קופת גמל – סקירה על מוצר החיסכון

עד לפני מספר שנים, היה אפשר להרוויח מכסף ששוכב בנק, על ידי הריבית שהיה מקבל לקוח הבנק תמורת הכסף שהבנק שומר עבורו.

כיום, הריבית שמעניק הבנק קרובה לאפס, וכדי להרוויח מהכסף שקיים לנו ולחסוך לקראת העתיד, ניתן להשקיע את הכספים באפיקי השקעה השונים שמציע שוק ההון. קופת הגמל, נחשבת לאחד מאפיקי ההשקעה הפופולריים ביותר בארץ ובעולם.

אז מהי קופת גמל? מה ההבדל בינה ובין אפיקי השקעה וחיסכון אחרים? מי יכול או יכולה לפתוח קופת גמל? ומה צריך לבדוק לפני שמצטרפים? על כך ועוד תוכלו לקרוא בסקירה הבאה.

 

שוק ההון – לא רק לעשירים

שוק ההון – נשמע מפחיד? האמת היא ששוק ההון שייך לכל אחד ואחת מאיתנו, ובפועל כנראה שגם אתה וגם את מעורבים בשוק ההון במידה כזו או אחרת, במודע או שלא במודע.

הדעה הקדומה ששוק ההון שמור רק לעשירות ועשירים, בחליפה ועם סיגר שמנמן בפה – מקורה בסרטים, היא אשליה לא נכונה, והיא למרבה הצער מרחיקה רבות ורבים מהיות מעורבים בצורה יותר אקטיבית במתרחש בשוק.

המפתח לכניסה פעילה יותר אל תוך שוק ההון היא בראש ובראשונה ידע. מי שיודע מה המשמעות של השקעה, מי שיודעת מהי תכנית חיסכון לטווח קצר לעומת ארוך או בינוני, מי שיודע מה ההבדל בין קופות פנסיה וקופות גמל – יחזיקו בכרטיס הכניסה לתחום.

כיום יותר מתמיד, יש חשיבות קריטית לחיסכון חכם. וכדי לפעול בתחום הכלכלי בצורה הטובה ביותר, יש ללמוד את השפה המתאימה. בתור צעד ראשון, אתם מוזמנים ומוזמנות לצלול איתנו לעומק של אחד המושגים שכנראה תשמעו שוב ושוב אם תחליטו לקפוץ למים – קופת גמל.

 

מה ההבדל בין חיסכון בשוק ההון ובין חיסכון מתחת לבלטה?

בכלכלה, ברגע שיש ברשותנו סכום כסף אותו אנחנו לא צורכים – הוא מיד מוגדר כחיסכון. הכסף הזה יכול להגיע מכך שההכנסות גדולות מההוצאות, עקב קבלת סכום כסף חד פעמי בירושה או בלוטו או בכל דרך אחרת, זה לא משנה: החיסכון הפרטי מוגדר כהפרש בין ההכנסה הפנויה (ההכנסה לאחר תשלום מיסים, זו שתיאורטית תוכלו לצרוך ממנה) ובין כלל ההוצאות על צריכה.

המוני לקוחות של הבנקים המסחריים בישראל (גם בעולם) צוברים בחשבון העובר ושב שלהם אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים ואף מאות אלפי שקלים – שפשוט לא מתבזבזים על צריכה. הכסף הזה יכול בהחלט לשמש לצריכה בעתיד, וזוהי מהות החיסכון, אבל הימצאותו של הכסף בעובר ושב, למרבה הצער, גורמת לו "להעלות חלודה" ולאבד מערכו.

כדי להבין מדוע, יש להכיר שני מושגים חשובים: האינפלציה והריבית במשק.

 

אינפלציה – אותו כמות כסף שווה מחר פחות

הערך המספרי של שטר של מאה שקל, מה שנקרא "ערך נומינלי", לא יכול להשתנות על פני זמן: מאה שקל היום שווים מבחינה נומינלית למאה שקל משנות ה- 90 ולמאה שקל בעוד 200 שנה. מאה שקל תמיד יהיו שקולים למאה שקל.

אבל, מבחינה אמיתית, מבחינת כוח הקנייה של הכסף, מה שנקרא "הערך הריאלי", הכסף משנה את ערכו כל הזמן. התהליך בו כסף מאבד מערכו הריאלי נקרא "אינפלציה" – העלייה השנתית ברמת המחירים.

