מסלול השקעה כשר – לא רק לשומרי תורה ומצוות

על פי ההלכה היהודית קיימות הגבלות שונות בכל הנושא של השקעות – למשל במה שקשור לריבית, להלוואות, וכמובן לעבודה בשבת וחג. על כן, כיום ניתן למצוא כמעט בכל קופה, חברת ביטוח ובית השקעות מוכר בישראל אפשרות להירשם למסלול השקעה כשר, אשר למעשה מאפשר תכנית השקעה שעומדת בדרישות ההלכה. מדובר במסלולי השקעה ייחודיים שמותאמים לציבור דתי שומר מצוות ומפוקחים על ידי גופים שונים שתפקידם הוא לוודא את הכשרות של החברות. יש הנחה בציבור שאם מסלול ההשקעה הוא כשר – הרווחים הפוטנציאלים המתקבלים מהתשואה ממנו הם בהכרח נמוכים יותר מאשר התשואה במסלולי השקעה רגילים. ההנחה הזו לא בהכרח נכונה, ולעיתים דווקא היפוכה הוא הנכון.

 

מה כולל מסלול השקעה כשר?

ראשית כל, חברה תיחשב כשרה אם היא לא עובדת בשבת – ויש לה היתר שמעיד על כך. בנוסף, מכיוון שריבית אסורה על פי ההלכה היהודית, מסלול כשר מציע פתרון גם לכך. איך הוא עושה את זה? החברה צריכה היתר עסקה שלמעשה מגדיר את ההלוואות (אגרות החוב) שהחברה מנפיקה בתור שותפות בעסקים שלה, וכן הריבית שנגזרת מההלוואות מוגדרת כחלק מרווחי החברה. בצורה כזו שני הצדדים שותפים להפסדים – כך שזה לא נחשב לריבית האסורה מבחינה הלכתית. מעניין לדעת שהשקעה באגרות חוב ממשלתיות היא לא בעייתית מבחינה הלכתית, וגם יש את אלו הסוברים שאין בעיה הלכתית עם השקעה באגרות חוב קונצרניות מכיוון שמותרת הלוואה בריבית לחברה בע"מ. היתר עסקה מכשיר "תספורות" במצבים של כשלים עסקיים ככל שמדובר בהתנהלות הוגנת, בגלל שממילא ההלוואה היא כנגד הרווחים – ואז במצב בו יש הפסד, אזי שני הצדדים נושאים אותו.

 

קיימות 3 גישות בנוגע להשקעה כשרה, והסיבה לבחירה בגישה מסוימת תהיה בדרך כלל הרמה הדתית של המשקיע:

  1. אלו המחזיקים בגישה מקלה יחסית, סוברים שמותרת השקעה במניות שכן כך שותפים בשיעור קטן מהאחזקה בחברה, היות וההשפעה על הנעשה בחברה באופן הזה היא בכל מקרה מזערית. לכן אלו הנוהגים כך בוחרים במסלולים שמשקיעים גם בניירות ערך של חברות.
  2. גישת ביניים אומרת שכל חברה שעומדת בשני הפרמטרים: (1) שומרת שבת (2) שומרת על ההלכות הנוגעות לריבית, ויש להן היתר עסקה שמעיד על כך – נחשבת חברה כשרה ואפשר להשקיע דרכה. למעט חברה אחת – טיב טעם – ש"זכתה" לכך שהוסיפו לה את הפרמטר "מוכרי נבלות וטרפות", אצל כלל החברות 2 הפרמטרים היחידים שיש הם שמירת שבת והיתר עסקה.
  3. גישה קיצונית יותר אומרת לא להשקיע בכלל במניות של חברות ישראליות, כיוון שבדרך כזו הופכים להיות שותפים בחברה, והם לא רוצים להיות שותפים ל"דבר עבירה" במצב בו החברה מחללת שבת, עוברת על הלכות ריבית, או עוברת על איסורים אחרים.

איך כל זה התחיל

בשנת 2001 העבירו את המגזר הציבורי מפנסיה תקציבית לקרנות פנסיה חדשות שעובדות בצורה של פנסיה צוברת (לאחר שהמגזר הפרטי עשה את המעבר הזה כבר ב – 1994). בפנסיה צוברת הרעיון הוא שהקצבה החודשית שתתקבל, תהיה בהתאם לתשואות שהניבו הכספים שאדם הפריש במהלך השנים בהם עבד. השינוי הזה הוביל לחששות בנוגע להיבטים ההלכתיים מבחינת החוסכים בקרנות.

הדיון המרכזי היה סביב השאלה האם בעצם מותר מבחינה הלכתית להפריש לקרנות הפנסיה שפועלות כפנסיה צוברת, שכן הכספים שלהם מושקעים בשביל החוסכים על ידי הקרנות במספר אפיקי השקעה, כולל ניירות ערך – וייתכן שחלק מאפיקי ההשקעה הם אסורים לפי ההלכה. החוק לפנסיית חובה הפך את תחולת ההסדר הזה להיות נוגעת לכל העובדים במשק הישראלי, מה שגרם לכך שהשאלה הפכה לרלוונטית במיוחד, עבור כלל הציבור הדתי והחרדי בארץ.

מדובר היה על אותה דילמה בנוגע לכל סוגי החסכון שיש כיום בישראל מכיוון שכלל הקרנות והקופות עובדות בצורה של קרן צוברת בה הכספים הם של החוסכים, ובתי ההשקעות או החברות למעשה רק משמשות כחברות ניהול. כיוון שהדבר עלה מהשטח, רוב בתי ההשקעות וחברות הביטוח בישראל הקימו מסלולים כשרים המיועדים לציבור שומר מצוות בהם הכסף של העמיתים מושקע בנכסים מותרים הלכתית, ובחברות שומרות שבת. היום מדובר במסלול שניתן למצוא בקלות רבה, ללא מאמצים מיוחדים, ברוב בתי ההשקעות וחברות הביטוח בארץ.

 

מי מעוניין בהשקעה כשרה ואיפה ניתן למצוא אותה?

כפי שניתן לשער, בדרך כלל משקיעים דתיים וחרדים הם אלו הפונים לאפיקי ההשקעה הכשרים. עם זאת, לא תמיד אלו יהיו משקיעים דתיים, אלא לעיתים גם משקיעים שפשוט חושבים שמדובר במסלולים טובים עם פוטנציאל רווח גבוה, בלי כשר להיותם דתיים או לא.

ניתן למצוא אפיקים כשרים במגוון רחב של מסלולי השקעה: בקרנות הפנסיה, בקרנות השתלמות, בחיסכון לכל ילד, ניהול תיקי השקעות, קרנות סל, קופות גמל וקרנות נאמנות.

 

האם יש תשואות גבוהות?

כמובן שהשאלה שהכי מעסיקה אותנו היא האם המסלול הכשר יכול להניב תשואה יפה. התשובה תלויה למעשה באיזה אפיק בוחרים. יש אפיקים מסוימים, כמו קרנות פנסיה, שבמסלול הכשר שלהן יש השקעות סולידיות במיוחד שכמעט ולא כוללות מניות, כך שכמובן שבהן התשואה יחסית נמוכה.

עם זאת, יש חברות בהן אפיקי ההשקעה הכשרים מובילים לתשואות שיכולות להצטבר למאות אחוזים. בין אם מדובר בקרנות השתלמות כשרות, בקופות גמל כשרות, או בתוכניות חיסכון לכל ילד – בכל אלו ניתן להגיע לתשואות יפות. קרנות הנאמנות הכשרות, לעומת זאת, הרבה פחות אטרקטיביות.

 

איך קובעים אם חברה היא כשרה או לא?

אז למעשה כדי לקבוע אם חברה נחשבת לכשרה יש לקבל אישור רשמי מגוף שעוסק בכך. התפקיד של הגופים מהסוג הזה הוא לוודא שהחברה שפונה אליהם היא שומרת שבת ולברר את הנושאים סביב היתר העסקה בכל מה שנוגע להלוואות וריבית. הגופים המרכזיים שממיינים חברות לכשרות ולכאלו שאינן כשרות הם:

  1. מכון "כלכלה כהלכה" – הגוף הוותיק ביותר שמיוצג על ידי הרב אריה דביר.
  2. ועד הרבנים "תשואה כהלכה" – גוף אשר מורכב מנציגים של מספר זרמים שונים מהציבור החרדי בהובלת חסידות גור.
  3. מכון כת"ר – המכון מזוהה בעיקר עם הציונות הדתית.
  4. ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסיים על ידי בד"ץ העדה החרדית.
  5. ועד ההלכה להשקעות וקרנות המכונה "גלאט הון".

 

ההבדלים בין הגופים הם משמעותיים מאד. הדבר לא דומה להבדלים שניתן למצוא בין הגופים שעוסקים בכשרות של מזון – שם לרוב אין הבדלים מהותיים לגבי עקרונות הלכות כשרות. בגופים העוסקים בכשרות של מסלולי השקעה כן ניתן למצוא הבדלים עקרוניים שנובעים ממדיניות שונה והסתמכות על פסיקות שונות של רבנים בנוגע למה מותר ומה אסור.

בעוד ש – 3 הגופים הראשונים שציינו מאפשרים השקעה בניירות ערך ככל שהם נותנים היתר לכך, יש גופים כמו בד"ץ העדה החרדית שלא מאפשרים השקעה במניות בכלל. בבד"ץ מסתמכים על הפסיקות של רבי יעקב בלוי, דיין הבד"ץ, מי שהיו מהמקימים של ועד הפיקוח ההלכתי של בד"ץ. לטענתו מי שמחזיק במניות נחשב לשותף גמור בחברה המנפיקה, ואז בגלל שהמשקיע הוא שותף לכל דבר, בכלל זה הוא גם שותף לכל האיסורים ההלכתיים שהחברה עוברת עליהם. גם אם יוכח כי החברה לא עוברת על שום איסור תורה – הדעה הרווחת בבד"ץ היא עדיין לא להחזיק במניות שלה, מתוך החשש שמא אחת מחברות הבת שלה, או לחלופין חברות שמחזיקות במניות שלה – עוברות בעצמן על איסורי תורה. לכן, במסלולים הכשרים של הבד"ץ לא ניתן למצוא בכלל החזקה במניות. אך ניתן להיחשף למניות באמצעות תעודות סל, שמאפשרות מעקב אחרי מדדים של המניות.

גלאט הון לא מחזיקים מניות, אגרות חוב קונצרניות או קרנות סל אלא אך ורק אגרות חוב ממשלתיות. למעשה – 90% מההשקעה במסלולים הכשרים שוועד ההלכה של גלאט הון מאשרת, הם באגרות חוב ממשלתיות. בנוסף, הם מאפשרים להיחשף למניות באמצעות אופציות בלבד.

"ועד הרבנים תשואה כהלכה" הוקם כגוף שתכליתו לאפשר הקמה של מסלולים שיהיו מצד אחד – מותאמים להלכה וכשרים למהדרין, ומצד שני – יהיו דומים כמה שניתן בהרכב הנכסים והתשואות, לאלו שניתן למצוא במסלולי השקעה רגילים. "תשואה כהלכה" נותנת היתר גם לגופים שמחזיקים באופן ישיר בניירות ערך. אך הם לא מאשרים כל השקעה בניירות ערך, אלא מאשרים רק לאחר בדיקה של ועד הרבנים וקביעה שלהם שאין חשש הלכתי בהחזקה הזו.

