כל מה שצריך לדעת על לימודי רפואה – המדריך המלא

לימודי רפואה נחשבים ללימודים הנחשבים והמבוקשים ביותר במדינת ישראל.

רבים הם הסטודנטים לרפואה אשר ניגשו לבחינת הפסיכומטרי חמש או שש פעמים ואף יותר  והכל, על מנת להתקבל למסלול לימודי הרפואה הנחשק.

אז מה צריך בשביל להתקבל למסלול הלימודים המאתגר? מה כולל מהלך ההכשרה וכמה הוא עולה? כמה ירוויחו הרופאות והרופאים שיסיימו את המסלול וייכנסו לשוק העבודה? ומה צריך לדעת על לימודי רפואה בחו"ל במטרה לעבוד אחר כך בישראל? על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא במדריך הבא.

 

לימודי רפואה

רפואה היא אולי אחד המקצועות החשובים ביותר בהם מישהו או מישהי יכולים לעסוק: המטרה – הצלת חיים, הארכת החיים או שיפור איכות החיים של מטופלות ומטופלים, ללא אינטרס אישי וללא אפליה על שום בסיס. כל אלה לא בדרך עקיפה, אלא באופן הכי ישיר שיכול להיות. אם בצבא היו אומרים הטובים לטייס, בחיים האזרחיים ללא ספק יש לומר – הטובות והטובים לרפואה.

עקב כובד המשקל של החשיבות שיש לנושא – חיי אדם – מקצוע הרפואה נחשב קשה ומורכב, ועל מנת להיות רופא או רופאה יש ראשית להתקבל ללימודים, אך זה לא מספיק: יש לבלות שנים רבות וטובות של לימודים, הכשרה והתמחות, עד שמקבלים את המעמד הנחשק.

הרפואה היא תחום רחב מאוד, ומורכבת מעשרות התמחויות שונות המתעסקות עם מערכות הגוף השונות עם מתודות שונות ועם פציינטים פוטנציאליים שונים. יחד עם זאת, הבחירה בהתמחות נעשית בשלב מאוחר יחסית, לאחר שכבר נלמדו כל יסודות הרפואה הרלוונטיים לרופא ורופאה באשר הם.

 

מהם התנאים המקדימים כדי להתקבל ללימודי רפואה?

תנאי הקבלה למקצוע הרפואה בארץ הם מהגבוהים ביותר שיש ביחס למקצועות אחרים. לכל הפחות, אלה שרוצים ורוצות להגיש את מועמדותם יצטרכו ציון ממוצע של בחינות הבגרות של לפחות 95, ובנוסף ציון פסיכומטרי של לפחות 720 נקודות – ציון גבוה מאוד (רק כ- 4 אחוזים מהנבחנות והנבחנים בכל מועד מקבלים את הציון הזה).

לכל מוסד אקדמי בארץ המציע לימודי רפואה ישנה הזכות והאפשרות לקבוע תנאי קבלה שונים, ולכן מדובר רק בתנאים המינימליים ביותר הקיימים כיום בארץ; אך ברוב המקרים, תנאי הקבלה יהיו גבוהים אף יותר.

בנוסף, תנאי הקבלה משתנים משנה לשנה, ולכן אם אתם "גבוליים" מבחינת אחד הציונים, לפני שאתם ניגשים לבחינות חוזרות (שכרוכות בהשקעה רבה של זמן, מאמץ וכסף) – ייתכן שבשנה הבאה הציונים שלכם כבר יהיו מספיקים.

ציון סכם (הממוצע המשוקלל של ציון בבחינה הפסיכומטרית ושל בחינות הבגרות) זה לא מספיק! לכל מוסד ישנה מערכת בחינות התאמה לתפקיד, הכוללות בדיקות אישיות ואף בדיקות פסיכולוגיות, כפי שיפורט בהמשך, על מנת לוודא שהסטודנטית והסטודנט הפוטנציאליים יוכלו לכהן כרופאות ורופאים מן המניין.

 

ואילו תכונות חשוב מאוד שיהיו כדי להצליח לסיים את הלימודים ולעסוק בתחום?

קודם כל, עוד לפני התפקוד כרופא או רופאה – ישנן תכונות קריטיות הנדרשות כדי לסיים בהצלחה את הלימודים.

לימודי הרפואה הם ארוכים, מתפרשים על פני מספר שנים, וכוללים כמויות חומר גדולות ביותר. לכן, בין היתר דרושות תכנות כמו מסוגלות למידה ברמה גבוהה, ויכולות זיכרון או יכולות התמודדות עם כמויות חומר גדולות (כמו יכולת שינון).

באותו עניין, החומר הנלמד מן הסתם נוגע לגוף האדם, למערכות ביולוגיות, למחלות וכדומה. לכן, מטבע הדברים דרושה סקרנות ומשיכה לתחום.

