ועד בית – טוב שכן קרוב מאח רחוק

כל מי שגר בבניין עם כמה דירות, מכיר את תשלום ועד הבית, אותו יש לשלם אחת לחודש או חודשיים, לדיירים בבניין האחראיים על תשלומים המשותפים לדיירי הבניין, או לחברה האמונה על כך.

אולם, חשוב לשאול – למה נועדו תשלומי ועד בית? מה תפקיד הוועד ואיך הוא נבחר? ומתי ואיך עושים ביטוח לוועד הבית? על כל אלה ועל היבטים נוספים של ועד בית תוכלו לקרוא בסקירה המקיפה הבאה.

 

תשלום ועד הבית

כל מי שגרה או גר בבניין מגורים משותף, מכירים בעובדה שאחת לחודש או שנה יש להיפרד מסכום כסף נוסף, מעבר לארנונה ולחשבונות ולמוצרים ושירותים, עבור תשלום לוועד הבית.

למרות שלפעמים זה מעצבן (אף אחד לא אוהב לשלם שום סוג של מס), ועד בית הוא תשלום חשוב האחראי על תחומים רבים הקשורים לאיכות החיים שלכם במקום הכי חשוב בחיים שלכם – מקום המגורים שלכם.

מעבר לכך שהוא חשוב, הוא גם חובה חוקית. בשום מצב לא ניתן להימנע מתשלומי ועד בית, גם אם הדירה איננה מיושבת.

 

מדוע יש צורך בועד בית?

ועד בית הוא קבוצה של נציגים של דיירות ודיירים בבניין, הנבחרים על ידי האסיפה הכללית המייצגת את המתגוררים בבניין המשותף, והם אחראים על כל מה שקשור להתנהלות המשותפת התקינה של הבניין ותושביו.

ועד הבית אחראי על פתיחת חשבון בנק משותף על שם ועד הבית (ולא על שם אחד או אחת מהדיירים), גביית דמי הוועד מכלל המתגוררים בבניין, תשלומים עבור אחזקה משותפת (כפי שיפורט בהמשך) ועוד.

כחלק מהאחריות ועל מנת לשמור על התנהלות משפטית תקינה של הבניין כישות בפני עצמה, על ועד הבית לקבל חשבוניות בשם הדיירים מכל נותן שירות שנוגע לאחזקה המשותפת, וכן להוציא קבלות עבור כל הכנסה שיש לבניין מכל סוג שהוא, למשל אנטנה על הגג או פרסומות.

אם בעלות ובעלי הדירות נקלעים להליך משפטי הקשור בדירות שלהם, כמו משא ומתן בנוגע לסוגיות של אחזקה, ועד הבית אחראי על הייצוג המשפטי שלהם.

 

האם ועד בית הוא חובה או שאפשר לחיות ביחד בלי ועד?

רבות ורבים חושבים שאם כל דיירי הבניין גרים בשכנות טובה (במיוחד בבנייני מגורים קטנים יחסית), אז אין צורך בהקמה של ועד רשמי, ומספיק לתת לדברים "לקרות מאליהם" ופשוט להסתדר.

אולם, על פי חוק במדינת ישראל, ישנה חובה לכל בית משותף שיהיה לו ועד בית לטובת כל הדברים שהוזכרו לעיל.

על פי הגדרת החוק, כל בית שיש בו שתי דירות או יותר – מוגדר כבית משותף, וחובת בחירה של ועד בית חלה עליו.

לאחר שהבניין נרשם אצל המפקח על רישום מקרקעין כבית משותף, מיד נבחרת נציגות זמנית – על פי המלצה של בעלי הדירות, או לחלופין על ידי נציג מטעם המפקח עצמו.

לאחר מכן, ועד הבית נבחר מדי שנה באסיפת הדיירים הכללית בהתאם להליך שיפורט להלן.

אז נכון, אלה שגרים בשכנות טובה יחוו פחות בעיות, ואלו שגרים בסביבה קצת יותר מאתגרת – יצטרכו להתמודד עם יותר סוגיות. אבל כך או כך, החוק מחייב את קיומו של ועד בית עבור כל בית מגורים משותף.

 

אילו הוצאת משותפות הן באחריות ועד הבית?

ההוצאות המשותפות שהן באחריות ועד הבית הן כאלה שנועדו להבטיח את תקינות אורח החיים של הדיירות והדיירים ואת איכות המגורים שלהם. בין היתר, באחריות ועד הבית ובמימון דמי הוועד הנגבים, יש לנקות באופן קבוע את הכניסה, חדר המדרגות, המקלט והמחסן (אם יש) ואת המתקן לפחי האשפה.

מעבר לניקיון השוטף, במידת הצורך באחריות ועד הבית לדאוג לסיוד של כל החללים הללו: הכניסה, חדר המדרגות, המחסן וכולי.

בבנייני מגורים בהם ישנה הסקה מרכזית, באחריות ועד הבית לשלם את חשבון החשמל המשותף (שיירשם על שם ועד הבית, ולא על שם אף אחד מהדיירים או בעלי הדירות), וכן על אחזקה ותיקונים שלו.

מעבר להסקה, הוצאות חשמל משותפות נוספות כוללות את החשמל בחדר המדרגות ובחללים המשותפים, וכן את עלויות החשמל והאחזקה של המעלית, אם ישנה.

הוצאות אלה מוגדרות כהוצאות שוטפות, והן חובה החלה על כל ועד בית וכן על כל אחת מהדירות – אף אחד לא יכול לטעון משהו כמו "אני לא נהנה מהניקיון" או "אני לא מדליק את האור במחסן" וכך להימנע מתשלום דמי ועד הבית.

 

מהן "הוצאות חריגות" והאם חובה להשתתף בהן?

הוצאות חריגות הן הוצאות חד פעמיות, בדרך כלל יקרות יחסית להוצאות השוטפות, וההשפעה שלהן היא ארוכת טווח – למשל, השבחת הנכס (הפיכתו ליוקרתי יותר).

בין היתר ניתן למצוא במסגרות הוצאות חריגות הוצאות כמו תיקונים של סדקים בקירות בחדר המדרגות ובחללים משותפים, שיפוץ כזה או אחר בבניין שאיננו חיוני, זיפות גגות, תיקוני צנרת משמעותיים ועוד.

החובה להשתתף בהוצאות חריגות חלה על כל בעלות ובעלי הדירות, אך בניגוד להוצאות השוטפות – לא על שוכרים ושוכרות של דירות. זאת משום שהשפעות ארוכות טווח, כמו של שדרוג מערכות או החלפת תיבות דואר, אינם עניינם הישיר של שוכרות ושוכרים שהם בהגדרה תושבים זמניים בדירה.

לכן, אם ישנה הוצאה חריגה שנועדה להשביח את הנכס, אין חובה על אלה שגרים בשכירות להשתתף בהוצאות אלה. אם ההוצאה החריגה נועדה להתנהלות התקינה היומיומית של הדיירים, יש לכלול אותה בדמי ועד הבית הנקבעים אחת לשנה, ובכל לפתור את הבעיה שעלולה להיווצר לגבי המימון של ההוצאה.

 

כיצד נקבעים דמי ועד הבית? האם כולם משלמים אותו סכום?

ברירת המחדל הקבועה על פי חוק היא שהסכום אותו משלמת כל דירה נובע מהגודל היחסי שלה. למשל, בבית משותף בן שתי דירות, בו הסכום השנתי הנדרש לוועד בית הוא 300 ש"ח, ודירה אחת גדולה פי שניים מהאחרת – הדירה הגדולה תשלם 200 ש"ח והדירה הקטנה תשלם את 100 השקלים הנותרים.

יחד עם זאת, במקרים רבים נקבע בתקנון שדמי הוועד יהיו אחידים לכלל הדירות בבניין. הקביעה בתקנון חייבת להתבסס על הסכמה של 100 אחוזים מבעלי ובעלות הדירות בבניין, כך שלא יכול להיווצר מצב של אפליית בעל דירה כזה או אחר בעניין התשלומים של ועד הבית.

בהתאם לתקנון הנקבע באסיפה הכללית ומאושר ברוב מיוחד (לפחות שני שליש מנציגי הדירות), ניתן לגבות את דמי ועד הבית אחת לחודש או אחת לשנה.

 

מי יכול להיות בוועד הבית?

מדי שנה, על הדיירים להתכנס לאסיפה כללית (כאשר האסיפה הראשונה מצויה תחת האחריות של הנציגות הזמנית שנבחרה על ידי המפקח על רישום המקרקעין). באסיפה, בין היתר, נבחר הרכב ועד הבית לשנה הקרובה.

באסיפה הכללית חייבים להשתתף לפחות חצי מבעלות ובעלי הדירות בבניין, או מי מטעמם, וההחלטות המתקבלות באסיפה מחייבות את כל הדירות בבניין – גם אלה שלא נכחו באסיפה (ולכן מומלץ להשתתף באסיפה השנתית, כדי להימנע ממצבים של אי נעימות בהמשך השנה).

לכל דירה יש קול אחד באסיפה לצורך הצבעות, ללא תלות במספר האנשים על שמם נמצאת הדירה, מספר הדיירים, גודל הדירה או כל מאפיין אחר.

מינימום החברים בוועד הוא אחד, כלומר מספיק נציג אחד מטעם הבניין כדי למלא את תפקיד הוועד, והמקסימום הוא חמישה. בכל אופן, מספר החברים בוועד נקבע אף הוא באסיפה ונכנס לתקנון.

אם במהלך השנה מכל סיבה שהיא מספר החברים בוועד ירד מתחת למספר שנקבע בתקנון – יש לכנס את האסיפה בתוך עשרה ימים כדי להשלים את מקומו.

בתפקיד גזבר או גזברית יכול לכהן רק נציג אחד, כך שאם בוועד ישנם מספר נציגים – אחד מהם ימונה באופן רשמי על ידי האסיפה לתפקיד הגזבר. אם הוועד מורכב רק מנציגה או נציג אחד, באופן אוטומטי הם מוגדרים כגזברים.

 

האם ניתן לשנות את הרכב ועד הבית במהלך השנה?

כן. לשם כך, יש לכנס את האסיפה מעבר לכינוס השנתי, במה שנקרא "אסיפה כללית שלא מן המניין". על מנת לחייב את קיומה של אסיפה כללית שלא מן המניין, צריך שלפחות שליש מבעלות ובעלי הדירות ידרשו זאת מוועד הבית.

האם ועד הבית יכול "למרוח" את קיום האסיפה? לא ממש. לאחר הצבת הדרישה הרשמית מטעם לפחות שליש מבעלי הדירות, הוועד מחוייב לכנס את האסיפה הכללית בתוך שבועיים ולא יותר.

האם ועד הבית יכול להפתיע עם קיום האסיפה? גם ממש לא. על ועד הבית יש לעדכן את הדיירים על קיומה של אסיפה לפחות ארבעה ימים באופן אישי, או חמישה ימים אם ההודעה נעשית על ידי מודעה תלויה.

כאמור, אם האסיפה הכללית שלא מן המניין מכונסת משום שאחד מנציגי הוועד עזב מסיבה כזו או אחרת את התפקיד, יש לכנס אותה בתוך זמן קצר יותר – עשרה ימים בלבד.

 

ומה קורה אם אף אחד מהדיירים והדיירות לא רוצה להיות בוועד הבית?

במקרים רבים לא נמצאים דייר או דיירת שיתנדבו לכהן כוועד הבית – בייחוד בבנייני מגורים גדולים. מכיוון שמדובר בחובה חוקית, ישנן מספר אפשרויות כיצד לפתור את הבעיה.

אפשרות אחת היא מינוי חברת ניהול או חברת אחזקה שתהווה מעין ועד בית חיצוני. החוק מאז 2002 מתיר את ההתקשרות עם חברה חיצונית על מנת שתכהן כוועד בית בתשלום. על מנת לאשר את המעבר לחברת ניהול חיצונית, צריך הסכמה של רוב מיוחד, כלומר לפחות שני שליש, מבעלי ובעלות הדירות בבניין.

אפשרות שנייה היא פנייה למפקח על רישום המקרקעין, אותו גוף שאחראי על מינוי הנציגות הזמנית של בית המגורים המשותף בעת הרישום שלו ככזה, ובסמכותו למנות אדם כלשהו שאיננו מתוך הבניין לתפקיד. מן הסתם, שירות זה מותנה בתשלום, שיושת כחלק מדמי ועד הבית על כל הדירות.

אפשרות שלישית היא מעין שילוב של שתי האפשרויות האחרות: מינוי ועד בית חיצוני על ידי הדיירות והדיירים, במקום על ידי המפקח על רישום המקרקעין. אם ניתן האישור של אסיפת הדיירים, ניתן להתקשר באופן ישיר עם כל אדם שימונה כוועד בית חיצוני, ולהסדיר איתו ישירות את התנאים של השירות, כמו שכר, ציפיות וכולי.

