סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – כל מה שרציתם לדעת – שאלות ותשובות 

תאריך פרסום :
תגובות :3תגובות

חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, הינו חוק העוסק בזכות לפיצויי פיטורים בסיום העבודה. 

סעיף 14 לחוק זה, אשר כותרתו הינה "פיצויים ותגמולים", עוסק בחישוב פיצויי פיטורים כאשר במהלך העבודה הפרישו המעביד והעובד כספים שונים לקרן פנסיה, קופת תגמולים וביטוח מנהלים.

סעיף 14 נותן, למעשה, פתח להסכם בין העובד והמעסיק לפיו הכספים שנמצאים בקופה ישולמו במקום הכספים אותם נדרש המעסיק להשלים בסיום עבודה, כך שבמקום שהמעסיק ישלם משכורת אחרונה כפול הותק, הוא יעביר לרשות העובד את הכספים שנצברו בקופה.

 

מה היתרונות והחסרונות בחתימה על סעיף 14?

חתימה על סעיף 14 מעניקה יתרונות וחסרונות הן לעובד והן למעסיק. כל אחד מן הצדדים לוקח על עצמו סיכון מסויים ונהנה במקביל מיתרונות בהתקיים תרחישים מסוימים.
התשובה לשאלה האם החלתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על מקום העבודה הספציפי הינה מהלך עסקי נכון מבחינת הצדדים תלויה, מן הסתם, בנסיבות המקרה הספציפי. 

לדוגמא, במקום עבודה בו תנועת המשכורת כוללת העלאה משמעותית של שכר העובדים, בתדירות גבוהה, החלתו של סעיף 14 יכולה לחסוך למעביד בעת פיטורים כספים משמעותיים.

 

כדי שסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יכנס לתוקפו:

  • על המעסיק ועל העובד לחתום עליו תוך שלושה חודשים ממועד תחילת העבודה.
  • על העובד להסכים להסדר.
  • על המעסיק לוותר מראש על כל זכות שיכולה להיות לו להחזר כספים מתוך תשלומיו.

במידה והמעסיק או העובד חתמו על ההסכם מאוחר יותר, לדוגמא לאחר עליית שכר, תתקיימנה שתי תקופות לצורך חישוב כספי הפיצויים. תקופה שחל עליה סעיף 14 ותקופה אחרת שלא חל עליה הסעיף.

 

כיצד מחשבים את כספי הפיצויים בסיום עבודה?

חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד זכאי לפיצויים של משכורת עבור כל שנת עבודה. השכר שישמש בסיס לחישוב הפיצויים הוא השכר האחרון של העובד.

לדוגמא, עובד שעבד במשך שנתיים במקום עבודה ולא חתום על סעיף 14, ושכרו בשנה הראשונה עמד על 10,000 שקלים ובשנה השנייה על 12,000 שקלים, יזכה לפיצויים על פי המודל הבא:

שנות עבודה  שכר עובד
שנה א' 10,000 ש"ח
שנה ב' 12,000 ש"ח
סה"כ פיצויים 24,000 ש"ח

להלן הדוגמא שעובד לא חתום על סעיף 14 – העובד זכאי לקבל במקרה של פיטורים, פיצויים בגובה של 24,000 שקלים (במידה והעובד לא חתום על סעיף 14).

 

להלן הדוגמא הרלוונטית במקרה שהעובד חתום על סעיף 14:

שנות עבודה  שכר עובד
שנה א' 10,000 ש"ח
שנה ב' 12,000 ש"ח
סה"כ פיצויים 22,000 ש"ח

שימו לב – במידה והעובד חתום על סעיף 14, גובה כספי הפיצויים שיקבל יעמוד רק על 22,000 שקלים.

 

אז מה בעצם המניע שלי כעובד לחתום על סעיף 14?

  1. המעסיק חייב להעביר באופן שוטף את כספי פיצויים ישירות לקופה
  2. כספים אלו יהיו שייכים לעובד לפי מספר ת.ז בין אם יפוטר ובין אם יתפטר.
  3. אם השכר החודשי קבוע, בסיום העבודה יהיה בקופה סכום המספיק לכיסוי מלוא הפיצויים.
  4. בנוסף, הכספים  צפויים להרוויח בקופה תשואות ובמידה והתשואה תהייה חיובית תקבל,מלבד כספי הפיצויים, גם את התשואה עליהם.

למעשה, העובד מוותר על חישוב הפיצויים לפי המשכורת האחרונה, וזוכה לקבל את הפיצויים גם במקרה שהוא מסיים את העבודה מרצונו.

 

ומה קורה במידה והתשואות בקופה נמוכות, או אפילו שליליות?

המעסיק אינו חייב להשלים את הדרוש .

גם במקרה של ירידה בסכומים שנצברו בקופה וגם  כאשר הסכומים שנצברו בקופה עולים על הסכומים שהיה על המעסיק להפריש בגין רכיב פיצויי פיטורים לקופה, כל הסכומים שנצברו עוברים לידי העובד.

 

אז עכשיו השאלה המתבקשת  היא: מה, בעצם, "הרווח" של המעסיק מחתימה על סעיף 14?

בחתימה על סעיף 14, מוותר, אמנם, המעסיק על שליטתו בכספי הפיצויים. 

עם זאת, המעסיק לא ישלם פיצויים מעבר לסכום שבקופות גם אם תפוטר וגם אם בקופה יהיה סכום נמוך מסכום הפיצויים הנדרש בחוק.

במידה ומדובר במקום עבודה בו העובדים מתוגמלים בהעלאות שכר ריאליות משמעותיות, הרי שסעיף 14 יכול לחסוך למעסיק עשרות ומאות אלפי שקלים בהשלמת הפער במקרה של פיטורים.

שימו לב: במקרה שהפקדות הפיצויים עמדו על 6% משכר העובד, והעובד פוטר, נדרש לבצע השלמת פיצויים.

 

האם מעסיק יכול לחייב את העובד לחתום על סעיף 14? 

והאם לאחר שכבר עובד חתם על סעיף 14 הוא יכול לדרוש מהמעביד לוותר ההסכמה לפי סעיף 14?

על הפרשות חובה שמופרשות מכוח צו ההרחבה לפנסיה חובה (6% הפרשת מעסיק לפיצויים החל מ-2014), חל אוטומטית סעיף 14, ללא צורך בחתימת העובד או בקבלת הסכמתו.

לגבי הפרשות שהן הסדר מטיב (עולות סה"כ על 17.5%), הצו לא חל, ואז יש להחתים את העובד כדי שסעיף 14 יחול. יש להחתים אותו על האישור הכללי ולעמוד בתנאיו. האישור הכללי מחייב את חתימת העובד ואת הסכמתו. העובד אינו מחוייב לחתום על כך אם אינו מעונייין בכך.

לאחר שעובד כבר חתם על סעיף 14, הרי שההפרשות הפכו לחלק מתנאי ההעסקה, והעובד אינו יכול לדרוש מהמעסיק לבטל את חתימתו.

 

מה נדרש מהמעסיק כדי לעמוד בתנאי סעיף 14?

  1. התשלומים של המעסיק לקרן פנסיה  לא יפחתו  מ- 14.33% (כלומר 6% לתגמולים ו- 8.33% לפיצויים) מהשכר שממנו בוצעו ההפקדות לקרן הפנסיה.
  2. התשלומים של המעסיק לקרן הפנסיה – לא יפחתו מ- 12% (6% תגמולים ו- 6% לפיצויים) בתנאי שהמעסיק משלם לקופת גמל עוד  2.33% מהשכר לפיצויים. במקרה שהמעסיק לא שילם בנוסף ל- 12% גם 2.33%, רק 72% מפיצויי הפיטורים של העובד יוכרו בהתאם לסעיף 14 והמעסיק יידרש לבצע השלמת פיצויים בסיום העבודה.
  3. התשלומים של המעסיק לפוליסת ביטוח מנהלים – לא יפחתו מ- 13.33% מהשכר שממנו בוצעו ההפקדות. זאת בתנאי שהמעסיק משלם בעד העובד גם עבור ביטוח אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכר זה לפחות או בשיעור של 2.5% משכר זה, לפי הנמוך מבניהם.
  4. התשלומים של המעסיק לפוליסת ביטוח מנהלים  לא יפחתו מ- 11% מהשכר. זאת בתנאי שהמעסיק משלם בעד העובד בנוסף לכך תשלומים לביטוח אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכר זה לפחות או בשיעור של 2.5% משכר זה, לפי הנמוך מבניהם. במידה והמעסיק לא שילם בנוסף ל- 12% גם 2.33%, רק  72% מפיצויי הפיטורים של העובד יוכרו בהתאם לסעיף והמעסיק ידרש לבצע השלמת פיצויים בסיום העבודה.

 

כיום, הסכמי העבודה מחייבים את המעסיק להפקיד לחיסכון הפנסיוני הפקדות מעסיק בגובה 6.5%, הפקדות לפיצויים לפחות בגובה 6% ולרכוש אבדן כושר עבודה על 75% מהשכר.

כך שסעיף 14 חל כבר באופן אוטומטי.

 

אם התפטרת ואתה חתום על סעיף 14, האם ניתן למשוך אוטומטי את הפיצויים?

לא, אתה עדיין נדרש לאישור שחרור פיצויים מהמעסיק. סעיף 14 קובע שכספי הפיצויים יישארו ברשותך ולא יחזרו למעסיק.

תיקון 21 קובע כי במידה וחלפו כבר 4 חודשים מסיום העבודה תוכל למשוך את כספי הפיצויים גם ללא אישור המעסיק.

 

האם יש מיסוי על כספי הפיצויים שנמשכים?

כן, וזאת בכפוף לתקרה הפטורה ממס (כיום – 12,230 שקל כפול מספר שנות העבודה). יחד עם זאת, עובד שיבחר לבצע רצף קצבה ולהשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל לא ישלם מס על הכספים שנצברו, אלא מס הכנסה על הקצבה החודשית שתשולם לו בעתיד.

 

האם המעסיק יכול לדרוש את כספי הפיצויים של העובד בחזרה?

כן, במקרה שלעובד נשללה הזכות לפיצויי פיטורים בשל פיטורי העובד בנסיבות המצדיקות לכך, או שהעובד משך כספים מקרן הפנסיה לפני גיל 60 שלא ככספי קצבה יהיה באפשרות המעסיק לדרוש חזרה את כספי הפיצויים מהקופה.

 

דוגמא לנוסח סעיף 14 בהסכם עבודה:

ביטוח פנסיוני

 

  • בכפוף להנחיות שתיקבענה מעת לעת על ידי נציבות מס הכנסה, ולפי התקרה המותרת בניכוי, תבצע החברה לעובד, לאחר 6 (שישה) חודשי עבודה, ביטוח פנסיוני (פנסיה חובה) ותפריש לטובת העובד, מידי חודש, סכומים הקבועים בפוליסה הקיימת של העובד, ממשכורתו של העובד  על חשבון פיצויי פיטורים, על חשבון תגמולים אשר יצטרפו להפרשה זהה על חשבון תגמולים שיופרשו על ידי העובד וינוכו ממשכורתו.
  • תוכנית הביטוח הפנסיוני אשר נרכשה על ידי החברה, ואשר לה יהיה זכאי העובד בהתאם להסכם זה, הינם בהתאם להוראות "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים" (להלן: "האישור הכללי") אשר הותקן מכח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963.
  • חתימת העובד על הסכם זה יהווה "הסכם בכתב" בין החברה לעובד כמתחייב על פי הוראות האישור הכללי.
  • כל שחרור כספים, מקופת ביטוח המנהלים ו/או הפנסיה כפוף להוראות החוק הרלוונטיות ולהוראות האישור הכללי, בכל זמן נתון.
  • למען הסר ספק, יובהר כי הפרשות על חשבון פיצויי הפיטורים אשר יופרשו לעובד, לא ישוחררו לעובד ויוחזרו לחברה, במקרה של פיטורי העובד בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים, בין השאר, אך לא רק, עקב ביצוע עבירה פלילית ו/או עקב ביצוע עבירה שיש עימה קלון והכל בהתאם להוראות האישור הכללי.

 

לסיכום:

  1. סעיף 14 מגדיר כי כספי הפיצויים לא יחושבו לפי המשכורת האחרונה.
  2. סעיף 14 קובע כי הכספים שנמצאים בקופות הגמל יבואו במקום הכספים שישולמו לעובד בסיום עבודה.
  3. סעיף 14 קובע כי כספי הפיצויים יהיו שייכים לעובד גם במידה ויחליט להתפטר ממקום עבודתו.
  4. החתימה על סעיף 14 לבדה לא משחררת את כספי הפיצויים לעובד בסיום עבודה.

 

אז מה המסקנה, האם כדאי לחתום על סעיף 14?

חוק פיצויי פיטורים מגלם יתרונות וחסרונות לכל אחד מהצדדים ליחסי העבודה, ולמעשה, אין תשובה אחת נכונה לשאלה זו. החוק אכן מעניק לעובד מידה מסוימת של ודאות כי הכספים המופקדים ברכיב הפיצויים ישוחררו לזכותו בכל מקרה של סיום העסקה, וזאת למעט באותן נסיבות חריגות.

מצד שני עובד שמשכורתו גדלה במהלך השנים ופוטר, יקבל את הכספים שהופקדו לזכותו בהסדר הפנסיוני וזאת אף אם החישוב של פיצויי הפיצויים, לפי משכורת אחרונה כפול שנות הוותק, היה מעניק לו סכום גדול יותר.

עוד כתבות מומלצות בנושא ייעוץ פנסיוני

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?

מאמרים אחרונים

תאריך :
צפיות: 48
למפקח על הביטוח ישנן סמכויות נרחבות, המעוגנות בחקיקה.
תאריך :
צפיות: 53
המושגים דיבידנד או חלוקת דיבידנדים מופיעים לעיתים קרובות ברחבי הרשת, במדורים שונים, כגון מדורי שוק ההון, מדורי משפט, מדורי אקטואליה ועוד.
תאריך :
צפיות: 61
חופשת סקי נתפסת בעיני ישראלים רבים כנופש האולטימטיבי בכל עונות השנה ובפרט בתקופה החורפית של השנה.
תאריך :
צפיות: 41
כשמבצעים עסקה באשראי בעצם מערבים שלושה גופים וגורמים בעסקה זו. הגוף הראשון הינו אתם, הקונה. הגוף השני הינו המוכר או נותן השירות. והגוף השלישי הינו חברת האשראי.
תאריך :
צפיות: 30
כל אדם שעזב עבודה, בה עבד למשך שנה לפחות, זכאי לפיצויים. פיצויים אלו עלולים להיות מחויבים במס שלא לצורך, ולהקפיץ את מדרגת המס בגין המשכורת החודשית.
תאריך :
צפיות: 40
הגעה לגיל הפנסיה מאתגרת לעיתים רבות את היוצאים לפנסיה, האתגר הכרוך בשמירה על איכות החיים ועל רמת החיים שהתרגלו אליה בשנות העבודה קשה במיוחד לאור העובדה שלעיתים קרובות גובה הקצבה

רוצה לדבר עם מומחה?

הצג מאמרים לפי תחום

קטגוריות

מאמרים פופולריים

מאמרים נוספים בנושא