מכיוון שמדובר בכמויות חומר אדירות ולמידה על פני זמן ארוך מאוד, מי שלא יצטייד בסקרנות הנדרשת יתקשה מאוד להתמיד ולסיים בהצלחה את הלימודים.

נקודה המקשרת בין הלימודים ובין "החיים האמיתיים" בתור רופאים, היא העמידה בתנאי לחץ ועומס. הלחץ והעומס במהלך הלימודים, שהם ללא ספק מהגבוהים בקרב מקצועות האקדמיה, הם רק הרמז לקראת הלחץ והעומס שיש בתור רופאות ורופאים בפועל.

ביתר שאת בישראל, בה מערכת הבריאות לא מעמידה ברוב המקרים מספיק כוח אדם – צפויות לבעלי המקצוע שנים של עבודה אינטנסיבית מאוד. האינטנסיביות מתבטאת הן מבחינת עומס כמותי של העבודה, אך בעיקר עומס מנטלי – האחריות על חיי אדם, על שלמות גוף האדם או על איכות החיים של בני אדם היא כבדה.

 

ומה לגבי יחסי אנוש בין הצד המטפל והצד המטופל?

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שאחד הדברים החשובים ביותר במקצוע הרפואה, שיש לו השלכות ישירות הלכה למעשה על בריאות המטופלים והמטופלות, הוא יחסי האנוש של הרופאים.

אם בעבר לא נדרשו תכונות רלוונטיות מאלה המתקבלים למסלול הלימודים, הרי שכיום ביותר ויותר מוסדות מדי שנה משקיעים יותר מאמץ ומשאבים לזהות פערים בתחום זה בקרב מועמדים, ולמנוע את קבלתם של אלה שאינם מתאימים.

בין היתר, היכולת לתפקד באופן ענייני ונעים הליכות גם תחת תנאים של מחסור בשעות שינה, של לחץ נפשי ופיזי, נתפסת כיום כחשובה לאין שיעור במקצוע.

גילויי אמפתיה מצד הצוות המטפל נתפסים כיום כאלמנט חיוני בתהליך הטיפול: רופאות ורופאים אינם "טכנאים" של גוף האדם, למרות שהם מכירים את כל רזי "המכונה".

לא תמיד הרפואה יכולה לסייע לכל אדם ובכל מצב, ולא תמיד הטיפול המוצע עובר בהצלחה. היכולת להתמודד עם כשלים, ראשית מבחינה אישית, אך חשוב מכך – אל מול המטופלת והמטופל, או אל מול משפחותיהם, חיונית על מנת לשמור על תפקוד מקצועי עתידי של הרופא.

בנוסף, כל רופא באשר הוא ללא תלות בתחום ההתמחות שלו, משתייך לסקטור ציבורי הנוגע במצבי חירום, ולכן נדרשת תושייה ויכולת לתפקד בכל תנאים ובכל מצב, עם או בלי התרעה מראש, על מנת לבצע פעולות מצילות חיים.

 

מהם מבחני מו"ר ומרק"ם?

כחלק מההערכה של מועמדים ומועמדות לתפקיד רופאים בישראל, נדרש מהם לעמוד במבחני אישיות המתבצעים על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה.

אין צורך לעבור את שני המבחנים, והבחירה בין השניים איננה של המועמדים, אלא של מוסדות הלימוד אליהם הם רוצים להתקבל. עם זאת, במידה וסטודנט נרשם לכל המוסדות, ציונו במבחן מסוג אחד ישוקלל בציון הכולל גם במוסד הדורש מבחן שונה, ואין צורך לבצע שני מבחני אישיות שונים לשם קבלה לאוניברסיטאות השונות.

על פי רוב, הטכניון ואוניברסיטת תל אביב דורשים עמידה במבחן מו"ר, האוניברסיטה העברית במבחן מרק"ם, ואילו אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע עדיין דוגלת בביצוע ראיונות אישיים במקום המבחן, כפי שנעשה בעבר בכל המוסדות ובמבחן אישיות ממוחשב המקדים את הראיונות, לשם סינון ראשוני.

המבחנים מתייחסים לסוגיות אישיותיות הנוגעות במידה כזו או אחרת למקצוע הרפואה, כגון יכולת התמודדות עם מצבי לחץ, מודעות עצמית, יחסים בין אישיים ובגרות.

באופן כללי, ניתן לומר כי החלק הראשון של המבחן כולל סימולציות קבוצתיות ואישיות, ראיונות עם פסיכולוגיים ודיונים פתוחים בסוגיות רפואיות או תרחישים אפשריים מחיי היומיום של אלה העוסקים ברפואה. החלק השני כולל שאלוני רקע, כגון רקע ביוגרפי, שאלות על התמודדות עם מצבים תיאורטיים ועוד. המענה על כלל השאלות הוא בכתב יד, וכל השאלות פתוחות. חלק זה מתבצע ביום נפרד.

