השקעות אימפקט – חשיבה לא רק על שורת הרווח

על ידי ביצוע השקעות בקרנות אימפקט, תוכלו לצד הרווח הכלכלי, לסייע לאוכלוסיות שלמות, בין אם מחוסרי דיור, נוער בסיכון, נזקקים לטיפול רפואי ועוד. השקעות אלו, אשר צברו תאוצה במהלך השנים האחרונות, כבר הגיעו להיקף פעילות עולמי, הנאמד ב – 2020 בלא פחות מ – 500 מיליארד דולר. מהן דרכי השקעה ומה אומרים הוותיקים בתחום?

 

הקדמה

מרבית הישראלים, אשר מחפשים אפיק רווח נוסף להגדלת ההכנסה החודשית, פונה אל השווקים המוכרים והידועים, הם שוק ההון ושוק הנדל"ן. שווקים אלו, על אף היותם יעילים מאוד, אינם בעלי ערך מוסף, מעבר לערך הכלכלי. משכך, רבים הם אלו אשר בשנים האחרונות, פונים אל אפיק השקעה שצובר תאוצה מדי שנה, ומאפשר, לצד הרווח הכלכלי הגלום בו, ליצור ערך חברתי ולסייע לאנשים במגוון תחומים. הכירו את השקעות האימפקט.

 

מה זה השקעות אימפקט

השקעות אימפקט השקעות המבוצעות לשם מימון פרויקטים חברתיים שונים. השקעות אלו מבוצעות באופן מוצהר לטובת מטרה מסוימת, בין אם סביבתית או חברתית. משכך, השקעות אלו בעלות אפיק רווח כפול, הן הערך המוסרי אותו ההשקעה נועדה לקדם, והן הערך הכלכלי, שקיים על אף שאין זו מטרת ההשקעה המוצהרת.

בהשקעות פיננסיות משקיעים גופים רבים, הן גופים ציבוריים וממשלתיים, הן גופים פיננסיים, לרבות גופים מוסדיים וקרנות הון פרטיות, והן קרנות פילנטרופיות שונות.

 

מה הוביל להקמת המוסד המדובר

על פי הספרות בתחום, ישנן 3 סיבות עיקריות לצמיחת קרנן של השקעות אימפקט, הן המשבר הכלכלי שפקד את העולם ב – 2008, עליית קרנה של רשת האינטרנט והתחזקות נושא הממשל התאגידי בעשור האחרון.

 

משבר הסאב פריים

המשבר הכלכלי, אשר הביא רבים לפת לחם ולשפל כלכלי שלא נראה פעמים מועטות בהיסטוריה, הביא את מקבלי ההחלטות לשינוי מדיניות. הראשון לנקוט עמדה היה דיויד קמרון, ראש הממשלה הבריטי בשנת 2008, אשר קרא להקמת צוות חשיבה ייעודי, אשר יקים את מערך השקעות האימפקט במדינות ארגון G8. בהמשך הדרך, הצטרפו למטרה מדינות נוספות, בהן ישראל.

 

רשת האינטרנט כגורם מקשר

מעבר להיותה גורם חברתי, האינטרנט משמש גם ככלי להגברת המודעות העולמית. כיום, ניתן לראות בהינף אצבע מחדלים בריאותיים וסביבתיים אשר מתחוללים מסביב לעולם. אותה מודעות מעוררת ברבים את הרצון לתרום ולהשפיע על מצבם של אלו שמזלם לא שפר עליהם. מודעות זו, אשר עלתה הודות לרשת האינטרנט, מאפשרת גיוס חברתי בהיקף רחב מבעבר.

 

ממשל תאגידי והשפעתו

ממשל תאגידי הוא אוסף הכולל את המדיניות, התהליכים, המוסדות והחוקים המוטלים על תאגידים וארגונים שונים במדינה. כיום, לאור התחזקות המודעות הסביבתית, החברתית והצרכנית, על חברות מוטלות חובות, הכלולות תחת ממשל תאגידי, הרחבות מאלו שהוטלו בעבר. פעולה זו הובילה לשתי מסקנות מבחינת החברות.

ראשית, על אותן חברות למנוע ככל הניתן פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, שכן כיום מוטלות עליהן חובות גילוי שיחשפו את הפגיעה האמורה ויפגעו בהכנסות. שנית, החברות, אשר מעוניינות להיתפס כחברתיות וסביבתית יותר, בשל המוניטין החיובי שאלו יוצרות, מעדיפה להשקיע משאבים גם במטרות אלו.

 

המודלים השונים של השקעות אימפקט

ישנם מספר אפיקי פעולה לקרנות אימפקט, שנועדות לקדם מטרות חברתיות. אולם, ישנן 4 דרכים עיקריות, הן אגרות החוב החברתיות, קרנות אימפקט, תאגידי B וכן פלטפורמת חלוקת הסיכונים המובטחת, הפועלת בעיקר באוסטרליה.

 

אגרות חוב חברתיות

אגרות חוב, כידוע, הן בעצם חוזה הלוואה, אשר מוגדרות בו הן הריבית והן מועד הפירעון של סכום ההלוואה שניתן. שימוש באג"ח חברתי מאפשר גיוס הון ממשקיעים חדשים, זאת לשם פיתוח והרצת תוכניות חברתיות קיימות. בתוך ובסיום הרצת תוכנית הפעולה, שלשמה גויסו הכספים האמורים, מבוצעת מדידה של שיעור ההשפעה החברתית של התוכנית. לאחר השלמת התוכנית, יזכו בעלי אגרות החוב לתשלום או מגוף ציבורי כלשהו, אשר נהנה מהרווחים שיצרה לו אותה השקעה אימפקט.

לדוגמה, בשנת 2010 עלה מיזם אגרות החוב החברתי הראשון בעולם באנגליה, שנועד להפחתת שיעור חזרת אסירים משוחררים אל בתי הכלא. המיזם, אשר גייס כ – 5 מיליון ליש"ט לביצועו, שיפר את מצבם של האסירים שהשתתפו בתהליך, כך שחברי הקבוצה הנבדקת חזרו לבית הסוהר בשיעור הנמוך ב – 8.4% מאשר חברי הקבוצה שלא נכנסה תחת כנפי המיזם.

 

קרנות אימפקט

מדובר על פלטפורמות של גיוס ממשקיעים שונים.

אותן השקעות מיועדות בעבור עמותות ומיזמים אשר להם תשואה חברתית ברת מדידה, לצד תשואה כלכלית פיננסית. ישנם מספר תנאים הנדרשים לשם הגדרת קרן כהשקעת אימפקט, ולא כל השקעה למטרה חברתית תיפול תחת הגדרה זו. ראשית, על הקרן והשקעותיה להיות מכוונות למציאת פתרון לבעיה מוגדרת וספציפית. שנית, על ההשקעה להיות מוכוונת גם לשם יצירת רווח כלכלי.

כמו כן, את השקעת האימפקט יש לבחון באופן תכוף, לרבות את מידת השפעת המגייסים והכספים על מציאת פתרון לבעיה שלשמה בוצעה ההשקעה, לשם מדידת השינוי בנושא.

 

תאגידי B ופלטפורמת חלוקת סיכונים

המודל הראשון, הוא מודל תאגידי ה – B, הוא בעצם מודל המאפשר פיקוח מטעם גוף אחד, הבוחן את ההשקעות המבוצעות בתאגידים השואפים לשמש כתאגידי אימפקט. חברות אלו, אשר עוסקות, כאמור, הן ברווח כלכלי והן ברווח חברתי או סביבתי, מדורגות על ידי חברות הדירוג (אחת מהן, על שמה קרוי המודל, היא חברת B Corp), לשם יצירת דירוג הנגיש לציבור הרחב, המעוניין להשקיע במיזמים אלו.

דרך נוספת לגיוס הכספים היא פלטפורמת חלוקת הסיכונים, אשר החלה לתפוס תאוצה באוסטרליה. על פי המודל האמור, גופים מוסדיים אשר ישקיעו בהשקעות אימפקט, ייקחו את מרבית הסיכון על עצמם, זאת לצד הפניית 25% מפרמיית המבוטח למטרות חברתיות. בשל העובדה שהגופים האמורים משקיעים את כספי הפרמיה שלנו בכל אופן בשוק ההון, אין כל שינוי בין המצב הקיים לבין המודל האמור, למעט אפיק ההשקעה ומטרתה.

 

יתרונות השקעות האימפקט

כפי שניתן לראות, השקעות אימפקט מטיבות עם שורה רחבה של גורמים, בהם האוכלוסייה אליה מנותבים הכספים והסיוע, הממשלה והמשקיעים השונים. בעוד בעבור אוכלוסיית היעד היתרון ברור, שכן אלו יזכו לשיפור מצבם בלא כל עלות, נפרט אודות יתרונות כל אחד מהגורמים שצוינו.

בעבור הממשלה, מדובר על פעילות חדשנית, מעין פיילוטים חברתיים, הנעדרים כל סיכון מצדה. הסיבה להיעדר הסיכון היא הטלת המימון על המשקיעים בקרן. ככל שאלו צלחו, המדינה תהנה מפירות ההשקעה, תוך תשלום קרן החוב או חלקה, ובכך תהנה מ"התשואה" בלבד. ככל שהפרויקט לא צלח, יוטל הכישלון על כתפי המשקיעים, באם מדובר על גיוס השקעות, ועל קרן ההשקעות, ככל שמדובר על אגרות חוב.

בעבור המשקיעים השונים, מדובר השקעה בפרויקטים שונים, שלצד התשואה הכלכלית, מעניקים ערך חברתי. מעבר לסיפוק המוסרי שמתקבל מכך, מדידת שיפור הערך החברתי יכולה להעלות את התשואה הפיננסית. משכך, למשקיעים אינטרס בתוצאות חברתיות טובות ככל הניתן.

 

זווית עולמית

בשנת 2015 הגדיר האו"ם שורת מטרות (SDGs) לעתיד הנראה לעין, אשר יפותחו על ידי השקעות אימפקט, 169 במספר (לצד 17 יעדים ו – 230 מדדים שונים). בין היעדים השונים שהוגדרו על ידי הארגון ניתן למצוא שמירה על כדור הארץ, מיגור העוני, הוגנות תעסוקתית, צמיחה כלכלית ועוד.

בעשור האחרון, התפתח תחום השקעות האימפקט בקרב מדינות העולם ומושך יותר ויותר משקיעים. היקף ההשקעות המשוער כיום, אשר נפרס בין כלל התחומים שצוינו לעיל, עומד על פי הרשות לחדשנות על סך של 500 מיליארד דולר.

נכון לשנת 2019, תחום ההשקעות האימפקט הנפוץ ביותר בעולם הוא ענף הנדל"ן. עיקר ההשקעות בענף מנותבות אל עבר יצירת פתרונות דיור וחידוש שכונות ישנות, זאת על פי דוח של התאגיד הבנקאי J.P Morgan.

 

המצב בארץ

מדינת ישראל, בדומה לתחומים אחרים, מגיעה לכל מסיבה באיחור אופנתי. אולם, על אף כניסתה המאוחרת של המדינה לשוק השקעות האימפקט, המדינה כבר קבעה מספר יעדי פיתוח לכלל האוכלוסיות, תוך התמקדות באוכלוסיות המוחלשות בחברה. על פי דו"ח Ourcrowd של שנת 2019, היקף ההשקעות בתחום זה בארץ עולה בהיקף משמעותי מדי שנה, ועומד, נעון לשנת 2019, על סך של 260 מיליון דולר.

מספר זה מגלם צמיחה של פי 2 מאשר בשנה שקדמה לה, מה שמעיד על התפתחות התחום המואצת בגבולותינו.

 

תגובת המשקיעים

על פי מחקר שביצע Global Impact Investing Network, המשקיעים בהשקעות אימפקט שבעי רצון.

על פי המחקר, 90% מהנשאלים השיבו כי קיבלו את התשואות להן ייחלו, וכי ההשקעה הניבה את הפירות להם ציפו.

מבחינה מספרית, בבחינת 20 קרנות אימפקט העוסקות בתחום הנדל"ן ברחבי ארצות הברית, במהלך התקופה שנעה בין 2014 – 2004, נמצאה תשואה ממוצעת העומדת על 3.8%.

כמעט ממחצית מהקרנות המדוברות הניבו תשואה העולה על 5%, לאחר מס, למשקיעים השונים, וכי 65% מהקרנות ביצעו תשואה חיובית בשיעור כלשהו.

עוד כתבות מומלצות בנושא השקעות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן