מס ערך מוסף (מע"מ) – כל מה שחובה לדעת

מס ערך מוסף הוא מס עקיף, להבדיל ממס ישיר כמו מס על ההכנסות, המשולם על ידי הצרכנים עבור רכישת מוצר או שירות, ושיעורו בישראל עומד על כ-17% מערך העסקה. שמו נגזר מתכליתו – למסות את הערך המוסף עבור כל חוליה בשרשרת הייצור, החל מהיצרן, דרך הסיטונאי והקמעונאי ועד לצרכן.

 

רקע

מהו אותו ערך מוסף? הערך המוסף הוא ההפרש בין עלות המוצר לבין סך כל התשומות (המשאבים) שנדרשו לייצורו ולשיווקו עד שהגיע לצרכן.

מס ערך מוסף הוא מס רגרסיבי, משמע ככל שהכנסת משק הבית נמוכה יותר, שיעור המע"מ כאחוז מההכנסה גבוה יותר. המשמעות היא שמע"מ מהווה נטל גדול יותר על משפחות בעלות הכנסה נמוכה, מאשר על העשירונים העליונים.

פתרון אפשרי לבעיה הוא לגבות מע"מ נמוך יותר, או אף להעניק פטור ממע"מ על מוצרי צריכה בסיסיים, בעוד שעל מוצרי יוקרה, הנצרכים בעיקר ע"י השכבות החזקות באוכלוסייה, להטיל מע"מ גבוה יותר. מנגד, קביעת שיעורי מע"מ שאינם אחידים עשויה ליצור עיוותים כלכליים בבחירות הצרכנים ולכן נתפסת כפתרון בלתי רצוי.

 

מס ערך מוסף בישראל

ב-1976 חוקק חוק מס ערך מוסף, אשר הטיל לראשונה חובת תשלום מע"מ בשיעור אחיד עבור צריכה פרטית וצריכה ציבורית. שיעורו הראשוני של המע"מ היה 8%, אך החל לטפס במהרה עד שבשנות ה-80 הגיע לכ-15%. בין השנים 2013-2015 עמד שיעור המע"מ על 18%, ואילו כיום, בשנת 2020, שיעורו של המע"מ בישראל עומד על 17%.

בדומה לנהוג במדינות אירופה, ובניגוד לארה"ב וקנדה, החוק בישראל מתיר הצגת מחירים סופיים בלבד לצרכן, באופן הכולל את המע"מ וכל מס אחר שעשוי להיות כלול ברכישת המוצר.

כאמור, בישראל מס ערך מוסף הוא אחיד ומוטל על כל סוג של צריכה, אך החוק מציין מספר עסקאות הפטורות ממע"מ, ביניהן:

  • מכירת פירות וירקות.
  • השכרת דירת מגורים לתקופה של עד 25 שנה (למעט השכרת חדר בבית מלון).
  • עסקאות מסוימות של מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים).
  • עסקאות של עוסק פטור (למעט עסקאות במקרקעין).
  • שירותי מוסדות פיננסיים, למשל בנקים או חברות ביטוח.
  • עסקאות באילת, שכן היא מוגדרת כאזור סחר חופשי בו מוצרי צריכה פטורים ממע"מ.
  • סחר באבנים יקרות.

 

לשר האוצר סמכות לפטור ממע"מ עסקאות נוספות, שאינן מצוינות בחוק.

בנוסף, קיימות בחוק עסקאות המחויבות בשיעור מע"מ 0%, כמו למשל שירותים לתיירים. ההבדל בין עסקה פטורה ממס לבין עסקה בשיעור מע"מ 0%, היא שבעל העסק אינו מחייב את הלקוח במע"מ כאשר מדובר בעסקה פטורה, ועל כן אינו רשאי לקזז מס תשומות ממנה. לעומת זאת, בעסקה בשיעור מע"מ 0%, בעל העסק אינו גובה מע"מ אך רשאי לקזז מס תשומות, וכך הרוויח פעמיים: הוזלת עלויות העסקה וקיזוז תשומות עם רשויות המס.

 

תשלום מע"מ על ידי עסקים

חובת תשלום מע"מ מוטלת גם על עסק הרשום כחברה בע"מ או עוסק מורשה. עסקים משלמים מע"מ במסגרת פעילותם השוטפת, עבור רכישת הסחורה שלהם, כלומר עבורם מדובר במס ישיר ולא במס עקיף. הוצאות ששימשו לצורך ייצור הכנסת העסק, ובמסגרתן שילם העסק מע"מ, ניתן לקבל עבורן החזר מרשויות המס, בכפוף להצגת חשבוניות מס המוכיחות את תשלום המע"מ – החזר זה מכונה החזר מס תשומות. כך, מתמרצת רשות המיסים את בעלי העסקים לתעד עסקאות בחשבוניות ולשלם את המס בפועל. לעומת זאת, את המע"מ שהעסק מרוויח מעסקאות עם לקוחות, בעל העסק יעביר לרשות המיסים ולא ישלשל לכיסו. מקובל כי עסקים מקזזים את החזר המע"מ לו הם זכאים, אל מול המע"מ שהם חייבים לשלם לרשות המיסים.

