לימודי משפטים – האם נכון לשנת 2020 כדאי ללמוד? כמה זה עולה?

לימודי משפטים נחשבים לאחד מתחומי הלימודים המבוקשים ביותר במדינת ישראל. מידי שנה לומדים עשרות אלפי סטודנטים משפטים במכללות ובאוניברסיטאות שונות ברחבי הארץ. חלק מהסטודנטים למשפטים ממשיכים אחר כך להיות עורכי דין, חלקם עוזבים את התחום, ויש כאלה שנשארים משפטנים אך לא עוסקים בעריכת דין. האם הביקוש הרב ללימודי המשפטים מוצדק? האם כדאי בכלל ללמוד משפטים? ומה בדבר שאלת המיליון – כמה זה עולה? כל הפרטים לפניכם.

עד לא מזמן, חלומה של כל אמא היה שבנה יהיה עורך דין. באותם ימים, מקצוע עריכת הדין היה נחשב למקצוע מבוקש במיוחד. לא כל אחד היה יכול להיות עורך דין – על מנת להתקבל ללימודי המשפטים, היה צורך לעמוד בדרישות סף נוקשות, שכללו ציון פסיכומטרי וממוצע בגרות גבוהים בהרבה מן מהממוצע. בנוסף, מקצוע המשפטים היה נלמד רק באוניברסיטאות מסוימות, כאשר על לימודי משפטים במכללות איש לא העז לחלום. רף הקבלה למקצוע היה גבוה ביותר, ומזכיר פחות או יותר את תנאי הקבלה הקשוחים שקיימים כיום לקראת קבלה לרפואה – רק 15 אחוזים מהמועמדים ללימודי המשפטים התקבלו בפועל.

כיום, השתנה המצב מבלי הכר. למעשה, אפשר להכריז כי תחום המשפטים בישראל, חווה במהלך השנים האחרונות מהפכה של ממש. כמות המוסדות האקדמיים שמספקים לימודי משפטים הוכפלה במאות אחוזים, כאשר בנוסף לאוניברסיטאות שמציעות לימודי משפטים, נוספו עשרות מכללות. בהתאם, רף הקבלה ללימודי המשפטים במוסדות השונים ירד באופן דרסטי בהשוואה לשנים עברו, וכמות הסטודנטים שלומדים משפטים עלתה בהרבה.

 

'אל תתקרב ללימודי משפטים, המקצוע מוצף' – האם כדאי ללמוד משפטים?

כל מי שחשב ללמוד משפטים, וודאי שמע מחבר את העובדה לפיה לא כדאי ללמוד משפטים, מאחר שמקצוע עריכת הדין בארץ הינו מקצוע מוצף, וקשה למצוא עבודה. האם זה נכון? לא בהכרח. אם תשאלו את משרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, תתפלאו לגלות כי הם משוועים לעורכי דין טובים. לטענתם, העובדה כי השוק מוצף בעורכי דין לא משנה הרבה – עדיין חסרים עורכי דין טובים, ולכן אם עורך דין הוא עורך דין טוב, תהיה לו עבודה. העבודה היא אמנם קשה, ימי העבודה הם ארוכים, אולם המקצוע מתגמל בהחלט ביחס למקצועות אחרים – מתמחה במשרדים גדולים יכול להרוויח 7000 – 8500 שקלים פר חודש, עורך דין מתחיל יכול להרוויח סכומים של 12 אלף שקלים פר חודש בתוספת מענק חתימה מכובד. מנגד, עורך דין לא טוב, שלא מספק ביצועים ותוצאות, יתקשה למצוא עבודה.

ללימודי המשפטים יש יתרון נוסף. אנשים רבים בוחרים ללמוד משפטים מאחר שהתחום הוא תחום נחשב ומרשים, ולא דווקא מתוך כוונה לעסוק בתחום. לאדם שמסיים תואר ראשון במשפטים, יש אפשרויות רבות שעומדות לפניו, מעבר לתחום המשפטים – הוא יכול לפנות לתחום העסקי לדוגמא, ולהשתמש בידע שצבר במסגרת לימודי המשפטים במסגרת העסקים שינהל.

 

הלימודים, ההתמחות ובחינות הלשכה

לימודי המשפטים נחשבים מעניינים, בין היתר, מאחר שהם נוגעים וקשורים לתחומים רבים. בתחום דיני הנזיקין לומדים הסטודנטים על הפיצויים שמגיעים לאדם שנגרם לו עוול מסוים, בין אם על ידי אדם אחר, תאגיד, או רשויות השלטון. לעומת זאת, במסגרת תחום אחר לחלוטין, משפט חוקתי, מכירים הסטודנטים את חוקי היסוד של מדינת ישראל ומעמדם המשפטי, אופן פעולת הכנסת, על תפקידי שלוש הרשויות הקיימות במדינה – הרשות השופטת (בתי המשפט), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת). בתחום דיני הקניין, נחשפים הסטודנטים לחוקים הקשורים לקרקעות ונכסים, הכוללים בין היתר את ענף הדירות המתפתח. יש עוד מגוון קורסים ותחומי לימודים רבים במסגרת התואר למשפטים, וכפי שניתן להבין, מדובר בתואר מרחיב אופקים.

