הליך בוררות או הליך משפטי במה כדאי לבחור?

אחת הדרכים המוכרות ליישוב סכסוכים ללא פנייה לבית משפט – היא הליך הבוררות. הליך בוררות מתחיל רק אם הצדדים לסכסוך קבעו זאת מראש באמצעות הסכם בוררות, על ידי בחירה של גורם אובייקטיבי שישמש עבורם כבורר. הבורר יכול להיות כל אדם, ולא חייב להיות עורך דין, וכך הצדדים יכולים לבחור אדם מנוסה ומקצועי בתחום בו עוסקת המחלוקת ביניהם. הליך הבוררות כולל יתרונות רבים – הוא יעיל, חסכוני, מהיר, ונוח במובנים רבים לעומת הליך משפטי. עם זאת, הוא לא מומלץ תמיד וחשוב להכיר את כל התנאים לפני שמחליטים האם ללכת על זה, או אולי בכל זאת לפתור את הסכסוך בדרך הקלאסית – בבית המשפט.

 

מהי בוררות

בוררות היא שיטה אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, כאשר הצדדים לסכסוך מוכנים להציג את הטענות שלהם והעמדות שלהם בפני גורם שמהווה צד שלישי אובייקטיבי – הבורר. לאחר שפונים לבורר הדבר החשוב ביותר לדעת הוא שההכרעה היא שלו. זו החלטה סופית והצדדים מחויבים לעמוד בה, ללא יכולת ערעור.

למרות שההחלטה הסופית שייכת לבורר, לצדדים עדיין יש הרבה השפעה על ההליך עצמו, יותר מאשר בהליך משפטי רגיל. קודם כל – לצדדים יש את הזכות לבחור את זהותו של הבורר, והם בוחרים אותו בהסכמה משותפת. בנוסף הם אחראיים על קצב התקדמות ההליך יחד עם הבורר ויכולים להסכים על קיומם או על אי קיומם של דיני הראיות, סדרי הדין ועוד.

המשמעות היא שהליך בוררות פטור מסדרי הדין הנוקשים שיש בכל משפט, ובדרך כלל הוא מהיר הרבה יותר, בניגוד לדיונים בבית משפט שלעיתים נמשכים גם שנים רבות. הליך בוררות מסתיים בפסק בוררות שמוציא הבורר, ובית המשפט יכול לאשר אותו כפסק דין – אם בית המשפט עושה זאת אזי יש לפסק הבוררות תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין ואף ניתן לפעול בהליכי הוצאה לפועל על מנת לממש אותו.

 

מי יכול להיות בורר?

אין דרישה לשום הסמכה מקצועית או הכשרה מיוחדת על מנת להיות בורר ולכן למעשה כל אדם יכול לשמש כבורר. ההנחה היא כי הצדדים לא יפקירו את העניינים שלהם להכרעה של אדם שרירותי שלא בקיא בחוקים או בנושאים הרלוונטיים לעניין שסביבו פנו לבוררות. לכן מומלץ מאד לבחור בורר עם מומחיות ונגיעה לנושא של המחלוקת בין הצדדים. בנוסף יש אנשים שעוברים הכשרה ספציפית לבוררות – זה לא חובה, אך גם זה יכול להוות יתרון.

חלק מהאנשים בוחרים להעביר את הבוררות למומחים בנושא שעליו מדובר. למשל, אם עוסקים בתביעה שנוגעת לליקויי בנייה, נהוג לפנות לבורר שמקצועו הוא מהנדס בניין או שמאי מקרקעין. בצורה כזו ההחלטה של הבורר תהיה הרבה יותר מקצועית ונבונה מאשר החלטה של בורר שלא בקיא בתחום. עם זאת, חשוב לבדוק לפני שמתחילים את ההליך, שהבורר לא מצוי בניגוד עניינים או ניגוד אינטרסים, ואז הוא עלול לפעול לטובת אחד הצדדים בלבד.

יש מקרים שבהם פועלים עם 2 בוררים במקביל – כל צד בוחר בורר, ומשמיע לו את הטענות והראיות שלו. לאחר סיום שמיעת הטענות של כל צד שני הבוררים מנסים להגיע יחד לפסק בוררות מוסכם עליהם. לעיתים אם זה לא עובד, ממנים בורר שלישי ששומע את שני הבוררים ומכריע בעצמו את פסק הבוררות הסופי והמחייב.

 

הסכם בוררות

השלב הראשון של ההליך הוא עריכת הסכם בוררות בין שני הצדדים למחלוקת. בורר על פי חוק הבוררות – הוא אדם שנתמנה לכהן בתור בורר על פי הסכם. כלומר, הסכם בוררות הוא הדרישה המוקדמת לקיומו של ההליך. זה יכול להיות הסכם מיוחד לעניין, אך בדרך כלל מדובר בסעיף שנכתב מראש, כחלק מהסכם ארוך שהסדיר מלכתחילה את העניינים הרבים שבין הצדדים. לדוגמא, הסכם שותפות, הסכם למתן שירות מקצועי, הסכם מכר דירה ועוד.

סעיפי בוררות מופיעים באופן סטנדרטי בתקנונים של גופים רבים – עמותות, אגודות שיתופיות, איגודים, אגודות ועוד. הרעיון הוא לקבוע מראש שאם יהיו סכסוכים בין החברים לאגודה או בין החברים עצמם, הם יפתרו את הבעיות באמצעות בורר מוכר ומוסכם עליהם ולא על ידי בית המשפט.

חשוב לציין, כי באופן עקרוני אסור לערער על פסק בוררות, אבל – אם הצדדים רוצים לפתוח את האפשרות הזאת, הם יכולים להכניס בתוך סעיף הבוררות גם את העובדה שהם מעוניינים בערכאת ערעור במקרה של בוררות. אם מכניסים הערה כזו – יהיה ניתן לערער.

 

סמכויות הבורר

ניתן לפנות לבוררות בנושאים רבים, אך לא בכל נושא. לפי חוק הבוררות יש מספר תחומים בהם לא ניתן לפנות לבורר וביניהם דיירות מוגנת, ענייני מעמד אישי, פירוק חברה, פירוק שותפות, משמורת קטינים, מעמדו של אדם כעובד ועוד תחומים נוספים כפי שכתוב בחוק.

בנוסף, לבורר אסור לפסוק בעניין סמכותו. כלומר – אם צד מסוים טוען כי אסור לבורר לפסוק לגבי עניין כזה או אחר, עליהם לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בסוגיית היקף הסמכות של הבורר בעניין הזה. הבורר לא יכול להכריע בעצמו כי יש לו סמכות לאחר שצד טען שאין לו, ללא גיבוי של בית המשפט. הכרעה כזו עלולה לגרום לכך שלא יהיה תוקף לפסק הבוררות בסוף ההליך.

 

היתרונות של הליך הבוררות

הליך בוררות נחשב במובנים רבים להליך נוח ומשתלם יותר מהליך משפטי, וזה בגלל כמה יתרונות משמעותיים:

  1. בחירת הבורר: לעומת הליך משפטי, בו לצדדים אין שום נגיעה בהחלטה מי השופטים שידונו בעניינם, בהליך בוררות הצדדים בוחרים בעצמם את הבורר. העובדה שלצדדים יש יכולת השפעה על זהות הבורר היא משמעותית שכן כך האמון שלהם בו רב מאד, והם כנראה סבורים כי הוא מומחה בעניין המחלוקת שלהם.
  2. חסכון בזמן: הליך משפטי יכול לקחת זמן רב. לעיתים משפטים נמשכים גם שנים רבות ומתישים כך את כל הנוגעים בדבר. גם הליכי ערעור יכולים להוסיף עוד זמן רב להליך השיפוטי. לעומת זאת בוררות בדרך כלל קבועה במסגרת זמן מסוימת. בתוספת לחוק גם נקבע כי אם לא קבעו אחרת, ההליך צריך להסתיים תוך 3 חודשים בלבד. אמנם הבורר יכול להאריך תקופה זו בעוד 3 חודשים, אך עדיין מדובר על הליך שלרוב לא יארך יותר מחצי שנה, וזהו חסכון משמעותי בזמן, ובכל הנלווה לכך (ימי עבודה, עלויות וכדומה).
  3. יכולת להשפיע על הכללים: בהליך בוררות, הצדדים יכולים לבחור האם יחולו עליהם כללי סדר הדין ודיני הראיות שחלים בכל משפט רגיל. אלו כללים נוקשים ביותר שלעיתים מאריכים מאד את ההליך ומקשים על הוכחת הטענות. בבוררות הצדדים יכולים לקבוע כי הם מוותרים על כללים מסוימים וכך להאיץ את ההליך ולפשט אותו.
  4. צנעת הפרט: בניגוד למשפטים בהם הדיונים פתוחים לציבור ולעינה הסקרנית של התקשורת (למעט דיונים בדלתיים סגורות), בהליך בוררות מובטחת סודיות. ההליך לא חשוף לרשות הרבים, ישיבות הבוררות נעשות באופן פרטי, וכן לצדדים אסור לפרסם את מה שנעשה בהן, כל עוד לא החליטו אחרת בקביעה משותפת.
  5. עלויות: היות והליך הבוררות הוא קצר משמעותית, גם העלויות הן הרבה יותר זולות בדרך כלל. בניגוד למשפט שיכול לעלות עשרות ואף מאות אלפי שקלים, הליך בוררות מסתכם בעיקר בהוצאות שנוגעות לשכר הטרחה של הבורר.
  6. גמישות: הליך בוררות מאופיין באווירה נעימה יותר לעומת הליך משפטי. בהליך בוררות הצדדים בוחרים לא רק את זהות הבורר, אלא גם  את מספר הבוררים שיעסקו במחלוקת, וכן יכולים להוסיף בעצמם תנאים כמו ניסיון מקצועי, התחייבות לזמינות, שליטה בחוקים המתאימים וכדומה. בנוסף, לוח הזמנים גמיש יותר והפגישות נקבעות בהתאם לרצון הצדדים.

 

חסרונות של הליך הבוררות:

ראינו כי יש יתרונות רבים להליך בוררות על פני הליך משפטי, אך חשוב להכיר גם את החסרונות של ההליך ולדעת שיש עוד צדדים, וכתוצאה מכך יש מקרים בהם בוררות לא עדיפה על פני הליך משפטי. החסרונות שכדאי להכיר:

  1. מוגבלות ההליך: הליך בוררות מוגבל רק לנושא שהוחלט לדון בו בהסכם הבוררות, ומוגבל רק למחלוקת שבין הצדדים להסכם הבוררות. בניגוד לפסיקה של בית משפט, בבוררות לא ניתן לכפות ניהול של בוררות על צד שלישי שלא היה חלק מהסכם הבוררות מלכתחילה, ואין אפשרות לעבור לדון בנושאים חדשים שלא דיברו עליהם בהסכם, גם אם זה קשור לנושא שנקבע בהסכם. הסיבה היא שלא רוצים ליצור מצב של פיצול דיונים שיתקיימו במקביל בבית המשפט ובבוררות.
  2. שיקול דעת רחב: כפי שציינו, בהליך בוררות ניתן להסכים שלא ללכת לפי סדרי הדין הרגילים, אך זה לא תמיד יתרון. בעלי הדין בדרך כלל פועלים במהלך החיים לפי החוק המהותי שקשור לנושא המחלוקת, ולכן לעיתים כאשר פונים לבוררות ומוותרים על כללים מסוימים, הדבר לא תמיד יוצא לטובת כל הצדדים.
  3. שכר טרחה לבורר: חשוב לדעת שבבוררות על כל צד לשלם לבורר שכר טרחה, אשר לא חוזר לצדדים. זאת בניגוד להליך משפטי בו הצד המנצח מקבל החזרים על הוצאות המשפט בסוף ההליך.
  4. אין יכולת ערעור: ככל שלא נקבע אחרת בסעיף בוררות או בהסכם בוררות ספציפי, אסור לערער על פסק הבוררות. גם ההליכים של פניה לבית המשפט בבקשה לבטל פסק בוררות הם מוגבלים וחשוב מאד לזכור זאת לפני. לעיתים הצדדים מגיעים אופטימיים להליך הבוררות, אך בסופו של דבר מאוכזבים מהתוצאה ולא מרוצים מכך שאין ביכולתם לערער עליה.
  5. אין סמכויות אכיפה אוטומטיות: לאחר שניתן פסק הבוררות – אמנם הוא מחייב, אך הוא לא ניתן לאכיפה באופן אוטומטי. אם הצדדים רוצים לאכוף את הסעדים או הסנקציות שנקבעו על ידי הבורר, עליהם לפנות תחילה לבית המשפט ולבקש ממנו לאשר את החלטת הבורר. רק לאחר שניתן פסק דין שמאשר את פסק הבוררות ניתן לפנות להוצאה לפועל. צריך לקחת בחשבון שכל זה יכול לקחת עוד זמן רב ולהאריך את ההליך בחודשים רבים.

 

לסיכום

כפי שראינו בוררות היא דרך נוחה לעשות צדק ולהגיע להחלטה על ידי גורם אובייקטיבי, מבלי להיכנס לכותלי בית המשפט. רבים מעדיפים לקבוע מראש כי במקרה של סכסוך הם יפנו לבוררות ולא לבית המשפט. ההחלטה הזו מלווה במספר יתרונות משמעותיים כמו חסכון בזמן, בכסף, ובגמישות של כל ההליך. הצדדים אוהבים את העובדה שהם בוחרים את הבורר ולוח הזמנים הוא מהיר ותלוי בהם ולא בבית המשפט.

עם זאת, צריך להבין שיש בבוררות כללים שונים ולעיתים הם לא מתאימים לכל סוגי הסכסוכים. העובדה שלא ניתן לערער על פסק בוררות, שאין סמכויות אכיפה אוטומטיות, שסדרי הדין הם לא לפי הכללים הרגילים, ועוד – גורמים לכך שיש כאלו שכלל לא מנסים אפילו לפנות לבוררות והולכים מיד לבית המשפט.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?