ידועים בציבור – כל ההשלכות

המונח ידועים בציבור מתייחס לזוגות – גבר ואישה/זוגות חד מיניים – אשר בוחרים לנהל משק בית משותף שלא במסגרת המסורתית של נישואין כדת וכדין. חלקם פועלים ממניעים אידאולוגיים, הכוללים לרוב התנגדות ערכית למוסד הנישואין, או לעובדה שבישראל הוא הולך יד ביד עם כללי ההלכה היהודית. לעומתם, חלק מהזוגות הידועים בציבור פשוט מעדיפים להימנע מהבירוקרטיה והמגבלות החוקיות הקשורות בחוזה נישואין, או לחלופין אינם מרגישים כל צורך למסד את הקשר שלהם באופן רשמי.

על אף שבני זוג ידועים בציבור אינם נשואים מבחינה חוקית, מבחינה משפטית הם שווי ערך לזוג נשוי – נושאים בחובות כלפי בן הזוג וכן זכאים לזכויות כמו מזונות, רכוש, ירושה, וכיוצא בזאת.

 

מי נופל תחת ההגדרה?

עקרונית, קביעת הסטטוס נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. כמובן שלא כל זוגיות שאינה ממוסדת תוכל להיכנס תחת ההגדרה, ולכן בית המשפט בוחן בראש ובראשונה האם בני הזוג מנהלים חיי זוגיות ומשק בית משותף. קריטריונים אלו מסייעים לבית המשפט להבין האם מנקודת מבטם של בני הזוג, וכן מתוך המצג שנוצר כלפי הסביבה, ניתן להסיק כי הייתה כוונת שיתוף משתמעת או מפורשת בין השניים.

באשר למשך תקופת מערכת היחסים או המגורים המשותפים, אין פרק זמן מינימלי הקבוע בחוק או בפסיקה, אשר אם חלף אז ניתן לקבוע כי מדובר בידועים בציבור. ניתן לראות כי בית המשפט מתמקד בעיקר בכוונת השיתוף, וככל שהתרשם כי זו הייתה קיימת בין בני בזוג, ייטה לפסוק כי מדובר בידועים בציבור (אף אם התגוררו זמן מועט יחד ואפילו אם אחד מבני הזוג היה נשוי לאחר באותה תקופה).

 

זכויות וחובות החלים על ידועים בציבור

ביטוח לאומי

כאמור, בני זוג ידועים בציבור זכאים לאותם זכויות להם זכאי זוג נשוי, ובכלל זה גם זכויות לקצבאות שונות מביטוח לאומי. על מנת לקבל אישור לזכאות, המוסד יבחן האם בני הזוג עומדים בתנאים להגדרת ידועים בציבור כפי שנהלי המוסד מחייבים.

לצורך כך, בני הזוג ימלאו שאלון בו יציינו פרטים אודות מערכת היחסים וכן אישורים מסוימים המוכיחים את טיב הקשר. בנוסף, יגישו תצהירים של שני עדים בהם הם מעידים אודות הקשר של בני הזוג. המוסד לביטוח לאומי יבחן את פרטי הבקשה, ואם זו תעמוד בתנאים שהוגדרו, יכיר בבני הזוג כידועים בציבור הזכאים לזכויות.

יחד עם זאת, בעוד בחלק מהמקרים הצהרת הזוגיות תבוא לטובתם של בני הזוג, לעתים היא יכולה לפגוע בזכאותם לקצבאות, למשל כאלו המוענקות מתחת לרף הכנסה מסוים של שני בני הזוג. כך או כך, חובה להצהיר על מצב הדברים האמיתי למוסד לביטוח לאומי. הצגת מצג שקרי מהווה עבירה פלילית, וכן תחייב את המדווח השקרי בתשלום רטרואקטיבי של הכספים ששולמו לו.

זכויות ירושה

כפי שקובע החוק לגבי בני זוג נשואים, גם ידועים בציבור זכאים לרשת את רכושו של בן הזוג שנפטר, בהינתן שבן הזוג לא הותיר אחריו צוואה בה הוא מורה על חלוקת רכושו באופן שונה. ההסדר בחוק מעניק לבן הזוג מחצית מעזבון הנפטר, בעוד החצי השני מתחלק בין ילדיו של הנפטר (אשר לעתים אינם מקורבים לבן הזוג הנוכחי). אם לנפטר אין ילדים אז המחצית הנותרת תחולק בין הוריו, ואם אלו אינם בחיים אז בן/בת הזוג יירשו שני שליש מהרכוש ויתרת הירושה תחולק בין הרוכשים הקיימים. בנוסף, הפסיקה קבעה – כפי שמתקיים בזוגות נשואים – כי גם במקרה של ידועים בציבור, בן זוג המתקשה לכלכל עצמו יהיה זכאי למזונות מעזבון בן זוגו שנפטר.

 

זכות למזונות

הדין הדתי קובע כי אשה יהודיה אשר נישאה כדין, זכאית לדמי מזונות מבעלה במקרה של גירושין. אשה ידועה בציבור לעומת זאת, אינה זכאית על פי החוק לדמי מזונות מבן זוגה במקרה של פרידה. אף על פי כן, קבעה הפסיקה האזרחית הלכה לפיה בנסיבות מסוימות, למשל כאשר בת הזוג הייתה תלויה כלכלית בבן זוגה לאורך חייהם המשותפים, תהא ידועה בציבור זכאית למזונות מבן הזוג מכוח הסכמה מפורשת או משתמעת שהייתה ביניהם ומכוח עקרון תום הלב.

מזונות אלו, המכונים "מזונות משקמים", משולמים לבת הזוג באופן זמני ונועדו לסייע לה בשיקומה הכלכלי לאחר הפרידה. אמנם לעתים קרובות מדובר בבת הזוג שפיתחה תלות כלכלית בבן הזוג, אך עם זאת בית המשפט יטיל חובת תשלום מזונות משקמים ללא הבחנה מגדרית, כלומר בכל מערכת נסיבות בו אחד מבני הזוג פיתח תלות כלכלית באחר. בהחלטתו לחייב במזונות את אחד מבני הזוג, בית המשפט יתחשב בשיקולים כדוגמת צרכיו של בן הזוג ה"חלש", היקף הרכוש המשותף, טיב הקשר ומשכו, האם יש ילדים, היכולת הכלכלית של בן הזוג המשלם וכן הלאה.

 

הסדרי רכוש

הפסיקה, מתוך נסיון להשוות את מעמדם של זוגות ידועים בציבור לזוגות נשואים, החילה עליהם את "הלכת השיתוף" – ההלכה המשפטית שהייתה מוחלת על זוגות שנישאו לפני ה-1.1.1974 בהקשרי חלוקת רכוש לאחר הגירושין. זהו גם המצב המשפטי נכון להיום עבור ידועים בציבור, ואילו ההסדר החוקי הנוכחי המוחל על זוגות נשואים – חוק יחסי ממון בין בני זוג – אינו חל על זוגות ידועים בציבור.

 

כיצד מתבצעת החלוקה בפועל כאשר ידועים בציבור מחליטים להיפרד?

כאמור, עקרונית בית המשפט מחיל את "הלכת השיתוף", כלומר ככל שאחד מבני הזוג יוכיח כי הייתה כוונה אמיתית לשתף את הנכסים שהצטברו, בית המשפט יורה על חלוקה שוויונית. יחד עם זאת, הלכת השיתוף לא חלה באופן זהה לחלוטין על זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון ועל זוגות ידועים בציבור. בית המשפט חושש מהחלת יתר של הלכת השיתוף על זוגות ידועים בציבור, שהרי הם בחרו שלא למסד את הקשר באופן הכובל אותם לחלוקת רכוש מסוימת, ועל כן נטל ההוכחה אצל ידועים בציבור גבוה יותר. המשמעות היא שעבור כל נכס שלא שימש את בני הזוג במהלך החיים המשותפים, יהיה על בן הזוג הטוען כי קיימת לו זכות בנכס להוכיח כי הייתה ביניהם כוונת שיתוף ספציפית באותו נכס.

פתרון אפשרי עבור זוגות ידועים בציבור אשר שואפים להימנע מחלוקת רכוש שתיקבע על ידי בית המשפט, הוא לערוך ביניהם הסכם ממון. הסכם ממון הוא חוזה, בו נקבע הסדר חלוקה המוסכם על שני הצדדים, וכך למעשה מעניק להם ודאות משפטית בנוגע לחלוקת הרכוש במקרה של סיום הקשר הזוגי, ומונע סאגות משפטיות ארוכות.

 

סיכום

מעמדם של בני זוג ידועים בציבור בפני החוק הוא על פי רוב דומה למעמדם של זוגות נשואים, אך על מנת להבטיח את הודאות המשפטית ולמנוע מלחמות משפטיות מיותרות, מומלץ ליצור הסכמים בטרם המעבר לניהול חיים משותפים. חשוב כי הסכמים אלו יהיו מקיפים ככל האפשר, ויעגנו נושאים מהותיים שעשויים לעלות בעתיד, כמו למשל מהי כוונת השיתוף הרצויה, ההסדרים הכלכליים שיחולו במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה, וכן הזכויות והחובות הנובעות לכל אחד מבני הזוג ממערכת היחסים. לשם יצירת ההסכמים באופן המיטבי, מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה והסכמי שיתוף כגון דא, כך שמכלול האינטרסים של בני הזוג יבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?