מכון "כלכלה כהלכה" בראשות הרב אריה דביר, מאשר קרנות נאמנות שמחזיקות במניות רק אם מדובר בחברות בהן אין חילול שבת המוני. לגבי אגרות חוב אין מבחינתם סיבה להגבלה שכן הם מסתמכים על הדעה לפיה אין איסור של לקיחת ריבית בהלוואה לחברה בע"מ.

 

האם מדובר במסלולי השקעה פופולריים?

מסתבר שבישראל כ – 80% מהחברות הציבוריות נחשבות כשרות. כמו שניתן היה לצפות, ככל שמדובר בחברה שפעילותה יותר גלובאלית והחברה יותר גדולה – הסיכוי שהיא תיחשב כשרה יהיה נמוך יותר. דוגמאות לכך הן החברות – טבע, גזית גלוב, אלביט מערכות. יש בכך היגיון רב שכן כאשר חברה עובדת בכל העולם יהיה קשה לצפות ממנה לא לעבוד בשבת. במדד ת"א כ – 70% מהחברות הנסחרות כשרות, ובמדד ת"א 35 – רק כ- 60% מהחברות כשרות.

מבחינה כלכלית מדובר על כ – 10 מיליארד שקלים שמנוהלים כיום על ידי האפיקים הכשרים.

 

מה הסטיגמות הנוגעות להשקעה כשרה?

כפי שציינו בהתחלה, אנשים נוטים לחשוב שהפוטנציאל להניב תשואה באמצעות השקעות כשרות הוא נמוך באופן משמעותי ממסלולים רגילים. אבל זה לא כך תמיד. אמנם אם מתבוננים בטבלת התשואות, רואים את חלק מהאפיקים הכשרים בתחתית הטבלה, אך הסיבה היא שמדובר במסלולים מסוימים עם תמהיל השקעות יחסית סולידי. זה נכון בקרנות הפנסיה הכשרות למשל.

מכיוון שיש קרנות שמשקיעות רק באגרות חוב ממשלתיות ונחשבות לכשרות, הן מורידות את התשואה הממוצעת של הקרנות הכשרות. כאשר שוק המניות עולה ומדובר בסביבה עם ריבית נמוכה לאגרות חוב ממשלתיות יש תשואה כמעט אפסית. בצורה כזו מתקבע הנרטיב שקרנות כשרות הן בעלות תשואות נמוכות.

בנוסף לכך, יש כאלה שאומרים שהיחס של חברות השקעה לקהל המשקיעים במסלולים הכשרים הוא כמו לקהל שבוי, כלומר שלא צריך להשקיע מאמצים ולהראות לו תשואות גבוהות כדי לשכנע אותו להצטרף למסלול. אם זה אכן כך, זה מה שגורם למנהלי מסלולי ההשקעה הכשרים להתאמץ פחות. מדובר בהשערה בלבד.

ניתן לראות בשוק דוגמאות לחברות כשרות בשנים האחרונות וביניהן – קמטק, פרוטרום, ביטוח ישיר ועוד. אלו הגיעו לתשואה מצטברת של מאות אחוזים.

 

לסיכום

תחום ההשקעות הכשרות גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות, ועבור שומרי מצוות מדובר על השקעות שעומדות בקריטריונים של ההלכה היהודית, וגם בהשקעות בעלות פוטנציאל תשואה אטרקטיבי במקרים רבים. כדאי לבדוק טוב, ואז בהחלט ניתן למצוא קרנות וחברות שפועלות גם לפי ההלכה, גם מניבות תשואה יפה, וגם פועלות בהוגנות. ייתכן מאד שתחום ההשקעות הכשרות ילך ויגדל עוד בשנים הבאות. אם אכן זה יקרה, לא יוכלו עוד בעלי החברות לראות בציבור המשקיעים במסלולים הכשרים כ"קהל שבוי", יעשו מאמצים רבים יותר להשביע את רצונם ולמשוך עוד לקוחות, וכך גם פוטנציאל הרווח יגדל.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא השקעות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?