פיצול מניות – מהו וכיצד הוא משפיע עלי בתור משקיע?

לא אחת, חברה מצליחה בשוק בה היא פועלת, הצלחה אשר מתבטאת בגידול בערכה, ובעליית מחירי המניות שלה.

כך למשל, חברה שמנייתה הוערכה בסכום של 10,000 שקלים למנייה, נסחרה לאחר הצלחת החברה במחיר של 50,000 שקלים למניה. במצב זה, יתכן כי ערך מניות החברה, ירתיע משקיעים רבים מלהשקיע בחברה – לא מאחר שמדובר בחברה לא מוצלחת, אלא משום שערך מניותיה גבוה, מה שמצריך הוצאה כספית הרבה יותר גדולה בכדי לרכוש מניה אחת.

לפיתרון בעיה זו, נוהגות חברות רבות במהלך של פיצול מניות. מהו פיצול מניות? מתי הוא מתרחש? וכיצד, אם בכלל, הוא משפיע על המשקיעות והמשקיעים? על כך ועוד תוכלו לקרוא במאמר הבא.

 

רקע מקדים על השפעת פיצול מניות

אמנם, בשנים האחרונות מימדי התופעה הולכים וקטנים, אך עדיין לעתים ניתן לשמוע ברדיו לקרוא בחדשות הכלכלה על חברה הנסחרת בבורסה, בדרך כלל חברה גדולה, שמחליטה לצאת בתהליך של פיצול מניות.

פיצול מניות, הגם שהוא מהלך טכני למדי, עלול לעורר בקרב השחקניות והשחקנים בשוק מגוון תגובות, החל מעלייה באמון בהצלחתה של החברה ועד לבלבול בנוגע לכוונות של הדירקטוריון. מנעד התגובות נובע מכך שהסיבות לצאת במהלך של פיצול מניות הן שונות, אך בעיקר מחוסר הבנה של טיב המהלך.

המושפעים הפוטנציאליים העיקריים ממהלך כזה הם, מטבע הדברים, המשקיעות והמשקיעים. כאשר הכסף כבר נמצא אצל החברה, וההון של המשקיעים תלוי בחסדי שווי המניות, פיצול הוא אחד מהמהלכים שעשויים להשפיע על יחס המשקיעים כלפי החברה.

 

לפני הכל – מהי מניה?

מניה היא ישות פיננסית מעולם שוק ההון. המניה היא נכס פיננסי מסוג נייר ערך, המגלמת בתוכה את החלק היחסי של המחזיק בה מתוך שווי השוק של חברה מסויימת. כאשר חברה מנפיקה מניות, היא למעשה מחלקת את השווי שלה בידיהם של משקיעות ומשקיעים.

אם למשל, חברת "הצלחת המעופפת" מנפיקה 100 מניות, ושווי השוק שלה כיום הוא 200 דולר, הרי שכל מניה היא נכס פיננסי שווה ערך ל-  2 דולר. אם "הצלחת המעופפת" נסחרת בבורסה, הרי שכל משקיעה ומשקיע יכולים לרכוש את מספר המניות שהם רוצים במחיר של 2 דולר למניה.

ומדוע כדאי לעשות זאת? אם יש צפי לכך ששווי השוק של החברה יעלה, המשמעות היא שהשווי של כל מניה יעלה. למשל, אם כעבור שנה חברת "הצלחת המעופפת" הכפילה את שוויה כך שכעת הוא 400 דולר, גם כל מניה הכפילה את שוויה והוא עומד על 4 דולר. משקיעה שרכשה 10 מניות תמורת 20 דולר, מחזיקה כעת במניות בשווי 40 דולר – כך שהיא רושמת רווח נקי של 20 דולר.

