חברה לתועלת הציבור – כמו חברה, רק לא לשם רווח

ככל שהינכם מעוניינים להקים חברה, אשר תשרת מטרות ציבוריות באופן בלעדי, המאמר הבא נכתב בשבילכם. בין שלל הישויות המשפטיות הקיימות, לשם קידום מטרות ציבוריות, נראה כי חברה לתועלת הציבור היא צורת ההתאגדות האידאלית, שכן לצד היותה מוכרת לעניין תרומות והקלות מס, היא מאפשרת שליטה מעשית בחברה.

 

אלכ"ר, מלכ"ר. מה?

מדינת ישראל, נכון לשנת 2020, מאפשרת שתי צורות התאגדות שונות. הראשונה, ארגונים שמטרתם יצירת רווח, ובצדם, ארגונים ללא כוונת רווח, אשר זכו לקיצור אלכ"ר או מלכ"ר. ההבחנה בין שני היצורים האמורים רלוונטית בעיקר לעניין ההתמודדות מול רשויות המס, אשר מעניקה חובות וזכויות שונות.

גם קטגוריית המלכ"ר עצמה, ניתן למצוא חלוקה לתתי קטגוריות. אפשרות התאגדות אחת, לשם מטרות ציבוריות, הינה העמותה, אשר פועלת מכוח חוק העמותות, והאפשרות השנייה, היא מושא המאמר הבא, היא חברה לתועלת הציבור, או בשמה המקוצר, חל"צ, הפועלת מכוח חוק החברות.

 

אז מה ההבדל?

כאמור, כל אחד מהגופים שצוינו לעיל, פועל מכוח מקור נורמטיבי אחר. משכך, רבים נוטים לתפוס את החברות לתועלת הציבור כבעלות נטייה עסקית יותר.

הדבר מוטה בעיקר בשל הסדרת החברות לתועלת הציבור בחוק החברות, המאפשרת בעלות מניות וכוח השפעה ממשי. אולם, יש לציין כי מדובר על מוניטין בלבד, שכן חל"צ, היא חברה שנועדה למטרות ציבוריות בלבד, פועלת במישורים הציבוריים בלבד, ומצהירה על כך בעת הקמתה, כפי שיבואר בהמשך.

 

מטרות זהות – רגולציה זהה

בשל הדמיון הרב בין חל"צ לעמותה, מסתמנת מגמה ליצירת רגולציה אשר זהה במהותה בין שני הגופים. מבחינת המחוקק, נראה כי הפער המהותי היחיד בין שני הגופים המדוברים הוא דרך ההתאגדות אשר נבחרה. היות ולא קיים שוני מהותי בתנאיי הקמה של מי מהגופים, וכן זהות כמעט מוחלטת בנוגע למטרות הפעילות שלהן, קיימת נטייה לאחד את הרגולציה של שני הגופים.

 

נקודות השקעה מרובות

ברשותכם, נתחיל עם נקודות ההשקה בין דרכי ההתאגדות של שני הגופים. כאמור, המחוקק, במהלך השנים, התחיל מגמת איחוד של עמותות וחברות לתועלת הציבור, כך שעיקר הדרישות הן זהות. בין הדרישות החופפות ניתן לאתר את מטרות הפעילות, מקורות המימון והיקפן, הן לעניין המחזור הכספי והן לעניין היקף הפעילות.

בנוסף לאלו, שני הגופים זכאים לאותם תנאים בדיוק, בכל הנוגע לקלות מס ותמיכה ממשלתית בפעילות. כמו כן, שני הגופים זכאים להכרה כגוף למטרה ציבורית, לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המאפשר החזר מס בגין תרומה לגוף המדובר.

 

לא בדיוק אותו דבר – השוני המהותי בין עמותה לחל"צ.

לעומת זאת, יש לעמוד על מספר נקודות שוני בין הגופים האמורים. ראשית, חברה למען הציבור, כנובע משמה, היא קודם כל חברה. משכך, ובניגוד לעמותה, מאפשרת  שליטה במניות ובהכוונת פעילות התאגיד. כמו כן, חברי וועדת הביקורת בחל"צ יכולים אינם חייבים להיות בעלי מניות, זאת בניגוד לדרישה בעמותה. משכך, רבים בוחרים להקים את התאגדותם כחל"צ, המאפשר שליטה ממשית בתאגיד, אותו הקימו בעצמם מתוך כוונותיהם האישיות.

 

אז אחרי ההקדמה – מהי חברה לתועלת הציבור?

