דרכון אמריקאי – נכס או קנס?

החלום האמריקאי, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, כסף גדול. רבים מהישראלים הזכאים (וגם אלו שלא), מבצעים כל שיכלו לשם קבלת הדרכון האמריקאי הנכסף. אולם, לאחרונה פסק בית המשפט הפדרלי לענייני מיסים בארצות הברית כי תושב ישראל, המחזיק במקביל באזרחות אמריקאית, ייאלץ לשלם מס בשתי המדינות. פסיקה זו מגיעה לאחר חקיקת חוק פטק"א, שממילא מטיל חובות מס נוקשות על מחזיקי אזרחות אמריקאית. האם זהו הסוף של החלום האמריקאי בישראל?

 

למה כן – הסיבות העיקריות להחזיק דרכון אמריקאי

דרכון אמריקאי, המהווה נפקות לאזרחות אמריקאית, מעלה לא מעט יתרונות, כאשר היא בידיך. מעבר להיות המדינה אחת מהחזקות בעולם, ולראייה ישנן 147 מדינות ברחבי העולם המאפשרות כניסה עם דרכון אמריקאי ללא ויזה, ישנם יתרונות רבים נוספים. דוגמה אחת טמונה באפשרות המעבר לארצות הברית, בין אם לשם הגירה סופית ובין אם לשם עבודה זמנית.

ל"פשוטי העם", שבידם אין את הדרכון הנחשק, אפשרות המעבר והעבודה בשוק האמריקאי היא קשה עד בלתי אפשרית. מנגד, החזקת דרכון מאפשרת הגירה והשתלבות חוקית בשוק העבודה, ללא הגבלת זמן. דוגמה נוספת מצויה בהחזרים שונים, המוענקים למחזיקי האזרחות כפולה, דוגמת הטבה שנתית בסך של 1,000 דולר לכל ילד, והחזר שכר לימוד לסטודנטים בשיעור זהה (ובכפוף להנפקת מספר זיהוי אמריקאי).

אולם, לצד כלל היתרונות האלו, עומדת בעיה אחת, שגורמת לישראלים רבים לזנוח את האזרחות האמריקאית הנחשקת. נתונים מראים כי החל משנת 2008, בה התחילה לצוץ התופעה, בה ויתרו 231 אזרחים על אזרחותם, טיפס המספר במהלך השנים, ובשנת 2016 עלה המספר ועמד על 5,411 בעלי אזרחות אמריקאית שוויתרו עליה. בסך הכל, בין השנים 2008 – 2016 ויתרו על אזרחותם האמריקאית 21,326 ישראלים. אז מה הוביל לכך?

 

חוק FATCA – כולם תחת פיקוח

בשנת 2010 החליט הקונגרס האמריקאי לחוקק את חוק פטק"א (Foreign Account Tax Compliance Act), שמטרתו מניעת התחמקות תשלומי מס לממשל האמריקאי.

החוק מטיל חובה על כל גוף פיננסי, שאינו אמריקאי, לבצע בדיקת נאותות לחשבונות של תושבים אמריקאים ולהעביר את המידע ישירות לרשויות המס האמריקאיות. לעניין אכיפה, קבע הממשל האמריקאי ניכוי של 30% מכל התשלום המגיע לאותו גוף, מכל מקור הכנסה אמריקאי.

לשם העברת המידע נקבעו שני מודלים. על פי המודל הראשון, מעבירים הגופים הפיננסים את המידע שאספו באופן ישיר אל רשויות המס בארצות הברית. האפשרות השנייה, היא האפשרות שנקבעה בישראל, היא העברת הדיווח לרשויות המס המקומיות, שיתעסקו מול הרשויות האמריקאיות.

החוק קובע כי כל מוסד פיננסי, לרבות בנקים, גופי השקעה, חברות ביטוח או גופים אחרים, צריכים לבצע את בדיקת הנאותות האמורה. המוסד יבחן את החשבון המצוי אצלו, וככל שנקבע שזהו אמריקאי, יועבר הדיווח לרשויות.

 

כיצד משפיע החוק החדש על האזרח הפשוט

הבעיה עם החוק עולה באשר להיקף הגילוי בין האזרחים לשלטון. אם בעבר הרשויות היו מסתמכות על הדו"ח השנתי שהוגש על ידי כל אחד מהאזרחים, הן אלו השוהים בגבולות המדינה והן אלו המצויים מעבר לים, כיום חשופים כולם לעינו של האח הגדול. בעיות אלו יכולות לעלות בכל הנוגע לתשלום מיסים למדינה.

באופן רגיל, חוק פטק"א לא אמור להשפיע על אזרחים, שכן קיימות אמנות מס בין המדינות השונות, שנועדו למנוע תשלום מס כפול. אולם, בחלק מהמקרים, שיטת המיסוי בארצות הברית אינה מתחשבת באמנות אלו. הממשל האמריקאי גובה מס על פי אזרחותו של אדם. כלומר, אזרח אמריקאי, בין אם מתגורר בקולורדו, בסינגפור או ברומא, ייאלץ לדווח להגיש לרשויות האמריקאיות דו"ח שנתי, ובאם צריך, שם לשלם מס.

יש לציין כי המשפט האמור לעיל אינו מוחלט. כפי שצוין, בחלק מהמקרים ישנה התחשבות באמנות השונות. כך לדוגמה, במסגרת כללים שנקבעו בין ארצות הברית לישראל, אזרח ישראלי, המחזיק באזרחות אמריקנית, יישלם בחל מהמקרים רק את הפער בין שיעור המס בארץ למקבילו האמריקני. לדוגמה, תשלום מס על רווח שכר דירה, שעומד בישראל על 10%, ישולם במלואו למדינה. היות ושיעור המס בארה"ב עומד על 25%, ייאלץ אותו אזרח לשלם לרשויות האמריקאיות 15% מרווחיו.

 

החשש – אי כיבוד אמנות

עד כאן, למרות פגיעת ההסדר האמור במחזיק האזרחות האמריקאית הממוצע, יש עוד היגיון. האמריקאים מעניקים הטבות ורוצים לקבל מעט בחזרה. אולם, פסיקה של ביהמ"ש הפדרלי בשנת 2016 מחמיר את המצב. אלי קול, ישראלי בעל אזרחות אמריקאית, מכר מניות בארה"ב, עסקה ממנה העלה רווח לא מבוטל שעומד על 115,000 דולר.

על פי סעיף 15 לאמנת המס בין המדינות, נקבע שאין לשלם מס בשתי המדינות בגין אותה הכנסה. לאחר שהעביר אלי לרשויות האמריקאיות דו"ח שנתי, כנדרש, התפלא לשמוע, כי על אף ההסבר שהציג, שהוא מחויב במס בשיעור של 13,000 דולר, ובצידם קנס של 2,600 דולרים נוספים.

טענת הרשות התבססה על סעיף באמנה, המתיר לה להטיל מס על תושביה באופן שרירותי, כאילו האמנה לא בתוקף או לא נחתמה מלכתחילה (Saving Clause). הצרה זו קיבלה תוקף גם בבית המשפט הפדרלי, שהחליט לאשרר את ההחלטה, אולם זה ביטל את הקנס, בשל ההשלכות העתידיות שייתכנו מהטלתו.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?