אם בוחרים באפשרות השלישית, מומלץ עדיין למנות נציג מהבניין שיהיה אחראי על התקשורת השוטפת עם הנציג של ועד הבית החיצוני. לא מדובר בהרבה עבודה: עיקר האחריות של ועד הבית עדיין תהיה מושתת על הנציג של ועד הבית החיצוני, כמו התשלומים, ניהול החשבונות, גבייה וכדומה – ועד בית לכל דבר ועניין.

 

האם צריך רוב מיוחד גם כדי להחליף חברת אחזקה חיצונית המהווה ועד בית?

אמנם על מנת לעבור מוועד בית "מקומי" לוועד בית חיצוני באחריות חברת אחזקה צריך רוב מיוחד של שני שליש מבעלות ובעלי הדירות בבניין, אולם אם רק רוצים להחליף חברה – המצב פשוט יותר.

אם באסיפה הוחלט להחליף חברת אחזקה, למשל כדי לחסוך בעלויות או כדי לקבל שירות טוב יותר או כל סיבה אחרת, מספיק רוב רגיל (יותר מחצי) מהמצביעות והמצביעים, כלומר מחצית מאלה שמשתתפים באסיפה הרלוונטית.

 

איפה ניתן לנהל את החשבון של ועד הבית?

חשבון הכספים של ועד הבית הוא חשבון בנק לכל דבר ועניין, ולכן ניתן לפתוח אותו בכל אחד מהבנקים המסחריים בישראל.

הבנק ידרוש מנציגי הוועד שיבצעו בפועל את פתיחת חשבון הבנק את פרוטוקול אסיפת הדיירים בו מצויינים במפורש ובאופן מלא השמות של הנציגים הנבחרים של ועד הבית, כולל החתימות שלהם וכמובן תעודות הזהות שלהם.

באסיפה גם נקבעים מראש כמה ומי יהיו מורשים לגשת ולנהל את חשבון הבנק, בדרך כלל נהוג שהגזבר או הגזברית יחד עם עוד נציג אחד מהוועד יהיו היחידים עם גישה לחשבון. מספר קטן יותר הוא מתכון טוב למניעת אי סדרים או אי נעימויות, אך מינוי שני נציגים מבטיח שמירה על רצף במקרה שאחד מהם נאלץ לעזוב את התפקיד.

התנהלות חשבון הבנק חייבת להיעשות בשקיפות, כך שכל בעל ובעלת דירה יכולים לדרוש בכל רגע מהנציגים לראות את כל התנועות שנעשו בחשבון, כולל כל ההכנסות וההוצאות.

 

מתי כדאי לפנות לחברה חיצונית שתנהל את ענייני ועד הבית?

כאשר הדיירים לא מצליחים להגיע להסכמה על זהות הנציגים של הוועד, או כאשר אף אחד לא מתנדב להיות בוועד הבית – מומלץ לפנות בשלב מוקדם ככל שניתן לחברה חיצונית.

חברה חיצונים אמנם לוקחת עמלת שירות, אך במקרים רבים מדובר בחיסכון רב של כאב ראש, ומעבר לכך – מניעת אי סדרים ואי נעימויות בקרב באי הבניין.

חברה חיצונית היא משתלמת במיוחד, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מנטלית, ככל שהבניין גדול יותר: כך עלויות העמלה מתחלקות בין מספר דירות רב יותר, וכן יהיה פשוט יותר לנהל את האופרציה של הגעה להסכמות בין מספר חברות וחברים גדול בבניין.

 

אילו החלטות יכולות להתקבל על ידי ועד הבית וכיצד הן מתקבלות?

ועד הבית יכול לקבוע את הסעיפים של התקנון של הבית המשותף. כאשר לא רוצים לקבוע תקנון ייחודי, או אם לא רוצים לשנות את ברירת המחדל, קבוע בחוק "התקנון המצוי" המסדיר את כלל ההיבטים הנוגעים להתנהלות השוטפת של ועד הבית. 

ההחלטות כוללות את קביעת דמי הוועד, נציגות הוועד, דיונים בהחלפת הנציגות, קביעת מספר חברי וחברות הוועד, הקביעה לגבי מי יהיה בעל גישה לחשבון הבנק ועוד.

