עמלת הפצה בקרנות נאמנות – השפעה מהותית על התשואה

לפני הכל, זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

כולנו מודעים לכך שגופים פיננסים שונים, ובהם בנקים ובתי השקעות, גובים לעיתים עמלות שלא לצורך. עמלת הפצה, היא בעצם עמלת שיווק, היא שריד היסטורי, שבסיסו איזון הפגיעה הרחבה שספגו הבנקים על רקע וועדת בכר. אולם, האם תשלום בגין השיווק האמור הוא נכון, לנוכח גבייתה גם במקרים בהם הרכישה נעשתה ללא מגע אדם ולאור היקפי הרווח העצומים שהעמלה מניבה?

וועדת בכר, בראשותו של מנכ"ל האוצר דאז ד"ר יוסי בכר, התוותה חקיקה שנועדה לשבור את ההגמוניה של הבנקים בשוק ההון. עיקר הבעיה, שבגינה הוצע להפחית את ריכוזיות הבנקים בתחום, הייתה ניגוד האינטרסים המובנה שהיה בשוק, שנגלה בעבודתם של יועצי ההשקעות בבנק. מחד, על יועץ ההשקעות היה להתוות מדיניות השקעה אופטימלית לכלל הלקוחות המשקיעים, תפקיד הדורש אובייקטיביות מוחלטת.

מנגד, הבנקים שלטו בלא מעט מאותם אפיקי השקעה, ולכן היה על העובדים לדחוף להשקעות העולות בקנה אחד עם האינטרסים של הבנק. לפיכך, הוצאו מרבית המוצרים הפיננסים, לרבות קרנות נאמנות וקופות הגמל, מידי הבנקים ועברו לידיים פרטיות. אולם, למרות הוצאת אלו, נשאר שריד היסטורי, המאפשר לבנק קבלת עמלה בגין שיווק של אותם מוצרים. אותו שריד, הוא עמלת ההפצה, נועד לשם איזון, בשל הפגיעה הרחבה בבנקים. אז מהי עמלת הפצה?

 

מהי עמלת הפצה

עמלת הפצה הינה עמלה בגין שיווק של אותן השקעות ללקוחות השונים. כאמור, אותם מוצרים כבר אינם מצויים בחזקתם של הבנקים, אולם ממשיכים להיות משווקים על ידם, דרך היועצים הפנסיוניים. בגין כל רכישה של קרן נאמנות, המבוצעת דרך יועץ ההשקעות, משלם מנהל קרן ההשקעות לבנק עמלת הפצה. על אף היכולת הריאלית של חברי הבורסה לשווק את אותן קרנות, עיקר המסחר, המבוצע דרך תקשורת אנושית, מתבצע על ידי הבנק.

שיעורי עמלות ההפצה ירדו בשנים האחרונות, וכיום עומד על השיעורים הבאים:

  • 0.1% בגין רכישה של קרן כספית.
  • 0.2% בגין רכישה של קרן שקלית ללא מניות.
  • 0.35% בגין רכישה של קרנות אג"ח או מנייתית.

יש לציין כי העמלה אינה משולמת בגין שירות כלשהו, אלא כברירת מחדל. כלומר, גם במידה ולא קיבלתם ייעוץ, שהכווין אתכם לרכישת קרן ספציפית, תיאלצו לשלם את עמלת ההפצה. נשמע תמוהה? זו רק ההתחלה.

 

הבית תמיד מרוויח – האבסורד שבעמלת הפצה

כפי שצוין, עמלות ההפצה נועדו להטיב עם הבנקים, שנפגעו בשל הוטו שהוטל עליהם בניהול קרנות הנאמנות. אולם, נשאלת השאלה, האם האיזון המדובר אינו מרחיק לכת?

בשנת 2016 עמד היקף הנכסים של קרנות הנאמנות על סכום של 214 מיליארד שקל. השיעור הממוצע של עמלת ההפצה שנגבתה באותה שנה עמד על 0.3%. מחישוב מהיר, מדובר על פוטנציאל רווח של 640 מיליון שקלים. איזון זה נראה די תמוהה, שכן תפקידו של יועץ ההשקעות, כמשתמע משמו, הוא לייעץ על השקעות אטרקטיביות. גביית עמלה נוספת, רק בגין רכישת הקרן, זהה לגביית עמלה נוספת על ידי חדרניות בית המלון, רק בגין קיפול המגבות.

