מס יסף – סקירה קצרה

ישנם לא מעט סוגים שונים של מיסים שמשלם האזרח בישראל – מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס קניה, מס מכירה ועוד. אחד הפחות מוכרים שבהם הוא מס היסף, הלא הוא "מס העשירים". במדריך קצר זה נסביר מהו מס זה, האם אפשר להתחמק מתשלום שלו, ועוד.

 

מה זה מס יסף?

מס יסף, העונה גם לשם "מס עשירים", הוא מס שמטילה המדינה על הכנסה של אדם בישראל, בין אם הוא שכיר או עצמאי, הגבוהה מתקרה כלשהי הקבועה בחוק, ומשתנה מעת לעת. כלומר, מדובר למעשה במדרגת מס נוספת, שהעובר אותה מחויב בתשלום מס נוסף. כיוון שמדרגה זו גבוהה במיוחד, היא נקראת מס עשירים.

 

איך זה התחיל ולמה?

מס היסף נקבע בחקיקה בשנת 2012 ונכנס לתוקף ב – 1.1.2013, במטרה לצמצם את הגירעון המדיני ולהקטין את נטל המס משכבות נמוכות יותר. במקור, גובה המס עמד על 2% והוטל על אדם המרוויח 811 אלף ₪ ומעלה בשנה, מכל סוג של הכנסה. בשנת 2016, הוחלט להנמיך את התקרה ולהגדיל את גובה המס, כך שכיום גובה התקרה הוא 651,600 ₪ בשנה וגובה המס הוא 3%. חשוב להבהיר, הנמכת גובה התקרה משמעותה החלת המס על יותר אנשים. זאת כיוון שככל שהתקרה נמוכה יותר, כך גם אנשים עם משכורות נמוכות יותר נדרשים לשלם את מס היסף.

 

שנהגובה שיעור המסתקרת המס
20132%800,000 ₪
20142%811,560 ₪
20152%810,720 ₪
20163%803,570 ₪
20173%640,000 ₪
20183%641,880 ₪
20193%649,560 ₪
20203%651,600 ₪

 

מי חייב במס?

בהתאם לחוק, ישנם שלושה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים כדיי שתקום חובה לתשלום מס יסף:

  1. יחיד: המס מוטל על אדם. נקודה זו נשמעת מובנת מאליה, אך הכוונה היא שהמס לא חל על תאגידים כמו חברות ושותפויות. עוד נקודה חשובה, בניגוד למס הכנסה, המס מוטל על אדם בין אם הוא עובד ובין אם לאו.
  2. הכנסה חייבת: מס היסף מוטל על "הכנסתו החייבת" של יחיד. הכנסה חייבת היא מונח המוגדר בסעיפים 2 ו – 3 של פקודת מס הכנסה, וכוללת פירוט רב של סוגי ההכנסות הנכללות בה. בין עיקרי סוגי ההכנסות ניתן למצוא הכנסה מעבודה ומיגיעה אישית, ממשכורת, הכנסה מעסק, הכנסה משכירות, הכנסה מנכסים, הכנסה מרווחי הון, הכנסה מדיבידנד, הכנסה מפרסים והגרלות, הכנסה מגמלאות, והכנסה משבח לאחר מכירת נכס.
  3. גובה תקרה: כאמור, מס היסך מוטל רק על אנשים שהכנסתם עולה על גובה התקרה הקבועה בחוק, וכיום עומדת על 651,600 ₪ בשנה.

 

אופן חישוב

ישנם שני דברים חשובים שצריך לדעת כדיי לחשב את גובה מס היסף שיש לשלם. ראשית, מדובר במדרגת מס, וככל מדרגות המס, הסכום החייב במס הוא רק החלק מההכנסה העולה על התקרה, המדרגה שנקבעה, ולא כל ההכנסה. שנית, מס זה הוא מס נוסף על כל מס אחר. כלומר, המס מוטל ללא תלות בהטלתם של מיסים אחרים.

דוגמא פשוטה: אדם מרוויח בשנה 700 אלף ₪ מעבודה או עסק. על 651,600 השקלים הראשונים הוא ישלם מס רגיל בהתאם למצבו, לסטטוס המשפחתי, למדרגות מס וכו'. על 48,400 השקלים הנוספים, שהם מעבר לתקרה האמורה, ישלם הנישום 3% נוספים. כלומר, בנוסף למיסוי הרגיל, הנישום ישלם עוד 1,452 ₪.

דוגמא מורכבת יותר: אדם משכיר דירה ולכן חייב במס של 10% מגובה דמי השכירות שהוא מקבל. אם סך הכנסותיו של אותו אדם (מהשכרת הדירה ומיתר הכנסותיו) עוברות את גובה התקרה, הוא יאלץ לשלם 13% אחוז מס על השכרת הדירה.

