סוחר או משקיע – מה ההבדל, מה המבחנים ואיך זה יכול לחסוך לך הרבה כסף?

החל משנת 2005 משקיעים מסווגים לשתי קבוצות עיקריות. בעוד קבוצה אחת, היא קבוצת ה"משקיעים", מחויבת במס רווח הון, חיובי המס של קבוצת ה"סוחרים" תלויה בכלל הכנסותיו של המשקיע, ויכולה להגיע עד לכדי 50%. כיצד ניתן להיות משקיע?

לא מעט מאנשי עולם העסקים מפנים את השקעותיהם אל עבר שוק ההון. בניגוד לשוק הנדל"ן, המעניק תשואה קבועה וסולידית, שוק ההון יכול להניב, בתקופות עלייה, תשואות גבוהות בהרבה, וכל זאת ללא ביצוע כל עבודה מאומצת, ולעיתים ללא שביב של עבודה אקטיבית. מצבים אלו מוגדרים בפי האדם הממוצע כ"כסף שעושה כסף".

החל מינואר 2003 הוטלה חובה על בנקים, ברוקרים ושאר חברי הבורסה להגיש דוחות הפורטים את הפעולות שביצעו בניירות ערך לרשות המיסים. מטרת הדרשה האמורה היא בחינת היקף הסחר של היחיד, בכדי לקבוע את שיעור חבותו במס, שכן בטרם חקיקה זו היה קושי ממשי באיתור המידע האמור. על פי הרפורמה, הבנקים יהיו אלו שינכו את כספי המס מרווחיו של כל משקיע, ופקיד השומה, אליו מועבר המידע, יידע מיהם אותם גורמים להם נוכו מיסים בשיעורים גבוהים מגורמים אחרים.

 

סוחר, משקיע ומבצע עסקאות אקראיות – למה זה חשוב?

מאז כניסת הרפורמה לתוקף, ישנם שלושה סיווגים אפשריים לכל אדם המנהל השקעות בבורסה. הראשון הוא "משקיע", הוא סוחר בשוק ההון שרווחיו הם בעיקרם פאסיביים, השני הוא "סוחר", אדם פעיל בשוק ההון המניב הכנסה עסקית ממסחרת בני"ע, והשלישי הוא "מבצע עסקאות אקראיות בעלות אופי מסחרי". בעוד השניים הראשונים הינם סוחרים קבועים, מרבית העוסקים שיסווגו כמבצעי עסקאות אקראיות הם אלו שירכשו מניה תוך נקיטת סיכון גדול, זאת לשם יצירת רווח חד פעמי בשיעור גבוהה, המכונה "רווח מהיר".

הסיווג אליו אתם משויכים הוא בעל חשיבות מכרעת, המשפיעה באופן ישיר על הרווח שנכנס, בסופו של יום, אל הכיס של כל אחד מכם. בעוד אלו שיוגדרו כמשקיעים ייאלצו לשלם מס רווח הון, העומד נכון לשנת 2020 על 25%, סוחרים ומבצעי עסקאות אקראיות ישלמו בעד רווחיהם הכנסה לפי שיעור המס השולי שחל עליהם. שיעורי מס אלו, לבעלי הכנסה יציבה וגבוהה, יכולים להגיע לכדי 49%.

על רקע הקביעה בפסקה לעיל, אודות שיעורי המס המוטלים על כל אחד מהסיווגים השונים, מגיע סעיף 28(א) לפקודת מס הכנסה, שעניינו קיזוז הפסד. הסעיף קובע כי במידה ואותו אדם הציג לרשויות המס פעולה שגררה הפסד, שבמידה והייתה מביאה לרווח הייתה חייבת במס, ניתן יהא לקזזה עם חובות המס האחרים של אותו אדם. לדוגמה, אם כלל חובותיו של רוני לרשות המיסים בשנת 2019 עומדים על חצי מיליון שקלים, והוא מציג פעולה בשוק ההון שהביאה לו הפסד בשיעור של 100 אלף שקלים, יקוזז ההפסד עם כלל חובותיו, ואלו יעמדו על 400 אלף שקלים. אולם, הסעיף קובע שהדבר נכון בנוגע לפעולות שבוצעו בעסקו או במשלח ידו של אדם. לפיכך, במרבית המקרים, כאשר יבקש אדם קיזוז על פי סעיפים אלו הוא יוגדר כמשקיע, שכן רווחיו בשוק ההון אינם רווחיו העיקריים.