חוסר האיזון נמשך ברגע שבוחנים את המצבים בהם נגבית העמלה. בשנת 2017, שיעור הקרנות שנקנו דרך האינטרנט עמד על אזור ה-15%. עסקאות אלו בוצעו ללא כל מתן ייעוץ, דבר המצביע על היעדר צורך בתשלום עמלת ההפצה. כפי שניחשתם, גם בעסקאות אלו שולמו עמלות ההפצה במלואן.

לבסוף, טענה נוספת שעולה כנגד עמלת הפצה היא לעניין הגוף המשלם. על אף שבמקור הכוונה הייתה להטיל את העמלה על מנהלי הקרנות, בשל הרצון להרוויח, תשלום העמלה מתגלגל אלינו הצרכנים. במספרים, עמלת הפצה מהווה, בממוצע, 38% מסך דמי הניהול המשולמים על ידנו לבתי ההשקעות.

 

רוחות של שינוי, או שלא

בגין כלל האמור לעיל, פנו מנהלי קרנות נאמנות אל משרדי הרשות לניירות ערך. במהלך פגישתם על יו"ר הרשות, שמואל האוזר, העלו המנהלים הצעה לפיה קרנות שנרכשו דרך האינטרנט לא יהיו חייבות בתשלום העמלה. הן מתגובתו, והן בשל העובדה שדבר לא התקדם בנושא במשך מספר שנים, לא נראה שיש מקום לאופטימיות.

אם כן, כל שנותר למשקיעים, שאינם מעוניינים בתשלום עמלות סרק, לחפש אפיקי השקעה אחרים. הרצון לחפש אפיקי השקעה שונים נובע בין היתר גם בשל שיעור ההוספה, עמלה נוספת המוטלת על הרוכשים במעמד הקנייה. שיעור ההוספה בעצם מציג את הפער בין מחיר הקנייה של הקרן לבין מחירה ההוגן. במילים אחרות, זוהי פרמיית רכישה, שכן בעת מכירת הקרן תיאלץ למכור אותה הלאה במחיר ההוגן.

אפשרות אחת, העומדת בפני המשקיעים היא השקעה בתעודות סל. השקעה באלו מהווה אלטרנטיבה ראויה, לכל אלו שמאסו בתשלום דמי ניהול מופרזים, שכן מדובר על מוצר פסיבי, שאינו דורש פעולות רבות, שכאמור, גוררות בגינן עלות שונות. יתר על כן, יתרון נוסף הגלום בהשקעה בתעודות סל נגלה בעת בחינת התשואות. על אף יכולותיהם המוכחות של מנהלי קרנות נאמנות רבים, הם אינם מצליחים להכות את המדד באופן עקבי, מה שמציג את התשואה העקבית של תעודות הסל באור חיובי אפילו יותר.

כמו כן, אפיק השעה נוסף הוא קופות הגמל להשקעה. בניגוד לקרנות הנאמנות, מדובר על כלי שמשלב השקעות לטווח קצר, בעל נזילות שבועית, המאפשר גם השקעה לטווח ארוך. אומנם בהשקעה בקופות אלו לא ניתן לקזז את חוב המס בגין הפסדים, בשונה מקרנות נאמנות, אך לקופות אלו יתרונות אחרים. תחילה, מעבר בין קופות גמל לא נחשב כאירוע מס, המחייב בתשלום, בעוד מעבר בין קרנות נאמנות חייב במס. כמו כן, חוסך שישאיר את קופת הגמל שלו סגורה עד לכספי הפנסיה, יהא זכאי לפדותה בלא לשלם מס.

 

עמלת הפצה – זמן לשינוי

אז כאמור, עמלת הפצה הינה עמלה היסטורית, המהווה נטל שאינו הכרחי על המשקיעים השונים. תשלום בלא קבלת תמורה, לצד הרווח חסר הפרופורציות אותו משלשלים הבנקים לכיסם, מביאים רבים לפנות לאפיקי השקעה אחרים, שאינם נופלים מהשקעות בקרנות הנאמנות.

לפני הכל, זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?