כאשר נקבע תקנון חדש באמצעות הוועד ובאישור האסיפה, התקנון מחייב את כל הדירות בבניין ללא יוצא מן הכלל, כולל בעלי ובעלות דירה חדשים שהצטרפו לבניין אחרי שנקבע התקנון.

החלטות באסיפה מתקבלות באמצעות הצבעה, כאשר ברוב המקרים מספיק רוב רגיל (מחצית מהמשתתפים והמשתתפות באסיפה), ובמקרים חריגים הקבועים בחוק ובתקנון יש צורך ברוב מיוחד (שני שליש מבעלי ובעלות הדירות) או אפילו ברוב מולט (כלל בעלי ובעלות הדירות).

 

עבור אילו החלטות יש לקבל את ההסכמה של כלל נציגי הדירות ללא יוצא מן הכלל?

ברוב המקרים מספיק רוב רגיל או מיוחד כדי לקבל החלטה באסיפה הכללית של בעלות ובעלי הדירות או של הנציגים מטעמם. אולם, ישנם כמה מקרים בהם דרושה הסכמה פה אחד של כל הנציגים.

אם רוצים לגייס סכום כסף למטרה שאיננה תחזוקה שוטפת, כמו הקמה של משהו בחלל משותף או רכישה של חפצים לחללים המשותפים, שיפוץ או כל דבר אחר, נדרשת הסכמה של כלל נציגי הדירות, ומספיקה הימנעות של דירה אחת בשביל להוריד את הנושא מהפרק.

הדבר נכון גם לגבי שיפוץ כלשהו הכולל שיפור או שדרוג של המצב הקיים (בניגוד לשיפוץ חיוני, שיכול להיגבות מהכסף הנאסף כרגיל כחלק מדמי הוועד, תחת הוצאה שוטפת).

מעבר לכך, יש החלטות שאינן בנות תוקף גם אם כלל הדיירים הסכימו עליהם: לא ניתן לקבוע שרכוש משותף שייך רק לדירה אחת, כמו המעלית או המדרגות, וכן לא ניתן למכור רכוש משותף כמו מחסן או חנייה למישהו חיצוני לבניין. החלטות אלה מוגנות בחוק כך שלא ניתן לקבל אותן על ידי שום רוב.

 

מי מחוייב בתשלום ועד בית על פי החוק?

על פי החוק, החובה לתשלום ועד הבית מוטלת באופן ישיר על בעלות ובעלי הדירות. בעל דירה לא יכול לסרב לתשלום דמי ועד בית, ובפרט לא אלה שמונו כנציגי ועד בית (אין "פרס" על היות נציגים של ועד בית, בטח שלא בדמות פטור מתשלום דמי הוועד).

ברוב מוחלט של המקרים, בחוזי שכירות מצויין שדמי ועד הבית מושתים על השוכרות והשוכרים, כך שהחוק מחייב אמנם את בעל הדירה, אך החוזה מחייב את השוכרים לשלם בפועל.

מבחינה משפטית, בעל דירה יכול לעמוד בפני תביעה של נציגות הבית המשותף במקרה בו הוא לא עומד בתשלומים, בו הוא יצטרך גם לשלם את הוצאות המשפט. שימו לב, שאם השוכר לא משלם את דמי הוועד – החובה המשפטית מבחינת ועד הבית עדיין חלה על בעל הדירה, והוא זה שצריך לפתור בעצמו את הבעיות מול השוכרים.

 

אם אף אחד לא גר בדירה – האם היא עדיין חייבת בתשלום דמי ועד בית?

התשובה היא כן. חובת התשלום של דמי ועד בית איננה תלויה כלל וכלל בשאלה כמה נהנה דייר כזה או אחר מהשירותים הניתנים במימון המס הזה.

כך, למשל, בעל דירת רפאים – כזו שאף אחד לא מתגורר בה – לא יכול לטעון שבגלל שהוא לא משתמש באור בחדר המדרגות או לא נהנה מהניקיון השבועי שנעשה בבניין הוא לא צריך לשלם.

חובת התשלום מוגדרת בחוק, וחלה על כל בעלות ובעלי הדירות, ללא קשר בשאלות האם גר מישהו בדירה ומי גר בדירה. 

הסכום גם הוא איננו נתון לדיון, והוא נקבע על פי התקנון – בין אם זה התקנון המצוי ובין אם זה התקנון המוסכם על כלל הדיירים בכפוף לאישור האסיפה הכללית. כזכור, על מנת לכנס אסיפה כללית אין צורך בנציגות של כלל הדירות בבניין, ומספיקה נציגות של חצי מהדירות. 

יחד עם זאת, ההחלטות והתקנות הנקבעות באסיפה מחייבות את כלל הדירות בבניין – גם אלה שאף נציג מטעמן לא השתתף באסיפה הכללית.

 

מהו ביטוח ועד בית ומי צריך אותו?

האחריות המשפטית על נזקים לרכוש משותף או לעוברים ושבים, אורחים ואורחות בבניין – מוטלת על בעלות ובעלי הדירות. למשל, אם עובר אורח נפגע מנפילת ענף בגינה המשותפת של הבניין, או אם אורחת נפגעה כתוצאה חלילה מנפילה במדרגות – האחריות לנזק היא של בעלי הדירות.

ועד הבית יכול להחליט לרכוש ביטוח בית משותף, וכך ליהנות מהגנה מפני הסיכונים של תביעות מסוג זה.

הביטוח גם כולל ביטוח אחריות אישית לחברי וחברות הוועד, כך שהם מכוסים מבחינה משפטית מפני תביעות שעלולות להיות מוגשות כלפיהם עקב אירוע כלשהו שקרה באחריותם ובמסגרת תפקידם.

בשנים האחרונות יותר ויותר ועדי בתים מצטרפים ורוכשים ביטוחים אלה, משום שמדובר בתשלום פרמיה נמוכה יחסית עבור שקט נפשי וכיסוי במגוון תחומים, כפי שמיד יפורט.

 

מה כולל ביטוח מבנה של הבית המשותף?

ביטוח מבנה שנרכש על ידי ועד בית לשם כל הבית המשותף כולל בדרך כלל כל מה שביטוח מבנה רגיל כולל. בין היתר, ישנה הגנה במקרה של כל נזק שנגרם למבנה כתוצאה מהתפוצצות בלון גז, נזקי צנרת חמורים, רעידות אדמה, שריפות ואפילו נזקים שנגרמו כתוצאה מוונדליזם.

מעבר לכך, כאשר החללים המשותפים של הבניין כוללים מעבר למקלט ולמחסן: חדרי כושר, מועדון, בריכת שחיה, חניון וכולי – הביטוח יכול לכסות גם את כל הנזקים מכל סיבה שהיא (בהתאם לפוליסה) שמתרחשים בחללים אלה (כולל את התכולה של חדרי הכושר).

כאשר מתרחשות נזילות בתוך דירה – בעלי הדירות יודעים לזהות את האחריות ולהפעיל את הביטוח המתאים. אך אם הנזק נעשה לרכוש משותף, רק ביטוח בית משותף יוכל לכסות בצורה מספיקה את הנזקים.

 

מדוע צריך ביטוח צד ג' בבית משותף?

כאשר מישהו או מישהי שאינם מתגוררים בבניין נפגעים חלילה מכל סיבה שהיא – נפילה במדרגות, החלקה או כל דבר אחר – יש חשש לתביעה מצדם שתוגש על הבניין והשלכותיה יהיו על כלל הדיירים בבניין.

מעבר לאורחות ואורחים, גם נותני שירות כאלה או אחרים חשופים לפציעות בשטח הבניין, וגם הם יכולים במצב כזה לתבוע את התושבים.

ביטוח צד ג' מכסה את הנזקים האלה, שבניגוד למה שהרבה חושבים הם לא מאוד נדירים: נזקים לאנשים שאינם דיירים קורים חדשות לבקרים בבניינים ברחבי הארץ.

 

היכן ניתן לרכוש ביטוח ועד בית?

עקב הפופולריות העולה של ביטוחי ועד בית, בייחוד בבנייני מגורים גדולים, ניתן לרכוש ביטוחי בתים משותפים ברוב מוחלט של חברות הביטוח הגדולות.

בין יתר החברות שמציעות ביטוח ועד בית, נכללות: הראל, איילון, הפניקס, כלל ביטוח, ביטוח ישיר ועוד. 

עוד כתבות מומלצות בנושא

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
דילוג לתוכן