במהלך שנת הלימודים השלישית לתואר הראשון במשפטים, על הסטודנטים להתחיל לחפש מקום התמחות. ההתמחות מתחילה עם סיום התואר במשפטים. ניתן להתמחות במשרדים פרטיים, כמו גם במשרדים ציבוריים, דוגמת פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, לשכות משפטיות של גופים ומשרדים ציבוריים שונים ומגוון רחב נוסף של מסלולי התמחויות. אפשר כמובן להתמחות בתחומים שונים, למשל התחום המסחרי, הכולל יחסים בין חברות, תחום ליטיגציה, הכולל בין היתר ייצוג ורבלי בבית המשפט, תחום מנהלי ועוד.

לא שכחנו כמובן את ההתמחות הנחשבת והנחשקת ביותר, הלא היה ההתמחות בבית המשפט העליון. מידי שנה מגיעים כ- 20 סטודנטים מצטיינים להתמחות בבית המשפט העליון, מסייעים לשופטי העליון במלאכתם, ולומדים מהטובים ביותר בתחום. במסגרת פרקטיקה חדשה שקבע משרד המשפטים בראשות שרת המשפטים דאז איילת שקד, השתנתה מסגרת התמחות הסטודנטים למשפטים, והוארכה משנה לשנה וחצי התמחות. לכל הדעות מדובר בזמן לא מבוטל, ויש לקחת זאת בחשבון כאשר שוקלים האם ללמוד משפטים או לא. ככלל, מציאת התמחות לא נחשבת למשימה קשה למדי, ומרבית הסטודנטים מוצאים מקום התמחות. מטבע הדברים, סטודנטים מצטיינים ובעלי ממוצע ציונים טוב זוכים לעדיפות מסוימת, ולכן כדאי ומומלץ להשקיע בלימודים. כמו כן, מקומות עבודה רבים מעניקים משקל למקום הלימודים, והם מעניקים יתרון לסטודנטים שלמדו במוסדות בהם רמת הקושי נחשבת גבוהה.

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא כמובן בחינות הלשכה. כאשר האחראים על מקצוע עריכת הדין הבחינו בכמות עורכי הדין בארץ, הם החליטו להעלות את רמת הקושי בבחינות ההסמכה כעורכי דין. זאת, משתי סיבות. הראשונה, להרתיע אנשים, ולגרום להם לחשוב פעמיים לפני בחירה בלימודי המשפטים. ואכן, סטודנטים רבים חוששים בשל כך ללמוד משפטים, ובחינות השלכה הקשות הן שיקול שכל אדם המתעתד להיות סטודנט, צריך לקחת בחשבון. הסיבה השנייה, היא לצמצם את כמות עורכי הדין בארץ. בחינות ההסמכה מתקיימות מספר פעמים בשנה, נחשבות קשות במיוחד, כאשר אחוזי ההצלחה בבחינה נעים בהתאם לכל בחינה ובחינה, ועומדים על פחות מ- 50 אחוזי מעבר, נתון די מרתיע. ניתן לגשת לבחינות הלשכה מספר פעמים, אך הנתונים מראים כי אחוזי ההצלחה בבחינה יורדים  ככל שניגשים לבחינה מספר רב של פעמים. לבחינה ניגשים רק לאחר סיום ההתמחות, ומומלץ ללמוד אליה שניים עד שלושה חודשים.

 

למעשה, המסלול שעל סטודנט מתחיל למשפטים לעבור על מנת לקבל את הסכמתו כעורך דין, ארוך ומייגע למדי:

  • שלוש וחצי שנים של לימודי משפטים.
  • שנה וחצי של התמחות.
  • שניים עד שלושה חודשי לימוד לבחינות הלשכה.
  • בחינות לשכה והמתנה לתוצאות הבחינה.

בסך הכל, מדובר על תהליך שאורך כמעט 5 וחצי שנים, ורק לאחר מכן, בהנחה שתוצאות בחינות הלשכה חיוביות ואין צורך לבצע בחינה נוספת, מתקבלת ההסכמה כעורך דין. האם כדאי? אין לכך תשובה חד משמעית.

 

איפה ניתן ללמוד משפטים, וכמה זה עולה?

נכון לשנת 2020, ניתן ללמוד את מקצוע המשפטים, בשני סוגי מוסדות לימודים להשכלה גבוהה: אוניברסיטאות ומכללות. ככלל, שכר הלימוד משתנה כל שנה. שכר לימוד לאוניברסיטאות נקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כאשר סטודנטים באוניברסיטאות זוכים לסובסידיה ממשלתית. מנגד, שכר לימוד למכללות אינו מתוקצב, ולפיכך הוא נחשב גובה ועשוי לעמוד בין 25 אלף שקלים פר שנה ל- 50 אלף שקלים. גובה שכר הלימוד ללימודי משפטים במכללות נקבע בתקנון כל מכללה, ומשתנה מעת לעת.

