לא משלמים לך משכורת בזמן? ניתן לתבוע על כך פיצויים על הלנת שכר

האם קרה לכם שחיכיתם לקבל את המשכורת החודשית, אך חוויתם מפח נפש כשגיליתם שהכסף לא הועבר אליכם לחשבון? יש לא מעט עובדים שכירים שנאלצים לקבל את המשכורת שלהם באיחור ניכר, בשל קשיים בתזרימים אצל המעסיק או מכל סיבה אחרת. חוק הגנת השכר קובע הוראות ברורות מאד על מנת למנוע את המצב הזה, אך לצערנו עדיין יש מעסיקים שמלינים שכר, לעיתים גם חודשים רבים. מתי שכר נחשב מולן? מה ניתן לעשות במקרה שהמעסיק מלין שכר? ומה גובה הפיצוי? כל הפרטים על הזכויות שלכם והחובות של המעסיקים – בכתבה שלפניכם.

 

מהי הלנת שכר

הלנת שכר היא מצב בו עובד לא מקבל את מלוא המשכורת שמגיעה לו במועד המתחייב על פי הוראות החוק. החוק המגן על כך בישראל הוא "חוק הגנת השכר" והוא אחד מחוקי המגן הבסיסיים שנועדו להגן על עובדים מפני ניצול של המעסיקים שלהם.

עובד אשר הלינו את שכרו אמור לקבל על כך פיצוי – ויש לציין שהחוק נותן פיצוי גבוה יחסית לפגיעה, כי הוא רוצה להשיג 2 מטרות: לפצות את העובד, וגם להרתיע את המעסיקים שלא לעשות זאת שוב.

 

ממתי שכר נחשב לשכר מולן

כשמדברים על שכר מולן הכוונה היא לשכר שאמור היה עובד לקבל על עבודתו, או על חלק ממנה, שלא שולם לו עד היום התשיעי שאחרי המועד בו היה אמור לעבור תשלום השכר. למשל – אם אתם אמורים לקבל משכורת ב -9 לחודש, וכבר עבר ה – 19 לחודש ועדיין לא נכנסה לכם משכורת – השכר שלכם נחשב באופן רשמי שכר מולן ואתם זכאים לפיצויים.

 

מה לא נכלל כשכר מולן

חשוב לדעת כי כאשר מתייחסים לשכר מולן ורוצים לחשב את גובהו למשל לצורך פיצויים, הוא כולל את שכר העבודה בלבד ולא כולל תשלומים נלווים והחזרים של הוצאות. כלומר – תשלומים של שכר עבור פריון עבודה, חגים, שעות נוספות ושאר התשלומים שמגיעים לעובד משך עבודתו או עקב עבודתו נחשבים לחלק מהשכר המולן.

לעומת זאת – תוספות תשלום בגין זכויות נלוות והחזרי הוצאות כגון – החזרי נסיעות, הוצאות טלפון, דמי הבראה, אש"ל וגילום לא ייחשבו כחלק משכר העבודה כאשר מבצעים את החישוב של השכר המולן לצורך קבלת פיצויים.

בנוסף, נציין כי כאשר מחשבים פיצויי הלנת שכר – מחשבים את השכר ברוטו. אם מעסיק  הצליח להוכיח שהוא ניכה מהשכר ברוטו, כלומר העביר ניכויים מותרים לפי החוק (כמו מס הכנסה וביטוח לאומי), אזי פיצויי הלנת השכר כן יוכלו לחול על השכר נטו – זה שיישאר לאחר הניכויים. בהתאם לנסיבות, בית הדין לעבודה יכול לעיתים לקבוע שפיצויי הלנת שכר יחולו על השכר נטו ולא על השכר ברוטו גם כאשר המעסיק עוד לא העביר את הניכויים לייעודם.

 

מה מגיע לעובדים ששכרם הולן?

סעיף 17 לחוק הגנת השכר קובע שאם מעסיק מלין שכר לפי ההגדרה בחוק, הוא יהיה חייב לשלם לעובד שלו פיצויים. הפיצויים הקבועים בחוק הם גבוהים מאד בגלל שהמחוקק רוצה להזהיר ולהרתיע מעסיקים שלא להלין שכר. החומרה שעומדת מאחורי הלנת שכר היא גבוהה מאד, ועובדים רבים עלולים להיפגע בצורה קשה אם לא יקבלו את שכרם בזמן. מעסיק שנחשב למלין שכר נחשב לעובר עבירה פלילית. הקנס המקסימלי שניתן לקבל בגין עבירת הלנת שכר הוא 35,380 ₪.

הדרך למימוש הזכות לפיצויים במקרה של הלנת שכר היא הגשת תביעה לבית הדין לעבודה תוך 60 יום מאז שהעובד קיבל את השכר שהלינו. בית הדין לעבודה יכול לאשר הארכה של הגשת תביעה לפיצויי הלנת שכר גם בתוך 90 יום לאחר שהוגשה בקשה לכך מצד העובד.

חשוב לציין שאם השכר לא שולם – עובד יכול להגיש תביעה לבית דין לעבודה תוך שנה מהיום שבו השכר נחשב לשכר מולן.

 

איך נקבעים הפיצויים?

פיצויי הלנת שכר מתקבלים בנוסף למשכורת, ומחושבים לפי הגבוהה מבין שתי האפשרויות האלו:

  1. עבור השבוע הראשון שלאחר המועד בו היה אמור לעבור התשלום של השכר – משלמים פיצוי בשווי 5% מהשכר המולן. עבור כל שבוע שאחרי, או חלק משבוע שאחרי השבוע הראשון – משלמים פיצוי בשווי 10% מהשכר המולן.
  2. הפרשי הצמדה לתקופה שבין המועד לתשלום השכר עד היום בו שולם, בתוספת של 20% על הסכום של השכר שהלינו והפרשי ההצמדה עבור כל חודש שבתקופה הזו. עבור חלק מחודש – ישלמו תוספת של 20% כאמור באופן יחסי.

נשמע מסובך? בואו נראה דוגמה כדי להבין יותר טוב: נניח שיש עובד שמשתכר בדרך כלל המשכורת שעומדת על 6,000 ₪ בחודש ואמור לקבל את המשכורת שלו ב – 01.03.2020. המעסיק העביר לו את התשלום רק בתאריך ה – 01.05.2020, כלומר באיחור של חודשיים. איך מחשבים את הפיצוי שלו?

אמרנו שמתחילים לחשב שכר מולן מרגע שעברו 9 ימי איחור. לכן היתה כאן הלנת שכר שהגיעה לכמעט 9 שבועות. עבור השבוע הראשון העובד זכאי לפיצוי בסך 300 ₪ שהם 5% מהשכר. עבור כל שבוע נוסף או חלק ממנו העובד זכאי לקבל 10% מסך השכר כפיצוי, כלומר – 600 ₪ בחודש. היו 8 שבועות כאלה – כלומר 4,800 ₪.

בסך הכל על תשעה שבועות של הלנת שכר העובד זכאי לפיצויי הלנה בסך 5,100 ₪. כמובן – שאלו מתווספים לשכר שלו ולא באים במקומו.

 

מתי בית דין רשאי להפחית או לבטל פיצוי להלנת שכר?

בדרך כלל הנטייה של בתי הדין לעבודה היא לא לתת את פיצויי ההלנה במלואם למעט במקרים קיצוניים. מתי בית הדין רשאי להפחית מהפיצויים או לבטל אותם –

  • במקרה שבו שכר העבודה לא שולם בזמן בגלל טעות כנה או עקב נסיבות אשר למעסיק לא היתה שום שליטה עליהן.
  • במקרה שבו שכר העבודה לא שולם בזמן בגלל שהיו חילוקי דעות בנוגע לעצם התשלום, וכן בתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת – כן שולם בזמן.

 

עוד דברים שכדאי לדעת

אם המשכורת של העובד שהלינו לו שכר היא שכר מינימום – בית הדין לעבודה יכול לחייב את המעסיק לשלם לעובד שלו פיצויים מוגדלים ככל שזה יראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

בנוסף – פיצויי הלנת שכר פטורים מתשלום של דמי ביטוח לאומי. הם גם פטורים מתשלום של מס הכנסה אך בכפוף למגבלות – רק אם התקופה בה השכר הולן היתה מעל 30 יום וכן הפיצויים ניתנו מתוקף פסק דין של בית דין לעבודה. בנוסף הפטור ממס הכנסה על פיצויי הלנת שכר מוגבל עד לתקרת סכום הפרשי ההצמדה והריבית לפי האמור בפקודת מס הכנסה. אחרי שעוברים את הסכום הזה – יש לשלם מס הכנסה בהתאם למדרגת  המס של העובד.

 

התיישנות

במקרה שבו העובד לא מגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר בתוך 60 יום מהיום בו הוא קיבל את השכר המולן – התביעה תתיישן ולא יהיה ניתן לתבוע פיצוי מאוחר יותר. בית הדין לעבודה רשאי להאריך את התקופה לעד 90 יום במקרים מיוחדים אם התובע ביקש זאת.

כאשר השכר לא משולם כלל – ניתן לתבוע רק תוך שנה מאז התחילה הלנת השכר. לאחר שנה לא ניתן יהיה לתבוע פיצויי הלנת שכר. עם זאת, את המשכורת עצמה שלא שולמה עדיין ניתן לתבוע תוך 7 שנים.

אם המעסיק מלין שכר שוב ושוב – כלומר הלין שכר של עובד 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים ברצף, תוך 3 שנים רצופות ליום תשלום השכר שקשור לפיצוי – אזי תקופת התיישנות תעלה ותעמוד על 3 שנים.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?