 

זכויות ואפשרויות נוספות הקשורות למניות

מניה יכולה גם להינתן כהטבה לעובדות ולעובדים, ולמעשה להעניק להם נתח משווי השוק של החברה, וליהנות מהעלייה בשווי השוק שלה. הענקה של מניות כהטבה נועדה במקרים רבים לא רק כתגמול, אלא גם כאמצעי לתמרץ עובדות ועובדים להישאר בחברה, וכן להגדיל את האמון שלהם בחברה ולהקנות להם תחושת בעלות המגדילה את המחוייבות שלהם להצלחתה של החברה.

בנוסף, ברוב המקרים, וכתלות בסוג המניה, המניות גם מגלמות זכויות בעלות יחסיות על החברה, הבאות לידי ביטוי בזכות הצבעה. אם משקיע אחד רוכש מחברת "הצלחת המעופפת" 75 מניות, ומשקיעה אחרת רוכשת את 25 המניות הנותרות, הרי שכוחו של המשקיע הוא פי שלושה משל המשקיעה מבחינת השפעה על החלטות דירקטוריון.

 

כיצד נקבע השווי של כל מניה בכל חברה?

שווי של מניה הוא פונקציה של שני פרמטרים בלבד: שווי השוק של החברה, ומספר המניות שהיא הנפיקה. בדוגמא הקודמת, העובדה שהערך הכספי של מניה של חברת "הצלחת המעופפת" הוא 2 דולר, נובעת מכך ששווי השוק של החברה הוא 200 דולר וברשות החברה 100 מניות.

אם שווי השוק של החברה גדל, ערכה הכספי של כל מניה יגדל בדיוק באותה פרופורציה. כפי שהודגם לעיל, הכפלה של שווי החברה ל- 400 דולר, הכפילה גם את השווי של כל מניה מ- 2 דולר ל- 4 דולר כל אחת.

 

ומה קורה כאשר חברה מחליטה להנפיק מניות נוספות?

מנגד, הנפקה של מניות נוספות, ללא שינוי בשווי השוק של החברה, יקטין את השווי של כל מניה. אם חברת "הצלחת המעופפת" מחליטה לאחר הכפלת שוויה להנפיק 60 מניות נוספות, כך שכעת שווי השוק שלה הוא 400 דולר וברשותה 160 מניות, הרי שבמקום 4 דולר – ערכה הכספי של כל מניה עומד על 2.5 דולר בלבד.

אמנם שווי של כל מניה, גבוה יותר ביחס למצב ההתחלתי של 2 דולר, אולם ההנפקה של מניות נוספות הקטינה את המשמעות הכספית עבור המשקיעות והמשקיעים הקיימים. תופעה זו נקראת "דילול מניות" – הוספה כמותית של מניות הבאה על חשבון הערך של כל מניה בודדת.

כפי שמיד נראה, פיצול מניות איננו דומה כלל לדילול מניות, והבלבול בין שני המהלכים גורר לעתים בלבול בקרב משקיעות ומשקיעים. לכן, חשוב להבין את ההבדל בטרם מפעילים בראש אזעקות שווא ומקבלים החלטות לגבי המשך ההשקעה בחברה.

 

מהו פיצול מניות?

פיצול מניות, כשמו כן הוא – מהלך המפצל כל מניה למספר מניות גדול יותר, כאשר שוויה הכספי של כל מניה קטן באופן פרופורציונלי. לאחר הפיצול, כל בעלי ובעלות המניות מחזיקים בדיוק באותו שווי כספי כפי שהיה לפני הפיצול.

למשל, אם לאחר הגידול בשווי השוק שלה, חברת "הצלחת המעופפת" מחליטה לפצל כל מניה שלה לשתי מניות קטנות יותר, הרי שבמקום 100 מניות בשווי 4 דולר כל אחת – ברשותה יהיו 200 מניות בשווי 2 דולר כל אחת. האם יש סיבה לדאוג?

