חישוב פיצויי פיטורין – מדריך למפוטר המבולבל

החל משנת 2008, קיבל תוקף צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק. אותו צו קבע חובת תשלום פיצויים בשיעור 8.33% מדי חודש לקופת הפנסיה. ככל שמעסיק לא יפריש את השיעור האמור מדי חודש, יהא עליו להשלים את השיעורים שהצטברו לאורך השנים על בסיס השכר האחרון של העובד. חישוב פיצויי פיטורין – ההסבר המלא.

 

קצת היסטוריה

עד שנת 2008, הפרשות פיצויים לקופת גמל, במקום תשלום ביום סיום התקשורת בין העובד למועסק, בוצעו על ידי מעסיקים באופן וולונטרי, על סמך הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים. בשנת 2008, פורסם צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק. ההסדר, לצד קביעת חובת הפרשת כספי פנסיה המבוססים על שכרו של העובד, קבע את סעיף 14, המאפשר למעסיק להפריש את מלוא כספי הפיצויים לביטוח הפנסיוני.

באם מעסיק משתמש בהסדר האמור, ומפריש דמי פיצויים חודשיים לקופת הפרישה של עובד, הוא פטור מתשלום פיצויי פיטורין בעת סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

 

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין

כאמור, הסעיף האמור קובע שההפרשה החודשית תחליף את פיצויי הפיטורין העתידיים. על פי הסעיף, על מעסיק להעביר 8.33% מהשכר החודשי אל קופת החיסכון של העובד, סכום המהווה את כספי הפיצויים. מחישוב פשוט, ניתן לראות כי מדי שנה, יופקד בחשבון הפנסיה של העובד סכום השווה למשכורתו החודשית.

הסעיף קובע מספר חובות וזכויות המוטלות הן על המעסיק והן על העובד. ראשית, כספי הפיצויים שהופרשו אל כיסו של העובד הם שלו מרגע קבלתם, למעט מספר חריגים המצוינים בחוק, ובהם ניתן למצוא מצבים בהם ביהמ"ש שולל את זכאותו של עובד לכספים האמורים וכן קיום תניה בין הצדדים המאפשרת החזרת הכספים למעסיק.

הקביעה השנייה בסעיף, ואולי העיקרית שבה, היא זו שקובעת שהמעסיק אינו מחויב להפריש את מלוא סכום ההפרשה בחוק (8.33% מדי חודש) אל הקופה. אולם, באם לא העביר המעסיק את ההפרשה במלואה, יהא על המעסיק להשלים את החוסרים על סמך המשכורת האחרונה אותה קיבל העובד.

לשם המחשה, נדגים כיצד פעלו פיצויי הפיטורין בטרם פרסום צו ההרחבה ולאחריו. נניח שאדם עבד לאורך שנתיים, בשנתו הראשונה השתכר בכ- 8,000 שקלים, ובשנה השנייה השתכר בשיעור של 10,000 שקלים. בעוד לפי השיטה הישנה, היה מקבל דמי פיצויים בשיעור של 20,000 שקלים, הם משכורתו האחרונה כפול מס' שנות עבודתו, לפי ההסדר המצוי בסעיף 14 יקבל רק 18,000 שקלים. אז איך זה עובד?

 

 

חישוב פיצויי פיטורין לעובד שהתחיל לעבוד בשנת 2008 או לאחר מכן

במידה והמעסיק הפריש את מלוא הסכום הנדרש, הוא 8.33%, לא תוטל עליו חובה לבצע הפרשה נוספת. אולם, במידה ומעסיק בחר שלא להפריש את מלוא הסכום, תבוצע בחינה של שיעור ההפרשה (באחוזים) של כלל חודשי העבודה, ואלו יוכפלו במשכורתו האחרונה של העובד.

לדוגמה, יוסי עבד במפעל ליצור בשר, והפרשות הפנסיה לאורך השנים היו כך:

תקופת עבודהמשכורת שיעור הפרשהסך הסכום המופקד
01.03.15 – 01.01.14 (סה"כ 14 חודשים) 8,0005%5,400
01.01.17 – 01.03.15 (סה"כ 22 חודשים)10,0008.33%18,326
01.01.18 – 01.01.17 (סה"כ 12 חודשים)10,0006%7,200
01.01.20 – 01.01.18 (סה"כ 12 חודשים)15,0008%14,400

 

בדוגמה האמורה, ניתן לראות כי מעסיקו של יוסי בחר בתקופת ההעסקה השנייה לשלם את מלוא השיעור בחוק, ולפיכך לא יחויב בגין תקופה זו בתשלום כספים נוספים. אולם, היות ובשאר תקופת העסקתו לא שולמו ליוסי כלל הכספים המגיעים לו, נבחן מהו שיעור האחוזים החסרים.

בתקופת ההעסקה הראשונה, הפער בין שיעור ההפרשה הנדרש לשיעור ההפרשה בפועל עומד על 3.33%. משכך, בגין התקופה האמורה, שאורכה 14 חודשים, יקבל יוסי תוספת פיצויים של 46.62%. החישוב האמור יבוצע גם לגבי תקופת העבודה השלישית (תוספת של 27.96% לסכום הפיצויים) וכן לתקופה הרביעית (תוספת של 3.96% לסכום הפיצויים), מה שמוביל לתוספת כללית לסכום הפיצויים בשיעור של 78.54%.

התוספת האמורה תחושב על סמך משכורתו האחרונה של יוסי (15,000 שקלים), ומשכך לסכום הפיצויים של יוסי יתווספו כ – 11,781 שקלים.

 

עובדים ששכרם נקבע על בסיס יומי או שעתי

בהתאם לפסיקות בית הדין הארצי לעבודה, יש לבחון את שכרם של עובדים אלו בצורה שונה, שכן שכרם החודשי משתנה בהתאם להיקף עבודתם.

לעניין עובד על בסיס יומי, שכרו החודשי, לעניין פיצוי פיטורין, יחושב על סמך מספר ימי העבודה הממוצעים שלו בכל אחד מחודשי עבודתו, בהכפלת שכר העבודה היומי האחרון. לדוגמה, עובד עבד לאורך 5 שנים במקום העבודה, הם 60 חודשים. מספר ימי העבודה שלו לאורך תקופת העסקתו עומדים על 900.

משכך, מספר ימי העבודה החודשיים שלו הם 15 (90060). אם שכרו האחרון של העובד עמד על 250 שקלים ליום, השכר לפיו יחושב סכום הפיצויים הוא  3,750 שקלים (250X15).

לעניין עובד על בסיס שעתי, שכרו החודשי, לעניין פיצויי פיטורין, יחושב על סמך היקף המשרה הממוצע בו עבד במהלך תקופת עבודתו, בהכפלת שכרו האחרון. לדוגמה, עובד עבד כ – 5 שנים במקום עבודתו בהיקף שעות משתנה, ובסך הכל עבד כ – 6,000 שעות. לפי החישוב לעיל, ממוצע השעות החודשי שלו הוא 100 שעות. באם שכרו האחרון של העובד עמד על 50 שקלים לשעה, שכרו החודשי , לחישוב גובה הפיצויים, יעמוד על 5,000 שקלים.

 

עובדים שהחלו לעבוד לפני שנת 2008

כאמור, עד שנת 2008 לא הייתה חובה להפרשת דמי פיצויים, אלא שאלו ניתנו עם סיום יחסי ההעסקה בין הצדדים. לשם יצירת דין אחיד בעד תקופת ההעסקה הקודמת לחוק, הוחלה חובה להשלמת דמי הפיצויים, בשיעור זהה לשיעור הקיים כיום.

נניח שיוסי החל לעבוד במפעל הבשר עוד בשנת 2003, בטרם חקיקת ההסכם. מלבד אופן החישוב המצוין לעיל, התקף החל משנת 2008 ואילך, יש לבחון מהם הפיצויים להם הוא זכאי בגין השנים 2007 – 2003.

בדומה לכללי החישוב לעיל, בהם בוחנים את הפער בין ההפרשה בפועל לשיעור ההפרשה המחייב (8.33%), נבחן את מספר החודשים בהם לא הופרשו לקופתו של יוסי דמי פנסיה כלל. במהלך 5 השנים האמורות (תחילת 2003 עד סיום 2007) נצברו 60 חודשים בהם לא הופרשו דמי פנסיה. משכך, מעסיקו של יוסי צבר חוב של 500% לפנסיה של יוסי (8.33X60). השיעור האמור יוכפל במשכורתו האחרונה של יוסי (כאמור לעיל, 15,000 שקלים), ובסך הכל יתווסף לקופת הפנסיה של יוסי סכום העומד על 75,000 שקלים.

 

נקודות חשובות

לאחר שהבנו כיצד מחשבים את שיעור כספי הפיצויים, יש לעמוד על שתי נקודות חשובות הנוגעות לכל אדם שחיפש את המידע האמור.

ראשית, משרד האוצר ממליץ שלא למשוך את הכספים האמורים. כספי הפיצויים מהווים, נכון להיום, חלק אינטגרלי מכספי החיסכון הפנסיוני שלכם. משיכת הכספים האמורים עלולה להקטין את גובה הקצבה החודשית, בגיל הגמלאות, ביותר משליש, ועלולה להקטין את היקף הטבות המס שאותו עובד יקבל.

שנית, ייתכן שבעת משיכת כספי הפיצויים, תיאלצו לשלם בעדם מס. החוק קובע כיום שני תקרות שונות, שבאם לא הגיע אליהן אדם, כספי הפיצויים שלו פטורים מתשלום מס. האחת, מספר שנות העבודה כפול משכורתו החודשית, והשנייה, סכום שמשתנה מדי שנה (12,420 שקלים) כפול מספר שנות העבודה.

באם אדם הרוויח יותר מהסכומים האמורים, והוא יבצע משיכה בטרם הגעה לגיל פנסיה של דמי הפיצויים, יחויב אותו אדם בתשלום מס על פי מדרגת המס בה הוא מצוי. אומנם ניתן לפצל את ההעברת הכספים למספר פעימות ואף לקבל שיעור פטור גבוה יותר מהאמור לעיל, אך עדיין מומלץ להשאיר את כספי הפיצויים בקופת החיסכון, ככל שאין בהם צורך דחוף.

עוד כתבות מומלצות בנושא פנסיוני

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?