כלכלה שיתופית: מה היא ואיך היא משפיעה על החיים שלנו

תאריך פרסום :
תגובות :0תגובות

בעבר אנשים נולדו בקהילות והיו צריכים למצוא את האינדיבידואל שלהם. כיום אנשים נולדים אינדיבידואליים וצריכים למצוא מחדש את הקהילה. רובנו מנסים למצוא שייכות דרך כל תחומי החיים האפשריים, אבל בוחרים בסופו של דבר באלה שמניבים לנו גם שמירה על האינטרסים הפרטיים.

אז מהי בעצם כלכלה שיתופית?

כלכלה שיתופית (או: כלכלה חדשה/ כלכלת שיתוף) היא יריעה רחבה של תחומי חיים, שמאפשרת לאנשים ממקומות שונים לשתף לגבי שירותים, מוצרים, רכוש וידע. השיטה מאפשרת לאנשים להתייעל נכון וחכם יותר על בסיס המשאבים שעומדים לרשותם ולהפחית עלויות ולכן אין מתאים ממלאכה זו לעולם הדיגיטלי כדי לייצר שיתופים ואינטראקציות. היכולת ליצור שיתופי פעולה שמניבים תועלת היא עצומה כל כך, עד שהכלכלה השיתופית כשלעצמה מייצרת עוד ועוד סטראטאפים, פלטפורמות, כלים ואפליקציות כדי שהשחייה בתוכה תתאפשר יותר טוב. 

באנגלית נקרא המונח Sharing Economy אבל בעברית הוא מקבל פרשנות מעט שגויה. רבים מניחים שמדובר באחד משניים: או חברים משותפים בקואופרטיב רב עוצמה, או שמדובר בסוג חדש של קבוצת רכישה. אז במה בדיוק מדובר? באילו תחומי חיים עוסקת הכלכלה השיתופית בישראל? וכיצד כל אחד מאיתנו יוכל להשתתף בה ולהגשים דרכה? 

משתמשים ברשת כדי להגדיל רווחים

בעולם מסתכלים על הכלכלה השיתופית כמשיח של האומה המודרנית. פייסבוק למשל, הנחילה תודעה ציבורית חדשה לגבי רעיון "כלכלת המתנות" – זירה משותפת שבה ניתן להעניק ידע לאחרים ולצפות לתמורה כמעט באופן אוטומטי, אך לא כספית בהכרח. 

Fiverr הישראלית הפכה לביתם החדש של מתרגמים, מעצבים גרפיים ומתכנתים ומאפשרת להציע שירות לאחרים מעבר לים במחיר מוזל מבלי להיכנס להוצאות מוגזמות וכך עלות כלל הביצוע וההתקשרות הם בעלות מינימלית. 

אדם שמשתף מהידע שלו בתחום מסוים ברשת, אפילו בחינם, יוכל לצפות לקשר ישיר בין כמות המידע שהוא מספק ומידת הרלוונטיות שלו, לבין כמות הלייקים, השיתופים והצימאון לידע שמצמיחים אותו כאוטוריטה. מכאן דרכו ליצירת רווח במובן הכלכלי תהיה קצרה ולגיטימית מאוד. 

באופן כללי, כל התקשורת הדיגיטלית יוצרת מצב של שיתוף עם רכוש פרטי בבעלותנו ומרחיבה את יריעת הידע לגבי כל תחומי החיים, גם תחומים שעד כה נותרו אפרוריים מבחינת מה שידוע עליהם באמת (כמו למשל כיצד לבחור בנק).

אנחנו מצליחים לפענח גם את אורח חייהם של אנשים זרים לחלוטין ולאפיין אותו: מהם התחביבים שלהם? מיהם החברים שלהם ובני המשפחה? במה הם מאמינים? מה העמדה שלהם לגבי מצבים מסוימים? ועוד. 

אם המידע מנוהל נכון, אפשר כמובן להרוויח ממנו כלכלית. כך למשל אפשר לשווק מוצרים מעבר לים ולקבל כמות מתעניינים ומזמינים עוד לפני שמרכיבים את כל סוגיית הייצוא וההפצה, לייצר פלטפורמות להיכרות ופעילות חברתית סביב נושא חיים משותף ולהפיץ תורות שלמות לגבי נושאים חשובים. 

סקירה מוקדמת: מיהן החברות המוכרות במשחק הכלכלי-שיתופי?

גם בזירה המקומית יש מי שכבר מתנהל דרך כלכלה שיתופית. מיזמים בענפי התחבורה, החנייה או הנסיעה למשל כוללים שיתוף בנסיעות במונית, נקודות אופניים, קבוצות שייט יאכטות ואפילו מטוסים. חברת המוניות אובר (Uber) למשל, מבוססת על אפליקציה שדרכה נוצר הקשר בין הנוסעים והנהגים לרבות גביית העמלה על הנסיעה המתוכננת וסוגי שירותים שונים של הסעות לבחור מהם. 

אולי הגדולה ביותר בעולם שפועלת מיום הקמתה באמצעות כלכלה שיתופית היא YouTube. סרטון ראשוני קצר וספונטני של 18 שניות בכיכובו של אחד המייסדים יצר מנוע כלכלי מפואר של למעלה מ-65,000 קטעי וידאו חדשים שמתפרסמים מידי יום וקרוב למאה מיליון צפיות בכל יום. המנגנון הכלכלי של יוטיוב מונע מכוח הצריכה החופשית של תוכן מטעם היצרנים. פני תעשיית המוזיקה למשל, השתנו בזכותה (או בגללה) לבלי היכר. 

ישראל עדיין נמצאת בחיתוליה של הכלכלה השיתופית ולא בדיוק מקיימת אותה, למעט בענף התחבורה. ובזמן שהפוליטיקה עדיין מתווכחת על מתווה הכלכלה החדש שמערער על הקפיטליזם, רבים נהנים מהשימוש באפליקציות חופשיות ונהדרות, עם צפי לשימוש כפול ומשולש החל מהשנתיים הבאות. 

מקרה בוחן מעניין יותר יהיה איך לא, הגלובלי. אם ניקח את התחבורה השיתופית כדוגמה בראייה עולמית, בנקודת זמן לא מאוד רחוקה, השימוש המוגבר יביא למהפכה בענף הרכב. אם יותר אנשים ישתמשו בתחבורה שיתופית – כמות הרכבים תקטן, מה שיביא לשינויים רבים במגוון רחב של תחומי חיים.

בענף האופנה אגב, זה כבר קורה. כשחברות ענק כמו הוניגמן או ניין ווסט מתרסקות ואחרות שהן קונצנזוס כמו קסטרו עומדות בפני סגירה, מובן היטב לכל מי שחי ונושם את הענף שמכאן אין דרך חזרה. השכרת פריטי אופנה הפכה לפעולה נפוצה ואיתה גם מסיבות ההחלפות שמאפשרות לתרום את הישנה ולהתחדש בחדשה מבלי להוציא שקל מהכיס. כשיותר אנשים משתמשים באופנה שיתופית – כמות הסחורה בחנות תקטן, מה שיביא בסופו של דבר לירידה חדה בביקוש ומכאן גם להכחדה יחסית של הענף כפי שאנו מכירים אותו כיום. 

כששוק הדיור והתיירות מתאחדים

אחד הנושאים הרותחים בתחום הוא לסוגיית המקרקעין. כלכלה שיתופית שכוללת מכירה, השכרה או אפילו החלפת בתים הפכה לסוגיה נפוצה. Airbnb למשל עושה בדיוק את זה: יש לכם דירה ואתם מעוניינים להשכיר אותה לתיירים מזדמנים? פרסמו באתר והרי לכם תיווך בינכם לבין מי שמעוניין לשלם לכם בעבור הדירה לתקופה קצרה, לפעמים גם של יום או יומיים. השיטה של Airbnb כבר שינתה את פני התיירות והמלונאות העולמיים ואנשים יכולים כיום לבחור אם להזמין מלון מפונפן במיקונוס, או להשכיר חדר במרכז העניינים של רודוס. 

ויש עוד נקודה בנושא הזה: אנשים מוכנים למסור את מפתחות הבית לזרים מוחלטים, אך מבלי להסתכן בהפרת האמון. סביב סוגיית האירבינבי נבנו גם סוגים חדשים של נורמות התנהגות. סוג חדש של תרבות נוצר בעקבות הכלכלה השיתופית מהסוג הזה. 

פלטפורמות נוספות בתחום מציעות לא פחות מהחלפת דירות. אם ראיתם את הסרט "ההחלפה", אתם יודעים בדיוק במה מדובר: בוא אליי ואבוא אליך. סוג של "אמא בהחלפה" רק עם נופש. כאן כבר לא מדובר רק על תחום המקרקעין, אלא על סחר חדשני ועצום שפותח אפשרויות לנסיעות לחו"ל וחופשות ומשפיע באופן תהומי על המשק הגלובלי. 

שימו לב שעדיין צריכים להתבצע אקטים הדדיים על מנת ששני הצדדים ירגישו נוח עם ההחלפה או ההשכרה של הדירה לאחרים. אבל אל דאגה, הפלטפורמות עצמן דואגות לזה מראש: מספרות לכם על הצד השני, על העסקאות שביצע לפני כן, על חוות הדעת של אורחים קודמים וכיצד נראה דף הפייסבוק שלו. 

אפשר ללמוד מכך שהמפתח האמיתי לכלכלה השיתופית הוא אמון. המטבע מגיע הפעם רק בסוף התהליך. 

אז האם הכלכלה השיתופית באמת מתאימה לכם? אין ספק שמדובר בתחום הולך ומתפתח, שאין לגביו עדיין מספיק מודעות ותחושת ביטחון אישית. לא כולם מעדיפים עדיין את דירת האירבינבי על מלון ובטח שרובם עדיין מתקשרים לחברת המוניות המוכרת ולא מורידים בכלל את אובר. אך ככל שהשיטה תמשיך לשלוח זרועות אל מגוון רחב יותר של תחומי החיים, היא תפגע בסופו של דבר גם באלה של החוששים והספקנים. 

כלכלה שיתופית: מהפכה עולמית או מסך עשן?

למרות הדחף הטבעי של כולנו להאדיר את הכלכלה השיתופית, בסופו של דבר מדובר במנגנון שמשכפל דפוסים קיימים ועדיין מאפשר לאיילי ההון לצבור יותר הון ולגרום למעמד הנמוך לדרוך במקום. בעידן של הבטחות ורצונות לטרוף את העולם מהמחשב אבל עם גמישות תעסוקתית, אמנם הבוס מיותר ואולי גם ההשכלה, אבל רק אלה שמלכתחילה גיבשו כוח וכיסים מנופחים יידעו איך באמת לנצל את המצב לטובתם. היתר ימשיכו לדשדש מאחור ובעיקר לחלום על הפריצה הגדולה או הסטרטאפ המבטיח. 

מחקר שבוצע במכללה האקדמית תל אביב-יפו בשיתוף ג'וינט ישראל וקבוצת WEconomize מסגיר כי רק מעטים נהנים מהכלכלה השיתופית והיתרונות שלה. יתרה מכך, פלטפורמות הכלכלה השיתופית מכילות כשני שליש גברים ממעמד סוציואקונומי בינוני עד גבוה, משכילים, בשיא גילאי ההעסקה (31-50) ותושבי המרכז. במילים אחרות, כל מי שלא נכלל בקטגוריות הללו הוא מי שהחברות עצמן לא רואות בו פוטנציאל כלכלי וכלל לא מנהלות מולו דיאלוג או הנגשת שירותים שיתופיים. יתרה מכך – נותני השירותים בעסקים הקטנים עצמם פשוט לא מצליחים להתקדם. כדי להפוך לנותני שירות מוצלחים ורווחיים צריך שהמקום יהיה מרכזי, שהנסיעה באובר תהיה ברכב במצב טוב, שהמסעדה תכיל שירות מעולה ולא רק תבשיל טעים ושהעסק יעמוד בסטנדרטים שמבחינתו הם מעבר לפופיק. עסקים קטנים בהחלט יכולים להצליח אך הם יצטרכו להשקיע הרבה יותר כדי להיכנס לתחום הכלכלה השיתופית וליטול הלוואות. מה שמשאיר את החזקים בפנים ואת החלשים, עדיין מחוץ למשחק. 

המנוע ונקודת ההזנק של הכלכלה השיתופית היא רשת האינטרנט. בזכותה אפשר להציע כיום תמחור גמיש עם יכולת השוואת מחירים, מכירה פומבית, סחר, הגרלה נושאת פרסים וכד. בענפים כמו שוק האטרקציות, התיירות והאוכל מדובר בשגשוג חסר תקדים, אך צריך לזכור שבתחומים כמו ביטוח או מיסוי למשל, יש בעיה קריטית. Uber למשל לא אושרה לפעילות במדינות רבות בעולם בדיוק בגלל תהיות כמו מי מבטח את הנוסע וכמה נהגים פועלים על המונית. אפילו Airbnb בהתחלה בכלל לא קיבלה אור ירוק מבירות אירופאיות מסוימות כמו ברלין. 

רגע עם החגיגה. יש גם חסרונות ואפילו סיכונים

בסופו של דבר, כלכלה היא כלכלה לטוב ולרע וגם בזו השיתופית יש חסרונות לצד היתרונות. אמנם בשלב המיידי מדובר בפלוסים אסטרונומיים לצרכנים, אבל במעגל הרחב יותר גם הם כאנשים עובדים בענף מסוים במשק עלולים להיפגע מצמצום הענף המסורתי שבו הם פועלים. לא סתם מדברים כיום בהקשר של כלכלה חדשה על כך שצריך גם להיות עם אצבע על הדופק לגבי שוק העבודה המשתנה ולהתחיל לפתוח דלתות גם בתחומים חדשניים. 

עם כל הדיגיטל שמסביבם, שוק העבודה המשתנה, הכלכלה שעוברת תהליכים חסרי תקדים, הבנקים מתחילים להצמיח עור ברווז. הבנקים הם עדיין מונופול כלכלי מוחלט ועדיין מספקים הלוואות או ניהול חשבונות במחירים לא אטרקטיביים, אבל מבינים שהצדק עם האנושות והם צריכים להתאים את עצמם למנגנונים החדשים. כיום גם הם מכירים בהלוואות ההמונים שמבצעים אתרים כמו הדסטארט למשל. אנשים עם חזון, רעיון או מיזם מניחים את הרעיון שלהם באתר ומגדירים את גובה ההלוואה שהם זקוקים לה (קמפיין מימון המונים). הגולש יכול להחליט אם לתמוך במיזם או לא, כמה לתרום ואם לא יצליחו לעמוד ביעד הכספי, לא תיגבה אגורה וכך נוצר מינימום סיכון למלווה. 

גם בנקים שיתופיים מתחילים לפרוש כנפיים על פני הכלכלה. בנק שיתופי הוא בבעלותם של החברים בו וכך הם הופכים ללקוחות ומקבלי ההחלטות במקביל. השיטה מעניינת, אבל הסיכון הגלום בה גבוה מאוד והיא עדיין לא תואמת את תנאי הבנקים המסורתיים. 

האם באמת האזרח והעסק הקטן יכולים להרוויח מזה?

מכל אפיקי הכלכלה שהוזכרו כאן, אפשר לקבל כצרכן רווחים מסוימים וגם להשפיע על קבלת ההחלטות. אמנם לאו דווקא מדובר באפיקי פרנסה מרכזיים שאפשר להסתמך רק עליהם, אבל באמצעים דיגיטליים אנשים יכולים להציע שירות לכל מי שזקוק לכך ועדיין ליצור מקור רווחי יעיל. ככל שהשירות המוצע שיתופי יותר כמו החלפת רעיונות, כישורים והעצמת היכולות, הוא צפוי לבסס הצלחה כלכלית רחבה יותר. בממשקים מסוימים כמו Fiverr או ניהול קהילה וירטואלית ניתן אפילו לגבות עמלה על התיווך או פעולות מסוימות. בברטרים (סחר חליפין ללא זרימה כספית) מתקבל אפילו שירות תמורת שירות מבלי שכסף מזין כלל את המערכת. אחד יכול לקבל שיעורי פוטושופ ולתת שיעור נגינה במתנה, אחר יכול לספק ייעוץ שיווקי ולקבל ייעוץ תזונתי וכן הלאה. השיטה טובה, כל עוד הערך שווה, אך לא בהכרח פעולות מתחומים שונים הן שוות גם מבינה כלכלית. האם שעה של שיעור פוטושופ תניב את אותו הערך כמו בשיעור נגינה על פסנתר? מה הידע המקצועי של כל אחד מהשותפים לעסקת הברטר? כמה שנים הם למדו על מנת להתמקצע? כמה עולה מטעמם שעת עבודה?    

ולקינוח, בכל מה שקשור בכלכלה שיתופית ותעסוקה, אי אפשר בלי מילה על We Work – מיזם חללי העבודה השיתופי. מקומות אלה מעניקים דגש ליכולת לעבוד מול אחרים, לקבל רעיונות, לייצר שיתופי פעולה ומקורות השראה תחת אותה קורת גג. למרות שחללי עבודה שיתופיים המשיכו לייצר גדילה עם הזמן, הזוהר שלהם דעך. We Work נחשבת לחברה שמעמידה פתרון בסטנדרטים גבוהים מאוד ולא משאירה מקום כמעט לעסקים הקטנים, שזקוקים לפתרונות זולים וזריזים יותר. הטענה מתחזקת ככל שמתחזקים הדיווחים על צמצום כוח העובדים של החברה והעצירה המפתיעה של הקמת חללי עבודה חדשים מטעמה. 

יצרנו סקירה מקיפה לגבי נושא הכלכלה השיתופית ומעניין לראות לאן תנשוב הרוח בהקשר הזה. סביר שבעתיד הקרוב המשחק הכלכלי יתרחב וענפים חדשים ייכנסו למשוואה, מה שימשיך להשפיע וללחוץ על הכלכלה המסורתית, לצד אפיקים רווחיים יעילים יותר בצד של האזרחים הקטנים. 

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?

מאמרים אחרונים

תאריך :
צפיות: 23
כחלק מרפורמה של משרד האוצר, בשנים האחרונות המשרד הכריז על 4 קרנות פנסיה כקרנות "נבחרות".
תאריך :
צפיות: 21
ביטוח צד ג' הוא ביטוח כנגד נזקים שיגרמו לרכוש או רכבים אחרים בזמן שתאונה תגרם באשמתכם חס וחלילה.
תאריך :
צפיות: 20
ביטוח סיעוד או ביטוח סיעודי, הוא ביטוח המנוצל כאשר אדם נהיה תלוי בעזרה של מטפל עבור תפקוד בסיסי, במצב בו הוא לא מצליח להתמודד או לבצע פעולות יומיומיות פשוטות.
תאריך :
צפיות: 22
ביטוח מקיף לרכב הוא אינו הכרחי ואתם לא מחויבים להחזיק בו על פי חוק. מאחר והוא אינו חובה, כל התחום פחות מפוקח על ידי משרד התחבורה ופרוץ יותר.
תאריך :
צפיות: 29
אם יש בידיכם רכב, אתם מחויבים על ידי משרד התחבורה בביטוח חובה עליו.
תאריך :
צפיות: 20
ביטוח בריאות הוא ביטוח שנועד לכסות את העלויות שכרוכות בטיפול רפואי.

רוצה לדבר עם מומחה?

הצג מאמרים לפי תחום

קטגוריות

מאמרים פופולריים

לא נמצאו מאמרים

ענן תגיות

מאמרים נוספים בנושא