אותה משקיעה שהחזיקה ב- 10 מניות בשווי 40 דולר, מחזיקה כעת ב- 20 מניות בשווי של… 40 דולר. בדיוק אותו הערך הכספי הכולל. בנוסף, אותה משקיעה שהחזיקה ב- 10% מהבעלות ומזכויות ההצבעה בחברה – עדיין מחזיקה בדיוק באותם 10%. אם המצב נותר בדיוק כפי שהיה – מדוע החליטה חברת "הצלחת המעופפת" לפצל את המניות שלה?

הסיבות המרכזיות ליציאה לתהליך של פיצול מניות הוא הגדלת הנזילות של מניות, אך יותר מכך – הרצון להרחיב את קהל המשקיעות והמשקיעים על ידי הקלה על הסחר במניות, כפי שמיד יוסבר. אם כן, ההשפעה של פיצול מניות הוא כמעט אפסי על משקיעות ומשקיעים קיימים, ובעיקר משפיע על קבלת ההחלטות של המשקיעות והמשקיעים הפוטנציאליים, הבאים בתור.

 

מדוע חברות מחליטות לפצל את המניות שלהן?

כאמור, פיצול מניות הוא מהלך חסר חשיבות מבחינה פיננסית, במובן שהוא אינו משפיע על הערך הכספי הכולל או על אחוז הזכויות של משקיעה כזו או אחרת. על מנת להבין את האינטרס של חברה לפצל את המניות שברשותה, נקצין את הדוגמא הקודמת.

חברת "הצלחת המעופפת" חוותה הצלחה מסחררת, והגדילה את שווי השוק שלה מ- 200 דולר ל- 4000 אלף דולר. כעת, כל אחת מ- 100 המניות של החברה שוות ערך כספי של 4,000 דולר כל אחת. עבור המשקיעים הקיימים, מדובר בתשואה יוצאת דופן של אלפי אחוזים, בצידה יוכלו לרשום רווחים נאים.

אולם, במצב כזה המסחר במניות של החברה יהיה קשה במיוחד. רכישה של מניה בודדת במצב החדש הוא כבר לא אפשרי עבור הקהל הרחב של משקיעות ומשקיעים, ושמור הלכה למעשה לעשירות ועשירים בלבד. רכישה של מניה ב- 4,000 דולר ליחידה היא מהלך בלתי אפשרי ובלתי משתלם עבור רוב המשקיעות והמשקיעים הפוטנציאליים.

בנוסף, משקיעות ומשקיעים קטנים רבים מגבילים את החיפוש שלהם בפלטפורמות הנפוצות לחיפושי השקעות משתלמות בשוק ההון לסכום סביר – בדוגמא הקודמת, סכום הנמוך מ- 4,000 דולר, אותו הם יוכלו להשיג ולשלם. כך יוצא מצב פרדוקסלי, שדווקא חברת "הצלחת המעופפת" שרשמה הצלחה חסרת תקדים בשוק ההון, לא תזכה להשקעות שהיינו מצפים שיגיעו עקב ההצלחה.

מצב תת אופטימלי זה פוגע הן בחברת "הצלחת המעופפת", עקב החשיפה הנמוכה לרוכשות ורוכשים פוטנציאליים, והן עבור קהל המשקיעות והמשקיעים, שלא יזכו לרכוב על גל ההצלחה של החברה.

 

פיצול מניות ככלי להגדלת הסחר במניות החברה

במצב כזה, חברת "הצלחת המעופפת" יכולה לצאת במהלך של פיצול מניות. למשל, היא יכולה לצאת לפיצול ביחס של אחת לעשר: כל אחת מ- 100 המניות תפוצל ל- 10 מניות נפרדות, כל שבסך הכל לחברה תהיינה 1000 מניות.

כעת, שווי השוק החדש של החברה, 400 אלף דולר, מתחלק למספר מניות הגדול פי עשרה, כך שכל מניה שווה ל- 400 דולר בלבד.