חברה לתועלת הציבור מוגדרת כחברה שתקנונה מתיישב עם תנאיי סעיף 345א לחוק החברות, אשר נחקק במסגרת תיקון 6 לחוק (2007). התנאי הראשון הוא קיום מטרות ציבוריות בלבד בתקנון החברה, אשר נקבעו בתוספת השנייה לחוק החברות. התנאי השני הוא קיום תניה בתקנון, האוסרת על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בחברה.

 

המטרות המוכרות בדין

התוספת לחוק החברות כוללת מספר רב של מטרות, אשר חופפות, במרביתן, לרשימת הקטגוריות אשר נמנתה בטרם תיקון 6. רשימת המטרות הציבוריות, למענן ניתן להקים חברה לתועלת הציבור, הן (מתוך התוספת השנייה לחוק החברות):

"(1)      איכות הסביבה, הגנת הסביבה או הכרת הטבע והסביבה;

(2)      בריאות או הצלת חיים;

(3)      דת, מורשת או הנצחה;

(4)      הגנה על בעלי חיים ודאגה לרווחתם;

(5)      זכויות אדם;

(6)      חינוך, הכשרה מקצועית, תרבות או אמנות;

(7)      מדע, מחקר או השכלה גבוהה;

(8)      ספורט;

(9)      עליה, קליטה או התיישבות;

(10)    צדקה או סעד;

(11)    רווחת הקהילה או פעילות קהילתית, חברתית או לאומית;

(12)    שלטון החוק, משטר, או מינהל ציבורי;

(13)    הקמת קרנות או ארגונים לעידוד או לתמיכה בגוף הפועל לאחת או יותר מהמטרות המנויות בתוספת זו."

השליטה והבעלות בחברה לתועלת הציבור

כאמור, חל"צ, לפני הכל, היא חברה. משכך, מדובר על ישות משפטית נפרדת, אשר ניתן לרכוש מניות בה, אשר מגלמות שליטה ובעלות. יש לציין כי המניות המדוברות שונות מאשר מניות בחברות אחרות, שכן על פי הגדרת חל"צ, אין היתר חלוקת דיבידנד לאלו.

יש לציין כי חברה לתועלת הציבור יכולה לקום על ידי אדם אחד בלבד. אולם, ככל שהיזם מעוניין לגייס מימון ציבורי, המוגדר כתרומה מהציבור הרחב או מימון ממשלתי, או לזכות להכרה כ"מוסד ציבורי", יהא עליו לגייס בעלי מניות נוספים לחברה. הסיבה לכך היא הצורך באישור ניהול תקין. מרגע קבלת זה, כפופה פעילותה של חל"צ לרשם ההקדשות, וכן נדרשת לעמוד במספר תנאים, אותם קבעה רשות המיסים.

ראשית, מספר בעלי המניות בחברה לא יפחת מ – 7 בעלי מניות, שרובם המכריע אינם קרובים זה לזה.

למותר לציין, כי מניות אלו יהיו ללא כל זכות תשלום, כנדרש לשם הקמת חברה לתועלת הציבור. בנוסף, החזקות בעלי המניות צריכות להיות בשיעור זהה, וכן אינן ניתנות להעברה, אלא באישור בית משפט. לבסוף, על החברה להוסיף לתקנונה את המטרה הבאה: "החברה לא תתמוך, תתקצב או תתרום למוסדות שאינם בעלי מעמד לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה".

 

אפשר למכור? – גורל המניות בחברה לתועלת הציבור

מעבר למגבלה המונעת קבלת רווחי החברה, קיימת מגבלה נוספת, אודות עבירות המניות. כלומר, מתי ניתן להעניק או למכור את המניה לאדם אחר. היות ומדובר על מניה שונה ממניות חברה רגילות, להן יש ערך והגדרה כלכלית, מניות חל"צ שונות לעניין זה.

סעיף 345טו(א) לחוק החברות, קובע שהעברות מניות של חברות לתועלת הציבור ייעשו ללא תמורה, אלא אם התקבל לכך אישור בית משפט, או לחילופין באם מדובר בסכום מזערי. לצדו, סעיף קטן ב' קובע כי מניות אלו לא יעברו בירושה, וכן לא ניתנות לעיקול או שיעבוד.

 

כשירות כהונה בדירקטוריון וועדת הביקורת

בשל היעדר בעלי מניות להם אינטרס כלכלי בקידום החברה, שכן מניותיהם נעדרות רווח כלכלי, עולה חשיבות הדירקטוריון בחברה. לאור חשיבות זו, הרחיב המחוקק, במסגרת תיקון 25 לחוק החברות, את תפקידי הדירקטורים בוועדת הביקורת, בעיקר בנוגע לתפקודם בתחומי החשבונאות, המשפט ועוד.

