מאגר נתוני האשראי – איך זה עובד ומה חסר כדי שהוא יהיה מושלם?

תאריך פרסום :
תגובות :0תגובות

אי שם בשנת 2015, הבינו בבנק ישראל שהרחבת היצע האשראי שתופסת תאוצה היא עניין מסוכן: כל עוד לא מתקיים שום פיקוח על הגופים שמעמידים אשראי והתחרות הפיננסית מעטה מידי, דרושה רגולציה שתצליח לשנות גם וגם.

אז התחוללה רפורמה וכעבור שלוש שנים נולד מאגר נתוני האשראי החדש – פרויקט גדול ושאפתני שאיגד יחד את בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, כל הבנקים וחברות האשראי. הפרויקט המושקע כבר חצה את רף ה-150 מיליון שקלים על הקמתו וכבר ניתן להשתמש בו בצורה חופשית.

כיצד עובדת מערכת נתוני האשראי?

המאגר החדש של נתוני האשראי "שולף" מידע על הלקוחות הפרטיים של כלל הבנקים, חברות האשראי וגופי המימון החוץ בנקאיים ומצליב אותם לכדי נתונים שיקבעו את דירוג האשראי, מידת הסיכון שכרוך במתן אשראי ומסקנות נוספות שנובעות מהניתוח. כדי להשתמש במאגר ו"לייבא" פרטים על לקוח מסוים, צריך המלווה את הסכמת הלקוח ובנוסף יצטרך לבצע תשלום אגרה בסך 3 שקלים וכמה עשרות אגורות ללשכות השונות.

רפורמת האשראי מאז שנת 2015 קובעת שעל כל גוף מימון שמנהל במצטבר למעלה מ-250 מיליון שקלים של אשראי צרכני, להעביר את נתוני הלקוחות שלו למאגר נתוני האשראי. 

היתרונות של מאגר הנתונים החדש

אחת הסיבות שבגללן הבנקים שולטים באופן בלתי מעורער בשוק האשראי, היא מפני שאצלם מרוכזים עיקר הפרטים החשובים לגבי הלקוחות: נכסים, הכנסות, הוצאות, הרגלי צריכה, עבר פיננסי ועוד. בזכות המידע, הם יכולים למטב את ההצעות ולהפוך אותן לאטרקטיביות יותר עבור כל לקוח בנפרד.

בשונה מהם, גופי מימון חוץ בנקאיים שאין להם את אותו מידע, יכולים להציע הלוואות יחסית גנריות עם דרישה לתשלומי ריבית גבוהה יותר. 

מאגר נתוני האשראי למעשה לוקח את המידע הקיים על כל לקוח ומאפשר לספק לו תנאי אשראי אטרקטיביים יותר, שמתאימים לו אישית, מה שאמור לתרום לשוק. המידע אפשרי לצפייה עד שלוש שנים אחורה ומשקף את מסגרות האשראי שהתקבלו מהבנק וחברת האשראי, מוסר העמידה בתשלומים, נכסים משועבדים אם יש, הלוואות שנלקחו ועוד.

המאגר לא מכיל מידע על גובה הריבית הנוכחית שהלקוח משלם וגם לא לגבי נכסים בהחזקתו או בשליטתו. הוא יביא לביטול המאגר הישן שהיה שייך למשרד המשפטים (וכלל בעיקר נתונים שליליים על נוטלי האשראי) ויפעל במקביל למאגרים דומים בעולם. אך להבדיל מהם, המאגר הישראלי לא מכיל נתונים לגבי העמידה בתשלומים לטובת מחייה בסיסית כמו תשלומים לחברת החשמל והעירייה. 

יש גם מספר חסרונות

המאגר אמנם אמור לשפר את התחרותיות ומתן האשראי ללקוחות, אך מצריך את אישור הלקוח כדי להיחשף למידע לגביו, מה שמקשה על המלווים לעקוב אחרי היכולות הפיננסיות של הלקוחות. חברת ישראכרט ניסתה לעקוף את החוק על ידי תיאורים משפטיים גמישים למדי שבהם ניתן היה לקבל את הנתונים ונחסמה מהמהלך על ידי בנק ישראל.

במאגר הישן לעומת זאת, היה ניתן לצפות בהתרעות מערכת שהכילו עדכונים לגבי לקוחות שנפתח להם תיק בהוצאה לפועל או שהגישו בקשה לפשיטת רגל. בנוסף, יש מי שמבין שעדיין אין מספיק נתוני מערכת כדי להתחיל ולפתח את מודל סיכוני האשראי ולמעשה אין כרגע מודל זמין וריאלי משום שהישנים כבר נמחקו ולא ניתן לצפות בהתרעות שליליות לגבי מצבם של נוטלי אשראי. אחת ממטרות המערכת המרכזיות היא שיהיה ניתן לצפות בדירוג האשראי המתקבל לגבי הלקוח ולהקשות עליו בשל כך לקבל הלוואה, או להציע לו הלוואה בריבית גבוהה מאוד. המידע השלילי שמתקיים כרגע הוא לגבי לווים שהגיעו מכונס נכסים והוצל"פ. 

המערכת צפויה להגביר את התחרות על האשראי בישראל ולמטב את התנאים ככל האפשר עבור הצרכנים, אך בינתיים נראה שהקהל הרחב עדיין לא הבין כיצד להתמודד איתה ועם סוגיית האישור לשימוש במידע הפרטי. רוב הלקוחות עדיין מסרבים להעניק אישור שכזה ואילו מצד הבנקים וגופי האשראי נרשמו הטלות ספק לגבי הרמה הטכנולוגית שמצריכה תפעול המערכת והיכולת לחלץ הסכמה בצורה לגיטימית מהלקוחות.

בנוסף, מי שכרגע עלול להיפגע משמעותית מהשיטה הוא הלווים משני הקצוות של המתרס – מצד אחד, אלו בעלי היכולות הפיננסיות המוחלשות שיתקשו לקבל אשראי ומצד שני, אלה שחוששים שהבנק יגלה שהם בעלי תנאי חשבון טובים מידי וינסה לצמצם הלוואות או להעלות להם את הריבית.

הצפי לטווח הארוך: תחרות גדולה יותר והלוואות אטרקטיביות יותר

הרצון להמשיך ולשמר את הבנקים כשולטים בתעשיית האשראי הצרכני (להבדיל מגופים המספקים אשראי עסקי ונהנים מתחרות רבה וטובה יותר) מספק להם יכולת ליהנות מרווחים גבוהים בכל מקרה. בנק ישראל מודע לכך שהאשראי הצרכני מצריך יותר בטחונות שהבנקים מסוגלים לספק, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שעד היום לא הייתה לבנקים שום תחרות על ליבם של הלקוחות.

בשלב זה כל הגופים הכלכליים בישראל צופים שכאשר המידע על הלקוחות יהיה חשוף ונגיש יותר, יהיה ניתן להציע הלוואות בתנאים טובים יותר ללקוחות הטובים ולספק תחרות לבנקים, מה שכנראה יגדיל גם את כמות המוסדות והחברות הפרטיות שפועלות בתחום האשראי.

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?

מאמרים אחרונים

צפיות: 15
מדינת ישראל היא אחת המדינות המאופיינת במצוקת חניה אשר מחריפה מיום ליום.
צפיות: 12
לדמי הניהול הנגבים מהחיסכון לגיל פרישה יש השפעה משמעותית על גובה קצבת הפנסיה שנקבל בגיל הפרישה.
צפיות: 5
המפץ הגדול של שנת 2008 ניפץ את ההנחה כי תיק המורכב מהשקעות בשוק ההון הוא תיק מגוון היכול לפזר את הסיכונים.
צפיות: 9
המדינה מעוניינת להקל על אנשים הגרים בישובים הנמצאים קרוב לקו הגבול או בישובים הנמצאים במצב חברתי וכלכלי נמוך ולעודד הגירה של תושבים מישובים מבוססים אל הישובים האלו, ולכן רשות המיסים
צפיות: 13
יש לכם עסק ואתם רוצים שהוא ימשיך לשגשג למשך שנים ארוכות, בלי לספוג הפסדים ובלי להיקלע לסחרורים של תביעות, שיקום נזקים או כל תרחיש מאיים אחר שעשוי להשבית את הפעילות
תאריך :
צפיות: 174
השימוש בנכסים דיגיטליים על מנת לייצר הכנסה שוטפת למשק הבית הפך בשנים האחרונות למתודה מקובלת.

רוצה לדבר עם מומחה?

הצג מאמרים לפי תחום

קטגוריות

מאמרים פופולריים

לא נמצאו מאמרים

מאמרים נוספים בנושא