 

מבחני הסיווג – לא שחור או לבן

בטרם ניגש לתוכן המבחנים האמורים, יש לציין כי מדובר על רשימה של מבחנים מצטברים, המבוססים על חוזר מס הכנסה וכן על פסיקות ביהמ"ש השונות. לפיכך, עמידה במס' מבחנים אינה מהווה קביעה מוחלטת כי תוגדרו לכאן או לכאן.

  • מבחן התדירות – ביוני 2004 פורסם חוזר מטעם מס הכנסה, בו לא צוינו רף עסקאות חודשי המקים חזקת "סחר" לאדם. אולם, על פי הדוגמה באותו חוזר, ניתן לקבוע כי רק ביצוע פעולות רבות בתקופה קצרה יקים סיווג "סוחר", ועמו שיעור מס גבוה יותר.
    הדבר נראה גם בפסיקות ביהמ"ש, שסיווג אדם שביצע 38 עסקאות בחודש כסוחר (35/82, פרשת מזרחי), ומנגד קבע כי 16 עסקאות הנפרסות לאורך שנה אינן מספר רב של עסקאות לעניין סיווג היקף השקעות (155/97, עניין צבי ברנר).

 

  • משך החזקה בניירות ערך – על פי מבחן זה, שייתכן שעומד בניגוד לאינסטינקט הראשוני, ככל שאדם מחזיק בני"ע לאורך יותר זמן, כך ייגבר הסיכוי שיוגדר כמשקיע. לעומתו, סוחר יתאפיין בתקופת החזקה קצרת טווח. באותה פרשת מזרחי לעיל, ביצע מזרחי 2 עסקאות שונות, עם אותו נייר ערך, במהלך שלושה ימים. עסקאות אלו הוגדרו כסממנים עסקיים.

 

  • נייר הערך שבבסיס העסקה – כידוע לכם, בשוק ההון מצויים הן המוצרים הקונסרבטיביים יותר, הם האג"ח והמניות, ובצדם הנגזרים, הם אופציות, חוזים עתידיים ושאר המוצרים המורכבים. על פי רוב, סוחר יוגדר ככזה שסוחר בניירות הערך המורכבים יותר, שלשמם נדרשת מומחיות רבה יותר, דוגמת אופציות וחוזים עתידיים, בעוד משקיע יתמקד באפיקים פשוטים יותר, בהם המוצרים השמרניים וקרנות נאמנות. עם זאת, חשוב לציין כי חוזר מס הכנסה הבהיר כי לא כל אדם שיבצע מסחר בחוזה עתידי יסווג כסוחר.

 

  • בקיאות ומומחיות – כפי שניתן להסיק, כאשר מדובר באדם בעל יכולת הבנה והתמצאות גבוהה בשוק ההון, הוא יסווג כסוחר. אולם, לא רק אלו הפועלים לבד יסווגו כסוחרים. הן הסתייעות בגורמי מקצוע, דוגמת בנק או ברוקרים, והן מצב שבו אדם נעזר בשירותי סחר, ככל שאלו זמינים באופן קבוע ומתקיימות פגישות סדירות וקבועות בין אותו אדם ליועץ, יצרו מצב בו יוגדר האדם כסוחר, כפי שנקבע בפרשות השונות לעיל. מנגד, כאשר אדם רוכש את כלל הידע הנדרש לו להשקעות מהעיתונות ותוכניות הטלוויזיה השונות, יוגדר אותו אדם כמשקיע (עניין ברנר).