 

רשימת האוניברסיטאות בהן ניתן ללמוד משפטים, לצד שכר הלימוד שיש לשלם בכל מוסד:

  • האוניברסיטה העברית בירושלים – 10,228 שקלים פר שנה (קביעת המל"ג)
  • אוניברסיטת חיפה –  10,228 שקלים פר שנה (קביעת המל"ג)
  • אוניברסיטת בר אילן –  10,228 שקלים פר שנה (קביעת המל"ג)
  • אוניברסיטת תל אביב –  10,228 שקלים פר שנה (קביעת המל"ג)

 

רשימת המכללות שאינן מתוקצבות בהן ניתן ללמוד משפטים, לצד שכר הלימוד שיש לשלם בכל מוסד (בסוגריים מצוין מיקום הקמפוס):

  • המסלול האקדמי המכללה למנהל (ראשון לציון) –  40,250 שקלים לשנה הראשונה, ו- 40,750 שקלים לשנים ב' וג'.
  • המרכז הבינתחומי הרצליה – סכום משתנה בהתאם לשנת הלימודים בה נמצא הסטודנט ושילוב אותו הוא משלב. גובה שכר הלימוד נע בין 40,200 שקלים פר שנה ל- 49,750 שקלים פר שנה.
  • המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט (הוד השרון) – 32,000 שקלים פר שנה.
  • המכללה האקדמית נתניה – 24,500 שקלים פר שנה.
  • המרכז האקדמי למשפט ועסקים (רמת גן) – לא נמצאו נתונים.
  • הקריה האקדמית אונו (קריית אונו) – כ- 30,000 שקלים פר שנה.
  • המרכז האקדמי פרס (רחובות) – 25,700 שקלים פר שנה.

ישנן מכללות מתוקצבות, אשר מתוקצבות על ידי המדינה, כפי ששמם מעיד עליהם. התקצוב אושר לאחר מחלוקה עזה, כאשר הטענה העיקרית מצד המתנגדים לתקצוב הייתה שאין צורך לעודד תלמידים נוספים ללמוד את מקצוע המשפטים, מקצוע שבין כה וכה מוצף על ידי אלפי סטודנטים מידי שנה. חשוב לציין, כי סטודנטים רבים זוכים למלגות הממנות חלק / מלוא שכר הלימוד. המלגות ניתנות על פי רוב על בסיס פרמטרים שונים דוגמת הצטיינות לימודית, מצב סוציו – אקונומי נמוך, עשייה חברתית ועוד.

 

רשימת המכללות המתוקצבות בהן ניתן ללמוד משפטים לצד שכר הלימוד שיש לשלם בכל מוסד (בסוגריים מצוין מיקום הקמפוס):

  • המכללה האקדמית צפת – 13,794 שקלים פר שנה.
  • המכללה האקדמית ספיר – כ- 13,000 שקלים פר שנה.

 

כיצד שכר הלימוד משפיע על לימודי המשפטים?

מטבע הדברים, שכר הלימוד במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה, נמוך למדי בהשוואה לשכר הלימוד שנאלצים לשלם תלמידים הלומדים במוסדות לא מתוקצבים, או במילים אחרות – סטודנטים הלומדים משפטים במכללות. זו גם אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בתנאי הקבלה ללימודי משפטים באוניברסיטאות ובמכללות מתוקצבות לבין מכללות שאינן מתוקצבות. באוניברסיטה העברית שבירושלים לדוגמא, נדרש לפעמים ציון פסיכומטרי מינימלי של 680 ואף למעלה מכך על מנת להתקבל ללימודי משפטים, (בהתאם כמובן לציון הבגרות).

לעומת זאת, במכללות מסוימות אין צורך אפילו בציון פסיכומטרי, אולם כאמור, שכר הלימוד גבוה באופן משמעותי. יש לציין כי יש מכללות מסוימות אשר רמת הלימוד בהן נחשבת לטובה במיוחד, וכוללת מרצים בעלי שם מן השורה הראשונה של הפרופסורים והדוקטורים למשפטים בארץ. מדובר בעיקר על מכללות בהן שכר הלימוד גבוה במיוחד כמו המכללה הבינתחומית בהרצליה, אשר מתהדרת במרצים מפורסמים דוגמת אהרן ברק (נשיא בית המשפט העליון בדימוס שנחשב לגדול המשפטנים הישראלים לאורך ההיסטוריה),

לסיכום, תואר במשפטים הוא תואר יוקרתי ונחשב, אשר עשוי לפתוח דלתות בעתיד – לא רק בתחום המשפטים. על מנת להצליח בתחום המשפטי, מומלץ להשקיע בלימודים ולנסות לקבל ציונים גבוהים. כך, מלאכת הקבלה להתמחות במשרד עורכי דין פרטי או משרד ממשלתי, עשויה להיות פשוטה בהרבה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהתחרות בענף גדולה, ויש מספר רב של עורכי דין בארץ. לכן, חשוב לחשוב היטב לפני בחירה במקצוע המשפטי, ולנסות לשקול צעדים עתידיים מבעוד מועד.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?

תוכן עניינים
שווים קריאה
רוצה לדבר עם מומחה?
הצג מאמרים לפי תחום
קטגוריות
מאמרים פופולריים