דירקטור בוועדת הביקורת חייב להיבחר ולכהן כחבר חיצוני, שאינו מקורב לאחד מבעלי המניות. כמו כן, בשל הרצון לשמור את חברי הוועדה בלתי תלויים, ניתן להעניק לחברי וועדת הביקורת תעריף תשלום גבוהה מזה הניתן לדירקטור רגיל. לצד עובדה זו, יש לציין כי וועדת הביקורת יכולה למנות גם אדם אחד בלבד, שכן לא קיים בחוק רף מינימלי למספר חבריה.

 

לפני שעוברים לפרוצדורה – נקודות חשובות

להלן מספר נקודות נוספות, העולות כחשובות בכל הנוגע להקמת וניהול חברה לתועלת הציבור, אשר אינן זכו לכותרת אישית, מפאת היותן קצרות:

  • הכרה כחברה לתועלת הציבור – לאחר ביצוע הרישום אצל רשם ההקדשות, על עמותה לציין בסוף שמה את היותה חברה לתועלת הציבור, על ידי ראשי התיבות חל"צ.
  • חיסול התאגיד – ישנה חשיבות רבה למטרות החל"צ בעת פירוקו. הסיבה העיקרית היא הוראת החוק, הקובעת כי לאחר פירוק חל"צ, יועברו כלל נכסיו לגוף אחר, המקדם מטרות ציבוריות זהות. ככל שמטרות החל"צ יהיו ממוקדות יותר, כך יפחת הסיכוי שנכסי החברה יגיעו לידיים שאינן עוסקות באותה מלאכה.
  • מיזוגים מותרים – לחל"צ יש היתר בדין להתמזג עם חל"צ אחר בלבד. לשם ביצוע המיזוג בפועל יש לקבל היתר מטעם בית המשפט המחוזי, המבוסס על חוות דעת תומכת של רשם ההקדשות.

 

הטפסים בדרך לפתיחת חל"צ

ראשית, על המבקש להקים חברה לתועלת הציבור, להגיש בקשת רישום, המצויה באתר רשות התאגידים. הבקשה כוללת מילוי של מספר פרטים פשוטים, לרבות שמות העמותה המוצעים, כתובת העמותה, פרטי המייסדים ועוד. כמו כן, יש לציין את מטרות העמותה, שכאמור, צריכות להיות לטובת מטרה ציבורית, לצד איסור חלוקת דיבידנד.

כמו כן, יש לכנס אסיפה כללית, ובה לקבוע את תקנון העמותה, וכן ניתן להיצמד לתקנון המוצע באתר הרשות.

לצד מסמכים אלו יש להגיש את קבלת אגרת הרישום, אשר עומדת, נכון לשנת 2020, על סך של 827 שקלים. את התשלום ניתן לבצע הן בשירות התשלומים הממשלתי (שה"ם) האינטרנטי, והן באמצעות שובר תשלום בבנק הדואר.

כמו כן, ייאלצו הנרשמים להגיש הצהרות שונות, בהן הצהרת כשירות של בעלי המניות, הדירקטורים וחברי וועדת הביקורת הראשונים, בה אלו מצהירים על כשירותם, על פי דין, להחזיק בתפקידים הללו.

 

דרכי הגשת הבקשה

למבקש לרשום חברה לתועלת הציבור עומדות מספר אפשרויות להגשת הבקשה.

הדרך המומלצת ביותר, מטעם רשות התאגידים, היא רישום מקוון. הרישום יתבצע על ידי עורך דין, שברשותו כרטיס חכם. לאחר סיום הגשתה, תעבור הבקשה לידי מחלקת רישום העמותות ברשות. ככל שהבקשה נעדרת פרטים מסוימים, תשיב הרשות לעורך הדין, אשר הגיש את הבקשה, מייל חוזר, עם הפרטים אותם יש להשלים. לאחר סיום הטיפול בבקשה ורישום החברה, ישלחו לכתובת העמותה וכן לעורך הדין תעודת הרישום ומסמכי היסוד של העמותה.

לצד הרישום המקוון, ניתן להגיש בקשות רישום דרך הדואר, בכתובת מגדלי הבירה, בניין 1, קומה 10, ירמיהו 39, ירושלים. כמו כן, ניתן להגיע אל אחת מלשכות הרשות, המצויות בירושלים (בכתובת לעיל) ובירושלים (רח' השלושה 2). דרך שלישית בה ניתן לפנות אל הרשות היא בדואר אלקטרוני, בכתובת [email protected]

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא כללי

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?