פקטורינג – לא נורא כמו שחושבים

למרות התפיסה הרווחת בנוגע לפקטורינג, מדובר במנגנון הלוואה קצר טווח שנועד להקלה על גביית חובות וניהול תזרים המזומנים. בעד קיזוז חלק מהחוב, לצד תשלום ריבית לתקופת הגבייה, תוכלו להפוך את חובות הלקוחות מזומן במקום, לעיתים תוך גלגול האחריות לצד ג'. איך זה עובד?

 

פקטורינג – כמו הלוואה, רק קצת אחר.

ישנם בשוק סוגים רבים של הלוואות. מימון רכב בעד שיעבוד, הלוואה לצורך רכישת ציוד תעשייתי, סליקת אשראי ועוד רבים. בין כל אלו מצוי גם פקטורינג. אולם, בניגוד לכל המוצגים לעיל, פלטפורמת הפקטורינג מוצגת באור רע באופן קבוע, שכן התפיסה הרווחת קובעת שהיא נועדה לחברות המצויות בתקופה של קשיים כלכליים ותזרימים או כל מצוקה פיננסית אחרת.

אומנם רבות מהחברות האמורות משתמשות בפלטפורמה האמורה, אולם לצד אלו חברות רבות פונות אל עבר כלי המימון האמור לגיוון או לאיזון התזרים וקבלת ההון החוזר, המשמש את בעלי העסקים להמשך תפקוד העסק.

פקטורינג הינו מכשיר מימוני, לא שונה מהלוואה או משכנתא. המטרה של מכשיר זה הוא הנזלה של חוב, קרי, הפיכה של חוב לכסף מזומן במקום. הפעולה בעלת דמיון רב לניכיון צ'קים. שימוש בכלי הפקטורינג מאפשר לבעל עסק לגלגל הלאה חוב שברשותו, לגורם שלישי, תוך קבלת מזומן במקום.

תופעה זו, בה חברה חיצונית מקבלת אחריות על גביית חוב של אחרת, נקראת גם איגוח. לאחר ביצוע העברת החוב, מקבל בעל העסק מזומן לשם המשך תפקודו, מוריד מעליו את החששות, ובחלק מהמקרים, גם את האחריות לגביית החוב, וממשיך בפעילותו העסקית. בעצם מדובר על פעולה משלימה לאשראי לטווח קצר, שנועדה בעיקרה לעסקים בינוניים.

 

איך זה עובד?

התהליך מתחיל בפניה של ספק, היא החברה שברשותה החוב, לגוף פיננסי בבקשה לביצוע פקטורינג. לצד הגשת הבקשה, מגיש הספק את כלל המסמכים והחשבוניות הרלוונטיות לעסקה.

בעזרת המסמכים האמורים, בוחן הגוף הפיננסי את נתוני העסקה והלקוח, ומחליט האם ביצוע הפקטורינג משתלם, לאור הסיכון. במידה ומחליט הגוף הפיננסי לקבל על עצמו את הפעולה, מתחילים הצדדים במשא ומתן, לשם קביעת תנאי העסקה. הדיון נסוב סביב שתי נקודות עיקריות.

האחת היא גובה התשלום, אותו יעביר מבצע הפקטורינג לספק, והשנייה היא גובה הריבית שתשולם. לאחר שאלו נקבעו, יועבר הסכום שנקבע אל הספק, והחוב יועבר לידי החברה.

ניתן לתהות מדוע יש צורך בניהול משא ומתן על סכום ההעברה לספק, שכן גובה החוב מוגדר וגלום במסמכי העסקה. הסיבה לכך היא הסיכון הגלום לגוף הפיננסי.

הסיכון העיקרי, שבגינו מקטינים את גובה החוב הוא התשלום בפועל. באם לאחר הסכם הפקטורינג החייב מגיע לכדי מצב של חדלות פירעון, אין לגוף הפיננסי, לכאורה, ממי להיפדות. משכך, מעביר הגוף הפיננסי לספק סכום נמוך מגובה החוב וכן גובה ממנו ריבית בכל חודש עד לגביית התשלום, כפי שצוין לעיל.

לפיכך, ניתן לראות שמדובר בפעולה שמזכירה הלוואה סטנדרטית מהבנק (תשלום החוב בעצם מהווה את סכום ההלוואה, הגוררת תשלומי ריבית עד למועד הפירעון), אלא שזו נועדה לטווחים קצרים, שלרוב טווח הביצוע שלהן הוא חודשים בודדים.
לאחר כל זאת, נציג את שתי הדרכים לביצוע הפקטורינג. הדרך הראשונה היא עסקה גלויה. בדרך זו, החייב מודע לביצועה ולשינוי הגוף ממנו צריך להיפרע. הדרך השנייה היא עסקה סמויה.

בעסקאות פקטורינג אלו החייב לא מודע כלל לכריתת ההסכם. בפועל, גובה החוב הוא הספק, שבעת קבלת הכספים מעבירם הלאה אל הגוף הפיננסי, זאת לצד תשלום הריבית החודשית הקבועה.

 

Win – Win Situation: כל הצדדים מרוויחים

אם כן, משראינו שביצוע פקטורינג משול להלוואה מהבנק או לניכיון צ'קים, ניתן לקבוע כי אין מדובר בפעולה המקימה חזקת כישלון פיננסי לעסק. מעבר לכך, היא מביאה ללא מעט יתרונות לכל הצדדים לעסקה.

בבחינת הספק, ניתן לראות מספר יתרונות עיקריים. בראש ובראשונה עומדת הנזלת החובות. על אף התשלום שנגבה מהחוב ותשלום הריבית, מדובר בדרך לגיטימית לפדיון חובות.

כלי הפקטורינג משפר את מאזן החברה, שכן הוא מוביל להגדלת המזומנים על חשבון לקוחות. שנית, מדובר בפתרון משלים לאשראי רגיל, המפחית את התלות בבנק, וכן מאפשר גמישות במתן אשראי ללקוחות, שכן יש פתרון בר קיימא לבעיות עתידיות.

עוד נקודה, הרלוונטית לשני הצדדים, היא לעיתים נטרול הסיכונים. בעוד שברור מדוע הספק נהנה מנטרול הסיכון באופן מוחלט, יש לעמוד על הסיבות שבגינן מנוטרלים גם סיכוני הגוף הפיננסי, אשר נוטל את החוב תחת חסותו. תחילה, יש לעמוד על דרך תמחור הפקטורינג. הגוף הפיננסי, שמטרתו היא השאת רווחים, בוחן את העסקה מכל צדדיה, לרבות ענף הפעילות, דירוג האשראי של החייב (לראות את רמת הוודאות שיחזיר החוב) וכן של הספק (שכן מעניק אינדיקציה על הגורמים איתם הוא מתקשר) והיקף העסקאות בין השניים.

כל אלו מביאים לוודאות יחסית של החזר החוב אותו נטל הגוף הפיננסי, לצד ניהול סיכונים מבוקר. שנית, בלא מעט מהמקרים מבטח הגוף הפיננסי את עצמו באמצעות ביטוח אשראי. כך, גם אם מגיע החייב למצב של חדלות פירעון, החוב משולם מטעם חברת הביטוח.

 

התחום כיום

כיום, תחום ההלוואות החוץ בנקאיות תופס תאוצה. ניתן לראות זאת, מעבר לפקטורינג, בגיוס המונים והלוואות P2P. הדבר גורם לפגיעה בבנקים, שכן ישנם מערכי הלוואות נגישים יותר, לאלו הדורשים אותם, ואף לעיתים בתנאים גמישים יותר.
משכך, ביוני 2017 השיק בנק לאומי את מערך הפקטורינג שלו, digital factoring. הכניסה, לטענת גורמים בבנק, נעשתה בשל התחרות הרבה שעלתה אל מול שירותי הבנק. זמן לא רב אחריה, החלו להצטרף בנקים שונים, דוגמת מזרחי טפחות, אוצר החייל, בנק הפועלים ועוד רבים.

אלו, לצד הגופים הפיננסים הוותיקים בתחום, מעניקים אלטרנטיבה ראויה להלוואות המקובעות, ומוסיפים כלי נוסף לארסנל של בעלי העסקים.

עוד כתבות מומלצות בנושא הלוואות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?