אג"ח ממשלתיות – האם מדובר בכלי השקעה סולידי לשונאי סיכון?

אג"ח מהווה אפיק השקעה פופולרי לאלו מאיתנו שמבקשים להשקיע את כספם לטווח ארוך יותר. מבין שלל האפשרויות, ישנם את האג"ח הממשלתיות למיניהן. האם מדובר בכלי השקעה סולידי או שמא באג"ח הזהה לשאר המוצרים בתחום?

 

מה זה אג"ח

בשוק ההון ישנם שני סוגים של מוצרים פיננסים הניתנים לרכישה, בהם אג"ח. אג"ח הוא נייר ערך, המהווה הסכם הלוואה בין שני צדדים. בניגוד להלוואות סטנדרטיות, בהן מוסד פיננסי מעניק הלוואה לאדם אחר, בשימוש באגרת חוב מדובר על גיוס הון מצד תאגיד. אותו תאגיד מעניק לציבור אפשרות לרכוש חוב, אותו התאגיד יצטרך להשיב בפקיעת האג"ח. כלומר, בכל רכישת אג"ח נוצרת הלוואה בין הרוכש לבין התאגיד, הכפוף לתנאיי ההסכם הרשומים בו.

כמו כן, במהלך חיי האג"ח, זכאי הבעלים לריבית מטעם התאגיד. הריבית תהא מצוינת על גבי האג"ח, לצד כל הפרטים הנלווים, דוגמת תאריך הפקיעה, עלות האג"ח ועוד. במהלך כל שנה, עד לפקיעת האג"ח, יהא זכאי רוכש האג"ח לריבית שנתית.

לדוגמה: יוסי רכש אג"ח של חברת מייקרוסופט, מחיר אגרת החוב עמד על 100 שקלים, עם תאריך פקיעה של 5 שנים, והריבית השנתית שלה עומדת על 10%. מרגע רכישת האגרת, יקבל יוסי 10 שקלים מדי שנה, לאורך 4 שנים. לאחר 5 שנים, במועד הפקיעה, יהא על חברת מייקרוסופט לשלם ליוסי 110 שקלים.

מאחורי השקעה באג"ח עומד עיקרון פשוט: יותר סיכון, יותר תשואה. הסיבה לכך היא הוודאות שבהחזר ובעמידה על ההסכם הנחתם ברכישת האג"ח. כך, יוכל משקיע להשקיע את כספו בחברת נדל"ן ממונפת, שמבקשת לגייס כספים נוספים לשם רישום למכרז בנייה, ומנגד ניתן להשקיע בתאגידים מבוססים, שעיקר פעילותם מתבססת על הכנסות, דוגמת מקדונלדס.

 

איך בוחרים אג"ח?

כאמור, האג"ח מניב תשואה משני גורמים עיקריים. הראשון הוא הפדיון אותו נושא האג"ח, שכן הוא מהווה את מחיר המכירה הסופי של האג"ח, ממנו נפחית את מחיר הקנייה. הגורם השני הוא הריבית הקבועה, אותה מקבל בעל האג"ח במועד שנקבע (לרוב שנה), הנקבעים לפי שיעור התשואה לפדיון.

על אלו ישנם גורמים רבים שמשפיעים. כידוע, המצב בשוק אינו סטטי, והתנודתיות הקבועה שלו משפיעה באופן שוטף על מחיר האג"ח. לפיכך, אג"ח יכול לשנות את ערכו עד למועד פקיעתו, ולשפר את התשואה אותה הוא נותן. בין הנתונים המשפיעים על שווי האג"ח מצויה הריבית במשק, שכן היא מהווה בסיס לריבית של אגרת החוב. מעבר לריבית במשק, מושפע מחיר האג"ח, כאמור לעיל, מגובה המינוף של החברה, וכן רווחי החברה ותזרימה, מצבה של החברה בכל רבעון ועוד…

אחד המשתנים העיקריים המשפיעים על שווי וכדאיות אג"ח הוא משך החיים הממוצע (Duration) של האג"ח, או בשמו המקוצר – מח"מ. המח"מ הוא בעצם הכלי שבוחן את התקופה המשוכללת עד לפדיון הסופי של קרן האג"ח עצמה והריביות הנלוות.

לשם הדגמה, נבחן אגרת חוב, שמחירה 200 שקלים, מועד פקיעתה הוא שנתיים והריבית בצידה 10%. בתום השנה הראשונה נקבל 20 שקלים, ובתום השנה השנייה, היא מועד הפקיעה, נקבל 220 שקלים. לפיכך, החישוב יהא באופן הבא: 1.91 = 240/(2X220 + 1X20). כלומר, ערך המח"מ יעמוד על 1.91 שקלים.

בשל העבודה שאנו בוחנים את הזמן הממוצע שיקח לקבל את התשואה על האג"ח, ככל שהמח"מ יותר גבוה, כך עולה רמת הסיכון שברכישה. ככל שהמח"מ יותר נמוך, ניטה להסיק כי ההלוואה תוחזר ביתר קלות.

 

אג"ח ממשלתי – מה זה

כפי שצוין, ישנו מנעד רחב של אג"ח להשקעה. ניתן להשקיע במק"מ, אג"ח המדמה הלוואה בנקאית קצרת טווח (בין שלושה חודשים לשנה) וכן באג"ח קונצרני, בו ניתן לבחון את גובה הריבית ובהתאם להבין את הסיכון הטמון בעסקה.