בדומה לבחינה הפסיכומטרית, הציון הוא יחסי, והציונים מנורמלים כך שיש להם ממוצע וסטיית תקן קבועים. הציון עצמו נע בטווח של 150 – 250 נקודות, הממוצע הוא 200 וסטיית התקן – 20.

לכל מוסד לימודים המציע לימודי רפואה ישנו סף קבלה אחר. כאמור, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע לא דורשת עמידה במבחנים אלה, ולחלופין דורשת עמידה בראיונות אישיים שנעשים מטעם האוניברסיטה עצמה.

על מנת לגשת למבחן, יש לעמוד ראשית בכל תנאי הסף האחרים: ציון הסכם של הפסיכומטרי ובחינות הבגרות.

 

מה עובר הנבחן במבחן מור או מרקם?

כאמור, מבחני מור או מרקם מחולקים לשני חלקים. החלק הראשון הינו שאלון ביוגרפי שהמענה עליו נעשה בכתב ובו המועמד מתבקש לשחזר אירועים ספציפיים שקרו במהלך חייו ולנתח את התנהגותו באותם תרחישים. דוגמא לשאלה בשאלון המדובר – "תאר מקרה בו יחסך לאדם נבע מתוך דעות קדומות כלפיו" ולאחריה סעיפים נוספים המתייחסים לאותו מקרה.

בחלק השני של המבחן המועמד עובר בין תחנות שונות הכוללות סימולציה עם שחקן, דילמה רפואית וראיון אישי. בכל התחנות בוחנים את המועמד רופאים שהוכשרו להעריך את האישיות על פי המבחנים אלו. בתחנת הסימולציה המועמד מתבקש לשחק תפקיד של איש מקצוע – רופא או אפילו איש חינוך או עובד סוציאלי על פי קונפליקט מסויים אותו הוא קורה שתי דקות טרם כניסתו לתחנה.

בתחנת הדילמה מתבקש המטופל לדון עם המראיין על נושא אתי כלשהו ולהציג את מהלך החשיבה והיכולת להכריע. בתחנות הריאיון האישי נשאלות שאלות דומות לאלו שבראיון בכתב.

 

הכנה למבחני מו"ר ומרק"ם

פסיכולוגים ומכונים שונים מציעים תמורת סכומים שונים הכנה למבחני האישיות ומפרסמים אחוזי הצלחה גבוהים והמלצות מסטודנטים שהתקבלו ללימודים הנכספים.

הבעיה נעוצה בכך שהמרכז הארצי לבחינות והערכה אינו מפרסם את הקריטריונים לפיהם ניתן הציון ולכן כל הכנה למבחן מבוססת על השערה ואין תשובה נכונה יותר או נכונה פחות.

ההמלצה הרווחת, לפחות על פי הסטודנטים שכבר עברו את המבחן היא אימון והכנה עם מועמדים נוספים לסימולציות הדילמות הרפואיות, כאשר במהלך הריאיון האישי ובמבחן עצמו רצוי להשתדל להיות כנה ואנושי ולא לנסות להיות דמות אחרת או במילים אחרות – "פשוט תהיה אתה".

 

האם לרופאות ורופאים מותר לטעות?

התשובה היא כמובן כן. רופאות ורופאים הם בני אדם ולא מכונות – וטוב שכך. הסיכוי לעבור קריירה רפואית שלמה מבלי לבצע אף טעות הוא אפסי.

לכן, אחת התכונות החיוניות שצריכה להימצא אצל רופא ורופאה היא היכולת להודות בטעויות, ללמוד מהן, ולהמשיך הלאה. רופא שלא יידע להודות בפערי ידע מקצועיים שלו, ולעתים להודות בטעויות שלו – עלול לגרום נזק למטופליו, הן בטווח בקצר והן בטווח הארוך: טעות לעולם חוזרת.

אי הודאה בטעות מהווה חוסר אחריות וחוסר מקצועיות – הרבה יותר מאשר הטעות עצמה. את הטעות הנקודתית שקרתה ניתן לתקן אך ורק עם הודאה בטעות, למידה ממנה והפקת הלקחים הנדרשים בהתאם לסיטואציה ולמקרה.

יכולת התמודדות עם מצבים כאלה נמדדת, בין היתר, במסגרת מבחני האישיות והראיונות הנעשים למועמדים. אך מבחן לחו"ל ומציאות לחו"ל – עליכם לדעת שההתמודדות עם מצבים כאלה עשויה להיות אמיתית, ולהתרחש אפילו יותר מפעם אחת במהלך הקריירה שלכם.

 

האם הפסיכומטרי מהווה מכשול? ומה הציון הנדרש?

הציון הפסיכומטרי אכן עלול להוות מכשול בפני רבים. כמוזכר לעיל, הציון המינימלי הנדרש בישראל הוא 720 נקודות, ציון אליו מגיעים רק כ- 4 אחוזים מהנבחנות והנבחנים בכל מועד. ציון זה מהווה תנאי סף כדי להמשיך את המיונים, כך שברוב המקרים לא משנה עד כמה תהיו טובים וטובות בתור רופאים מבחינת אישיותית – לא תוכלו להגיע לשלב המבחנים האישיותיים ללא הציון המינימלי.

יחד עם זאת, לא כל מוסדות החינוך מסתפקים בציון זה, ודורשים ציון סף גבוה יותר. בנוסף, הסף המינימלי משתנה בין מועמד למועמד, בהתאם לציון הממוצע של בחינות הבגרות שלו.

לכן, את הציון המינימלי הנדרש מכם בבחינה הפסיכומטרית – לאחר שעברתם את סף ה- 720 נקודות – יש לבחון בהתאם לציוני הבגרות שלכם, מוסד הלימודים המבוקש על ידכם, והיכולות האחרות שלכם כפי שיבואו לידי ביטוי במבחני האישיות.

זה המקום לציין שגמישות לגבי מקום הלימודים יכולה לפתוח לכם עוד דלתות בהינתן ציון פסיכומטרי מסויים: לפעמים המכשול במקום אחד לא קיים במקום אחר. כפי שנראה בהמשך, אלא שיתגמשו על המדינה בה הם מוכנים ללמוד – יוכלו להיפטר לחלוטין מהצורך בפסיכומטרי.

 

מה כוללים לימודי הרפואה?

לימודי הרפואה מתחלקים לשלושה חלקים: החלק הפרה- קליניים, החלק הקליני והסטאז'.

החלק הפרה- קליני תופס את שלוש השנים הראשונות, בסופו מקבלים התלמידים והתלמידות תואר ראשון במדעי הרפואה, B.Sc.Med.

בשלוש השנים הללו מתחיל הסטודנט את דרכו בלמידת מדעי היסוד הבסיסיים ביותר – כימיה, פיזיקה וביולוגיה של התא וממשיך במקצועות הקשורים יותר בגוף האדם וברפואה – קורסים הקשורים באדם הבריא ביניהם-היסטולוגיה העוסקת במבנה הרקמות, אנטומיה עיונית ואנטומיה מעשית על ידי דיסקציות בחדר גופות, פיזיולוגיה ועוד. הבנת המבנה והתפקוד של האדם הבריא מסייעת בהבנת קורסי ההמשך העוסקים באדם החולה – פתולוגיה, פרמקולוגיה, גנטיקה ומיקרוביולוגיה.

לאחר למידה מעמיקה של הנושאים הללו מתחיל הסטודנט ללמוד את קורסי המבואות בהם נלמדות הגישות הקליניות למחלות שונות. כך מתאפשר לסטודנט לעשות אינטגרציה של החומר שלמד עד כה ולהיות מסוגל לאבחן מחלות ולזהות את הטיפול הנכון עבורן. בנוסף ללימודים המדעיים ישנם קורסים נוספים העוסקים בנושאי אתיקה, בריאות הציבור, מחקר וסדנאות שתפקידן לתת כלים לתקשורת נכונה עם המטופל.

לאחר השנים הפרה – קליניות נערך טקס ה"חלוק לבן" ולאחריו זוכה הסטודנט ללמוד רפואה מתוך ניסיון קליני "על יד מיטת החולה". הלימודים הקלינים נובעים מתוך התפיסה כי רפואה היא מקצוע שוליה בו כל רופא לומד את תפקידו לאורך כל הדרך מהבכיר ממנו שעובד לצידו.

במהלך השנים הקליניות הסטודנט נחשף למקרים רפואיים שונים ואופן הטיפול בהם ובנוסף רוכש מיומניות בסיסיות כגון – לקיחת דמים, כתיבת קבלה רפואית, בדיקה פיזיקלית ועוד. המחלקות העיקריות בהם נעשית הלמידה הן פנימית, כירורגיה וילדים אך גם מחלקות עם התמחויות ספציפיות יותר כמו פסיכיאטריה, גניקולוגיה ונוירולוגיה נכללות בתוכנית הלימודים.

בדרך זו נחשף הסטודנט לתחומים שונים ברפואה, דבר שיסייע לו רבות בעת תהליך בחירת ההתמחות. לכן מעבר למחלקות הנכללות בתוכנית הלימודים הכללית, ישנם שבועות המוקדשים ל"אלקטיבים" בהם הסטודנט בוחר ללמוד במחלקה בה הוא מוצא עניין. לצד הלימודים הקליניים בשנים אלו, נדרש הסטודנט לבצע עבודת גמר שהינה מעין עריכת מחקר קליני בהנחיה אישית על ידי רופא. הגשת עבודת הגמר ועמידה בבחינות הגמר הממשלתיות מהוות תנאי מקדים לתחילת הסטאז'.

 

שנת הסטאז'

בסיום ששת שנות הלימוד סטודנט שהגיש את עבודת הגמר ועמד במבחני הגמר הממשלתיים בהצלחה יתחיל שנת סטאז' בה יעבוד כסטאז'ר בבית חולים. בית החולים ייבחר על פי תוצאות הגרלה בין כל הסטודנטים המועמדים לסטאז' מתוכניות הלימוד השונות בארץ וסטודנטים מחו"ל. בשנה זו יעבוד הסטאז'ר כחלק מהצוות הרפואי במחלקות פנימית, כירורגיה, ילדים ובנוסף יבצע תורנויות של 26 שעות במיון. לאחר שנה זו נחשב הסטאז'ר לרופא כללי ובאפשרותו לבחור התמחות.

 

מהו סוג ההסמכה אותו מקבלים מי שמסיימים את הלימודים?

לאחר שלוש שנים בלימודים, כלומר בסוף החלק הפרה- קליני שלהם, מתקבל התואר הראשון במדעי הרפואה, B.Sc.Med. רק לאחר שלוש שנות לימוד נוספות של החלק הקליני, ולאחר השלמת ההתמחות, מתקבל התואר דוקטור, M.D.

כדי לקבל את התואר דוקטור, התואר השלישי, מעבר להשלמת הלימודים ועשיית ההתמחות, יש לעבור את כל בחינות הגמר הרלוונטיות, ולעמוד בכל החובות האקדמיות.

בשביל לעסוק כרופא או רופאה – זה עדיין לא מספיק. יש צורך ברישיון לתעסוקה בתחום מטעם משרד הבריאות, הניתן רק לאלה שסיימו בהצלחה את לימודיהם על כל ההיבטים שלהם, והגישו עבודת גמר.

 

היכן ניתן ללמוד רפואה בישראל?

לימודי רפואה לא ניתנים כאפשרות בכל מוסד אקדמי. בפרט, בישראל ישנם רק שישה בתי ספר לרפואה: הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון בחיפה, הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר-אילן, והפקולטה לרפואה ע"ש אדלסון של אוניברסיטת אריאל.

את תוכנית הלימודים ה"רגילה", מסלול של שש שנים בסיומו מתחילים את הסטאז' (השלב האחרון לפני קבלת התואר דוקטור) ניתן לעבור רק בארבעה מתוך ששת בתי הספר: באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת תל אביב.

בשני בתי הספר הנותרים בצפת ובאריאל שבשומרון ובתוכנית נוספת באוניברסיטת תל אביב ניתן ללמוד את התוכנית הארבע שנתית לבעלות ובעלי תואר ראשון בתחום רלוונטי, כפי שיפורט בהמשך.

 

מה העלות הכוללת של לימודי רפואה?

העלות הכוללת של לימודי רפואה משתנה בין מוסד למוסד, ובכל מקרה מדובר באחד התארים היקרים ביחס לתוכניות לימוד אחרות. העלות מוערכת בכ- 80,000 ש"ח בסך הכל (כאשר העלות עלולה לעלות, בהתחשב בכמות הפעמים בהן הסטודנט ניגש למבחן הפסיכומטרי, מור / מרק"ם וקורסים שלקח כהכנה אליהם. בנוסף, כאמור, עלות לימודי רפואה בחו"ל יקרה בהרבה ביחס ללימודים בארץ).

כזכור, הלימודים מורכבים משני חלקים עיקריים – החלק הראשון, הפרה קליני, המאופיין יותר בלימודים עיוניים בכיתות לימוד, והוא החלק הזול יותר מבין השניים. החלק השני, היקר יותר, כולל את הלימודים הקליניים, ומאופיין ביותר עבודת "שטח".

האם משתלם להיות סטודנט או סטודנטית מצטיינים? ללא ספק כן. בהרבה מאוד מקרים, בהתאם לציונים שלכם, תוכלו להשיג מלגות לימודים מטעם האוניברסיטה או מטעם עמותות חיצוניות לאוניברסיטה שיסכימו לממן עבורכם, לפחות באופן חלקי, את הלימודים היקרים. ההצטיינות נמדדת, נכון להיום, על פי הציונים במבחנים שיש לאורך שנה אקדמית או בסופה. עם זאת בשונה ממקצועות אקדמיים אחרים, לציונים אין משמעות בעת הקבלה להתמחות או לעבודה אלא לכישורים הקליניים והבין אישיים של הרופא.

 

עבודה בזמן לימודי הרפואה

ההוצאות הרבות הנלוות ללימודי הרפואה לצד הוצאות סטנדרטיות של מגורים ואוכל כמו כל סטודנט מחייבות את הסטודנט לעבוד במהלך הלימודים.

כיוון שמדובר בחמישה ימי לימודים בשבוע, עובדים הסטודנטים בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב. רבים מהסטודנטים עובדים כמורים פרטיים או כמדריכי פסיכומטרי ובהמשך הדרך לאחר השנה הרביעית הם יכולים לעבוד כעוזרי רופא ולקבל התנסות קלינית בנוסף לזו שמקבלים בזמן הלימודים שלהם.

 

מהו השכר הצפוי של רופאה ורופא בשוק העבודה?

אין תשובה טובה לשאלה הזו, משום שהשכר של רופא ורופאה בישראל תלוי בהמון גורמים. מתמחים צעירים בבתי חולים ציבוריים יכולים להתחיל את המשכורת שלהם עם כ- 11,000 ש"ח לחודש, המגלמים בתוכם משרה מלאה עם שעות נוספות ותורנויות.

מתמחה ברפואה פנימית, לשם ההשוואה, יקבל עבור אותו היקף משרה כ- 26,000 ש"ח. עם השנים, רופאות ורופאים צוברים יותר ניסיון, יותר וותק, והכי חשוב – יכולים להגיע להתמחות בתחום ספציפי ברמות גבוהות מאוד. במצבים כאלה, השכר בדרך כלל יעלה בהתאם.

רופאים ורופאות רבים עובדים במקום או בנוסף לעבודה בבית חולים ממשלתי בבית חולים פרטי, וחלקם אף מנהלים קליניקות פרטיות ומעניקים שירותי רפואה פרטית (שר"פ). רפואה פרטית עולה יותר לציבור המטופלים והמטופלות המעוניינים לקבל אותם, מה שמיתרגם באופן ישיר לכיסם של הרופאים.

 

אחרי כמה זמן מחזירים את ההשקעה?

כאמור, לימודי רפואה, אשר אורכים כ- 8 שנים, צפויים לעלות כ- 80 אלף שקלים לכל הפחות, כאשר סטודנטים רבים נהנים מהנחות בשכר הלימוד, מלגות שממנות להם את התואר ועוד. אמנם, מדובר בסכום גבוה ולא מבוטל, אולם לאור העובדה שהסכום ההתחלתי של מתמחה עומד סביב 10,000 שקלים בחודש לכל הפחות, הרי שההשקעה הגלומה בתשלום שכר לימוד עבור לימודי רפואה, צפויה להיות מוחזרת בתוך פחות משנה.

עוד חשוב לציין, כי בשונה ממקצועות נחשבים נוספים, דוגמת משפטים, מחשבים, הייטק וכדומה, בהם ניתן להרוויח סכומים יפים אך לצד זאת קיימת סכנת פיטורים תמידית לאחריה הדרך למציאת עבודה אינה פשוטה – הרי שרופאים תמיד חסר, וכל רופא יכול למצוא עבודה בקלות יתרה.

 

מהי התוכנית הארבע שנתית לבעלות ובעלי תואר ראשון? והיכן ניתן ללמוד אותה?

באוניברסיטת בר אילן בקמפוס בצפת, באוניברסיטת אריאל בשומרון ובאוניברסיטת תל אביב, ניתן ללמוד רפואה במסלול המקוצר. התוכנית המקוצרת מכירה באופן חלקי בתארים ראשונים בתחומים קרובים למדעי הרפואה, ובכך חוסכת מהמועמדות והמועמדים חלק נכבד מהלימודים העיוניים של החלק הראשון בלימודי הרפואה, החלק הפרה- קליני.

תארים ראשונים שיכולים להיות מוכרים ככאלה הם ביולוגיה, כימיה, ביוכימיה, מדעי המוח, רוקחות ואף פסיכולוגיה. בעלי תארים אלה יכולים להגיש את מועמדותם לאחד משלושת המוסדות, וליהנות מתקופת לימודים מקוצרת, בדרך כלל כשנתיים בלבד של לימודים פרה- קליניים, וכן כשנתיים של לימודים קליניים (במקום שלוש לכל חלק).

 

היכן בחו"ל ניתן ללמוד רפואה ולהתקבל לעבודה מן המניין בישראל?

עקב תנאי הקבלה הקשים ללימודי רפואה בישראל, ועקב הביקוש הרב המקטין אפילו עוד יותר את הסיכוי להתקבל, רבות ורבים בוחרים שלא לוותר על החלום וללמוד בחו"ל, במטרה לעבוד אחר כך בארץ כרופאות ורופאים מן המניין.