 

עוסק פטור הוא עוסק שסך הכנסותיו נמוך מרף מסוים (כ-99 אלף שקלים). עוסק פטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו, ולכן אינו חייב בתשלום מע"מ לרשות המיסים. בשל כך, עוסק פטור גם אינו זכאי לקזז מס תשומות.

 

דיווח ותשלום המע"מ

כל עוסק מורשה או חברה בע"מ, ולמעט עוסק פטור, חייבים להגיש דו"ח מע"מ בתדירות שנקבעה עבורם בחוק.

את הדו"ח יש למלא יש למלא ולהגיש לרשות המיסים מדי חודש (לרוב חובת הדיווח לעסקים היא דו חודשית), כאשר המועד האחרון לדיווח הוא החמישה עשר לחודש העוקב לחודש שבו בוצעו העסקאות. חשוב לדעת כי חובת הדיווח חלה גם כאשר העסק אינו פעיל או רווחי – יש למלא את הדו"ח כרגיל, וככל שלא היו עסקאות חייבות במע"מ, בעל העסק לא יחויב בתשלום לרשות המס.

 

תוכן הדו"ח

נדרש לפרט את כלל העסקאות שבוצעו בעסק במהלך תקופת הדיווח שנקבעה. בתוך כך, יש לדווח כחלק מההכנסה את סכום המע"מ שהתקבל מהלקוחות במסגרת העסקאות שבוצעו. בנוסף, יש לציין את ההוצאות שהיו לעסק במסגרת פעילותו השוטפת, ומתוכם לזקק את החלק בהוצאה שמהווה המע"מ (אלו התשומות של העסק). מסכום המע"מ שהעסק חייב לרשות המיסים, מפחיתים את ההוצאות המותרות בניכוי, ומקבלים את סך המס אותו העסק חייב לשלם.

 

הקלה עבור עסקים קטנים

ככלל, תשלום מיסים פועל על פי עקרון מועד העסקה, כלומר חובת תשלום המס קמה בעת שהמוצר או השירות נמסר לצרכן, גם אם התשלום טרם התקבל אצל העסק בפועל. במקרה של מס ערך מוסף, הטלת המס אכן מתבצעת כבר במעמד ביצוע העסקה, אך חיוב העסקים לשלם בטרם התקבלה אצלם התמורה עלול ליצור עבורם בעיה בתזרים המזומנים של העסק, בייחוד אם יתברר בסופו של דבר כי העסקה נכשלה בשל פשיטת רגל של הקונה או בוטלה מסיבה כלשהיא. על כן, החוק תוקן, כך שהוא מתיר כעת לעסקים "קטנים" (עסקים שמחזור הפעילות השנתי שלהם הוא עד 2 מיליון שקל) להוציא חשבונית ולשלם את המע"מ רק במועד קבלת התמורה, ולא במועד ביצוע המכירה.

 

סיכום

את הדוחות יש למלא בדיוק מירבי ולנסות להימנע מעיכוב בהגשתם וכמובן מאי הגשתם כלל, שכן אלו עלולים לגרור קנסות וסנקציות נוספות מטעם רשויות המס. על כן, מומלץ להיוועץ באיש מקצוע מומחה לעניין הגשת הדוחות, כמו רואה חשבון, אשר יוכל לוודא כי הדוחות מוגשים בזמן ומכילים את כל המידע הנחוץ לרשויות המס.

עוד כתבות מומלצות בנושא מיסים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?

תוכן עניינים
שווים קריאה
הטבת מס לישובים

המדינה מעוניינת להקל על אנשים הגרים בישובים הנמצאים קרוב לקו הגבול או בישובים הנמצאים במצב חברתי וכלכלי נמוך ולעודד הגירה של תושבים מישובים מבוססים אל הישובים האלו, ולכן רשות המיסים

תחזית עסקית לעסק

חודש נובמבר בכל שנה הוא הזמן הנכון לסכם (את שנת 2019 כמעט במלואה) ולתכנן את שנת 2020.

רוצה לדבר עם מומחה?
הצג מאמרים לפי תחום
קטגוריות
מאמרים פופולריים