 

הקטנת החבות במס – פרישת מס

בין שלל סעיפי פקודת מס הכנסה, ישנם סעיפים המאפשרים לאדם לפרוש את הכנסתו, והדבר עשוי להקטין את גובה החבות במס. הסעיף העיקרי לפרישת מס הוא סעיף 8(ג) לפקודה. הסעיף קובע שלגבי חלק מסוגי ההכנסות, ניתן להתייחס אליהן כאילו הן לא ניתנו בשנה אחת אלא התפרשו על מספר שנים, וכך יוצא שהסכום שהתקבל בכל שנה הינו קטן יותר. הסעיף נועד למעשה לטפל בהכנסות שאכן מתקבלות באופן חד פעמי, אך במהותן, הן התקבלו בשל יותר משנת מס אחת, ולכן אין זה הוגן להתייחס אליהן כיחידה אחת.

היתרון הגדול של הסעיף לעניין מס היסף, הוא שיתכן שפרישת התשלום שהתקבל על פני מספר שנים תהיה מספיקה כדיי להוריד את גובה ההכנסות השנתיות אל מתחת לתקרת מס היסף. במצב כזה, היחיד כבר לא נדרש לשלם את מס היסף כלל.

 

ההכנסות עליהן חלה האפשרות לפרישה הן:

  1. הפרשי שכר או הפרשי קצבה: לעיתים משולם כמענק חד פעמי סכום שבא לפצות את המקבל על שכר או קצבה שהיה אמור לקבל ולא קיבל. במצב כזה, ניתן לפרוש את המענק על פני 6 שנים או על פני כל השנים שהמענק משולם בגינן, לפי התקופה הקצרה יותר.
  2. דמי פדיון חופשה שקיבל עובד: אדם שפודה את ימי החופשה שצבר יכול לפרוש את הסכום שקיבל על פני 6 שנים, או על פני כל שנות עבודתו במקום העבודה, לפי התקופה הקצרה מביניהן.
  3. מענקים כלשהם בגין עבודה: הסעיף מאפשר פרישה של מענק פרישה, פדיון ימי מחלה, פיצויי פיטורים, מענק מוות, וכן סכום שהתקבל מהיוון קצבה. גם לעניין זה, ניתן לפרוש עד 6 שנים אחורה, או עד למועד שבו התחילה הזכאות לאותו מענק.

סעיף זה אומנם נשמע כמו הפתרון האולטימטיבי להתחמקות מתשלום מס היסף, אך יש לו מגבלות. כסף שהתקבל מדיבידנדים, שבח או רווחי הון, לא ניתן לפרוש, ובכך להקטין את החבות במס.

 

מקרים ייחודיים

כאמור, המס משולם בנוסף לכל מס נוסף ולכן ישנם מקרים ייחודיים, בהם מס היסף מצטרף לחובת תשלום מס שאינה מעבודה, ולמרות שנקבע בחוק גובה מס נמוך יותר:

  1. הכנסה מרווחי הון ודיבידנד: הכנסה מרווחי הון מתקבלת כאשר מוכרים נייר ערך, או מניה כלשהי. הכנסה מדיבידנד מתקבלת כאשר חברה מחלקת רווחים לבעלי מניותיה. במצבים אלו, אם סך הכנסות האדם עולות על תקרת מס היסף, אותו אדם ישלם בנוסף למס רווחי הון גם מס יסף. כך לדוגמא, אדם שהרוויח רווח הון חייב ב – 25% מס, ואם סך הכנסותיו עולות על התקרה, הוא ישלם 3% נוספים ובסך הכל ישלם 28%.
  2. שבח ממכירת נכס: מס שבח מוטל כאשר מוכרים נכס (בדרך כלל נדלני) והוא חל על ההפרש בין גובה עלות הנכס לגובה התשלום שהתקבל ממכירתו. המס מוטל רק מעל תקרה מסוימת. לכן, הנישום יחויב במס יסף אם מתקיימים שני תנאים אלו:
  1. מחיר הידרה עולה על הפטור, העומד כיום על 4,615,245 ₪.
  2. חל מס שבח, כלומר שאין פטור כלשהו.

אם התקיימו תנאים אלו, והכנסות האדם הכוללות עולות על תקרת מס היסף, הנישום יחויב ב-3% מס יסף בנוסף למס השבח.

 

איך משלמים?

במידה וההכנסה היא משכר או מקצבה, הגורם המשלם הוא זה שצריך להתעסק עם רשויות המס, והנישום יקבל את כספו לאחר הניכוי. לגבי יתר סוגי ההכנסות, אין חובה לתשלום מס במקור. הנישום יכול לפנות לפקיד השומה אליו הוא משויך, ולבקש לשלם מקדמות על החשבון באמצעות שובר תשלום ממוכן. מספר השובר הוא 10248. בנוסף, ניתן גם לשלם את המס באתר מס הכנסה.

חשוב לציין, שיש חובה להגיש למס הכנסה "דוח שנתי למס הכנסה", שלפיו נקבעת החבות במס.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא מיסים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?