עבור אותה משקיעה ותיקה, שלפני המהלך החזיקה ב- 10 מניות ולאחר הפיצול באופן אוטומטי היא מחזיקה ב- 100 מניות, המהלך שקוף לחלוטין. הערך הכספי של סך המניות שברשותה שווה ל- 4,000 דולר, ואחוז הבעלות שלה בחברה נותר 10% – בדיוק כפי שנבע מהגידול בשווי החברה וללא שום קשר למהלך של הפיצול.

אולם, עבור השחקניות והשחקנים החדשים בשוק ההון – כעת רכישה של מניות של חברת "הצלחת המעופפת" הוא נגיש וזמין הרבה יותר. כמו כל מוצר רגיל או פיננסי אחר, מחיר נמוך יותר הנובע מהגדלת ההיצע – מגדיל את הביקוש ומרחיב את הפעילות בשוק.

 

מדוע לא לרכוש פשוט חלקי מניות?

לעתים קרובות נשמעת ביקורת על הנחיצות של המהלך של פיצול מניות לטובת ההקלה על הסחר, עקב העובדת שברוב המקרים ניתן לסחור בחלקי מניות. כך, גם אם שווי כל מניה בודדת של חברת "הצלחת המעופפת" הוא 4,000 דולר – משקיעות ומשקיעים קטנים עדיין יכולים לקנות עשירית מניה תמורת 400 דולר, בדיוק כמו בדוגמא הקודמת של פיצול מניות.

אכן, מהלך כזה הוא אפשרי, ומראה עד כמה המהלך של פיצול מניות הוא כמעט טכני לחלוטין, ללא השפעה (לכאורה) פיננסית אמיתית.

אולם, כאמור, במקרים רבים שווי גדול מדי של מניה מרתיע משקיעות ומשקיעים מלהשקיע בחברה, משתי סיבות: רתיעה ממחיר גבוה, המוסברת במונחים של כלכלה התנהגותית, וכן אי חשיפה לאפשרות לקנות מניה כפי שהוסבר לעיל.

על פי ההסבר הכלכלי-התנהגותי, אמנם מבחינה כספית המהלכים של קניית מניה שלמה תמורת 400 דולר או עשירית מניה ב- 400 דולר הם זהים, אולם מבחינת התנהגות השחקניות והשחקנים בשוק – המצב לא דומה. המחיר הגבוה של מניה בודדת, מבחינה אמפירית, בא לידי ביטוי בהיצע נמוך יותר בעיני הקונות והקונים, ולבסוף ברמת ביקושים נמוכה יותר.

מבחינת החשיפה, כפי שהוסבר לעיל – משקיעות ומשקיעים רבים, בעיקר קטנים, משתמשים בפלטפורמות לחיפוש השקעות משתלמות, ובמקרים רבים מגבילים את החיפוש על פי מחיר מקסימלי של כל מניה. במצב כזה, המניות של "הצלחת המעופפת" כלל לא יופיעו באפשרויות ההשקעה, אפילו שבפועל אותם משקיעים קטנים יכולים לקנות שברי מניות במחיר העומד במגבלות שלהם.

 

האם שווי השוק של החברה אכן נייטרלי למהלך של פיצול מניות?

על פי ההסבר עד כה, פיצול מניות לא צפוי להשפיע כהוא זה על שווי השוק של חברה או על כדאיות ההשקעה בה. אולם, הניסיון האמפירי מלמד אחרת.

מכיוון ששוק ההון מושפע מאוד מספקולציות, האמנות והיבטים של כלכלה התנהגותית, לא מפתיע שיוזמה של מהלך כזה מתפרשת בקרב השחקניות והשחקנים בשוק ההון כסוג של הצהרה של החברה, ומובילה בפועל לשינויים אמיתיים בערך של החברה.

למשל, באוגוסט 2020 חברת "אפל" – החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בעולם ובהיסטוריה – החליטה לצאת במהלך של פיצול מניות. כבר עם ההכרזה, שווי כל מניה של חברת "אפל" עלה בכמעט 30%.

