כמה עולה לגדל ילד בישראל?

הורות, גידול ילד. ללא ספק מטלה ארוכות טווח רצופת אתגרים ומכשולים. אי אפשר להמנע מלנסות לחשוב על העלויות שילד מביא איתו לעולם, אחרי הכל, רבות המשפחות שמחליטות מתי להביא או לא להביא ילד לעולם על סמך מצבן הכלכלי. כשהייתי ילד, היינו נוהגים אני והחברים שלי לדבר בינינו ועם ההורים שלנו לגבי הערכה לגבי ההשקעה הכלכלית שההורים משקיעים בנו עד שאנחנו מטפלים כלכלית בעצמנו. היינו נהנים לומר ש"כל ילד עולה להורים שלו מיליון שקל" במרוצת השנים, וזהו הסכום שהורים משקיעים בכל ילד שהם מביאים.

זה משפט משעשע ומתחכם, אבל נשאלת השאלה – האם האימרה הזו מחוברת למציאות? כמה באמת משקיעים ההורים בכל ילד שהם מביאים? המציאות מורכבת יותר – זה תלוי מאוד בהורים, במצבם הכלכלי, במתירנות הכלכלית וההתנהלות הכלכלית שלהם, ובאיזה ילד מדובר – יש הבדלים משמעותיים בין ילד ראשון, לשני, לשלישי וכן הלאה. בואו נצלול לתוך מחקר שיתן תשובה לשאלה הקשוחה הזו.

 

כמה עולה לגדל ילד בישראל בשנים הראשונות שלאחר הלידה

נתחיל במשהו שבוודאי לא יפתיע אתכם יותר מידי – גידול ילדים, בנוסף לכל הקשיים והאתגרים שזה מביא איתו – זה גם דבר מאוד מאוד יקר באופן כללי. השנים הראשונות מתאפיינות בהוצאות גדולות יותר, וההערכה היא כי הורים יוציאו על ילד בשלוש השנים הראשונות לחייו כ-100,000-150,000 שקל, חלקים גדולים מהסכום הזה כמובן הם עבור הוצאות הלידה ואחרי הלידה, הוצאות מסגרת חינוכית, ואוכל עבור הפעוט.

המחקרים מראים שבמידה ומדובר במשפחה עם הכנסה גבוה (סביב העשרים אלף שקלים נטו לשני בני הזוג) ההוצאה נוטה להיות יותר באזור ה-150,000 שקלים בשלושת השנים הראשונות, וכאשר מדובר בהכנסות נמוכות יותר (13-15 אלף נטו בחודש לשני בני הזוג) ההוצאות לגידול ילד בשלוש השנים הראשונות מצטמצמות ברוב המקרים יותר לכיוון ה-100,000 ש"ח. אחרי שלוש השנים הראשונות, ההוצאות הולכות וקטנות ככל שגיל הילד עולה, זה גם רציונלי שגידול ילד בן 14-15 לא יעלה כמו גידול ילד בן 4-5. בכל מקרה, נראה שרוב המשפחות, ללא תלות ברמת ההכנסה החודשית של שני בני הזוג, לא מצליחים לרדת מתחת ל-30,000 ש"ח בשנה, גידול ילד בכל גיל שהוא, עד גיל 18.

סך הכל, ההבדלים בגידול ילד בגילאים צעירים ובגילאים בוגרים קיימים, אם כי הם אינם גדולים כמו שיתכן והייתם חושבים בעיקר בגלל שיש עלות אחת שגדלה מאוד עם הזמן – עלות מזון. אז זה נכון שלגדל ילד בוגר עולה פחות מבחינת רוב ההוצאות וסוגי ההוצאות, אבל עלויות המזון עולות משמעותית ככל שהילד גדל וזה כמעט מתקזז מול שאר העלויות שיורדות.

 

עלות גידול ילד עד גיל 18

אם תעכלו ותעבדו כל מה שפירטתי בפסקה הקודמת, ותעזרו במחשבון, תוכלו להגיע למספרים הבאים: ילד עד גיל 18 יעלה לכם מעל לחצי מיליון שקל, "דמי גידול". בנוסף למספר הזה, בתקופה של 18 שנים מתווספות עלויות נוספות לעלויות הגידול הסטנדרטיות וההוצאה המצטברת הכוללת מגיעה אפילו לאזור ה-600,000 ש"ח.

הסכום הזה מתעצב בחיבור הוצאות סטנדרטיות כמו ביגוד, בריאות, מזון, דיור, מסגרות חינוכיות וכדומה, ובחיבור הוצאות פחות שגרתיות ובלתי מתוכננות כמו טיפולי שיניים יקרים שנוחתים עליכם באמצע החיים, נסיעות לחו"ל (לנופש או למשלחת במסגרת הלימודים), בילויים, דלק, לימודי נהיגה וכדומה. אני אפילו נוטה לחשוב שכל מחקר, מקיף ככל שיהיה, שעל בסיסו נשען כשנחשב עלויות גידול ילד, עדיין לא יצליח להגיע לכל הפינות ולהתחשב בכל ההוצאות לחלוטין, ושהמספר האמיתי למשפחות סטנדרטיות ממוצעות יותר קרוב אפילו ל-700,000 ש"ח עד גיל 18.

 

מה קורה אחרי גיל 18?

מה עם אחרי גיל 18? מה, אין הוצאות אחרי גיל 18 על המתבגר? בגיל הזה בדרך כלל נכנסים לצבא, והנער עדיין יחזור מהצבא (כל יום, אחת לשבוע-שבועיים או פחות לחיילים הקרביים) לישון אצל ההורים, יאכל על חשבונם, יקבל דמי כיס מהם, יצא לבילויים עם הרכב שלהם ועוד. אם נתחשב בכך שילד שגר אצל ההורים (גם אם הוא עובד ומתפרנס בעצמו) עד גיל 25-26 בשגרה עדיין גובה מהם משאבים כלכליים רבים, אם כי מופחתים משמעותית מהעלויות שגבה מהם בעבר כשהיה צעיר יותר, נגיע למספר מאוד דומה להערכה הראשונית שהייתה לי ולחברים שלי כשהיינו קטנים והיינו מתבדחים על הנושא: כמיליון שקל.

 

חינוך חינם? רוב העלויות הן עבור חינוך

כשליש מהסכום שציינו כהוצאה מוערכת עד גיל 18, הולך עבור חינוך. אנחנו רגילים למונח "חוק חינוך חובה", שמגיע גם בצירוף המילים "חינוך חינם" הרבה פעמים, כאשר רוב העלויות מסובסדות אחרי גיל 3 לכל ילד במדינת ישראל. אז בואו נבהיר משהו חד וחלק – ראשית, גם אחרי הסבסודים הבאמת משמעותיים שהמדינה מציעה לנו כאזרחים, עדיין נמצא את עצמנו משלמים אלפי שקלים לשנה עבור חינוך הילד שלנו אחרי גיל 3.

שנית, רק העובדה שהילד נמצא במסגרת חינוכית חלק גדול משעות היום, מצריכה מאיתנו המון פעמים מניפולציות שגובות עימן מחיר כלכלי: צהרונים, בייביסיטרים, יציאות מוקדמות מהעבודה עבור איסוף, נסיעות, דלק, ועוד. החינוך מסובסד למדי אבל "כל המסביב" ממש לא, גם קשה למדוד אותו במדוייק וגם לא מדובר בהוצאות ישירות בגין החינוך ולכן הן לא מכוסות במסגרת חוק החינוך חובה. רוב ההוצאות מסביב הן בעיקר צהרונים וחוגים והעשרות לילד מחוץ לשעות הלימודים המקובלות, ורק שתי ההוצאות האלו בלבד יכולות להגיע, בגילאים צעירים, לכדי קרוב ל-20,000 ש"ח בשנה.

 

שוברים קופה עבור כל ילד

מאחר וכל ילד עולה כל כך הרבה בהוצאות עבור גידולו, כמות הילדים במשפחה משפיעה משמעותית על כל ההתנהלות הכלכלית של כל משפחה. בחשבון הבנק של משפחה עם 2 ילדים יהיו כמיליון שקלים יותר (או לחילופין – איכות המחייה תהיה רבה יותר גבוה) מחשבון הבנק של משפחה עם 3 ילדים עם רמת הכנסה דומה, עד הזמן שבו כל הילדים גדלים. למרות שרוב הישראלים לא עשו מעולם את החשבון המדוייק והגיעו למספר הסימבולי מיליון ש"ח בחישובים, עדיין, הישראלים מודעים לנושא הזה מצויין, ולפני שמחליטים האם להביא עוד ילד לעולם, מכניסים שיקולים כלכליים להחלטה. משפחות רבות היו שמחות להביא עוד ילד, אבל דוחים את זה לתקופות כלכליות טובות יותר, או מוותרים על ההחלטה לחלוטין מתוך ידיעה שעד שהילד יגדל, זה יעלה להם מאות אלפי שקלים.

 

איך חוסכים בעלויות הגידול עבור כל ילד?

תראו, יש דברים שעליהם יש לכם פחות שליטה. ברור שיהיו הוצאות כבדות עם הלידה, וברור שצריך להאכיל את הילד לפחות 18 שנה מרגע שנולד (וכנראה גם יותר, ואפילו פעם בשבוע בארוחה משפחתית עד יום מותכם). ברור לגמרי שהוא צריך ללכת לגן ולבית הספר ושיש לזה עלויות. אישית, אני אפילו לא בעד קיצוצים נרחבים בלוקסוסים ומותרות, אלא רק ב"המרת" תקציבי מותרות בתקציבים עבור דברים אחרים שאולי חשובים יותר – השכלה גבוהה, וכדומה. תחשבו על זה בעצמכם, לא עדיף לגור בדירה קצת פחות ראוותנית, ולתת לילד כמה עשרות אלפי שקלים במתנה כשהוא נרשם כסטודנט ללימודים גבוהים? לא עדיף לרכוש לו סלולרי חדש אחת ל-3-4 שנים במקום אחת לשנה שנתיים, ולסוע לטיול גדול לחו"ל כחלק מחגיגות בר המצווה שלו? בכל מקרה, יש המון איפה לחסוך.

אם הוא ממש לא אוהב כדורגל, אין טעם להחזיק אותו בחוג הכדורגל שנתיים עד שיתחנן לפרוש, אין צורך בסלולרי הכי חדיש כל שנה או שנתיים, אין צורך בבגדי מותגים יוקרתיים (אלא אם יש לכם את האמצעים לממן את זה בלי לעשות חור בכיס), אפשר לשים גבולות על הדברים האלו ולא להרגיל את הילד שהוא מקבל כל מה שהוא רוצה, אפילו אם זה לא לגמרי מתיישב עם היכולות הכלכליות של המשפחה. זה אולי נשמע כמו מעט כסף – עוד סלולרי קטן, עוד חולצה חדשה, אבל הדברים האלו בטווח של עשרות שנים עד שהילד מתבגר ודואג כלכלית לעצמו עשויים להתאסף לעשרות רבות של אלפי שקלים.

 

אחרי הילד הראשון נרגעים קצת

זו עובדה בשטח שאחרי הילד הראשון נרגעים קצת. גם מבחינת ההוצאות המיותרות – פשוט למודי ניסיון ונמנעים מרבות מהן, ובנוסף, ישנן הרבה הוצאות שאפשר להמנע מהן באמצעות שימוש חוזר מהילד הראשון. עגלה, סלקל, צעצועים, ריהוט, מיטות, אביזרים – אם השכלנו לשמור את הכל מהילד הראשון, אפשר להשתמש שוב בהרבה דברים בילד השני ואילך, וזה יחסוך לא מעט כסף. יש לאנשים נטייה טבעית "להשקיע פחות" בילד השני, אחרי שהם כבר יודעים ומרגישים שהם הגזימו בילד הראשון. אם הילד הראשון עלה לכם בערך מיליון שקלים בתקופת כל חייכם, הילד השני כנראה יעלה לכם כ-20% פחות, 800,000 ש"ח.

ישנן הרבה הוצאות שמשלמים פעם אחת והן תקפות לכל הילדים במשפחה, כך שהעלות עבור כל ילד קטנה בהן. דוגמא מובהקת וברורה הן עלויות של שכר דירה או משכנתא – העלות נשארת זהה גם אם תביאו ילדים נוספים (אלא אם עברתם לדירה גדולה יותר לכבוד הילד החדש).

 

הילד בן 30, יש לו חום גבוה

מכירים את השיר "מהרי נא" של אהוד בנאי? הנה ציטוט קטן:

 

הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה

הוא שוכב על הספה בבית הוריו

כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה

הוא חוזר אל חדר נעוריו.

 

לסיכום

אז ממש כמו שאהוד מנסה לתאר בשיר (וזה הופך ונהיה ברור יותר בהמשך השיר), הרבה ילדים צמודים להורים שלהם גם הרבה אחרי שהפסיקו להיות ילדים. בוגרים בנקודות קשות בחייהם, במצבים כלכליים קשים או במצבים נפשיים קשים, אחרי גירושין או פיטורין, מוצאים את דרכם בחזרה להורים, גם בגיל 30, 40, ו-50 – חלק מהם אפילו מעולם לא פרשו כנפיים ושחררו את עצמם מההורים מעולם.

מה זה אומר? ילדים שמתבגרים ונשארים תלויים בהורים או נשענים כלכלית על ההורים לפרקים בחייהם הבוגרים, ישנו לחלוטין את כל התמונה והחישובים שעשינו. היה לי דוד שבתקופה קשה ארוכה בחייו (פליטה משוק העבודה וגירושין במקביל, פשיטת רגל ועוד חבטות ומכשולים הוא ספג) קיבל כספים מהוריו – אח של אבא שלי ואישתו. בתקופה קצרה של כשנתיים ההורים שלו מסרו לידיו עוד כ-150,000 שקלים, כאשר הוא מעל גיל 40. לפני זמן קצר הוא חזר לגור איתם, והמונה ממשיך לדפוק, הם ממשיכים לתמוך בו כלכלית ונפשית.

החישוב של המיליון שקלים פר ילד רחוק מהמציאות עבורו, כנראה ש"יגבה" מהם עוד מאות אלפי שקלים עד שיסיימו את חייהם. כשאתם מחשבים עלויות פר ילד וחושבים האם יש לכם עוד מיליון שקל עבור הילד הבא, קחו בחשבון שמסלול החיים של הילד עשוי גם לקחת אותו למקומות כאלה (לפעמים זה באחריותו ולפעמים אין לו שום אשמה בעניין), ושיתכן והילד גם "יעלה לכם" סכום שיותר מתקרב לשני מיליון שקלים.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?