האינפלציה בישראל על פי חוק צריכה להימצא תמיד בין אחוז לשלושה אחוזים, ובאחריות בנק ישראל לבצע פעילויות כאלה ואחרות (הנקראות בשם הכולל: "מדיניות מוניטרית", כלומר שקשורה למטבע) על מנת להבטיח זאת.

מבלי להיכנס לחשיבות של אינפלציה חיובית, ומדוע חשוב לשמור אותה ברמה נמוכה, רק נסביר מה המשמעות לגבי אותם מאה שקלים שאתם שומרים בכיס.

 

הסבר על מושג האינפלציה באמצעות דוגמת קרטון החלב

נניח שמחיר קרטון חלב היום הוא 10 ש"ח. בעזרת שטר של מאה שקלים, תוכלו לקנות היום 10 קרטוני חלב. עכשיו נניח שהחלטתם לחסוך את השטר, ולשמור אותו בכיס במקום לקנות את ארגז קרטוני החלב, ונניח שהאינפלציה השנתית היא של 2 אחוז (באמצע "יעד האינפלציה, שהוא כאמור בטווח של 1%—3%). המשמעות היא שבעוד שנה מחירו של אותו קרטון חלב בדיוק עלה ל- 10.2 ש"ח.

בעזרת השטר ששמרתם בכיס תוכלו לקנות עכשיו רק 9 קרטוני חלב, ועם העודף של 8.2 ש"ח לא תוכלו לקנות את הקרטון העשירי.

כלומר, חיסכון של כסף בכיס או מתחת לבלטה יגרום לכם בטווח הארוך לאבד כסף: גם אם מבחינה נומינלית סכום הכסף יישאר אותו הדבר – מאה שקל – תאבדו בכל שנה כסף ריאלי בהתאם לגובה האינפלציה – תשעה קרטוני חלב במקום עשרה.

 

הריבית במשק נמוכה מדי כדי לפצות על האינפלציה

הריבית במשק היא ריבית הנקבעת על ידי בנק ישראל, כחלק מהמדיניות המוניטרית, לאורך השנה בשמונה נקודות זמן שונות. הריבית במשק מהווה את הבסיס לקביעת הריביות של כל הגופים הפיננסיים, כמו הבנקים וגופי ההשקעות.

הריבית מהווה את המחיר של הכסף, והמשמעות הכלכלית שלה היא שכסף שנמצא בבנק או בהשקעה כלשהי מגדיל את ערכו המספרי, את ערכו הנומינלי מדי שנה: שטר של מאה שקל שנמצא בבנק או בהשקעה, יהיה שווה בעוד שנה יותר ממאה שקלים – כאילו שתקבלו מהבנק בחזרה את השטר בתוספת של כמה מטבעות.

כמה מטבעות תקבלו מהבנק תמורת מאה השקלים? הריבית בישראל וברוב רחבי העולם המערבי היא נמוכה מאוד, ונחשבת אפסית. הריבית הנוכחית של בנק ישראל (סוף 2020) היא 0.1%. אם נחזור לדוגמא של קרטוני החלב, לצד השטר של מאה שקל אם תחליטו לשים אותו בבנק ולא בכיס, תקבלו מטבע של עשר אגורות.

אז כמה קרטוני חלב תוכלו לקנות? למרבה הצער, עדיין רק תשעה. העודף שתקבלו מהרכישה יהיה קצת יותר גדול ויעמוד על 8.2 ש"ח (בתוספת מטבע של עשר אגורות). עדיין לא מספיק לקרטון החלב העשירי…

 

צריך למצוא תכנית חיסכון או השקעה כדי שהריבית תהיה גבוהה יותר מהאינפלציה

במילים אחרות, צריך למצוא תכנית חיסכון שהריבית בה היא לפחות בגובה האינפלציה. אם מאה השקלים היו מושקעים בתכנית חיסכון שהריבית בה היא 2% – בגובה האינפלציה בדיוק – לאחר שנה היו ברשותכם 102 ש"ח, שיהיו מספיקים לקנות עשרה קרטוני חלב. כלומר, הערך הנומינלי גדל מספיק כדי לשמור על הערך הריאלי.

אם הריבית זהה לאינפלציה, הכסף "רק" ישמור על ערכו הריאלי. אבל אם רוצים להגדיל את הכסף, הן מבחינה נומינלית והן מבחינה ריאלית – יש לחפש תוכנית בה הריבית תהיה גבוהה יותר מהאינפלציה.

 

איפה ניתן למצוא ריביות גבוהות יותר מאשר שיעור האינפלציה?

התשובה, כפי שבטח כבר ניחשתם, התשובה היא: "בורסה לניירות ערך", או בשמה המלא: שוק ההון. בשוק זה נסחרים נכסים פיננסיים, ובדומה לכל שוק רגיל, מי שקונה בזול ומוכר ביוקר – עושה רווח. הנכס הפיננסי הנפוץ ביותר הוא נייר ערך, שאפשר לומר שהוא מייצג כסף עתידי. סוגי ניירות הערך המוכרים ביותר הם מניות ואיגרות חוב על סוגיהן.

שוק ההון הוא הלב של הכלכלה הקפיטליסטית, או של מושג "הצמיחה הכלכלית": במקום לצרוך עכשיו, נשקיע כסף בפיתוח של משהו חדש, ובעתיד נקבל את הכסף בחזרה בתוספת הרווחים מהפיתוח החדש. כך חברות מגייסות כסף על ידי הנפקת מניות או איגרות חוב קונצרניות, וכך ממשלות מגייסות כסף על ידי איגרות חוב ממשלתיות.

כל אחד ואחת יכולים לקנות מהחברות או מהממשלות את ניירות הערך האלה, ולזכות בעתיד ברווחים העתידיים. האם מובטח שהכסף המושקע יניב יותר רווח בעתיד? לא בדיוק, וכאן נכנס אלמנט הסיכון בהשקעות, בו ניגע בהמשך.

אך מה שחשוב לענייננו הוא להבין את המנגנון: כסף מושקע עכשיו כדי שיהיה אפשר לייצר רווחים בעתיד, והרווחים חוזרים למשקיעות ולמשקיעים על פי היחס שלהם בהשקעה.

 

קופת גמל – אפיק חיסכון לטווח ארוך ובינוני

קופת גמל היא השקעה הנעשית בשמכם דרך בית השקעות, ומיועדת למטרות חיסכון לטווח בינוני וארוך.

טווח קצר יכול להיות של כמה שנים, ואילו טווח בינוני וארוך מתייחסים בדרך כלל לחיסכון לתקופה שאחרי גיל הפרישה (נכון להיום בישראל, גיל הפרישה של גברים הוא 67 ושל נשים 62, כאשר שני הגילים צפויים לעלות בעתיד וכן להשתוות בתהליך הדרגתי).

ישנו גם גיל הפרישה המוקדמת, המוגדר כיום כגיל 60 הן לגברים והן לנשים, ובתנאים מסויימים ניתן לצאת לפנסיה כבר בגיל הזה.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של קופות גמל: קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוח מנהלים. המשותף לשלושתם הוא שהם נועדו לחיסכון פנסיוני, כזה שיביא לכם קצבה קבועה לאחר גיל הפרישה, בהתאם לרווחים אותה צברה הקופה לאורך שנות החיסכון.

 

מי יכול להצטרף לקופת גמל?

כל אחד ואחת יכולים להצטרף לקופת גמל בתור חוסכים עצמאיים. כיום הדרך הנפוצה ביותר בישראל להצטרף לקופת גמל היא בתור שכירים ושכירות שההפרשות לקופה ותשלומי דמי הניהול והעמלות מתבצעות על ידי החברה המעסיקה.

מכיוון שהחינוך הפיננסי בישראל לוקה בחסר, ישנם עשרות אלפי עובדות ועובדים שיש להם חיסכון פנסיוני באחת מקופות הגמל – והם כלל לא מודעים לכך.

במקביל להם, ישנם אלפי עצמאיות ועצמאיים, או פשוט אזרחיות ואזרחים, שלא מכירים את החשיבות של אפיק החיסכון, לא מודעים להטבות המס המשמעותיות הנלוות לו – ולכן נמנעים מלהשקיע בו באופן אקטיבי.

הן עבור אלה והן עבור אלה, הסקירה הנוכחית חשובה ביותר. היכרות מעמיקה יותר עם אפיק ההשקעה יכולה לעזור לכם להפיק את המירב מהחיסכון, דבר שיכול להשפיע עליכם בקנה מידה גדול בעתיד.

 

איפה מושקע הכסף שלי אם הצטרפתי לקופת גמל?

"שוק ההון" היא לא תשובה כללית מדי, משום שמדובר בשוק גדול עם הרבה סוגים של מוצרים פיננסיים בהם ניתן לסחור.

קופות הגמל משקיעות בדרך כלל באחד משלושה מסלולים: מסלול מניות, מסלול איגרות חוב ללא מניות, או מסלול מעורב. ההחלטה היכן להשקיע נתונה בידכם, הלקוחות.

מניות הן ניירות ערך המונפקות על ידי חברות שרוצות לגייס כסף, ומייצגות חלק יחסי בערך של החברה. אם חברה מנפיקה אלף מניות ואני רוכשת עשר – יש לי אחוז אחד מהרווחים של החברה. ככל החברה רווחית יותר, כך המשמעות הכספית של המניה גדולה יותר. מנגד, אם החברה רושמת הפסדים – כך גם המניה.

איגרות חוב גם הן מונפקות על ידי חברות (ואז הן איגרות חוב קונצרניות) או על ידי הממשלה (ואז הן איגרות חוב ממשלתיות), ונועדו גם הן לגייס כסף, אך באופן מעט שונה: איגרת חוב לא מייצגת חלק יחסי ברווחי החברה, אלא פשוט חוב שיוחזר בעתיד למלווה – כלומר אלה שקונים את איגרות החוב – בתוספת ריבית.

על פי רוב, מניות הן מסוכנות יותר מאשר איגרות חוב, ובתוך איגרות החוב המסוכנות פחות הן אלה הממשלתיות. אז למה לא כולם משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ונמנעים מהסיכון? משום שכאשר הסיכון עולה – כך גם הריבית המובטחת במקרה של הצלחה עולה.

כלומר, לסיכון יש מחיר: סיכון נמוך יותר כרוך בריביות נמוכות יותר אך עם רמת וודאות גבוהה יותר, ולהיפך סיכון גבוה יותר כרוך אמנם בריביות גבוהות יותר אך עם רמת וודאות נמוכה יותר. בהמשך נדון בנושא היחס לסיכון.

 

הטבות מס – מדוע משתלם להשקיע בקופת גמל?

מדינת ישראל מעודדת אותנו, האזרחיות והאזרחים, לחסוך לעצמנו לפנסיה. מצד אחד חשוב לה לעודד גם צריכה, כדי להניע את הכלכלה וליצור תנועה מתמדת, אך מצד שני ואולי אף יותר חשוב לה שכולנו נהיה מכוסים בגיל הפרישה עם תכנית פנסיונית ראויה.

מיד נגיע לסיבות בגינן כל כך חשוב למדינה שנחסוך, אך לפני כן – כיצד המדינה מעודדת את החיסכון? באמצעות הטבות מס.

מבחינה טכנית, כל אחד ואחת שיש להם כסף המושקע בקופות גמל, יכולים למשוך אותו בכל רגע נתון ולהשתמש בו, כלומר "לאכול" את החיסכון על הרווחים שהצטברו עליו בעזרת ההשקעות. אולם, המשיכה לפני גיל הפרישה תהיה כרוכה בתשלום מיסים גבוהים מאוד: 35% מהסכום המושקע.

למשל, אם בגיל 30 הושקעו בקופת גמל 10,000 ש"ח במסלול סולידי של 4% ריבית שנתית, בתום 20 שנה סכום הכסף שיהיה בקופה הוא כ- 21,911 ש"ח. משיכתם בגיל 50 תהיה כרוכה בתשלום מס של כ- 7,668.85 ש"ח, כך שהרווח יהיה 4,242.15.

אך המתנה של עשר שנים נוספות והגעה לגיל הפרישה המוקדמת 60, תפטור את המשיכה לחלוטין ממס. לכן, גם יצטברו עשר שנים נוספות של חיסכון, וגם ייחסכו 35% מס. בדוגמא הנ"ל, בתום 30 שנה סכום הכסף בקופה יהיה כ- 32,434 ש"ח, והרווח יהיה 22,434 ש"ח (מבלי לשלם כ- 7,852 ש"ח מסים).

בקופות גמל, בניגוד לתכניות חיסכון אחרות, ישנו פטור מלא מתשלומי מסי רווח הון: אם בידכם תכנית חיסכון אחרת, ללא תלות בגיל בו תמשכו את הכסף – המשיכה תהיה כרוכה במסי רווח הון של 25%, כלומר רבע מהרווחים שלכם יילכו לקופת המדינה.

 

למה חשוב למדינה לעודד אותנו לחסוך לפנסיה?

המדינה משקיעה בחקיקה, בהטבות מס ובהנגשת ידע פיננסי (אם כי לא מספיק) מכיוון שיחס התלות בישראל, כמו בכל העולם, מטפס מדי שנה.

יחס התלות הוא היחס בין אלה שלא נמצאים בגיל של שוק העבודה (בדרך כלל גילאי 0—14 ו-65 ומעלה) ובין אלה שנמצאים בגיל של שוק העבודה (שאר האוכלוסייה, גילאי 15—64). היחס מייצג למעשה עד כמה המדינה יכולה לממן את מי שלא עובדת או עובד, באמצעות כספי המסים של אלה שכן עובדים.

כאשר יחס התלות קטן, ניתן באופן תיאורטי לתת קצבאות זיקנה המבוססות על כספי המסים של אלה שעובדים. אולם, במצב ההפוך, הדבר הופך לקשה עד כדי בלתי אפשרי, וצריך לחשוב על מקורות מימון אחרים.

בעולם המערבי מתרחשות שתי תופעות במקביל, שגורמות ליחס התלות לגדול מדי שנה. מצד אחד, תוחלת החיים עולה, ומצד שני, שיעור הילודה יורד. למרות שבישראל שיעור הילודה הוא הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות – הוא עדיין נמוך יותר בהשוואה לעבר.

כדי להתמודד עם כך שלא ניתן יהיה לפרנס את הפנסיונריות והפנסיונרים מכספי המסים, נעשים מספר צעדים, וביניהם למשל העלאת גיל הפרישה הן לגברים והן לנשים שצפוי להתרחש בשנים הקרובות, כמו שכבר עלה במדינות מערביות אחרות. לענייננו, עידוד חיסכון עצמי לפנסיה – הן לשכירות ושכירים והן לעצמאיות ועצמאיים – הוא הכלי החזק ביותר שיש למדינה כיום.

 

קופת גמל להשקעה

סוג נוסף של קופת גמל שהוא חדש יחסית (קיים משנת 2016), הוא קופות גמל להשקעה. בניגוד לקופות הגמל שצוינו עד עכשיו, מקופת גמל להשקעה ניתן למשוך את הכסף בכל שלב, ולא רק בגיל הפרישה, וליהנות מהטבות מס שונות.

יחד עם זאת, הטבות המס נוגעות רק למס הכנסה, ולא למס רווחי הון שעדיין צריך לשלם אותו (כזכור, 25%). מי שימתין עד לגיל הפרישה, יהיה פטור ממס זה.

מי שתבחר למשוך את הכסף בבת אחת בהגעה לגיל פרישה, תצטרך עדיין לשלם מס רווחי הון, אבל מי שתבחר לקבל קצבה חודשית, כלומר להשתמש בחיסכון כפנסיה לכל דבר – תיהנה מההטבה הרגילה, של פטור מלא ממס רווחי הון.

בנוסף, מהכספים שנחסכו בקופת גמל להשקעה ניתן לקבל הלוואה בסכום של עד 80% מהחיסכון, וליהנות מהטבות הנוגעות לגובה הריבית.

אחת המגבלות היחידות שיש על קופה זו, היא שבכל שנה ניתן להפקיד עד 71,337 ש"ח (כ- 6000 ש"ח בחודש). מעבר לסכום זה – תצטרכו לפנות לאפיק חיסכון אחר.

 

היחס לסיכון הוא העדפה אישית, ואין נכון או לא נכון

ראינו שמניות הן מסוכנות יותר ומניבות בדרך כלל תשואה גבוהה יותר במקרה של הצלחה, ואילו איגרות חוב הן מסוכנות פחות ומניבות בדרך כלל תשואה נמוכה יותר אך בטוחה יחסית. מהי ההשקעה הנכונה?

במקרה של יחס לסיכון, אין נכון או לא נכון, ומדובר בהעדפה אישית שלכם. יש כאלה שאוהבות לקחת סיכונים, או שיש להן יותר אמון במערכת הפיננסית, או שהן מאמינות שיש להם יותר ידע בנוגע למערכת הפיננסית שמקנה להן יותר ביטחון, ולכן לוקחות השקעות יותר מסוכנות.

מנגד, יש כאלה שמעדיפים סכומים בטוחים, גם אם הם נמוכים יותר מהפוטנציאל. שתי הגישות מקובלות מאוד.

ככלל אצבע, ניתן להגיד שאלה החדשים או החדשות בשוק ההון, מומלץ שלא לקחת סיכונים גדולים מדי. עם הזמן והניסיון, אפשר להתחיל "לשחק" עם זה קצת יותר.

מה שמקל מעט על המהלך מבחינת החוק במדינת ישראל, הוא שכל עמית או עמיתה (כך מכונים אלה שיש להם חשבון קופת גמל בבית השקעות זה או אחר) יכולים להחליט בכל רגע לעבור לבית השקעות אחר, למשל משום שמצאו תכנית ניהול השקעות המתאימה להם יותר מבחינת העדפותיהם האישיות, מבלי למשוך את הכסף (ואז לשלם את המסים הגבוהים) או להפסיק את הניהול של הקופה.

 

האם לחשוש מהתנודתיות של שוק ההון? קופות גמל בדרך כלל מפזרות סיכונים

שוק ההון הוא אכן תנודתי, ויכול להיראות מפחיד למי שלא התנסו בו עדיין. במיוחד בתקופה האחרונה, עם פרוץ המשבר הכלכלי של מגפת הקורונה, עלו סימני שאלה לגבי היציבות הפיננסית הארצית והעולמית בקרב רבים.

יחד עם זאת, צריך לדעת שבתי ההשקעות יודעים לפזר את הסיכונים ולא לשים את כל הביצים בסל אחד, כך שנזק – אם ייגרם – לא ישבור את כל הביצים בבת אחת.

על מנת לקבל מעט יותר ביטחון, יש להסתכל על התשואות של תכניות ההשקעה השונות בפרספקטיבה בינונית או ארוכת טווח: מהי התשואה הממוצעת בשלוש, בחמש ובעשר השנים האחרונות. כך תוכלו להיווכח לדעת, שברוב המקרים ישנה שנה אחת טובה יותר ושנה טובה פחות, אך באופן כללי מדובר במגמת חיובית יציבה.

כזכור, מה שחשוב הוא שהריבית הממוצעת תהיה גבוהה משיעור האינפלציה (שעל פי חוק לא יכול לחרוג מגג עליון של 3%). וכל המרבה – הרי זה משובח.

 

מה הקריטריונים להשוואה בין קופות גמל שונות?

באופן מאוד כללי, הקריטריונים להשוואה בין קופות גמל שונות הן טווח הזמן בו אתם מעוניינים להשקיע, דמי הניהול ומדיניות העמלות, ורמת הסיכון.

כאשר זה מגיע לטווח הזמן, קופות הגמל משתלמות במיוחד עבור אלה שמוכנות ומוכנים לא לראות את הכסף שלהם עד היציאה לפנסיה (או גיל פרישה מוקדמת, כתלות בתכנית). קופת גמל להשקעה, לעומת זאת, עשויה להתאים גם עבור אלה שלא יכולים להבטיח לעצמם שיוכלו "להתאפק" כל השנים.

דמי הניהול ומדיניות העמלות משתנות בין תכנית לתכנית ובין בית השקעות אחד לאחר. השוק בישראל הוא תחרותי, ולכן סביר להניח שהמחירים שתראו ישקפו בצורה טובה את האיכות (אלמלא השוק היה תחרותי, היה אפשר לחשוב שהמחירים הם מונופוליים, ולכן עלולים להיות מופקעים).

יחד עם זאת, חשוב מאוד לבצע השוואת מחירים, על מנת להיות בתור לקוחות כשידכם על העליונה. זיכרו שהחוק מגן עליכם, ומחייב את בתי ההשקעות לאפשר מעבר חלק בין בית השקעות אחד לאחר ללא משיכת הכספים וללא הפסקת הניהול.

לבסוף, רמת הסיכון היא עניין אישי שלכם, וככלל אצבע כדאי לזכור שיותר מניות – יותר סיכון, יותר איגרות חוב – פחות סיכון, וכן שאיגרות חוב ממשלתיות מסוכנות פחות מאלה הקונצרניות.

 

איפה אפשר להשוות בקלות בין קופות גמל שונות?

רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון של משרד האוצר השיקה מערכת הנמצאת באתר האינטרנט שלה בשם "גמל נט" המאפשרת השוואה מהירה, קלה ונוחה בין בתי ההשקעות השונים לגבי האלמנטים הכי חשובים להשוואה: התשואה השנתית הממוצעת על פני כמה שנים אחרונות, דמי הניהול והעמלות.

מומלץ לכל אחד ואחת המחליטים להצטרף לקופת גמל לבצע את ההשוואה. ייתכן מאוד שבסוף תבחרו קופת גמל עם דמי ניהול גבוהים יותר מאשר אחרות, אך זה בתנאי שאתם יודעים מה אתם מקבלים בתמורה, כלומר מהי הסיבה לדמי הניהול הגבוהים יותר.

באותו אופן, ייתכן שתבחרו קופת גמל עם תשואה שנתית ממוצעת נמוכה יותר מאחרות, ושוב – החלטה זו יכולה להיות נבונה מאוד, אם למשל אתם שונאי סיכון. מה שחשוב הוא שההחלטה תהיה מודעת.

 

אילו בתי השקעות מציעות מסלולים של קופות גמל?

קופת גמל היא מסלול השקעה למטרות חיסכון נפוץ מאוד, ולכן רוב אם לא כל בתי ההשקעה מציעים מסלולים כאלה או אחרים של קופות גמל.

מה שחשוב בבחירת בית השקעות הוא לאו דווקא המוניטין הכללי של בית ההשקעות (למרות שזה בטח לא מזיק), אלא השוואה נקודתית בין התכניות השונות הרלוונטיות עבורכם.

כאמור, ישנם מספר משתנים המשפיעים על הכדאיות של תכנית, ורובם הם אישיים: אופק ההשקעה, היחס לסיכון וכולי. לכן, לא מספיק ללכת בעקבות "כותרות", אלא לבחון את התכניות לגופן.

זיכרו שאתם הלקוחות, ולכן זכותכם וחובתכם האישית היא לברר מול בית ההשקעות בדיוק את פרטי ההשקעה. אל תתנו להם לדבר איתכם במילים שאתם לא מבינים: זכותכם לשאול את כל השאלות עד שתבינו היטב את פרטי ההשקעה. בסופו של דבר, מדובר בכסף שלכם, ואתם משלמים דמי ניהול ועמלות על מנת לקבל בדיוק את השירות הזה.

 

חינוך פיננסי הוא המפתח להצלחה

למרבה הצער, מערכת החינוך בישראל לא הקדישה מספיק משאבים לטובת חינוך פיננסי, מה שמעביר את האחריות לרכישת הידע – אלינו.

כמו בכל תחום אחר בחיים, ידע הוא כוח, ובייחוד כשמדובר בשוק תחרותי בו אלה עם הידע בסוף מרוויחים יותר.

האינטרנט מלא בהמון חומרים איכותיים, כך שאין צורך בהכרח לקחת קורסים בתשלום. כדאי להתעניין באתר משרד האוצר ולקבל מושג על המונחים השונים, וכדאי לקרוא כתבות נוספות בדומה לסקירה הזאת.

המקור הטוב ביותר להבנת נושאים ספציפיים, היא לדבר ישירות עם הנציגה או הנציג של בית ההשקעות בו אתם מתעניינים. גם אם הם הצליחו לשכנע אתכם היטב לגבי טיב התכנית וההתאמה שלה אליכם, זיכרו שהעבודה שלהם היא למכור, ולכן ייתכן שהם צודקים אך ייתכן שאתם יכולים להיות צודקים יותר.

לשם כך, ובסבלנות רבה, מומלץ להתעניין לפחות בשני בתי השקעות שונים, ולו רק בשביל לקבל קצת פרספקטיבה על יתרונות וחסרונות של תכניות שונות.

ברגע שתיכנסו באופן אקטיבי לעניינים, כבר יהיה קשה לעצור אתכם.

 

בהצלחה!

עוד כתבות מומלצות בנושא פנסיוני

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן