מלווה קצר מועד (מק"מ) – יתרונות וחסרונות

מלווה קצר מועד הוא מכשיר השקעה אשר מבטא התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב – כלומר סוג מסוים של אגרת חוב.

המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל וידוע כמכשיר השקעה בעל יתרונות רבים – הוא נזיל, סחיר, ומיועד לתקופה קצרה של עד שנה.

מול כל היתרונות חשוב להכיר גם את החיסרון שלו – הריבית הנמוכה. את כל הפרטים, היתרונות, והחסרונות, תוכלו למצוא בכתבה שלפניכם.

 

מזה מלווה קצר מועד?

מלווה קצר מועד (או בקיצור – מק"מ) הוא סוג של אגרת חוב ממשלתית אשר לא נושאת ריבית וללא הצמדה, שמונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה קצרה של עד שנה אחת.

למה צריך את זה? בנק ישראל בעצם עושה שימוש במק"מ ככלי מוניטרי – כלומר באמצעותו הוא יכול להשפיע על כמות הכסף במשק ועל אמצעי הכסף, דרך הפעילות שלו כשולט על היקף סדרת המק"מ אחת לחודש.

זאת בניגוד לכלים פיסקליים – שהם כלים תקציביים.

למעשה לבנק ישראל יש את האפשרות להזרים למשק כספים או לספוג מהשוק כספים על פי רמת הנזילות שאליה הוא מעוניין להגיע.

אם הוא רוצה לספוג את עודפי הנזילות במשק, כלומר הוא מעוניין לצמצם את רמת הנזילות, אזי הוא יוכל להגדיל את סדרת המק"מ. וכמובן שגם ההפך נכון – כאשר בנק ישראל מעוניין להגדיל את רמת הנזילות במשק, הוא יפעל להקטנת סדרת המק"מ.

 

איך אפשר להשיא תשואה מהשקעה במק"מ?

מקור התשואה למשקיעים במק"מ, הוא ההפרש המתקבל בין המחיר בו המק"מ נקנה, לפדיון שלו, בניכוי העמלות של הקנייה או המכירה. אם משקיע קונה מק"מ לשנה, ומחזיק אותו לפדיון – הוא יקבל בסופו של דבר תוצאה אשר שקולה לפידיון שקלי לשנה ב"ריבית" אשר מחושבת בתור ההפרש באחוזים בין הערך של הפדיון (100) לבין המחיר של הרכישה (אם, למשל, מחיר הרכישה הוא 98, מדובר על ריבית של כ – 2%).

תקופה הפיקדון היא בעצם הזמן שנותר עד הפידיון.

 

שערים של סדרות מק"מ

מק"מ מונפק כאמור לזמן קצר – לרוב שנה אחת, ובכל חודש יש הנפקה חדשה. בצורה כזו המק"מ נהיה מכשיר השקעה מאד סולידי ומשמעותי, ובנוסף נזיל וסחיר לטווח קצר מאד. לרוב בכל נקודת זמן קיימות 12 סדרות סחירות של מק"מ לטווח זמן של עד שנה. המק"מ מהווה סוג של אגרת חוב שקלית אשר אין עליה ריבית.

המק"מ מונפק בניכיון – כלומר בהנחה ביחס לערך הנקוב, וכאמור הפער שנוצר בין הערך הנקוב לניכיון הוא התשואה שהמשקיע יקבל.

אחת לכל חודש בנק ישראל מנפיק סדרת מק"מ חדשה. הסדרות ממוספרת לפי מועד הפידיון של כל סדרה.

המספר האחרון – מלמד על השנה בה יפדה המק"מ, הספרה שלפני התאריך מבטאת את השבוע בחודש בו יפדה המק"מ, והספרה הראשונה – מלמדת על החודש בו הסדרה תיפדה. בדרך כלל הגופים שמשתתפים בהנפקות של בנק ישראל הם גופים מוסדיים אשר מתמודדים באמצעות מכרז ריבית – כלומר הם מציעים מחיר מסוים ולאחר מכן מוסרים להם האם הם זכו או לא זכו.

לאחר ההנפקה של בנק ישראל, הסדרות נסחרות בבורסה וניתן לסחור בהן באופן חופשי ולבצע בהן פעולות של קנייה ומכירה באופן שוטף.

באופן יחסי העלויות של הקנייה והמכירה במק"מ יותר נמוכות באופן ניכר מהעלויות הללו במקרה של ניירות ערך אחרים.

אמנם כל מקרה לגופו, וזה לא תמיד נכון – אבל לרוב, בייחוד כאשר הריבית אפסית, זו לא תהיה החלטה כלכלית להיכנס למק"מ אם העלויות לא עומדות על כמה מאיות בודדות. לרוב בנקים גובים מהמשקיעים שלהם עמלת קנייה ומכירה במק"מ של כ – 5 עד 7 מאיות האחוז.

 

יתרונות של מק"מ

המק"מ נחשב לאפיק השקעה טוב ונוח ממספר סיבות:

  1. מכשיר השקעה סולידי: מק"מ הוא מכשיר השקעה עם סיכון נמוך מאד. מכיוון שמדובר בהתחייבות ממשלתית, כמעט ולא קיים סיכון שהחוב לא ייפרע ולכן זהו מכשיר השקעה סולידי. בנוסף היות והמק"מ הוא שקלי – הוא איננו חשוף לסיכונים או חשיפה למט"ח.
  2. נזילות:  יתרון נוסף הוא בכל רגע נתון אפשר להנזיל השקעה במק"מ. כאשר מדובר בעתות משבר, יש לפרמטר הזה יתרון משמעותי, שמאפשר להעניק למשקיעים ביטחון לגבי ההשקעה שלהם.
  3. סחירות: לאחר ההנפקה, המק"מ נסחר בבורסה לניירות ערך, וניתן לקנות ולמכור אותו בכל עת. היקף המסחר היומי של המק"מ עומד בדרך כלל על מאות מיליוני שקלים, ולעיתים אף למיליארדים. גם עניין הסחירות מהווה יתרון משמעותי למק"מ.

 

מק"מ לעומת אג"ח ממשלתי

חשוב לזכור שבדרך כלל אגרות חוב נסחרות לתקופה ממושכת יותר מהתקופה שבה נסחר המק"מ. מסיבה זו הן יהיו גם חשופות לסיכון ריבית שלא נמצא במק"מ – או שכן קיים, אבל בצורה מאד מופחתת. סיכון הריבית למעשה מתבטא בהפסד פוטנציאלי במידה והריבית עולה.

ככל שאורך החיים של האגרת יותר ארוך, יש הפסד פוטנציאלי גבוה יותר.

אגרות חוב מתיישרות לריבית החדשה אחרי שמתרחשת עליה, ואז מה שקורה זה שהערך להן יורד. ככל שהדבר הזה קורה על פני תקופה יותר ארוכה, כך הירידה תהיה יותר חזקה. בהגדרה – מק"מ הוא לזמן קצר, ולכן הסיכון הוא יחסית מוגבל ונמוך לעומת אגרות חוב ממשלתיות אשר ארוכות יותר.

 

מק"מ בהשוואה לפיקדונות בבנקים

המק"מ מהווה במובן מסוים אלטרנטיבה מוצלחת כאפיק השקעה ביחס לפיקדונות שקליים בבנקים. ההבדל המשמעותי בין המק"מ לפיקדון השקלי הוא בעצם זה שהמק"מ הוא סחיר בעוד שפיקדון בבנק איננו סחיר.

מק"מ יכול לרדת במהלך תקופה מסוימת, אם הריבית במשק עולה באותה תקופה, באופן כזה שהמחזיק שרוצה לממש באותה תקופה עלול להפסיד.

מי שמחזיק את ההשקעה עד תאריך הפדיון – ייהנה מהתשואה שמגולמת במק"מ ביום הרכישה שלו. בפיקדון ברוב המקרים אין אפשרות לשבור פיקדון לאורך תקופה.

עוד הבדל הוא שבמק"מ יש עמלות למכירה והקנייה אשר מפחיתות (ולעיתם ממש "מחסלות") את התשואה של המשקיעים, במיוחד כאשר הריבית נמוכה – כאשר בכל מקרה התשואה היא נמוכה יחסית, העמלות הללו מפריעות לקבל אפילו את מעט התשואה הזו. בפקדונות בבנקים, לעומת המק"מ, אין עמלות כאלה.

בנוסף לכך, התשואה בפקדונות שסגורים לתקופה מסוימת (שנה למשל) יכולה להיות גבוהה יותר.

המק"מ נסחר במרווח של מחירים יחסית צר בין מחיר הקנייה למחיר של המכירה, וככל שמועד הפידיון מתקרב, המחיר בשוק הולך ומתקרב למחיר של הפידיון.

 

איך בפועל משקיעים במק"מ – קרנות מחקות מק"מ ואפשרויות נוספות

אלו מכם שמעוניינים להשקיע במק"מ, יכולים לעשות את זה בכמה דרכים אפשריות. הדרך הראשונה היא רכישה ישירה של מק"מ.

אפשרות שניה היא קניה של קרן מחקה מק"מים או של קרן כספית, או תעודות פיקדון.

קרן מחקה היא קרן שעוקבת אחרי התשואה של המק"מים. קרן כספית – זו קרן אשר מיועדת להשקעה במק"מים ובמכשירים סולידיים אחרים לפירעון בטווח הקצר מאד. תעודת פיקדון – היא מכשיר עוקב אחר השקעות סולידיות, וישנן גם תעודות שעוקבות באופן ספציפי אחרי מק"מים.

בנוגע לכל המכשירים הללו חשוב לראות מהם דמי הניהול.

בדרך כלל דמי הניהול יהיו סביב אפס, במקרה אחר – ספק אם זה יהיה כדאי מבחינה כלכלית להחזיק במכשירים הללו, במיוחד אם מדובר על תקופה של ריבית אפסית.

 

מק"מ או פק"מ – מה עדיף?

פק"מ הוא פיקדון שקלי – כמו שהזכרנו, שהוא גם קצר מועד (עד תקופה של שנה בדרך כלל). יש שנוטים להתבלבל ביניהם אבל למעשה יש הבדלים משמעותיים בין השניים.

הדמיון ביניהם עומד על כך ששניהם מכשירים סולידיים לזמן קצר.

אבל בעוד שהמק"מ נסחר באופן שוטף, הפק"מ איננו סחיר. הפרמטר המרכזי לפיו כדאי לקבל החלטה מה רווחי יותר, זה הריבית. ריבית על מק"מ ניתן למצוא באתר של הבורסה באופן שוטף.

את הריבית שיש על הפקדונות מקבלים מיועץ השקעות בבנק שלכם.

חשוב לציין שהמיסוי בשני אפיקי ההשקעה הללו זהה – 15% מס על התשואה הנומינלית.

שניהם מכשירים שקליים ולכן בשניהם המיסוי יהיה על הרווח הנומינלי בלבד על פי הוראות מס הכנסה. להשוואה – באפיקים צמודים – המס מגיע ל – 25% על רווח ריאלי. לרוב פיקדונות קצרי מועד מספקים תשואה יותר גבוהה מזו של המק"מ.

 

לסיכום

ראינו שהמק"מ הוא סוג מסוים של אג"ח שקלית ללא ריבית. ראינו שמדובר באלטרנטיבה טובה לפיקדונות שקליים בבנקים, אך כדאי להכיר היטב את כל הפרטים כדי להחליט על אפיק ההשקעה – כמו עמלות המכירה והקנייה, הריבית וכדומה.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?