הרשות לניירות ערך – סקירות עומק

מאז שנת 1968 פועלת בישראל רשות ממשלתית שתכליתה לשמור על ציבור המשקיעים בישראל – הרשות לניירות ערך. הרשות בנויה ממספר מחלקות, ואחראית על מגוון נושאים שקשורים לשוק ההון בישראל. בגדול, היא נועדה לוודא כי התאגידים הגדולים והשחקנים המרכזיים הנוספים בשוק ההון, פועלים לפי הכללים.

היא נותנת היתרים לתשקיפים, מפרסמת דוחות כספיים של חברות, נותנת רישוי ומפקחת על יועצי השקעות ומנהלי תיקים, מפקחת על פעילות הבורסה, ועוד. בנוסף, פועלת הרשות להגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי עם רשויות דומות ברחבי העולם וכך ממתגת את ישראל כמדינה בעלת שוק הון מפותח. לרשות יש סמכויות רחבות מאד לפעולה ולחקירה, הן בדרך של חקירות פליליות והן בדרך של אכיפה מנהלית. לפניכם סקירת עומק על הרשות לניירות ערך.

 

מהי הרשות לניירות ערך?

הרשות לניירות ערך היא רשות סטטוטורית, שהוקמה ופועלת מכוח חוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968. באופן כללי, הרשות נועדה לשמור ולהגן על כל מה שקשור לציבור המשקיעים בניירות ערך בישראל. בפועל, תפקידה הוא לפקח על כל פעילות שוק ההון, שמתבצעת דרך פיקוח על הפעילות של הבורסה ושל חבריה, ועל פעילות המסלקה של הבורסה. הרשות משמשת בתור הזרוע המבצעת של הממונה על שוק ההון והממונה על הביטוח במשרד האוצר.

בראש הרשות לניירות ערך עומדת יושבת ראש הרשות, שמתמנה על ידי שר האוצר. חברי הרשות  ממונים גם הם על ידי שר האוצר, חלקם מקרב עובדי מדינה וחלקם מקרב הציבור. ברשות לניירות ערך עובדים עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים, וכן עובדי מנהל.

 

הקמת הרשות ומטרתה

הרשות לניירות ערך פועלת משנת 1968. הקמתה היתה מהלך שהתבצע מכוח חוק, אשר היה מהלך טבעי והגיוני – ששם את ישראל במקום דומה לעוד מדינות בעולם. רשויות פיקוח דומות קיימות במדינות רבות בעולם, כשהמוכרת שבהן היא ה – SEC בארצות הברית.

המטרה המרכזית של הרשות לניירות הערך היא לדאוג לאינטרסים של ציבור המשקיעים בניירות ערך. צורך זה הוא חשוב ואמיתי, לאור החשש מניצול של גורמים בעלי כוח בשוק ההון שעלולים לנצל את חוסר המומחיות ותום הלב של הציבור בנושא.

 

המחלקות השונות ברשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך מחולקת למספר מחלקות ובצורה כזו עבודה הופכת ליעילה ביותר. כל מחלקה אמונה על ביצוע תפקידים מסוימים, כאשר מתקיים כמובן תיאום מלא ושיתוף פעולה בין המחלקות השונות.

המחלקות ברשות הן:

  1. מחלקת אכיפה מנהלית
  2. מחלקת השקעות
  3. מחלקת תאגידים
  4. מחלקת מחקר, פיתוח וייעוץ כלכלי ואסטרטגי
  5. מחלקת ניירות ערך בפרקליטות
  6. מחלקת ייעוץ משפטי
  7. מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר
  8. המחלקה הבינלאומית
  9. המחלקה לפיקוח על הבורסה וזירות הסחר

 

עד כה ציינו את המחלקות שעוסקות בפעילות המתרכזת בנושא ניירות הערך. מעבר למחלקות אלו, פועלות ברשות 3 מחלקות נוספות שקשורות למנהל הכללי ברשות:

  1. מחלקת מערכות מידע
  2. מחלקת ביקורת והערכה
  3. מחלקת ארגון, כספים ומשאבי אנוש.

 

המבנה הארגוני ברשות לניירות ערך

ברשות לניירות ערך יש עשרות עובדים. התפקיד הבכיר ביותר ברשות שייך כמובן ליושב ראש הרשות. יושב ראש הרשות לניירות ערך הוא מינוי חשוב מאד ובעל השפעה על שוק ההון בישראל. מי שאחראי על המינוי הזה הוא שר האוצר. בדרך כלל מי שנבחר לתפקיד הוא משפטן בעל ניסיון רב ומקיף בתחום של שוק ההון. החל משנת 2018 מי שמונתה לתפקיד יושבת הראש היא הגברת ענת גואטה, שהחליפה את פרופסור שמואל האוזר, אשר כיהן בתפקיד משנת 2011.

חלק מחברי הרשות לניירות ערך מרכיבים את המליאה של הרשות, אשר מתכנסת אחת לחודש ולמעשה היא זו שמנווטת את הפעילות המרכזית של הרשות. המליאה כוללת את יושבת ראש הרשות, ועוד עורכי דין, רואי חשבון ומומחים אקדמיים מתחום שוק ההון.

מעבר למליאה, הרשות גם פועלת באמצעות ועדות קבועות, ביניהן: ועדת מליאת הרשות, ועדת קנסות ועיצומים, ועדה לענייני גילוי ודיווח, ועדה לענייני השוק המשני. ישנן גם ועדות שאמונות על הצד הניהולי של הרשות ובהן: ועדת ביקורת וועדת כספים.

 

פעילות הרשות לניירות ערך – תפקידים מרכזיים

כאמור, הרשות אחראית לדאוג לפעילות תקינה של שוק ההון הישראלי וכך להגן על ציבור המשקיעים. אלו התפקידים העיקריים שהיא אמונה עליהם בפועל:

  • מתן היתר לפרסום תשקיפים: תשקיף הוא מסמך שאמור לתת למשקיעים נוכחיים או משקיעים פוטנציאליים, את כל המידע החשוב עבורם לגבי התאגיד שמציע לרכוש את ניירות הערך שלו. בין היתר ניתן למצוא בתשקיף תיאור מפורט של עסקי החברה, של הדוחות הכספיים ושל ניירות הערך המוצעים. הרשות אחראית לוודא כי כל חברה שמחויבת בכך תפרסם תשקיף כחוק. הרשות היא זו שנותנת את ההיתר על התשקיף, לאחר שהיא בודקת האם התשקיפים המפורסמים עומדים בדרישות החוק.
  • מעקב אחר הדוחות השוטפים שהתאגידים מגישים: כאשר ניירות ערך של  תאגידים כבר נסחרים בבורסה, הם מחויבים בפרסום דוחות לפי החוק – דוח תקופתי פעם בשנה שכולל דוחות כספיים, דוח דירקטוריון, ומידע נוסף רלוונטי על החברה; בנוסף כל חברה חייבת בפרסום דוחות רבעוניים פעם ברבעון; חברות מחויבות גם בפרסום דוח מיידי במקרים בהם מתרחשים אירועים מסויימים לא צפויים שיכולה להיות להם השפעה מהותית על שווי מניות החברה; תפקיד מרכזי של הרשות הוא לוודא שהתאגידים עומדים בכל החובות שלהם ומדווחים כפי שהם נדרשים בחוק.
  • מעקב אחרי מפרטים של הצעות רכש: הצעת רכש היא למעשה אפשרות עבור אנשים שמעוניינים לרכוש ניירות ערך של תאגיד מהציבור, כדי ליצור או להגדיל את האחזקות בו, או לצורך השתלטות על התאגיד. הרשות לניירות ערך צריכה לפקח על הצעות הרכש בשוק ולוודא שהן מתבצעות לפי החוק.
  • פיקוח על הבורסה לניירות ערך: הרשות לניירות ערך אחראית גם על בדיקת פעילותה התקינה וההוגנת של הבורסה לניירות ערך. במסגרת תפקיד זה היא מפקחת על המסחר בבורסה, בליווי דיונים של דירקטוריון הבורסה וכן בפניות ציבור שקשורות לפעילות הבורסה. בנוסף, הרשות בוחנת הצעות שמועלות, שתכליתן לתקן את תקנות הבורסה.
  • רישוי ופיקוח על יועצי השקעות, מנהלי תיקים ומשווקי השקעות: הרשות לניירות ערך צריכה לבדוק כי הגופים הללו פועלים וממלאים את חובותיהם כראוי. הרשות גם מטפלת בעבירות משמעת שמוגשות כלפי גופים אלו. בנוסף, הרשות אחראית על הרישוי – עורכת בחינות מקצועיות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על נושא ההתמחות.
  • ביצוע חקירות: לרשות לניירות ערך יש סמכות רחבה במה שנוגע לחקירות (כפי שנפרט מיד). חלק מתפקידיה הוא לעצור ולחקור עבריינים שמתעסקים בפעילות לא חוקית בבורסה לניירות ערך.

 

סמכויות הרשות לניירות ערך

כאמור, חלק מתפקידי הרשות זה ביצוע חקירות. מחלקת החקירות ברשות לניירות ערך אחראית על ביצוע חקירות כאשר מתעורר חשד ביצוע עבירות על חוק ניירות ערך התשכ"ח – 1968, חוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד – 1994, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות התשנ"ה – 1995.

חלק מהסמכויות של הרשות הן גם מכוח חוק העונשין התשל"ז – 1977, בעבירות הנוגעות לשוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד ועוד.

גם חוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000, מעניק סמכויות לרשות לניירות ערך בנוגע לעבירות אשר מבוצעות שיש להן קשר לעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות וחוק הייעוץ.

 

הסמכויות בחקירה פלילית

כאשר מתבצעת חקירה פלילית מטעם הרשות לניירות ערך חוקרי מחלקת החקירות ברשות מוסמכים:

  • לדרוש מאדם כל ידיעה או מסמך שיש לו
  • לחקור אדם לאור חשד לביצוע עבירה לפי אחד החוקים האמורים
  • לעכב חשודים
  • לעצור חשודים ולשחרר אותם
  • לערוך חיפוש במקום שאינו בית מגורים
  • לחדור לחומרי מחשב
  • לדרוש צו מניעה מבית המשפט בעת הצורך

 

הסמכויות בבירור מנהלי

החל משנת 2011 הוחלט לאור מורכבותו של ההליך הפלילי, ליצור מנגנון אכיפה מנהלית – שתכליתו טיפול בהפרות של חוקים שקשורים לניירות ערך, כאשר היסוד הנפשי בהן היה רשלנות לכל היותר. המנגנון הזה מופעל הרבה על ידי הרשות לניירות ערך. כאשר מדובר בבירור מנהלי ולא בחקירה פלילית, הסמכויות שיש לרשות הן:

  • לדרוש מאדם כל ידיעה או מסמך
  • לזמן עדים ומפרים לבירור מנהלי
  • לערוך חיפוש במקום שאינו בית מגורים (אם יתקיימו התנאים המוסדרים בחקיקה)

 

כיצד הרשות מחליטה האם יש לחקור בחקירה פלילית או לבחור בהליך אכיפה מנהלית?

כאמור, הרשות לא חייבת לפעול רק בדרך של חקירה פלילית, שהיא פעמים רבות ארוכה ומסורבלת, וכן רף ההוכחה גבוה מאד (מעל ספק סביר). לכן לעיתים היא מחליטה לפעול בהליך של אכיפה מנהלית. מה היא לוקחת בחשבון כשהיא מחליטה באיזה אפיק לפעול?

ראשית, את חומרת המעשה או המחדל ונסיבות האירוע. ככל שמדובר באירוע חמור היותר, הנטייה תהיה לפתוח בחקירה פלילית. שנית, יש להעריך את טיב ועוצמת הראיות שיש בתיק. בגלל שרף ההוכחה גבוה יותר במשפט הפלילי, ייתכן שיבחרו שלא לפתוח בחקירה פלילית כיוון שהראיות לא מספיק חזקות. שלישית, הרשות תבחן את שיקולי מדיניות האכיפה שלה בהתאם לנסיבות ותכריע.

 

פעילות בינלאומית – עבודת הרשות כדי להתאים את ישראל לפעילות הכלכלית בעולם

ברשות לניירות ערך פועלת בין היתר המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי. מטרת המחלקה היא ליישום את אסטרטגיית הרשות ולהתאים את פעילותה לתהליכי הגלובליזציה ולפתיחת שוק ההון הישראלי לשווקי העולם המובילים.

תפקיד זה הוא משמעותי ביותר, שכן בדרך זו הרשות מקדמת הטמעה של סטנדרטים בינלאומיים בדיני ניירות ערך הישראלים. בצורה כזו, גוברת האטרקטיביות של השוק הישראלי בקרב משקיעים וחברות זרות. הרשות מנסה לפעול בדרכים שונות ומגוונת על מנת לקדם את כניסתם של גורמים פיננסיים בינלאומיים מובילים לישראל. בנוסף, המחלקה משתתפת באופן אקטיבי בעיצוב המדיניות של ארגון הגג של רשויות ניירות ערך העולמי (IOSCO) ואחראית בנוסף לכך, גם לשיתופי הפעולה בין גופי הפיקוח והאכיפה בתחום ניירות הערך בכל בעולם.

הרשות לניירות ערך עושה מאמצים על מנת להתאים את דיני ניירות ערך בישראל עם הדינים הקיימים במדינות המובילות בעולם, תוך תשומת לב לכך שהם צריכים להתאים כל הניתן גם לתשתית הרגולטורית המקומית. הרשות משתלבת בתהליכים של שיתוף פעולה הנרקמים בין גופי הפיקוח והאכיפה בתחום ניירות הערך בעולם, ועובדת קשה על מנת לחזק את החיבור הגלובלי של שוק ההון הישראלי לשווקים מפותחים נוספים ברחבי העולם באמצעות (בין היתר) עידוד משקיעים זרים והגברת הנגישות של חברות ישראליות לשווקים מפותחים.

 

הקוד האתי של הרשות לניירות ערך

כמו כל רשות ממשלתית, הרשות לניירות ערך מחויבת לכללי אתיקה. הקוד האתי של הרשות לניירות ערך כולל את ערכי היסוד של הרשות, והם:

  1. נאמנות לחוק ולתפקידי הרשות
  2. מחויבות לעובדים
  3. מקצועיות ומצוינות
  4. שקיפות

ברשות לניירות ערך ממונה עובד בכיר, אשר בנוסף לתפקידו ברשות, הוא אחראי גם ליישם את הקוד האתי. בנוסף, פועלת ברשות ועדת אתיקה שאמורה לדווח ליושבת ראש הרשות על כל מקרה מהותי בו עובד ברשות פעל בניגוד להוראות הקוד האתי, והיא תכריע כיצד יש לטפל במקרה.

עוד כתבות מומלצות בנושא השקעות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?