אפלקציות תשלומים ביט, פפר פיי ופייבוקס

בשנים האחרונות, נכנסו לחיינו אפליקציות התשלומים בסערה. פיי בוקס, ביט, פפר – כולם כבר יודעים ולכולם כבר יש, וכולם משתמשים פעילים שנהנים מהנוחות והקלילות שבשימוש. אנשים פחות מתאמצים לקחת איתם ארנק, לא מסתובבים עם מזומן כמו פעם, כי יש חלופות הולמות. איך האפליקציות האלו מושוות ביניהן, מי טובה יותר, ובאילו מצבים עדיף להשתמש באיזו אחת מהן? איך עתיד התשלומים שלנו יראה ולאן כל העניין הזה חותר? הנה כל המידע.

כל אפליקציות התשלום לא מניבות, נכון להיום, לבנקים, הכנסות. אין עמלות על השירות, השירות חינמי, הפיתוח עלה לכל אחד מהבנקים הון תועפות, ונכון להיום – הוא רק דורש מהבנקים משאבים ופיתוח ולא מכניס שקל. ברור מאוד לכולנו, שביט, פפר פיי ופייבוקס ממש לא ישארו בעתיד כמו שהם היום, גם כי האפליקציות האלו עדיין לא מנצלות את הפוטנציאל הגלום בהן כלל וכלל, וגם כי בשלב כלשהו הבנקים, מן הסתם, יאלצו להתחיל להפוך אותן למכונה של כסף ולהפסיק לממן אותן ללא תמורה.

מאחורי כל אפליקציה עומד בנק שפיתח ומפיץ אותה – אבל תוך כדי שימוש באפליקציה אתם תשימו לב שזה בקושי מורגש. האפליקציות לא מעוצבות לפי צבעי הלוגו או העיצוב הכללי של פרסומים של הבנק, זה לא מוזכר בשום מקום באפליקציה, וזה לא בטעות. הבנקים לא רוצים שתזהו את האפליקציות שלהן עם בנק מסויים, הם מנסים, באופן מכוון, לטשטש את העובדה שהגורם שעומד מאחורי האפליקציה הוא בנק, וזאת כחלק מיצירת תדמית חיובית לאפליקציות ונטרול מחשבה על אינטרסים סמויים או עצירה משימוש באפליקציות בקרב המשתמשים.

 

ביט

האפליקציה החלוצה בתחום שהגיעה מבית בנק הפועלים בשנת 2016 באמצעות צוות של כ-50 עובדים, והביאה את התשלומים הדיגיטליים לארץ. בנק הפועלים מדווח כי רוב המשתמשים באפליקציה כלל אינם לקוחות הבנק. הממשק פשוט ונוח, העיצוב נעים ותורם להבנה של הממשק ושדרוג של חווית המשתמש, עם 2 כפתורים מרכזיים בממשק הראשי – שלח תשלום וקבל תשלום. לביט יש כמעט 2 מיליון הורדות, והרבה מהם גם פעילים בפועל – בין אם לעיתים קרובות ובין עם לעיתים נדירות יותר. בתור אפליקציה חלוצה וראשונית בתחומה ומובילת דרך, מדובר באפליקציה המצליחה ביותר בארץ לתשלומים דיגיטליים, סטטיסטית – זוהי האפליקציה עם הכי הרבה הורדות, והכי הרבה פעילות אקטיבית ממשית יומית, והפער מול האחיות הקטנות פפר פיי ופייבוקס גדול.

בעתיד הקרוב, בנק הפועלים מתכוון לשדרג את האפליקציה באמצעות הוספה של פונקציות מתקדמות: תרומות מיידיות לעמותות ותשלום באמצעות ברקוד שיסרק. באמצעות אפשרות הברקוד, משתמש אחד שרוצה לקבל כסף ממשתמש אחר, יוכל להציג קוד ברקוד QR על המסך שלו, והמשתמש השני, יבחר באפליקציה שלו אפשרות של סריקה. קוד הברקוד מהמסך של דורש הכסף יסרק במכשיר הסלולרי של שולח הכסף באמצעות המצלמה, והאפליקציה תבין מיד למי הכסף מיועד, גם בלי ששולח הכסף ירשום את מספר הטלפון של מקבל הכסף וישמור אותו באנשי הקשר. שדרוג משמעותי.

