפיים והיקף הקרנות הקיים בבתי ההשקעות הולך וגדל.

 

עוקבים אחרי העוקבות

למרות שעל פניו נראה כי מדובר בשיטה של "ווין ווין" לכל הצדדים, נמצא התחום כרגע על פרשת דרכים: מצד אחד אלה יועצי ההשקעות עצמם שמאמינים כי מדובר באפיק סולידי עד כדי חוסר רלוונטיות ועל כן נוטים להמליץ עליו פחות ומהצד השני, אלה בתי ההשקעות שלמרות פוטנציאל הצמיחה שלהם, מבינים שהם חווים נגיסה משמעותית בניהול התיקים, מה שפוגע בגמישות ההשקעות.

במקביל, מתבוננת הרשות לניירות ערך בתופעה המתגברת והופכת החל מהחודש הנוכחי (אוקטובר 2019) לפעילה ומעורבת בנושא. מאחר והקרנות העוקבות הופכות את הבנק מיועץ אובייקטיבי למוסד המנתב על פי תפיסותיו את כספי הלקוחות, הוא הופך בעצמו למנהל ההשקעות ולא לשם חותרת כוונת המדינה. בקרוב יפורסמו המגבלות וההסדרים לגבי קרנות הנאמנות העוקבות ויהיה מעניין לראות בעקבותיהם את מגמת הפיתוח של שוק זה בשנה הקרובה. בנוסף מעוררת השיטה שאלות בנוגע לעתידן של קרנות אחרות שעשויות להיפגע וכמובן את העובדה שמנהלי הקרנות ייאלצו בעל כורחם ליצור מכשירים העוקבים אחר מדיניות הבנקים.

נכון להיום אוסרת הרשות לניירות ערך על קיום קרנות משולבות הכוללות את המלצת הבנק לצד בחירת מנהל הקרן. זאת במקביל לעמימות בנוגע לסל ההשקעות של כל קרן עוקבת, משום שהבנקים עדיין לא מציגים בצורה שקופה את הרכבי התיקים. על כן חלק מההנחיות החדשות ידרשו פרסום פומבי של כל רכיב והמלצה הקשורים לאופן ניהול התיקים שיופיעו באתר הבנק. בנוסף תמליץ הרשות לבנקים השונים לספק ללקוחותיהם הקטנים ייעוץ מותאם שלא נגזר משיתוף הפעולה עם בית השקעות ספציפי. כך מבקשת הרשות, לפחות בינתיים, לשמור על אובייקטיביות ויצירת יחס שווה לכל מנהלי הקרנות.

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?

תוכן עניינים
שווים קריאה
ריבית – כל מה שצריך לדעת

גובה הריבית בכל מדינה, וגם בישראל, מושפע מהמדיניות המוניטרית של הבנק במרכזי במדינה, ובישראל זהו בנק ישראל.

מדד הפחד VIX מהו?

הוא עולה כשהשווקים יורדים, הוא יורד כאשר השווקים עולים,זהו מדד הפחד.

תיקון 190 – סקירה

הגעה לגיל הפנסיה מאתגרת לעיתים רבות את היוצאים לפנסיה, האתגר הכרוך בשמירה על איכות החיים ועל רמת החיים שהתרגלו אליה בשנות העבודה קשה במיוחד לאור העובדה שלעיתים קרובות גובה הקצבה

חלוקת דיבידנד – סקירה מקיפה

המושגים דיבידנד או חלוקת דיבידנדים מופיעים לעיתים קרובות ברחבי הרשת, במדורים שונים, כגון מדורי שוק ההון, מדורי משפט, מדורי אקטואליה ועוד.

רוצה לדבר עם מומחה?
הצג מאמרים לפי תחום
קטגוריות
מאמרים פופולריים