מספר אוניברסיטאות באירופה מציעות תכניות לימודי רפואה ברמה גבוהה ובאנגלית, והתואר ברפואה הנלמד בהן מוכר על ידי המחלקה להכרת תארים של משרדי החינוך והבריאות.

לאחר סיום הלימודים בחו"ל, יש צורך לעבור בחינות הסמכה בארץ, ולהצטרף לבוגרות ובוגרי שש (או ארבע) שנות לימודי הרפואה בארץ לשלב האחרון: הסטאז' ולאחריו ההתמחות.

אוניברסיטאות פופולריות בקרב ישראלים הן אוניברסיטת צ’ארלס בפראג, אוניברסיטת לה ספנייצה ברומא, אוניברסיטת דברצן בהונגריה ואוניברסיטת זאגרב בקרואטיה. מעבר להן יש אוניברסיטאות נוספות, ברומניה, ארה"ב, קנדה ועוד.

אם ישנו יעד אליו אתם רוצים להגיע מכל סיבה שהיא – סיבות אישיות, כגון משפחה או ידיעת השפה המקומית, כלכליות, כגון רמת המחיה או עבודה פוטנציאלית במקום, ואפילו חברתיות – תוכלו לחפש אוניברסיטה שעומדת בקריטריונים, ויכול מאוד להיות שתמצאו.

 

אילו תחומים ברפואה ניתן ללמוד בחו"ל?

מסלול הלימודים במוסדות בחו"ל שמוכרים על ידי משרדי החינוך והבריאות מציע את כלל הלימודים הנדרשים על מנת להיות רופאים: זה מה שהופך אותם להיות מוכרים!

בחינות ההסמכה אמנם עושות תיקונים לפה ולשם, אך באופן עקרוני כלל החומר הנדרש על מנת להיות רופאים יילמד במסגרת השהות שלכם בחו"ל.

 

מהם תנאי הקבלה ללימודי רפואה בחו"ל?

בניגוד למועדון הסגור בארץ, המבוסס בעיקר על הסינון של בחינת הפסיכומטרי, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות בחו"ל נגישים יותר.

בהתאם למוסד הספציפי, תצטרכו לעבור מבחני קבלה שיבחנו את הידע שלכם ביסודות של מקצועות בסיס ברפואה: פיזיולוגיה, אנטומיה, ביולוגיה, כימיה ואף פיזיקה. בנוסף, ברובם אם לא בכולם תצטרכו מבחן לרמת האנגלית שלכם, כגון מבחן TOEFL. בחלק מהמקומות תצטרכו גם להגיע לריאיון אישי לטובת הקבלה ללימודים.

היתרון הגדול בשיטת מיון זו, היא שבניגוד לפסיכומטרי היא לא יחסית. אם אתם מספיק טובים וטובות – תוכלו להתקבל. יתרון נוסף בבחירה ללמוד בחו"ל הוא שההיצע של המוסדות הרבה יותר גדול (כזכור, בארץ רק ארבע אוניברסיטאות מציעות את המסלול השש שנתי, ואחת מהן ושתיים נוספות מציעות את המסלול הארבע שנתי).

 

האם עלות לימודי הרפואה בחו"ל זולה יותר מאשר בארץ?

שכר הלימוד משתנה בין המוסדות, ותוכלו למצוא כאלה שהוא גבוה יותר מאשר בארץ וכאלה שהוא נמוך יותר. ההבדל העיקרי בעניין זה בין ישראל למדינות בחו"ל, ובעיקר במזרח אירופה, הוא ביוקר המחיה.

עם רמת מחיה נמוכה משמעותית מאשר בארץ, תוכלו להרגיש הרבה יותר הקלה כלכלית בזמן הלימודים, ולהתרכז בהם אולי אפילו בלי צורך לעבוד תוך כדי (משימה קשה לכל הדעות, כשמדובר בלימודי רפואה ארוכים, עמוסים ותובעניים).

גם ללימודי רפואה בחו"ל תוכלו לנסות לקבל מלגות לימודים, בהתאם למאפיינים אישיים שלכם, בהתאם לציונים שלכם במבחני הקבלה ועוד.

 

מהו תואר במדעי הרפואה? האם הוא מאפשר לעסוק ברפואה?

מדעי הרפואה, או מדעי הבריאות והחיים, הם תחום רחב וכולל תחתיו מספר מקצועות. אמנם בשביל להיות רופא או רופאה יש להשלים את לימודי הרפואה כפי שהוסבר עד כה בסקירה, אך ישנם מקצועות קרובים, נגישים יותר מבחינת תנאי קבלה, אורך הלימוד ומידת ההשקעה, שיאפשרו לכם לעסוק בתחום קרוב.

