מסגרת אשראי – כמה זה עולה לי?

מהי מסגרת אשראי?

נתחיל קודם כל עם הסבר קצר עבור המונח אשראי. אשראי בעולם הכלכלה הוא כסף שניתן לכם שהוא אינו שלכם, בהנחה שתחזירו אותו, עם ריבית או ללא ריבית, בעתיד.

זה נשמע כמו ההגדרה המדוייקת עבור "הלוואה", אבל אשראי חורג מגבולות ההגדרה המדוייקת של "הלוואה", מאחר וגם מינוס בבנק, רכישות בתשלומים ורכישות בכרטיס אשראי (בהן התשלום דחוי לסוף החודש או לתחילת החודש העוקב) מוגדרות כ"אשראי".

כל פעם שנעשה שימוש בכסף שאינו שלכם ואתם אמורים להחזירו או לשלמו רק בעתיד – זהו כסף באשראי.

מסגרת אשראי הוא מונח שמתייחס לחשבון העובר ושב שלכם וגובה המינוס שיש בו (או אין בו, הידד!). מסגרת האשראי שלכם היא הסכום המירבי, המקסימום שניתן לחרוג מתחת לקו האפס בחשבון שלכם. בהתאם למסוכם עם הבנק שלכם, תוגדר מסגרת האשראי שלכם.

למסגרת האשראי יש עלויות, וברגע שאתם חורגים ממנה – הופס – טלפון מהבנק, שכן זה לכאורה אסור (אבל ישמחו להציע להם הלוואה במקרה כזה ברוב המקרים).

 

כמה זה עולה לי?

בקצרה – זה לא זול. הריבית על קיום העובדה שיש לכם מסגרת היא סבירה – יותר גבוה מהריביות על הלוואות, אבל לא הכי גבוה שיש, ניגע במספרים המדוייקים מיד. לא רק העובדה שיש לכם מסגרת מאופשרת בחשבון עולה כסף, שערוריתיים במיוחד הן הריביות על חריגה מהמסגרת שסוכם איתכם לגביה מהבנק.

מדובר באחד החובות הכי יקרים שיש, בעיקר כי אין עליו פיקוח או רגולציה מצד בנק ישראל. לבנקים אין מגבלה כלשהי, הריבית על חריגה מהמסגרת עשויה להגיע לכדי גובה אסטרונומי של עד 14.5% בשנה, והממוצע הוא באזור ה- 13% שזה מטורף ופסיכי ויקר מאוד. אין ספק שבנק ישראל מתרשל בתפקידו בנושא הזה, וחובה עליו לפרסם ולאכוף ריבית חריגת מסגרת אשראי מומלצת ומקסימלית.

על מסגרת האשראי שלכם לפני שהגעתם לחריגה, כלומר בין האפס לתקרת המסגרת, תשלמו ריבית סבירה יותר אם כי עדיין מדובר בריבית גבוה למדי.

הריבית תהיה בשיעור של כ- 8% – 9% עם תחילת המינוס בחשבון, ותטפח ותגדל בהדרגה יחד עם גודל המינוס עד שהיא תגיע לאזור ה- 13% – 14.5% – ריבית החריגה מהמסגרת.

זה משתנה מבנק לבנק, לדוגמא בדיסקונט נהוגה ריבית יחסית גבוה, סביב ה- 11%, כבר מהשקל הראשון במינוס, אבל ריבית החריגה מהמסגרת היא מהנמוכות יותר, הריבית לא גדלה עם גודל המינוס ונשארת זהה אל תוך החריגה. בשאר הבנקים כאמור השקל הראשון במינוס יכנס תחת ריבית של 8% – 9% וככל שהסכום במשיכת יתר עולה כך גם הריבית עד 13% – 14.5%.

השוני הוא לא רק בין הבנקים, אלא גם בין לקוחות באותו הבנק בהתאם לפרופיל הפיננסי של הלקוח. יהיו כאלו שהריביות שלהם יוגדרו אחרת עבור משיכת היתר ועבור החריגה, וגם קצב גידול הריבית ככל שמשיכת היתר יהיה שונה.

 

חריגה מהמסגרת – הידרדרות מסוכנת עם פוטנציאל לאשליות

בוא נניח שהוגדרה לכם מסגרת אשראי של עד 20,000 שקל, כלומר הבנק ואתם סיכמתם שאתם יכולים להכנס למינוס של עד 20,000 שקל בחשבון.

על פניו, הבנק אמור לדחות חיובים מעל ה-20,000 ש"ח משיכת יתר.

זה אומר שהוא אמור לא לאשר לכם חיובי כרטיס אשראי, לא משיכה של כסף מכספומט ולא לאשר לכם צ'קים, אם החשבון שלכם הגיע למינוס 20,000 ש"ח.

במקרים מסויימים, הבנק יאשר עסקאות שיכניסו אתכם לחריגה במסגרת – ופה מתחיל החיוב המשוגע, הריבית על הסכומים שמעל למסגרת עצומים, לא מפוקחים ושערוריתיים.

בדרך כלל הבנק יציע (וזה גם כדאי לכם ברמת העקרון) לקחת הלוואה כדי לסגור את המינוס, מאחר והריביות עליה נמוכות יותר מהריבית הגבוה של החריגה מהמסגרת, והיא תסגור לכם את המינוס.

מה הקאצ'? שזה יוצר אשליה שהבעיה נפתרה. החשבון שלכם מציג פתאום 0 במקום מינוס 20,000 שקל, אין משיכת יתר ואין ריביות משוגעות על סכומים מעבר למסגרת, מעבר ל-20,000 ש"ח שסוכם עם הבנק.

רוב האנשים לא יעמדו בהוצאות החודשיות השוטפות שלהם עם ההלוואה החדשה ברקע, והמינוס יתחיל להצטבר מחדש. כאשר המינוס החדש יגיע ל-20,000 ש"ח, המסגרת שלכם, שוב תקבלו הצעה להלוואה כדי "לטפל בבעיה" שוב.

וככה, אנשים מוצאים את עצמם עם 2 הלוואות שהם צריכים להחזיר כל חודש לצד ההוצאות החודשיות השוטפות שלהם – וזה מסלול מהיר להתנגשות שקשה מאוד לחמוק ממנה.

כשתגיעו שוב למינוס בגובה המסגרת שלכם, כבר לא יאשרו לכם הלוואה שלישית כל כך מהר, ואם כן – אתם כנראה מתקדמים באופן מהיר לצבירת המינוס מחדש, ואת ההלוואה הרביעית בטוח לא יאשרו לכם, והנה אתם עם חובות עצומים ובדרך לקריסה כלכלית.

 

החריגה התחילה – איך תתנהגו?

הפתרון הטבעי לחריגה ממסגרת האשראי הוא לא הלוואה. זה מפתה וזה משלה, וזה לא הפתרון הנכון בכזה מצב, למרות שהבנק ינסה לדחוק בכם לעשות את זה.

יש לכם כבר חוב שמתחלק לשניים – האובדראפט בגובה המסגרת, אותם 20,000 שקלים מהדוגמא שלנו, ועוד החוב שמעבר ל-20,000 ש"ח, החריגה מהמסגרת. להחליף את שני החובות האלו בחוב חדש – ההלוואה, זה לא פתרון.

ראשית, הגישה הכי בריאה היא לא להכנס לאובדראפט בכלל – לשמור על החשבון בזכות או לכל הפחות מאוזן על האפס.

כשיש לכם מינוס כלשהו בבנק, כשהוא רק מתחיל, מינוס של אלפי שקלים בודדים, זה כבר אומר שאתם חיים לא על פי רמת ההכנסה שלכם, ושאתם מתחילים את ההידרדרות. אתם חייבים או לחזק הכנסות בכזה מצב, או להוריד באיכות החיים וההוצאות – כדי להחזיר את החשבון למצב מאוזן.

כל מה שאמרתי כרגע הופך לנכון במיוחד וקריטי ברגע שהתחילה חריגה ממסגרת האשראי שלכם.

אם מסגרת האשראי שלכם היא 20,000 ש"ח, החשבון התחיל להכנס למינוס והגעתם עד למינוס בגובה המסגרת, זה כבר תמרור אזהרה חמור – אתם חייבים לעשות הכל כדי להתחיל לאזן את החשבון בחזרה לכיוון ה- 0. הצתמצמו ככל האפשר, עיבדו שעות נוספות, מצאו עבודה נוספת או מקור הכנסה נוסף – הכל קביל.

 

מסגרת אשראי – דברים נוספים שחשוב לדעת

האם הבנק חייב לספק לכל לקוח דורש אשראי? בנק ישראל קבע כי לא, הבנק יכול להפעיל שיקול דעת ולסרב לתת מסגרת אשראי כלשהי ללקוח, והוא גם רשאי להחליט כי יאשר מסגרות בסכומים שונים ללקוחות שונים לפי החלטתו וראות עיניו.

בנוגע לריביות – יש הבדל בין הריביות על משיכת היתר לפי הגודל שלה, וריבית חריגה ממסגרת האשראי, שהיא אחידה עבור כל בנק לכל לקוחות אותו בנק אך לא אחידה כלל וכלל בין כל הבנקים, טווחי הסכומים כתובים למעלה.

אישית, לא שמעתי על מקרים שבהם לקוח מסויים מקבל ריביות פחות טובות מכלל הלקוחות על משיכת היתר או על חריגה מהמסגרת, אבל יתכן שיש כאלו מקרים.

רוצים פחות ריבית? אם אתם לקוחות טובים ואתם בדרך כלל לא במינוס תקופות ארוכות, נסו למנף את זה כדי להוריד את ריביות משיכת היתר והחריגה.

בגלל שמדובר בעניין חריג למדי שבו הבנק יכול להפוך לביריון מול לקוחות, לפתות אותם לחובות גבוהים ולדרוש אחר כך ריביות גבוהות, בנק ישראל קבע כללים ברורים בנוגע למסגרת אשראי.

ראשית – בזמן פתיחת חשבון או יצירת מסגרת אשראי חדשה – הדברים יעשו בכתב באופן ברור. תדעו בדיוק מה הריביות, מהי המסגרת, ומה קורה במקרה של חריגה. שנית, אין "ברירת מחדל", אם פתחתם חשבון, לא דובר איתכם ואתם לא הזכרתם את העניין הזה, ולא חתמתם על מסמך מפורש בנוגע למסגרת אשראי – אין לכם מסגרת אשראי! אתם תקבלו טלפון מהבנק גם אם תיכנסו למינוס של 200 שקלים בחשבון שלכם.

בכל רגע ושלב נתון אמור להיות ברור לכם כמה מסגרת יש לכם, זה גם יופיע בממשק האינטרנטי ובאפליקציות של כל הבנקים, כך שתוכלו להתכונן מראש ולהכין את עצמכם במידה ואתם מתקרבים לקצה המסגרת שלכם. מה זה אומר "להתכונן מראש"? לא להוציא צ'קים שישברו את תקרת המסגרת, להרגע עם ההוצאות, ולהתחיל לנסות לחזור לכיוון האפס בחזרה, כי אתם בכיוון הלא נכון.

באופן כללי, חריגה ממסגרת האשראי לא אמורה בכלל להתרחש. בפועל, לפעמים הבנק יחליט לאשר צ'ק או חיוב שיוריד אתכם למינוס גבוה מתקרת המסגרת שלכם, אם כי החריגה לא תאושר אם מדובר בחריגה של מעל ל- 1,000 שקלים, וסביר להניח שבכל מקרה תזכו לשיחה טלפונית מבנקאי בכזה מקרה.

למרות שיש מגבלה של חריגה מקסימלית של 1,000 שקלים, אתם עשויים לחרוג מעל ל- 1,000 שקלים והבנק ימתח את הגבולות ויאשר – תלוי מקרה ועיסקה מדוברת. אישית אני פעם הייתי לפני קבלה של סכום גדול של כסף עבור עיסקה שניהלתי בעסק שלי, עיסקה גדולה מאוד שבגללה שאר פעילות העסק ירדה משמעותית, כך שבגדול הרווחתי מעט מעיסקאות אחרות, וחיכיתי לסכום גדול של כסף מהעיסקה הזו.

אחרי ירידות של חיובי אשראי, החשבון שלי הגיע לחריגה של 2,800 ש"ח מהמסגרת (אם כי חשוב לציין כי המסגרת שלי הייתה אפס שקלים, למעשה פשוט הגעתי בחשבון למינוס של 2,800 שקלים.

זוהי חריגה גבוה מ- 1,000 שקלים ללא ספק, ולמרות זאת חיובי האשראי שהובילו אותי לנפילה מתחת למסגרת אושרו על ידי הבנק, כי במקרה הזה הבנקאי לא רצה שלא לאשר עסקאות שביצעתי ולהכניס אותי לחוב בכרטיס האשראי בעקבות עסקאות רבות שלא יאושרו, מול המון בתי עסק, במיוחד כשמדובר בחשבון שמתנהל ללא מינוס בדרך כלל ונכנס למינוס יחסית קטן.

הבנקאי צלצל אליי והסברתי לו שתוך 48 שעות אני מכניס סכום גדול של כסף, שיכניס אותי לזכות בחזרה, והוא התרצה ונרגע, ולא הכניס אותי לתהליך של חתימה על מסגרת שלא רציתי.

למרות שהבנק מאפשר דינמיות כמו שאתם רואים ולא נצמד לכללים בצורה עיוורת, אם יש לכם לדוגמא מסגרת של 20,000 ש"ח ואתם במינוס של 18,000 ש"ח, אתם צריכים להזהר ולדעת שזה מגיע.

אם תבחרו להוציא, במצב כזה, צ'ק של 2,500 ש"ח לדוגמא – אתם יכולים להיות כמעט בטוחים שהצ'ק הזה יחזור עקב אי כיסוי, ויקרב אתכם צעד אחד קרוב יותר לכיוון חשבון מוגבל.

מתי עוד הבנק עשוי לאשר חריגה? אם התרעתם בפניו על חריגה מראש לפני שהיא מתרחשת, וביקשתם באופן אישי שהחריגה תאושר.

במקרה הזה תצטרכו להסביר ולנמק מדוע מדובר בהוצאה חשובה והכרחית שגורמת לכם לחרוג, וגם לדווח לבנק על כוונתכם לחזור אל הטווח המותר במינוס שלכם ומועד משוער ומתוכנן לכך שזה יקרה. הבנק לא חייב לאשר את החריגה, אבל אם הבקשה שלכם סבירה והגיונית – הוא יאפשר לכם לחרוג מהמסגרת.

 

זהירות – כדור שלג מידרדר לפניך

אחד מהפתרונות האהובים על הבנקים במקרה של חריגה כאשר הוא מצלצל אליכם לברר את פשר העניין: הגדלת מסגרת האשראי.

נשמע טוב, לא? הבנק המקסים לא רוצה שתהיו בחריגה מהמסגרת המותרת ותשלמו ריביות גבוהות על סכומים בחריגה, אז הוא ברוב נחמדותו רוצה להגדיל את המסגרת שלכם. אז יש כאן כמה נקודות שצריך להזהר מהם. נניח שיש לכם מסגרת של 20,000 ש"ח, ואתם הולכים ומסתבכים, המינוס עולה כל חודש, אתם מרגישים חנוקים וסובלים תחת העומס, ויודעים שהחריגה מתקרבת ויחד איתה ברז הכספים מהבנק נעצר.

ואז החריגה מגיעה, והבנקאי על הקו מציע להגדיל את המסגרת. נשמע מפתה, אבל לא רק שזה לא פתרון, זה אפילו מזיק. אם יש חריגה במסגרת של 20,000 ש"ח כשאתם במינוס 22,000, ואז פתאום יש לכם מסגרת חדשה של 40,000 ש"ח ולפתע אתם רחוקים מהחריגה עם מינוס 22,000, אתם נרגעים ומשתחררים נפשית. הדבר העיקרי וההכי חשוב וקריטי לא השתנה בכלל – המינוס שלכם. הוא עדיין 22,000 שקל, אז אל תרוצו ותחזרו להוצאות שגדולות עליכם כי שיחררו לכם את הפקק.

שנית, הגדלת מסגרת האשראי זה פתרון תמוה, יקר, לא משתלם ולא כדאי. לגמרי עדיף לכם לקחת הלוואה, מאחר והריביות שלה יהיו הרבה יותר טובות מהריביות על המינוס ועל החריגה מהמסגרת, ולסגור את המינוס.

כמובן, הזהרו ממצב שבו אתם לוקחים הלוואה, סוגרים את המינוס, וצוברים מינוס חדש (שגם הוא, בבוא היום, יתפתח ויעבור אבולוציה להלוואה נוספת, וחוזר חלילה).

בשורה התחתונה, אם אתם חייבים עזרה מימונית במצב של חריגה מהמסגרת שלכם – הלוואה עדיפה לכם בהרבה מבחינת ריביות על פני הגדלת המסגרת. היתרון הנוסף של הלוואה – החזרה חודשית מדורגת, שבה אתם נכנסים ל"משטר" ויש לכם לו"ז קבוע ומסודר להחזרת הכסף, בניגוד למינוס שיכול לשהות לכם בחשבון בלי לחץ זמן ארוך באין מפריע ותוכנית מסודרת עם לו"ז להחזרתו.

 

הרגל מגונה – לחיות במינוס

אני רוצה להבהיר רגע נקודה קריטית וחשובה בנוגע למסגרת האשראי שלכם והגישה שצריכה להיות לכם כלפיה – היא נועדה לכם מבחינת הרעיון שמאחוריה כתחנת מעבר, פאזה זמנית בלבד.

אם אתם עוברים תקופה קשה או שנחתה עליכם הוצאה גדולה כהפתעה – מסגרת האשראי שלכם היא המזרן הרך עבור הנחיתה הרכה שלכם במקרים האלו. חשוב לא רק להבין, אלא גם להתייחס למסגרת האשראי שלכם כזמנית, ומיד כשנכנסתם למינוס להתחיל ולתכנן איך לצאת ממנו ותוך כמה זמן. המינוס הוא זמני, עד שתצליחו להשתקם.

יש משהו במינוס שאומר לכם בעצם: "אתם לא מתנהלים נכון".

עובדה, ההוצאות שלכם יותר גדולות מההכנסות שלכם ולכן הגעתם למינוס, ואם זה לא חולף ולא תתייחסו לזה כתחנת מעבר זמנית ותתכננו את עצמכם ליציאה מהמצב באמצעות שינוי תפיסה כלכלית – אז זה ימשך וימשך ויהפוך להיות הסטנדרט החדש שלכם לשהות במינוס בחשבון – והמינוס יגדל ויטפח עם הזמן.

אל תתנו לחריגה לתפוס אתכם עם המכנסיים למטה. כאמור, מסגרת אשראי הוא דבר שמגדירים מול הבנק בכתב בלבד, על פי כללים שבנק ישראל הגדיר לכל הבנקים. באותה הזדמנות שאתם חותמים על מסגרת אשראי חדשה, אני ממליץ שגם תסכמו עם הבנק בנוגע להתראות והודעות על המסגרת. בכל הבנקים יש אפשרות להגדיר התראת SMS כאשר אתם מתקרבים לחריגה במסגרת האשראי שלכם, וזה חשוב וקריטי שתגדירו כזו התראה.

 

איך נמנעים מחריגה מפתיעה מהמסגרת?

אנשים שמגיעים לחריגה במסגרת האשראי שלהם ולא מבינים איך פתאום הם נקלעו לסיטואציה הזו בדרך כלל עושים אחת משתי טעויות קלאסיות (או, רחמנא לצלן, את שתיהן ביחד):

  • שוכחים שכרטיס האשראי שלהם מחייב אותם באופן דחוי.
  • לא שמים לב שצ'קים שלהם לא נפדו מיידית.

שתי הטעויות מתעסקות בחיובים דחויים, וכאלה שקל לא לשים לב אליהם או לשכוח מהם. אם אתם מסתובבים עם כרטיס האשראי שלכם ומגהצים בכל מקום, או שהיה לכם גיהוץ חריג החודש בסכום גבוה במיוחד – יקח לא מעט זמן עד שהחיובים יקבלו ייצוג בחשבון הבנק שלכם. אתם תראו סכום מזוייף עד שהאשראי ירד בפועל – וככה זה כל חודש. האשראי מתגהץ, והסכום לא יורד.