כלכלניות וכלכלנים מתקשים להסביר את התופעה – שמתרחשת פעמים רבות כאשר חברה גדולה מכריזה על פיצול מניות או מפצלת בפועל את המנות שלה – ועל פי רוב היא מיוחסת לכך שהפניה לקהל משקיעות ומשקיעים גדול יותר משקפת את האמון הגדל של החברה בכוח הצמיחה שלה ובעליית הערך העתידי שלה.

יחד עם זאת, גורמי מקצוע אחרים מטילים ספק בהסברים אלה, ובוחרים לייחס את העליות בשווי השוק של החברות לא לפיצול כי אם לגורמים אחרים, המשתנים ממקרה למקרה. הסברים אלה מתקבלים על הדעת לאור התנודתיות הרבה בשוק ההון, בו ערכן של מניות עולה ויורד ברמה יומיומית, ממגוון סיבות: סיבות פנימיות של החברה, היבטים של השוק בו החברה פועלת, כמו כניסה או יציאה של מתחרות, וכן אירועים גלובליים כמו המגיפה העולמית הפוקדת אותנו כעת.

כך או כך, בתוך התנודתיות התכופה של שווי של מניות, העלייה בערך של מניות לאחר הכרזה על פיצול בדרך כלל מתקזזת בתוך זמן קצר, והופכת לנמוכה יותר עד כדי מתבטלת מבחינת מובהקות כלכלית.

העדויות הסותרות בדבר ההשלכות של פיצול מניות על הערך ארוך הטווח של החברה הן מהגורמים העיקריים לירידה בפופולריות של המהלך.

 

עד כמה פיצול מניות הוא מהלך פופולרי?

בעבר, פיצולי מניות היו כמעט חוק בלתי כתוב בשוק ההון, כאשר ערכה של מניה עברה את התקרה של ערך מסויים (בדרך כלל כ- 100 דולר). אולם כיום, המהלך הוא נדיר ביותר, כמעט ולא יוצא לפועל, ובכל אופן שמור רק לחברות ענק.

את הירידה בפופולריות ניתן לזקוף לשתי סיבות עיקריות. ראשית, המשמעות הכלכלית של פיצול מניות היא כמעט אפסית עד אפסית. כאמור, העלייה בשווי השוק של חברה עקב הכרזה על פיצול איננה בקונצנזוס, ועם השנים הטענה לסיבתיות בין השתיים מאבדת מתוקפה.

פיצול מניות לא משפיעה על שיעור הבעלות של בעלת מניה כזו או אחרת בחברה, לא על הערך הכספי הכולל שברשותה, ולא על שווי השוק של החברה, לפחות לא באופן ישיר. המהלך הטכני נועד לכאורה להקל על הסחר ולחשוף את החברה למשקיעות ומשקיעים קטנים נוספים. אך האם זה באמת נדרש?

התשובה לשאלה זו מובילה לסיבה השנייה לקרנה היורדת של פיצול מניות. כיום, הידע הפיננסי נגיש הרבה יותר, והגישה לידע דרך האינטרנט מגדילה את הידע הכלכלי והפיננסי של השחקניות והשחקנים בשוק. עם העלייה בידע, כך יורדת רמת החשיפה לספקולציות וכמות האירועים הבלתי רציונליים המתרחשים בשוק ההון.

בנוסף, ההיכרות עם האפשרות לרכישה של חלקי מניות גם היא מתפשטת עם העלייה ברמת הידע הפיננסי, ולכן מצטמצם הצורך בפיצול מניות לטובת הגדלת קהל המשקיעות והמשקיעים הפוטנציאליים.

בפועל, כיום פיצול מניות מתרחש לעתים נדירות, ושמור לחברות ענקיות שערך המניות שלהן הוא גבוה במיוחד. באותה נשימה, יציאה למהלך כזה זוכה בדרך כלל לתגובות צוננות מצד הכלכלניות והכלכלנים, ולתגובות חיוביות אך קצרות טווח בשוק ההון ובקרב ציבור המשקיעות והמשקיעים.