בין היתר ניתן למצוא תחת הכותרת הזו לימודי פיזיותרפיה, מעבדה רפואית, הפרעות בתקשורת, מדעי התזונה, ביו טכנולוגיה ועוד.

הלימודים מתפרשים על פני שלוש או ארבע שנים, בהתאם לתחום הספציפי, ותנאי הקבלה מבחינת פסיכומטרי ובגרות נמוכים בהרבה מאשר לימודי רפואה – סביב ה- 600 נקודות ולעתים אף פחות.

כאמור, לא ניתן לעסוק ברפואה לאחר השלמת אחד מהתארים האלה. יחד עם זאת, מי שהשלים או השלימה תואר ראשון באחד מהתחומים במדעי הרפואה, יש להם סיכוי גבוה יותר מאשר אחרים להצליח להתקבל למסלול הארבע שנתי בצפת, באריאל או בתל אביב.

לאחר השלמת המסלול המקוצר של ארבע השנים, ובהיעדר הצורך לעמוד בדרישות הפסיכומטרי והבגרות הגבוהות, יוכלו המסיימים להתחיל את הסטאז' וההתמחות – בדיוק כמו שאר המועמדים לרפואה ברחבי הארץ.

 

האם ניתן לעשות הסבה מסיעוד לרפואה?

זוהי שאלה נפוצה, משום שרבות ורבים העוסקים בסיעוד ונמצאים הרבה זמן בסביבת בתי חולים ובמתן עזרה למטופלות ומטופלים – מעוניינים לעשות צעד נוסף ומיוחד בקרירה ולעבור לצד של הצוות הרפואי.

כמו מקצועות אחרים הקרובים למקצוע הרפואה, בוגרות ובוגרי תואר ראשון בסיעוד יכולים לנסות להתקבל לתוכנית הארבע שנתית ללימודי רפואה המוצעת בשלוחה של בר אלין בצפת, באוניברסיטת אריאל בשומרון ובאוניברסיטת תל אביב.

תנאי הקבלה למסלול אמנם נגישים יותר מאשר המסלול השש שנתי, אולם עדיין ישנם תנאי קבלה עם דרישות על פי מוסד הלימודים המבוקש, וייתכן שתידרשנה השלמות אקדמיות מהמועמדים בטרם הכניסה ללימודים.

 

עבודת הרופא

לקראת סיום שנת הסטאז' ישנה תקופת המכונה 'תקופת אלקטיבים' אותה מנצל בדרך כלל הסטאז'ר לעבודה במחלקה בה הוא מבקש להתמחות בהמשך דרכו.

ברפואה, תחומי התמחות רבים המתחלקים למקצועות של רפואה פנימית ורפואת ילדים, כירוגיה כללית ומקצועות כירוגיים נוספים כמו אף אוזן גרון, אורתופדיה, גניקולוגיה ועוד. הרבה מהרופאים בסיום ההתמחות ייגשו להתמחות בתחום ספציפי וממוקד יותר בארץ או במסגרת "פלושיפ" בחוץ לארץ.

תקופת ההתמחות מאופיינת בשעות עבודה רבות ובתורנויות של 26 שעות אך מדובר בתקופה זמנית יחסית של כמה שנים (לפחות חמש), כאשר לאחריה, שעה שהרופא כבר צבר וותק ונחשב רופא וותיק, הוא יעבוד בעבודה בתנאים נוחים יותר ותמורת שכר גבוה יותר יחס לחבריו הרופאים בעובדים במחלקות אחרות.

יש רופאים המסיימים את תקופת הסטאז' ובוחרים שלא לעבור התמחות אלא לעבוד כרופא כללי בתחומים שונים – מחקר, חברות תרופות, הייטק, ייעוץ רפואי ועוד.

 

לסיכום

על אף הקשיים הרבים שכרוכים בלימודי רפואה – תשלום שכר לימוד גבוה, לימודים ארוכים ומייגעים ועוד – מדובר באחד המקצועות הטובים ביותר שיש לשוק העבודה הישראלי להציע – הן מבחינת משכורת, שצפויה לעלות ככל שהרופא יצבור וותק והתמקצעות בתחום מסוים וכך אף להחזיר את ההשקעה הגלומה בתשלום שכר הלימוד הגבוה, והן מאחר ש מדובר במקצוע עם אפשרויות עיסוק רבות ותחומים מגוונים בהם ניתן להתמחות.

לצד זאת, אסור לשכוח את תחושת השליחות שקיימת לכל רופא במסגרת עבודתו ואף בשגרה, ביודעו כי ביכולתו להציל חיים בכל רגע נתון.

עוד כתבות מומלצות בנושא

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן