הצמדה למדד – מה זה, ואיך מחשבים

בהרבה הקשרים אנחנו נתקלים במושג "הצמדה למדד" ולא תמיד ברור על איזה מדד מדובר, מה המשמעות של ההצמדה הזו, ושאלות נוספות בעניין עולות. לרוב, הכוונה במושג "צמוד למדד" היא להצמדה למדד המחירים לצרכן, אשר מפורסם פעם בחודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נועד למדוד ולפרסם לציבור הרחב את אחוז השינוי בהוצאה הממוצעת למטרות תצרוכת של משקי הבית בישראל.

המדד מתמקד בסל מוצרים קבוע שמשקי הבית רוכשים ובוחן כיצד מחיריו משתנים לאורך זמן. מדד חיובי לאורך שנה קלנדרית מבטא אינפלציה. אם כך, כאשר אומרים שתשלום מסוים מוצמד למדד – למה הכוונה? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר.

 

מה זה אומר שסכום מסוים צמוד למדד המחירים לצרכן?

מכיוון שמדד המחירים לצרכן בודק את השינוי במחירים של המוצרים והשירותים שמשקי הבית צורכים, כאשר המחירים הללו משתנים – המדד מושפע מכך באופן ישיר. המשמעות הכלכלית של זה – היא שהערך של הכסף משתנה. אם מחיר של מוצר מסוים יעלה, זה אומר שיידרש סכום כסף גדול יותר כדי לרכוש אותו, ולהפך.

על מנת שערך הכסף יישאר יציב, כך שהוא יהיה תואם לשינויים של המחירים, צריך לדאוג שהוא ישתנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים.

כאשר סכום כסף מסוים משתנה באותו השיעור של השינוי במדד המחירים, הכסף בעצם שומר על ערכו הריאלי – וזו בדיוק המשמעות של הצמדה למדד.

 

מה החשיבות שיש להצמדה למדד?

לא בכדי נוהגים להצמיד למדד סכומי כסף במקרים רבים ובעסקאות גדולות וארוכות טווח. החשיבות של ההצמדה הזו היא בעיקר בגלל שכאשר ישנה אינפלציה (כלומר המדד חיובי, והמחירים עולים באופן עקבי), הערך של הכסף נשחק. כלומר, סכום כסף בנקודת זמן מסוימת שמספיק לרכישת כמות מסוימת של מוצרים ושירותים, כבר לא יהיה מספיק כדי לרכוש את אותם מוצרים ושירותים בנקודת זמן מאוחרת יותר. הצרכן במקרה כזה יידרש להוסיף סכום כסף נוסף על מנת לצרוך את אותו המוצר.

על מנת להמחיש את הרעיון, ניתן לקחת כדוגמא את שוק הדיור, ובפרט נתבונן על מחירי הדירות בישראל – בעשור האחרון מחירי הדירות נסקו. יש דירות שמחירם הוכפל, ובמקומות מסוימים המחירים אף שולשו או יותר מזה.

אדם שלפני 10 שנים היה יכול לרכוש דירה באמצעות סכום של חצי מיליון שקלים, כיום ככל הנראה לא יוכל לרכוש את אותה דירה כי היא תעלה בערך 1,100,000 ₪.

אבל – אם נניח שאדם היה מפקיד חצי מיליון שקלים בהשקעה או בחסכון בשנת 2008, אשר נותן תשואה שצמודה לאותו שיעור של עליית המחירים של הדירות בישראל, אזי שחצי מיליון שהיו מופקדים ב – 2008, היו שווים היום 1,100,000 ₪.

כלומר – אותו אדם היה יכול לקנות היום את אותה הדירה, מכיוון שערך הכסף בחסכון היה צמוד לשינוי המחירים.

 

הצמדה למדד – איך זה עובד ומתי צריך את זה?

אם כך, לאחר שהבנו מה הכוונה בביטוי הצמדה למדד, ומדוע זה דבר חשוב, נעבור לראות מה בעצם מצמידים, ואיך.

כאר צרכן מעוניין לקחת הלוואה גדולה, או להפקיד סכום כסף גדול בתאגיד פיננסי (בדרך כלל בנק, אך זה יכול להיות גם בית השקעות וכדומה), מה שיקרה זה שהתאגיד הפיננסי יציע לו הלוואה או חסכון בתמורה לריבית אותה הצרכן ישלם לו בתמורה להלוואה. בדרך כלל, התאגיד יציע לצרכן שהריבית אותה הוא אמור לשלם תהיה צמודה למדד עבור העסקה הזו.

למה? אם נניח הבנק נותן לכם הלוואה ל – 10 שנים, והוא מצמיד את הריבית למדד, הוא בעצם מוודא בצורה כזו שהמדד לא ישחוק את הערך של הכסף כפי שהוא ביום מתן ההלוואה. למעשה אם לא תהיה הצמדה למדד, יכול להיות שערך הכסף שישולם בעתיד בתשלומי הריבית לגוף המלווה, יהיה נמוך יותר מערכו המקורי. בצורה כזו הבנק, או הגוף המלווה, 'מבטח' את עצמו.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בהלוואה שנחשבת לגדולה ביותר עבור רוב משקי הבית – נטילת המשכנתא. אנשים רבים לוקחים הלוואה מהבנק על מנת לקבל סיוע במימון של נכס שהם מעוניינים לקנות. נניח לשם הפשטות שאדם לוקח משכנתא ל – 30 שנה. אם מדד המחירים עלה באחוז 1 בכל שנה, לכאורה לפי מנגנון של 'ריבית דריבית', אחרי 30 שנה המחירים יעלו בכ – 35%.

המשמעות של זה היא לא שבעת ההחזרה יהיה צורך לשלם 35% יותר ממה שנקבע במועד החתימה על הסכם ההלוואה, הרי מחזירים את ההלוואה בתשלומים חודשיים שפרוסים על כל התקופה. אלא – זה בעצם אומר שהתשלום האחרון יהיה יקר בשיעור הזה לעומת התשלום ששולם ראשון. כמובן שבהתאמה, לפי קצב עליית המדד, כך ההחזרים בכל שנה מתייקרים.

חשוב להבין שאותו דבר נכון גם מהצד השני. בשביל לשמור על הערך של הכסף, יש צורך להפקיד אותו בסוג מסוים של חסכון שמאפשר הצמדה למדד. בצורה כזו ההצמדה שומרת על ערך הכסף, וכך גם שייעור הריבית על החסכון יהיה צמוד למדד. כך, ערך הכסף נשמר, וגם הריבית המשולמת היא בדיוק כפי שהובטחה – במונחים ריאליים.

 

מונחים ראליים לעומת מונחים נומינליים

כאשר מדברים על סכומים שאינם צמודים למדד, מדברים במונחים נומינליים (או בעברית – ערכים נקובים). מה זה אומר? סכום נומינלי בעצם אומר שכאשר קובעים סכום – נניח של 100, זה הסכום הקבוע, והוא לא הולך להשתנות יחד עם השינויים שיקרו לרמת המחירים ויתבטאו במדד המחירים לצרכן.

נניח למשל שאדם לוקח משכנתא בריבית נומינלית ומתחייב לשלם 100 ₪ ריבית בכל חודש – אזי גם אם 30 שנה לאחר מכן הערך של הכסף עלה מאד – הוא עדיין ישלם 100 ₪ במונחים של עוד 30 שנה. מצד שני – גם אם הערך של הכסף ירד מאד – הוא עדיין ישלם את אותם 100 ₪ במונחים של העתיד. מה המשמעות של זה? ייתכן שהלווה יצא מורווח, וייתכן שהוא יצא מופסד.

הכל תלוי ברמת השינויים במחירים. באופן כללי, לקחת ריבית נומינלית זה נחשב לדבר מסוכן יחסית, שכן לרוב ישנה עליה ברמת המחירים, ולא ירידה כך שהסיכון להפסיד מהלוואה מסוג כזה הוא גבוה.

מכאן, שכאשר מדברים על סכום ריאלי – הכוונה היא שהוא צמוד למדד המחירים. כאשר מדברים על סכום נומינלי – הכוונה היא שזהו סכום שאיננו צמוד מדד.

 

דוגמא להמחשה

בואו ניקח דוגמא כדי לוודא שהבנו את הרעיון עד הסוף – נניח שאדם מעוניין לחסוך למשך שנה אחת, ובסוף השנה הוא יקבל את הסכום בתוספת ריבית. עומדות בפניו 2 אפשרויות:

אפשרות ראשונה: ריבית לא צמודה, שגובהה הוא 8%.

אפשרות שניה: ריבית צמודה, שגובהה הוא 7%.

כעת ידוע לנו שהמדד עלה בשנה זו ב1.5%. אם כך – ככל שתיבחר האפשרות הראשונה, החוסך יקבל ריבית של 8% כפי שנקבע. עם זאת, ככל שתיבחר האפשרות השניה, של ריבית צמודה למדד – החוסך יקבל ריבית של 7% כמו שנקבע ועוד תוספת של 1.5% על ההצמדה. סך הכל: ריבית של 8.5%.

כמובן – אין באפשרותנו אף פעם לדעת בוודאות כמה מדד יעלה בתקופה מסוימת, וכפי שניתן לצפות, לא ניתן להחליט בעניין הזה באופן רטרואקטיבי אלא חייבים לקבל את ההחלטה מראש. עם זאת, מכיוון שבמרבית השנים מדד המחירים לצרכן בעליה, בדרך כלל יהיה יותר אחראי לקבוע ריבית צמודה למדד.

 

כיצד מחשבים סכום צמוד למדד לאחר שידוע השינוי במדד?

אם ברצונכם לבדוק מהו הסכום המדויק שיוצא בכפוף להצמדה למדד המחירים לצרכן, ניתן לחשב זאת בקלות באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הם אלו שאחראיים על פרסום של מדד המחירים לצרכן פעם בחודש, ויש באתר שלהם מחשבון נוח לשימוש וזמין לכל, שנועד לצורך חישוב סכום ההצמדה.

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?