מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) – יתרונות מול חסרונות

לפני הכל, זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

מוסד ללא כוונות רווח הוא צורה של התאגדות המקובלת כאשר המטרה של מקימי המוסד היא לא לצבור רווחים, אלא קידום מטרות שאינן עסקיות אלא חברתיות, פוליטיות וכדומה. אנשים רבים אשר פועלים לקידום תחומים או רעיונות שונים שוקלים להקים מלכ"ר ואינם בטוחים אם הדבר משתלם או יעיל מלפעול ללא הקמת הארגון.

לכן, במאמר זה אנו נעסוק במוסדות מסוג זה ונבחן את היתרונות והחסרונות הגלומים בצורה זו של התאגדות. אנו נסביר מהו מוסד ללא כוונת רווח ואילו סוגים של מוסדות פועלים במסגרתו, בחלקו השני של המאמר אנו נבחן יתרונות למול חסרונות של הקמת מוסדות אלו על מנת שאתם תוכלו להחליט החלטה מושכלת במידה ותרצו להקים מלכ"ר.

 

מהו מוסד ללא כוונת רווח:

מלכ"ר כפי שניתן להבין משמו הוא ארגון שאינו נועד להפיק רווחים אלא המטרה אשר עומדת במרכזו היא חברתית או פוליטית וכיוצא בזה. יתרה מכך, במידה וישנם עודפים של כספים בארגון, כתוצאה למשל מחיסכון או קבלת תרומות, אסור לחלק את העודפים לבעלי המלכ"ר.

מיותר לציין, כי במידה ואתם מעוניינים להפיק רווחים מעמותה, פרט למשכורות מקובלות בהתאם לעבודה, מלכ"ר הוא לא הכיוון בו אתם צריכים לפעול, אלא לפעול להקמת עסק.

 

ישנן 4 קטגוריות מרכזיות של מלכ"רים, כפי שהוגדר בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף:

  1. גופים ממשלתיים או גופים מוניציפליים (חברות עירוניות) – גופים אשר הינם ממשלתיים או שייכים לעיריות מקומיות, כמובן שאין מטרתם של גופים השייכים למדינה לגרוף רווחים אלא לקדם את מטרות הממשלה או העירייה.
  2. חבר בני אדם שאין מטרתם לגרוף רווחים  – סוג זה מאפיין עמותות בהתאם לחוק העמותות, אשר אינם מהווים תאגיד רשום, אך מוכרים כעמותה בעלת קבוצת חברים לה תקנון מוסכם.
  3. תאגיד אשר אינו רשום כחברה, אגודה שיתופית או שותפות – תאגידים אלו הם לרוב שייכים למגזר השלישי, עליהם נפרט בהמשך. מדובר בעמותות אשר רשומות כתאגידים אך אינם פועלים למטרה עסקית אלא לשם קידום מטרות אחרות.
  4. קופת גמל הפטורה ממס הכנסה – קבוצה זו בה לא נעמיק, מאחר ואינה בדיוק קשורה לנושא זה, היא של קופות גמל בהן הממשלה מאפשרת לעובדים שכירים ועצמאים להפריש עד לגובה מסוים הקבוע בחוק, באופן אשר יהיה פטור ממס, זאת בהתאם לתיקון 190 לפקודת מס הכנסה. מטרת פטור זה היא לעודד אנשים לחסוך כסף לגיל פרישה.

 

בהתאם להגדרות אלו ישנן 4 קבוצות מרכזיות של ארגונים אשר פועלים במסגרת הגדרת החוק של מלכ"ר:

  1. חברות ממשלתיות וגופים ממשלתיים, אשר באופן טבעי אינם פועלים לשם גריפת אלא לשם שימוש תוכניות הממשלה, העירייה או המועצה המוניציפלית.
  2. המגזר השלישי – הקבוצה המרכזית והחשובה ביותר אשר פועלת תחת הגדרות המלכ"ר. כאשר מתייחסים למגזר השלישי הכוונה הינה לארגונים אשר אינם ארגוניים השייכים למדינה או למגזר העסקי, המהווים שני המגזרים המרכזיים הפועלים במשק הישראלי. למגזר השלישי שייכים ארגונים חברתיים כמו "כנפיים של קרמבו" ו-"פתחון לב" וכן ארגונים פוליטיים כמו "האגודה למען איכות השלטון בישראל" או "אם תרצו" וכן ארגונים הנמצאים בתפר שבין הפוליטי לחברתי כמו "איג"י".
  3. חברה לתועלת הציבור – חברה הפועלת למען מטרה אשר נקבעה מראש בתקנון שלה, לרוב מטרה ציבורית כלשהי. ההבדל המרכזי בין חברות לתועלת הציבור לחברות רגילות היא שלחברות לתועלת הציבור אסור לתת דיבידנדים לבעלי השליטה בה.
  4. הקדש ציבורי – הקדש או בשמו המוסלמי אשר לעיתים עושים בו שימוש, ווקף, מתייחס לנכסים אשר אנשים תרמו והקדישו למען מטרה הומניטרית מסוימת בתחומי החינוך, תרבות, דת, צדקה, בריאות וכדומה. ההקדשים רשומים ברשם ההקדשים במשרד המשפטים. בתי כנסת, מסגדים, גמ"ח, מוסדות תרבות וחינוך רבים הם הקדשים אשר נתרמו על ידי גורמים שונים ומנוהלים על ידי נאמן לקידום המטרה לשמה נתרמו.

 

מהם היתרונות של הקמת מלכ"ר:

  1. היתרון המרכזי של הקמת מלכ"ר הוא המיסוי אשר נלווה אליו, או יותר נכון היעדר המיסוי. מוצרים אשר נמכרים או מסופקים על ידי המלכ"ר פטורים ממע"מ. כמו כן, המיסוי של המלכ"ר עצמו כפוף לחוקי מיסוי שונים ומקלים וכן פטורים מסוימים.
  2. יתרון נוסף, וכתלות בסוג המלכ"ר, מלכ"רים אף יכולים לנסות לפנות לממשלה בבקשה לסיוע ומימון ממשלתי. כיום מתוך, 40,000 מלכ"רים שונים הפועלים בישראל כ-3,000 זוכים למימון וסיוע ממשלתי. הסבירות כי הממשלה תעניק סיוע ללא הכרה בגוף כמלכ"ר היא אפסית. המדינה מעבירה 2.7 מיליארד ₪ בשנה לסיוע לעמותות שונות.
  3. במידה ועמותה או תאגיד כלשהו קיבל את הגושפנקא של היותו מלכ"ר, הרבה יותר סביר כי תורמים יסייעו לארגון ויתרמו לו. זאת מאחר ועל מנת לקבל את התוקף לכך שהמוסד המוקם הינו מלכ"ר, אתה צריך להראות על קיומו של מנהל תקין. לכן, לתורמים רבים ישנה לעיתים דרישה כי הארגון יוכר כמלכ"ר בטרם ישקלו לתרום בעבורו זאת במטרה לוודא כי המקום אשר מקבל את כספם אינו נועד לנוכלים אשר מעוניינים לגרוף רווחים באצטלה של קידום מטרות חברתיות או פוליטיות. עמותות מכניסות כ-140 מיליארד ₪ בישראל מדי שנה.

 

מהם החסרונות של הקמת מלכ"ר:

  1. החיסרון המרכזי הוא שעל מנת לקבל תוקף כמלכ"ר זכות המעניקה הטבות כלכליות שונות מהמדינה, עלייך להראות כי העמותה מתנהלת באופן תקין ולקבל תעודת מנהל תקין. לשם כך נדרשת הארגון לחשוף פרטים רבים כמו שכר עובדים, הוצאות של העמותה ונתונים נוספים.
  2. כמו כן, ישנם דוחות שונים אשר המלכ"ר צריכים למסור על הפעילויות שלהם, רווחים והפסדים, הון עצמי וכדומה, במטרה להבטיח כי לא משתמשים במוסדות אלו על מנת להתחמק מתשלום מיסים.
  3. חסרון נוסף הוא במידה ובוחרים להקים תאגיד שמוגדר כמלכ"ר (בשונה מעמותה). במקרים אלו יש צורך במרבית המקרים לקבוע תקנון המגדיר את מטרתו, במידה ומעוניינים לשנות את ייעודו לטובת צרכים אחרים הדבר דורש התאמות לוגיסטיות ומשפטיות רבות והסכמה של כל חבריה. לכן, במקרים שהעמותה עוד לא מגובשת עדיף להקים עמותה אשר לה יש יותר גמישות וניתן לשנות את התקנון ברוב רגיל של הצבעה של חבריה.
  4. על מנת להקים עמותה, שזו האופציה המועדפת על מרבית האנשים בשל הגמישות שהיא מאפשרת, יש למלא טפסים להקמת עמותה, לשלם אגרה בסך 816 ₪ לפתיחה ומדי שנה יש לשלם 1,303 ₪ מדי שנה וכן תצהיר בנוכחות עורך דין אשר עלול לגבות הוצאות נוספות.

כפי שניתן להבין ניתן להכניס לעמותה כספים רבים במידה ומוגדרים כמלכ"ר הן מהמדינה, הן ממיסוי והן מתורמים שונים. עם זאת הקמת עמותה דורשת למלא ניירת ואגרות רבות. לכן הכדאיות בנוגע לכך תלויה בעיקר במידת הרצינות וגודל העמותה, במקרים בהם מדובר בתרומה או סוגיה נקודתית יהיה יותר פשוט לפעול בלי להקים את העמותה אך במידה ומדובר בארגון אשר פועל לטווח ארוך, אשר מתכוון לשלם משכורות לעובדים שונים וצפוי להכניס ולהוציא סכומים גבוהים, אשר ידרשו תרומות והקלות במיסוי, הוא יהיה חייב להיות מוכר כמלכ"ר על אף האגרות והדרישות הלוגיסטיות הרבות.

 

לסיכום

לסיכום, מלכ"ר הוא ארגון אשר מוקם שלא במטרה לצבור רווחים אלא במטרה לקדם אג'נדות שאינן עסקיות. היתרון המרכזי בהקמת מלכ"ר הוא בכך שמוסדות אלו פטורים ממע"מ וכי הם מחזיקים אישורי מנהל תקין המעידים על אופן התנהלות טוב, דבר אשר מגדיל משמעותית את הסבירות לקבלת מימון הן מתורמים והן מהרשויות הממשלתיות. מנגד, הדבר דורש תשלום אגרות, חושף את הפרטים של העמותה בפני גורמים שונים ומצמצם את הגמישות בנוגע ליעדים של המוסד, ולכן צריך לקחת זאת בחשבון כאשר מתחילים למסד את הפעילות ולהפוך אותה לרשמית. שיקולים אלו הם אשר צריכים להכריע האם כדאי להקים מלכ"ר או לאו. .

לפני הכל, זכותך לדעת! הידעת? למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס, גובה החזר עומד על 8,000 ש"ח בממוצע! לא צריך עו"ד כדי לבדוק זכאות, לבדיקת זכאות במחשבון קל ונוח לחצו כאן.

עוד כתבות מומלצות בנושא מיסים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?