 

קיבלתי אופציות כהטבה מהחברה בה אני עובדת – האם עלי לדאוג מפיצול?

אופציות, או כתבי אופציות, הם כתבי התחייבות המאפשרים למי שמחזיק בהם לרכוש מניות בתקופה עתידית מוגדרת בסכום נקוב מראש, וליהנות מרווח כל עוד מחיר המניה בזמן המימוש גבוה יותר מאשר בזמן קבלת האופציה.

למשל, עובדת בחברת "הצלחת המעופפת" קיבלה אופציה כאשר שווי השוק של החברה היה 200 דולר בלבד, לרכישת מניות עוד שנה תמורת 2 דולר בלבד. כעבור שנה, שווי השוק של החברה עלה ל- 400 דולר. כעת, אותה עובדת יכולה לרכוש מניה ששוויה 4 דולר תמורת 2 דולר בלבד, ובכך לרשום רווח נקי של 2 דולר עבור כל מניה שהיא תחליט לרכוש. העובדת תוכל למשל לרכוש 10 מניות תמורת 20 דולר, וליהנות מרווח נקי של 20 דולר מהמהלך.

אולם, אם כעבור שנה בזמן תקופת המימוש שווי השוק של החברה הצטמצם ל- 150 דולר בלבד, הרי שכל מניה שוות ערך ל- 1.5 דולר, ומימוש כתב האופציה לרכישה ב- 2 דולר הופך ללא משתלם עבור העובדת, ולמעשה לחסר משמעות.

כך או כך, פיצול מניות לא משפיע כהוא זה על הכדאיות של מימוש אופציה או על המשמעות הכספית של מימוש כזה. כאשר חברה יוצאת למהלך של פיצול מניות, כל המשתנים הקשורים לאותן מניות משתנים בהתאם ובאותה פרופורציה – ביניהם כתבי האופציות.

אם חברת "הצלחת המעופפת" החליטה לצאת במהלך אותה שנה לפיצול מניות ביחס של אחת לשתיים, ולהגדיל את מספר המניות ל- 200 – כתב האופציות של אותה עובדת ישתנה בהתאם, ובמקום רכישה של מניה ב- 2 דולר, היא תוכל לרכוש מניה תמורת דולר אחד. כלומר, הסכום הנקוב בכתב אופציה ישתנה אף הוא ביחס של אחת לשתיים.

בדוגמא האופטימית, הכפלה של שווי השוק של החברה ל- 400 דולר תהפוך עבור העובדת את מימוש האופציה למהלך משתלם ורווחי, גם אם המניות יפוצלו לכמות כוללת של 200 מניות. העובדת תממש את האופציה, ותוכל לרכוש כל מניה של החברה תמורת דולר אחד. כך, אותה עובדת תוכל לרכוש 20 מניות של החברה תמורת 20 דולר, וליהנות מרווח נקי זהה של 20 דולר – בדיוק כמו לפני הפיצול.

 

לסיכום

פיצול מניות, כפי שנסקר בהרחבה במאמר זה, הוא מהלך שמרחיב את מספר מניות החברה, ובהתאמה, גם מפצל את ערכן. במצב זה, כל מנייה ומנייה בחברה מפוצלת למספר חלקים שווים, הנקבעים על ידי החברה, וכל מניה בחברה, מקבלת ערך בהתאם.

כך למשל, נניח כי לחברה מסוימת היו 100 מניות, וערך כל מניה היה 10 שקלים. נעשה פיצול מניות, וכעת כל מניה התפצלה ל- 4. כעת, יש לחברה 400 מניות, וערך כל מניה הוא 2.5 שקלים בהתאם. כפי שהורחב במאמר, כיום לא מדובר במהלך נפוץ במיוחד, כאשר מכל מקום – השפעתו על ציבור מניות החברה אינה גבוהה במיוחד, לאור העובדה ששווי המניות שבבעלותם נותר בעינו.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?