מדד המחירים לצרכן – מהו, ואיך מחשבים אותו

אחת לחודש, בשעה 18:30 בדיוק, ב – 15 לחודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת את השינויים במדד המחירים לצרכן. מדובר באחד מהמדדים המשפיעים ביותר, והמורכבים ביותר שיש בכלכלת המדינה. ישנם מחירים רבים שצמודים למדד המחירים לצרכן, ולא בכדי יש כאלו שחושבים שחישובו ופרסומו של המדד הוא התפקיד החשוב ביותר של הלמ"ס.

לא אחת אנו שומעים ביקורות וטענות בנוגע לשיטת החישוב של המדד, לפיהן היא איננה תקינה. אנו ננצל את ההזדמנות כדי לעשות סדר ולהבין – מה הוא מדד המחירים לצרכן? מה הוא מודד וכיצד מחשבים אותו? ולמה באמת מדובר במדד כה חשוב ומשפיע?

 

מהו מדד המחירים לצרכן?

מדד המחירים לצרכן הוא מדד שמחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנועד למדוד את אחוז השינוי בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של שירותים ומצרכים במשך תקופה של חודש. באופן כללי על מנת לחשב את המדד, מבצעת הלמ"ס סקרים רבים שאמורים לסייע לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית בישראל, וכך לקבוע את 'הסל המייצג'.

באופן שוטף, הלמ"ס מודדת  את המרכיבים הרבים של המדד ובוחנת את השינויים בהם וכך היא יכולה לקבל את השינוי האבסולוטי כל חודש.

מדד המחירים לצרכן משמש למטרות שונות, ובכלל זה לקביעה של הצמדות, לקביעה בדבר תוספת יוקר, תעריפי שכר, קביעת מיסים, וניתוח של מגמות המחירים במשק.

בישראל, מדד המחירים לצרכן מפורסם מאז תקופת המנדט הבריטי בשנת 1922. עם השנים, שיטת החישוב התפתחה והשימוש שנעשה בו הוא רחב מאד ונוגע הן לתחום מדידת האינפלציה, והן לתחום יחסי עבודה, מיסוי, הצמדה של התחייבויות כספיות ועוד.

 

סל המוצרים והשירותים

מדד המחירים לצרכן נקבע בהתאם וביחס לסל של מוצרים ושירותים שרוכשים משקי הבית. שינוי במדד מלמד על שינוי במחירי המוצרים שנכללים בסל בתקופה מסוימת. באופן כללי, בישראל סל זה כולל כ – 1,300 מוצרים ושירותים, אשר נאסף מידע בנוגע למחירים שלהם באמצעות סוקרים בטלפון, באינטרנט ובשטח. כמו כן הנתונים נאספים גם ממידע שנצבר באמצעות מעקב אחרי כ – 3,500 חנויות, עסקים, ומשקי בית שנמצאים במעל 100 יישובים ברחבי הארץ.

התחומים העיקריים הנמדדים כחלק מסל התצרוכת הם מזון, בריאות, דיור, תחבורה, תקשורת, הלבשה, תרבות ועוד. כל אחד מהתחומים הללו מורכב גם מסעיפי משנה ומעוד תתי סעיפים רבים נוספים. המדד לוקח בחשבון כל מרכיב באופן יחסי (המתבטא באחוזים), וכך מלמד על האחוז שהוא מייצג מתוך ההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת במשק.

הבחירה של המוצרים שנבדקים במדגם נערכת בתאם לחשיבות שלהם בהוצאות או בפדיון המחושבים במדד, ועל פי היכולת שלהם להיות מייצגים טובים של מגמות המחירים של קבוצות רחבות של מוצרים יחסית דומים.

לדוגמא – אם סעיף הדיור מקבל במדד משקל של 210 נקודות מתוך 1000 בסך הכל, המשמעות של זה היא שמשפחה ממוצעת בישראל מוציאה כ – 21% מסך ההוצאה החודשית שלה – על דיור.

בגלל שיש שינויים תכופים בהרגלים של הצריכה, וכן בסוג המוצרים הנצרכים, אחת לשנתיים הלמ"ס בונה סל חדש שאמור לשקף את השינויים הללו.

 

מה בדבר רכישות למטרות חיסכון?

חשוב לציין שמכיוון שהמטרה של מדד המחירים לצרכן היא לבחון את ההשפעות של השינויים במחירים על הגודל של ההוצאה הדרושה למשקי הבית כדי לקיים רמת תצרוכת מסוימת, הסל הנבחר יכלול רק שירותים ומוצרים שמיועדים לתצרוכת. כלומר – מוצרים או שירותים שנרכשים בהגדרה למטרת חיסכון לא יכללו בסל המדד.

עם זאת, כל תשלום של משקי הבית שמשולם בעת קניית מוצרים ושירותים שנועדו לתצרוכת כן ייכלל בסל של המדד, גם אם זה תשלום עקיף. למשל – מיסים עקיפים, מיסים עירוניים, אגרות שונות ודמי רישיונות.

הוצאות שלא נכללות בסל המדד ונחשבות בבחינת חיסכון הן למשל – איגרות חוב, ניירות ערך, תשלומים לקופות גמל, לקרנות השתלמות, קרנות פנסיה, קרנות ביטוח, פוליסות ביטוח שונות שהן בבחינת חיסכון (כמו ביטוח חיים מצטבר), החזר תשלום משכנתא וכיוצא בזאת.

סוג נוסף של הוצאות שלא נכנסות לחישוב של סל המדד, אלו הוצאות המיועדות לתצרוכת משקי בית, אך יש קושי ממשי במדידת מחירם באופן שוטף. כמו למשל – מיסים ישירים, תרומות לארגונים או מפלגות, הוצאות ריבית על אשראי וכן הלאה.

 

חישוב מדד המחירים לצרכן

מטרת מדד המחירים לצרכן היא לשקף את השינוי שחל ברמת המחירים, ולכן אין משמעות לערכו המוחלט, כי אם לשינוי היחסי בערך שלו. לפיכך, עליה במדד מ – 80 ל – 88, תהיה בעלת משמעות זהה לעליה מ – 300 ל – 330. (בשני המקרים היתה עליה של 10%). מסיבה זו ערך המדד נקבע בנקודת זמן שרירותית המכונה "תקופת הבסיס". לרוב, תקופת הבסיס הנקבעת היא בגובה של 100. כך, ערך מדד המחירים בכל נקודת זמן יהיה "רמת המחירים הכללית" של אותה תקופה, שמתבטאת באחוזים ביחס לרמת המחירים לתקופת הבסיס.

כאשר חל שינוי בערך של מדד המחירים לצרכן, ניתן להסיק שחל שינוי במחירים של המוצרים שנכללים בסל (שנקבע אחת לתקופה מסוימת). הסל הזה מורכב משירותים ומוצרים שהצרכנים נוהגים לצרוך ואותם החישוב לוקח בחשבון. המדד מחושב כך שבנקודת זמן מסוימת, לאחר תקופת הבסיס, הוא יהיה שווה למדד בתקופת הבסיס כשהוא יותר גדול או יותר קטן לפי שיעור השינוי של עלותו של הסל.

זאת אומרת, שמכפילים בעלות של הסל בנקודת הזמן בה מחשבים את המדד, ומחלקים בעלות של הסל הזה בתקופת הבסיס.

 

אופן החישוב של המדד בישראל מתרחש ב – 3 שלבים:

  1. קביעה של החלק היחסי של המוצרים והשירותים שנבחרו מסך ההוצאה של משקי הבית, לפי ההוצאה על כל אחד מהם בתקופת הבסיס.
  2. איסוף הנתונים וחישוב מדד המחירים לכל מוצר או שירות באופן נפרד – חישוב זה יבטא את השינוי במחיר של כל מוצר או שירות.
  3. עריכת המדד המשוקלל: חישוב ממוצע משוקלל של המדדים שחושבו (בסעיף 2) בהתאם לחלק היחסי של כל מוצר ושירות מסך ההוצאה (כפי שנאמר בסעיף 1).

 

עדכון סל השירותים והמוצרים

כאמור, אחת לשנתיים מתעדכן הסל של מדד המחירים לצרכן, בהתאם לתקנות ארגון העבודה הבינלאומי לעריכת מדד המחירים לצרכן, אשר ממליצות לעדכן את סל המדד באופן תכוף ככל הניתן, על מנת להגדיל את הסיכוי לדיוק, ולהקטין הטיות אפשריות במדד שעלולות לנבוע משינויים בהרגלי הצריכה של הציבור.

הסל מייצג את הרכב ההוצאות של משקי הבית, והוא מייצג את ההוצאות לתצרוכת של מעל 2.3 מיליון משקי בית באוכלוסיית ישראל. לכן, החשיבות בדיוק וברלוונטיות שלו לאמינות של המדד היא גבוהה במיוחד.

 

הביקורות בנוגע לשיטת חישוב המדד

לא פעם נשמעות ביקורות לפיהן שיטת החישוב של המדד היא בעייתית ומשקפת תמונה לא מציאותית. למשל:

  • דרך קביעת סל המוצרים: כאמור, בחינת המדד נעשית בהתאם לסל של מוצרים ושירותים שאמור לכאורה לשקף את דפוסי הצריכה של הצרכנים. הבעיה שעולה היא שמתעוררת שאלה באיזו תקופה מודדים את זה. יש מחלוקת האם אמורים לעשות בחינה על תקופה קצרה, או לבדוק סל קבוע של אותם מוצרים במשך הרבה שנים.
  • מוצרים חדשים שנכנסים לשוק: אחת הבעיות היא שהמדד לא משנה את המוצרים שהוא בודק בכל חודש, וכך בעצם נוצרת בעיה בנוגע לדרך הטיפול במוצרים חדשים שנכסים לסל התצרוכת.
  • שינויים שמתרחשים באיכות של המוצרים: ישנה ביקורת לפיה הלמ"ס לא מספיק מתמודד עם זה שישנם מוצרים שאיכותם משתנה. יש כאלו הטוענים שרצוי להתייחס לכך בתור מוצרים שנעלמים או כמוצרים חדשים שנכנסים במקומם.

 

מתי משתמשים במדד המחירים לצרכן?

ניתן לחלק ל – 3 את מטרות המדד העיקריות:

  1. הצמדות: מדד המחירים לצרכן מהווה בסיס להצמדה בנושאים רבים – חוזי שכר ומשכורות של עובדים, חוזים שונים ומגוונים בשוק ההון, הסכמים פיננסיים, מדרגות מס שעובדים מתבקשים לשלם, וכן הלאה.
  2. מדד ניכוי: מדד המחירים לצרכן מסייע בהפיכת סדרות של נתונים כספיים במחירים השוטפים לסדרות של נתונים ריאליים. באופן כזה, למשל, השוואה של ההכנסות שלנו תאפשר לנו להבין האם רמת החיים שלנו השתפרה או ירדה, רק כאשר ננטרל את ההשפעה של המדד.
  3. חקירת המחירים: כמובן שהמדד המפורסם בכל חודש לאורך שנים מאפשר לנתח את המגמות המתרחשות במחירים בשווקים שונים, ומאפשר לחקור את הנושא באופן אמפירי על סמך ממצאים מדויקים ועקביים.

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?