עוד בתוכניות לעתיד הרחוק של ביט: העברות כספים בין גוף עסקי ללקוח, מלקוח לגוף עסקי, והעברות כספים בין גופים עסקיים. איך נשמע לכם לשלם את חשבון החשמל, המים או אגרת הרישוי השנתית על הרכב באמצעות ביט? לי זה נשמע מגניב, פשוט, קל ונוח.

 

פפר פיי

בגדול, זוהי אפליקציה שמעתיקה את התפעול והמטרות של ביט כמעט אחד לאחד מבית בנק לאומי. ההצהרה מאחורי פפר פיי היא שמדובר בבנק של ממש לכל דבר ועניין ולא רק אפליקציה להעברת כספים, מעין "סניף דיגיטלי" של בנק לאומי, שאמור להחליף סניף פיזי. כמובן, שלמטרות שיווק ופרסום וכחלק מהמאמצים לטשטש קשר או זהות מול בנק מסויים, הסלוגן של פפר פיי: "אל תקרא לי בנק". הרעיון הוא לתת שירותי בנק מלאים בדיגיטל, אבל לנפץ בפני אנשים קונצנזוסים או אסוציאציות שליליות מעולם הבנקאות הפיזית.

העיצוב נעים ונוח, התפעול מהיר וחלק, וחוויית המשתמש בהחלט נעימה, וגם ביט פתוח לשימוש לקוחות כל הבנקים. גם כאן, הממשק הראשי מתעסק בעיקר בשני כפתורים מרכזיים – שלח תשלום וקבל תשלום. גם בפפר פיי רוצים להרחיב את הפעילות העתידית של האפליקציה, ולכן יצרו הסכמים מול גופים עסקיים גדולים מוכרים, שמאפשרים העברת תשלומים אליהם באמצעות פפר פיי.

 

פייבוקס

פייבוקס, מבית בנק דיסקונט, מעט שונה בתכלית וברעיון שלו. קודם כל, זו האפליקציה היחידה שיש לה גם ממשק אינטרנטי נגיש ממחשב, ולא זמינה רק כאפליקציה בסלולרי. שנית, פייבוקס שם דגש על איסוף כספים מריבוי אנשים, תשלום קבוצתי, למען מטרה מסויימת קולקטיבית, וזו הסיבה שבחרו לקרוא לה "פייבוקס" – קופסאת תשלום בתרגום חופשי. בכל האפליקציות זה אפשרי, אבל בפייבוקס זה מוכוון למטרה הזו, ויש אופציות מתקדמות וממשקיות שחותרת לכיוון הזה. אם אתם עושים על האש עם החברים והמשפחה, ורוצים לגבות מכל אחד 50 שקלים לקראת האירוע, תוכלו לבחור אנשי קשר ולפתוח קבוצת תשלום, "קופסאת תשלום" לטובת העניין. כל האנשים שצירפתם (ובהמשך, אם ירצו נוספים להצטרף, יוכלו להצטרף באמצעות קישור שתשלחו אליהם) נכנסים לקבוצת התשלום, ושולחים אליכם את הכסף. דיווחים לגבי מי שילם ומי לא, מי בקבוצה ומי לא – חשופים לכל חברי הקבוצה (אלא אם פותח הקבוצה בחר להגדיר פרטיות גבוה יותר כשפתח את הקבוצה), כך שכולם יכולים להציק ליוסי מנתניה שעדיין לא שילם את חלקו, ושאם הוא לא ימהר לעשות זאת כמו כולם – הוא באופן רשמי לא מוזמן לחגיגה. בגלל שפייבוקס נוצרה בעיקר למטרה הזו, מלבד כפתורים לשליחת תשלום וקבלת תשלום בממשק הראשי כמו שתי אחיותיה הגדולות ביט ופפר, פה מצטרף כפתור חדש לתמונה – יצירת קבוצה חדשה, ליצירת קבוצת תשלום.

פייבוקס היא האפליקציה היחידה שלא שולחת באופן אוטומטי את הכסף המתקבל דרכה לחשבון הבנק של המשתמש שקיבל את הכסף, דרך זיכוי בכרטיס האשראי שלו. ניתן להשאיר את הכסף שקיבלתם בפייבוקס, ולהשתמש בו לתשלומים בפייבוקס בהמשך הדרך.

אפליקציות תשלומים

 

הפערים מול אפליקציות תשלום לשימוש ישיר בכרטיס אשראי

כל האפליקציות עובדות באמצעות כרטיס אשראי עבור תשלומים, וזיכויים אל כרטיס האשראי, ברקע הפעילות שלהם, כשאתם מקבלים או שולחים כסף. כולן עובדות עם רשימת אנשי הקשר שבמכשיר שלכם, כלומר, אתם שולחים כסף דרך מספר הסלולרי של מי שאתם רוצים לשלוח אליו את הכסף, למעט כשמדובר בגוף עסקי. ככה זה נראה

היקף השימוש באפליקציות הוא גבוה מאוד: כל יום שולחים כ-50,000 אנשים כספים באמצעות ביט של בנק הפועלים, 20,000 איש בפייבוקס של בנק דיסקונט, ו-10,000 איש באמצעות פפר פיי של בנק הפועלים. איך זה עומד מול שימוש ישיר באשראי? אין תחרות בכלל – אנשים משתמשים בכרטיסי אשראי (בגיהוץ האשראי פיזית או בסליקה באינטרנט) בהיקפים של כ-330 מיליארד ש"ח בשנה, לעומת 1.5 מיליארד ש"ח בשנה באפליקציות התשלומים, שלושתן ביחד.

למה זה ככה? ראשית, כשאתם קונים בגדים בקסטרו, אתם עושים רכישה באמצעות כרטיס אשראי, רכישה של מאות שקלים, שאפשרית רק באמצעות כרטיס האשראי, ואין אפשרות לבצע אותה באמצעות אפליקציה; לעומת זאת כשאתם משלמים לחבר דרך אפליקציה, זה בדרך כלל רק כמה עשרות שקלים. ברגע שהאפליקציות ירימו ממשקים והסכמים מול גופים עסקיים גדולים, ותוכלו לשלם גם על ארוחה במקדונלדס וגם על בגדים בקסטרו באמצעות אפליקציות התשלומים – השימוש בכרטיס אשראי פיזי ירד משמעותית.

היום, השימוש באפליקציות מוכוון יותר בשליחת כסף לאנשי הקשר שבמכשיר, בעתיד – תוכלו לשלוח כסף לכל גוף עסקי, גורם כלכלי, עמותה, חברה או ארגון באמצעות האפליקציות.

השינוי הזה מותנה בשני דברים מרכזיים: הראשון הוא שמחזור השימוש, העסקאות וההיקפים שלהם יגדל. צריך לזכור שמדובר באפליקציות שפיתחו הבנקים, אך הם אינם מרוויחים מהם שקל, ולהפך, הוציאו עליהן מיליוני שקלים, ועד שאנשים לא ישתמשו יותר באפליקציות ובסכומים גדולים יותר, הפיתוח הטכנולוגי שלהן מתנהל בעצלתיים.

שנית, יש צורך בפיתוחים טכנולוגיים נוספים: תשלום לפי קוד תשלום זמני חד פעמי, תשלום לפי ברקוד בסריקה (כמו שמתכננים ליישם בקרוב בביט), תשלום במגע – צריך להנגיש את התשלום כך שלארגונים וחברות יהיה איך לדרוש אותו בקלות מהמשתמשים.

דמיינו לכם מצב שבו קיבלתם חשבון חשמל, ועל גבי החשבונית, בחלק העליון, כתוב: "קוד לתשלום בביט", ואז מספר בן 8 או 16 ספרות, שבאמצעותו תוכלו לשלם מיידית את החשבון באמצעות ביט על ידי הקשת הקוד לתשלום. חשבו על הזמנה של ארוחה במקדונלדס, שבה אתם מבצעים הזמנה מול הקופאי או מול מכונת ההזמנה העצמית, ובסיום ההזמנה מוצג לכם ברקוד על המסך שמולכם. שולפים פלאפון, פותחים פפר פיי, סורקים את הברקוד, לוחצים על "שלם" – ושילמתם על הארוחה שלכם.

נסו לפנטז את הסיטואציה הבאה: קניתם בגדים ונעליים בחנות מסויימת, אתם מגיעים לקופה, הקופאית סוכמת עבורכם את העלות המצטברת של כל הפריטים, ואז מבקשת ממכם לשלם. אתם שולפים את הפלאפון, מצמידים את גב הטלפון למסוף התשלום, ותוך רגע – התשלום על הבגדים שלכם עבר לחנות.

רק ברגע שיהיה ניתן לשלם באמצעות פונקציות מתקדמות שכאלו בנוחות ובקלות, אנשים יזניחו את כרטיסי האשראי וישאירו ארנקים בבית, כי הם יודעים שבאמצעות הסלולרי שלהם הם יכולים לשלם על הכל, ממש הכל, בלחיצת כפתור.

עוד כתבות מומלצות בנושא צרכנות

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?