 

  • מקורות מימון ההשקעה – בעוד משקיע מאופיין בשימוש בהון עצמי ובחסכונות שברשותו לשם רכישת ניירות ערך, סוחרים יאופיינו במשיכות יתר לשם מימון פעולות הסחר וכן בשימוש בהון זר והלוואות לשם המשך פעילות בשוק ההון.

 

  • מבחן היקף ההשקעה – מדובר במבחן מוטה, ולכך מודע גם בית המשפט. על פי המבחן, סוחר יתאפיין בהיקף השקעה גבוה. על אף האמור בחוזר, קבע בית המשפט בפרשת כדורי כי היקף השקעה לבדו, גם אם היותו רחב מאוד, אינו מספיק לבדו לשם סיווג משקיע כסוחר.

 

  • מנגנון סחר עסקי – משקיע, על פי רוב, יאופיין בסחר ללא עובדים או בתוך ארגון מסודר, המעיד על פעילותו עצמאית ולא במסגרת עסקית. מנגד, ייתכן כי סוחר ינהל ויסתמך על צוות עובדים (עניין ברנר), וכן יקיים מערך רישום ותיעוד עסקאות (הלכת כדורי).

 

  • אופי העסקה – כאן נראית החפיפה בין "סוחר" לבין "מבצע עסקאות אקראיות בעלות אופי מסחרי", והשוני בניהם לבין הגדרת "משקיע". בעוד משקיע יאופיין בעסקאות סולידיות, שאינן ספקולטיביות ונתמכות בראיות מוצקות, ייטו להכיר במשקיע כסוחר כאשר חלק מהשקעותיו מבוצעות באופן בעל סיכון גבוה, עסקאות ספקולטיביות שנועדו להניב רווח גבוה בזמן קצר. חוזר מס הכנסה הביא את שיטת הרצת המניות כדוגמה לעסקה ספקולטיבית.

 

  • ניהול ספרים – מבחן שנוצר על ידי הפסיקה. נקבע בעניין כדורי כי ניהול ספרים קבוע מהווה אינדיקציה לסיווג כסוחר, אולם נקבע גם כי ניהול ספרים על ידי רישומי הבנק המודפסים אינו ניהול ספרים לעניין המבחן.

 

  • מבחן הנסיבות – המבחן המשמעותי ביותר, המהווה שיקול מכריע בפני בית המשפט. הגדרת רווחי שוק ההון של היחיד כהכנסה עסקית תנבע, באופן מתבקש, מהיקף ההשקעה מטעם אותו משקיע. המבחן בוחן בעיקרו את היקף הזמן אותו משקיע אדם בסחר בשוק ההון. בעוד משקיע ינהל במרבית המקרים עסקאות פשוטות, שאינן שואבות ממנו זמן וכסף רבים, סוחר יאופיין בהשקעה רחבת היקף, הן מבחינת זמינות אישית והן מבחינה כלכלית, זאת ביחס לעיסוקיו האחרים (עניין מזרחי).

 

השורה התחתונה

הסיווג אליו תשויכו הוא בעל חשיבות מכרעת לסכום אותו תשלשלו לכיסכם. אדם היושב מבוקר עד ליל, ומכלכל את ביתו מסחר באופציות וחוזים עתידיים, יוגדר כסוחר. בהתאמה, אדם מן הישוב, המציץ בתיק ההשקעות שמורכב לו בבנק בשבת בבוקר עם הקפה, יוגדר על פי רוב כמשקיע. אולם, ספקטרום הסיווג הוא רחב, ולכן ייתכן שבעזרת שינוי דפוסים מעטים בצורת הסחר שלכם, תוכלו להפחית את שיעור המס, אותו אתם משלמים בגין רווחים, בעשרות אחוזים.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא מיסים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?