בנוסף לאג"ח לעיל, עומדת האג"ח הממשלתית. כאשר המדינה זקוקה להכנסות נוספות, היא מנפיקה אגרות חוב ממשלתיות, ובכך מאפשרת גיוס הון ממשקיעים. במילים אחרות, ברכישת אג"ח ממשלתית אנו מעניקים הלוואה בריבית למדינה. בשל חוסנה הכלכלי של המדינה בפרט ומדינה כתאגיד בכלל, ניתן לקבוע כי מדובר בהשקעה בטוחה ביחס לאחרות.

 

סוגי האג"ח הממשלתיות

אג"ח ממשלתי שקלי

מתאפיינות בריבית קבועה, שאינה צמודה למדד. האג"ח מעניקה לרוכש ריבית קבועה, המשולמת אחת לשנה עד למועד פירעון האג"ח. יש לציין כי הריבית עליה מתבססת אותה ריבית, כאמור לעיל, היא ריבית 0, שגורמת לריבית הנובעת מהאג"ח להיות נמוך יותר ממקביליו בשוק.

מחד, ניתן להיות אדישים לתופעה זו, שכן היא משפיעה על כלל השוק, ולקבוע שמדובר בהשקעה יחסית בטוחה, ולראיה היא פופולרית בקרב המוסדות הפיננסים במשק. מנגד, בשל העובדה שמדובר בריבית שאינה צמודה למדד, במצבי אינפלציה לטווח ארוך לא נזכה לראות רווחים משמעותיים. מועד הפירעון של אגרות אלו נע בין שנה אחת לבין 20 שנים, והמיסוי עליהן לרוב הוא 15% מהרווח הריאלי.

דוגמה לאג"ח ממשלתי שקלי: ממשל שקלית 0142.

  • מח"מ – 15.21
  • שנת פדיון – 2042
  • ריבית נקובה – 5.5% (לא צמודה).
  • תשואה שנתית (ברוטו/נטו) – 1.73%/1.14%.

 

אג"ח ממשלתי צמוד

כמשתמע משמו, צמוד למדד. בעל ריבית קבועה המשולמת בכל שנה עד למועד הפירעון, כאשר תשלומי ההצמדה נלווים לתשלום במועד הפירעון. היתרון באג"ח זה הוא הצמדתו למדד. היתרון והחיסרון הטמונים בהיות האג"ח צמוד למדד הוא לעניין אינפלציה. הכסף ישמור על ערכו הריאלי, ולפיכך יצליח להביא לרווח בהשקעה לטווח ארוך במקרה של ריבית אפסית ואינפלציה שלילית. מנגד, האינפלציה השלילית תביא באופן וודאי להפחתת התשואה.

דוגמה לאג"ח ממשלתי צמוד: ממשל צמודה 0923

  • מח"מ – 3.41
  • שנת פדיון – 2023
  • ריבית נקובה – 1.75%
  • תשואה שנתית (ברוטו/נטו) – 0.07%/0.55% – שימו לב, התשואה יכולה להיות במינוס, שכן באגרת החוב עצמה לא משקללים את ערך המדד. למרות זאת, עדיין לא מדובר במצב אופטימלי.

אג"ח ממשלתי משתנה

מדובר באגרת שהתשואה שלה מבוססת על תשואת המק"מים (אג"ח לטווח קצר) לאורך 12 חודשים. לפיכך, מחד, מדובר על אג"ח בעל סיכוי רווח גבוה יותר. מנגד, מדובר באג"ח עם ריבית משתנה, המהווה אפיק השקעה פחות סולידי.

דוגמה לאג"ח ממשלתי משתנה: ממשל משתנה 0526

  • מח"מ – 6.14
  • שנת פדיון – 2026
  • ריבית נקובה – 0.13%.
  • תשואה שנתית (ברוטו/נטו) – 0.51%/0.44%.

 

אז האם מדובר בכלי סולידי?

כאמור, האג"ח, הוא מתן הלוואה, יהא פחות מסוכן ככל שהגוף, לו אנו מעניקים את ההלוואה, חזק יותר. הדבר מהווה אינדיקציה אחת לרכישת אג"ח ממשלתי פעולה סולידית. למרות זאת, כפי שראינו בדוגמאות לאגרות חוב ממשלתיות שונות, לכל אחת מאפיינים משלה, חלקן בטוחות יותר וחלקן פחות.

לדוגמה: אג"ח ממשלתי משתנה נוטה להיות מסוכן יותר משני האחרים, וניתן לראות זאת ע"י ערך המח"מ הגבוה (על אף שנת הפירעון הקרובה), וכן בריבית הנמוכה, המעידה על התנודתיות הגבוה של התשואה באג"ח ממשלתי משתנה.

לבסוף, ניתן לקבוע כי ההשקעה באג"ח ממשלתי היא סולידית יותר ממקבילותיה בשוק, זאת לאור נתוני העבר ויכולת הפירעון, אולם מבין אלו יש לבחון את האג"ח להן מח"מ נמוך ככל הניתן וריבית נקובה גבוהה יותר, זאת לצד בחינת נתונים מאקרו כלכליים, לשם מניעת השקעה לפני צניחה עולמית של השוק.

למעלה מ50% מהשכירים בישראל זכאים להחזר מס – בדוק עכשיו אם גם לך מגיעים אלפי שקלים מהמדינה!

עוד כתבות מומלצות בנושא פיננסיים

לקבלת שיחת ייעוץ ממומחה

השאירו פרטים ומומחה יחזור אליכם בהקדם

הרשמו לניוזלטר שלנו

שתפו את המאמר בקליק

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

מה דעתכם ?