ואז, פעם בחודש, כל מה שעשיתם באשראי יורד במכה אחת. אם שכחתם מהוצאות גדולות, לא שגרתיות או חריגות החודש – אתם עלולים להיות מופתעים מחריגה פתאומית ממסגרת האשראי שבחשבון.

הפתרון: בכניסה לאתר הבנק או לאפליקציה, ניתן לראות חיובי אשראי והסכום הכולל שלהם לקראת תקופת החיוב הבאה, העתידית. היכנסו מידי פעם ובדקו מה קורה, ככה תוכלו לזכור בקלות יותר הוצאות שגיהצתם את הכרטיס עבורן, ולחשב מהו מאזן החשבון שלכם "על אמת", תוך כדי שאתם מנקים את חיובי האשראי תוך כדי החודש ולא רק כאשר הם מחוייבים בפועל.

שנית, אם חילקתם צ'קים קדימה עבור שכר דירה או תשלום עבור הגן של הילד, עיקבו אחרי העניין. מאוד יכול להיות שמקבל הצ'קים יתעכב ולא יפקיד אותם. או שהוא לחוץ, או שהוא עמוס, או שהוא שוכח, או שפשוט אין לו כח לקפוץ לבנק, והוא מחכה שתהיה לו הזדמנות או מספיק צ'קים כדי להצדיק הגעה לבנק (למרות שכמובן, היום אפשר להפקיד כבר כמעט כל סוג של צ'ק מכל בנק כמעט דרך האפליקציה).

זה קרה לי אישית עם בעל הדירה שלי לפני הרבה שנים – אחרי 3 שנים של מגורים, הוא כבר הבין שאת הכסף הוא מקבל ממני כמו שצריך ואין צ'קים חוזרים, ולא מיהר לרוץ לבנק ולהכניס צ'קים בראשון לחודש.

הוא אפילו התמהמה לא מעט ואיחד שניים ואף שלושה צ'קים ביחד, כלומר, לא פדה צ'קים ממני חודשיים ושלושה, ואז ניגש לבנק ופדה 3 חודשי שכירות בביקור בודד בבנק.

אם אתם לא עוקבים היטב אחרי הצ'קים שאתם מחלקים, ואחד ממקבלי הצ'קים שלכם מחליט לעשות תעלול שכזה – תהיה הוצאה גדולה שתיפול עליכם בהפתעה שלא לקחתם בחשבון ושכחתם ממנה, וזה בדיוק מסוג הדברים שיכול להוביל אתכם לחריגה בחשבון הבנק שלכם.

נהלו רישום והיו מודעים לצ'קים שחילקתם, ואם יש לכם היסב שבוחר לא למהר לפדות צ'ק או צ'קים שלכם – זו זכותו, אבל כדאי שתעקבו ותהיו מודעים לכך שבכל רגע שבו הוא יחליט לפדות סוף סוף את הצ'ק או את הצ'קים – הסכום בחשבון יצלול בהתאם.

 

לסיכום

מסגרת האשראי שלכם הוא הסכום המקסימלי בו מותר לכם להיות במשיכת יתר בחשבון העובר ושב שלכם.

הריביות על משיכת יתר היא לא נמוכה בכלל אבל סבירה, הריבית על כספים מעבר למסגרת שלכם גבוה מאוד מאוד.

חריגה מהמסגרת זהו מצב מסוכן שצריך להמנע ממנו בכל מחיר. אם מציעים לכם בבנק הלוואה או הגדלת המסגרת – זו מלכודת, אל תתפתו, זה ישלה אתכם מיידית שהכל בסדר כשהכל ממש לא בסדר.

חריגה צריך לגדוע בתחילת הדרך על ידי איזון החשבון, ואם אתם צריכים להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות בכל דרך אפשרית – עשו זאת.

כדי להמנע מחריגה מפתיעה, המנעו כמה שאפשר או עקבו אחר חיובים דחויים, כמו זה שבשימוש כרטיס האשראי שלכם או צ'קים שמסרתם והצד השני לא ממהר לפדות. אם אתם רואים שאתם לקראת חריגה – הודיעו לבנק מראש ביוזמתכם והכינו תוכנית יציאה.

עוד כתבות מומלצות בנושא הלוואות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן