כולנו זוכרים, את היום הראשון בו נקשרנו לצבא – הלא הוא הצו הראשון. לאחר מילוי כמה טפסים, שאלה אותנו המראיינת – למי תרצו שיעבור כספכם אם חלילה וחס יקרה לכם משהו? על שאלה דומה, עלינו לענות בכל הקשור לנושא הביטוח – למי נרצה שיעברו כספי התגמולים שישלם הביטוח לאחר הפטירה שלנו, או במילים אחרות – מי יהיו המוטבים שלנו?
אז אילו סוגי מוטבים יש בביטוח חיים? מה המשמעות של מוטב בלתי חוזר? ובאילו מקרים ניתן לשנות מוטב שהוגדר כמוטב בלתי חוזר? על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.
על עולם הביטוח והמוטבים
מבין הביטוחים, ביטוח חיים הוא אחד המסקרנים ביותר: האחריות על עשייתו מוטלת על המבוטחת או המבוטח, אך הפעלתו מעצם ההגדרה מתרחשת לאחר הפטירה שלהם, וחסכונות הביטוח מועברים למוטבות והמוטבים שאינם המבוטחים עצמם.
קביעת המוטבות והמוטבים שיקבלו את כספי התגמולים והביטוח במקרה של הפעלתו נעשים או על פי ההחלטה של המבוטחת או המבוטח, או על פי החוק הנוגע לירושה. באופן עקרוני, בחירתם של מוטבים שאינם היורשים הקבועים בחוק קודמת ליורשים הקבועים בחוק, כלומר רצונו של המבוטח גובר על רשימת ברירת המחדל הזו.
אולם, קביעת המוטבים איננה עניין פשוט של רשימה ותו לא. חשוב לדעת שיש כמה סוגים של מוטבים, כאשר לכל סוג יש את מגבלותיו מצד אחד ואת זכויותיו מהצד השני.
לפני הכל – מהו ביטוח חיים?
ביטוח חיים, כשמו, נועד לשמור על רמת הכנסה מסוימת עבור משק בית במקרה בו המבוטחת או המבוטח, נפטרים חלילה. ביטוח זה, משמש למעשה מעין חוזה בין המבוטח לבין חברת הלקוח, שמבטיח שבמקרה מוות של המבוטח, מי שנבחרו על ידי המובטח כ- 'מוטבים', יקבלו סכום כסף קבוע מראש.
סכום הכסף יתבטא בקצבה חודשית, או לחלופין סכום שיינתן להם באופן חד פעמי, והכל, בהתאם להסכם בין המבוטח לחברת הביטוח. המבוטח משלם מידי חודש תשלום עבור ביטוח החיים (לעיתים רחוקות מדובר בתשלום חד פעמי).
התשלום עבור ביטוח החיים משתנה מאדם לאדם. עבור אדם שנמצא בקבוצת סיכון גבוהה, התשלום החודשי בגין ביטוח החיים יהיה גבוה בהרבה מאדם שנמצא בקו הבריאות. ביטוח החיים, מאפשר למעשה לבני משפחתו של הנפטר, להמשיך ברמת החיים אליה התרגלו עד עתה בייחוד אם המבוטח, הוא המפרנס העיקרי של הבית.
בנוסף, התשלום עבור ביטוח החיים ייקח בחשבון גם את מצבו המשפחתי של המבוטח – מבוטח לו מספר ילדים, ישלם תשלום גבוה בהרבה ממבוטח רווק. זאת, מאחר שהצורך של ילדי המבוטח, אם חלילה ימות, גדול בהרבה ביחס לצורך של המבוטח הרווק.
ישנו מגוון רחב של ביטוחי חיים, המוצעים על ידי הקרנות השונות. אולם כיום ההשוואה קלה יותר, וכן ישנן מגבלות משמעותיות יותר מטעם משרד האוצר ורשות ההון, ביטוח וחיסכון שנועדו להגביר את התחרות ולהגן על הצרכניות והצרכנים.
ביטוח 'ריסק' וביטוח מנהלים – מילון מונחים
ככלל, ביטוח החיים הבסיסי, הוא ביטוח. בביטוח זה אין מרכיב של חיסכון פנסיוני, ובמסגרתו, כאמור, ניתן למוטבים (אותם המוגדרים על ידי המבוטח כגורמים שיקבלו את הכסף לאחר מותו), תגמול כספי או חד פעמי, במקרה של מוות של מבוטח שנפטר במהלך התקופה בה היה מבוטח.
קיים סוג ביטוח ריסק המבטח את המבוטח במקרה לפיו התגלתה אצלו מחלה קשה (ביטוח גילוי מחלות קשות) הנמנית ברשימת המחלות המצוינות בהסכם בין המבוטח לחברת הביטוח. ביטוח זה, מאפשר למבוטח ולמשפחתו לשמור על רמת החיים אליה התרגלו, נוכח העובדה שכעת המבוטח, כפי הנראה, לא יוכל לפרנסם כפי שעשה בעבר.
קיים בנוסף, ביטוח המעניק ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. ביטוח זה, בדומה לביטוח גילוי מחלות קשות, מאפשר למבוטח והמוטבים להמשיך לשמור על רמת החיים אליה התרגלו, גם אם המבוטח איבד את כושר עבודתו.
ביטוח מנהלים, לא נועד למנהלים או מנהלות בלבד, כפי שאולי ניתן להתבלבל משמו, והוא פשוט הכינוי שדבק לפוליסת חיסכון לגיל הפרישה של המבוטח. ביטוח זה, כולל לא אחת גם ביטוח אובדן כושר עבודה, כמו גם ביטוח חיים ריסק.
באשר לענייננו, כמעט במאה אחוז מהמקרים, כתנאי לקבלת משכנתא, הבנק מחייב את הלווה לבטח עצמו בביטוח ריסק. באופן זה, הבנק רוצה להבטיח לעצמו שבמקרה של מוות של הלווה, החוב של המשכנתא לא ירד לטמיון, והבנק יקבל את כספו מטעם חברת הביטוח.
האם ביטוח משכנתא הוא נוסף לביטוח חיים רגיל?
ברוב המקרים מדובר בשני ביטוחי חיים נפרדים. על פניו, נדמה כי מדובר באותו ביטוח: קבלת כסף או קצבה חודשית בעקבות המוות של המפרנס או המפרנסת העיקריים. אולם, ישנו הבדל מהותי בין שני סוגי המוטבים, הבנק או המשפחה של המבוטח.
בעוד שהמטרה בביטוח חיים רגיל היא להבטיח את המשך 'רמת החיים' של משק הבית, הרי שביטוח המשכנתא הוא כחלק מהחוזה עם הבנק, ומהווה תנאי לקבלת המשכנתא.
על פי רוב, ביטוח המשכנתא יהיה בנפרד מביטוח החיים, וכך הכספים שדורש הבנק לא יפגעו בתגמולים שיתקבלו על ידי המשפחה, וכן להיפך: המשפחה לא תוכל לטעון לכספי ביטוח המשכנתא, שיגיעו באופן אוטומטי לבנק.
מי קובע את רשימת המוטבים והמוטבות?
כאשר מדובר בביטוח חיים, המוטב של כספי הביטוח אינם המבוטחים עצמם. במקרה כזה, יש לציין באופן מפורש מי הם המוטבים שיקבלו את הכספים במקרה של פטירה.
ככלל, המוטבות והמוטבים נבחרים על ידי בעל או בעלת הפוליסה, והם נכנסים לחוזה אל מול חברת הביטוח כמו כל חוזה חופשי רגיל.
יחד עם זאת, במקרה בו לא מצויינים במפורש מוטבות ומוטבים, כספי הביטוח יועברו כנדרש על פי חוקי הירושה אל היורשות והיורשים החוקיים. ההיגיון הוא שכספי הביטוח שהופעל, שלמעשה נעשו רלוונטיים רק לאחר המוות, אך מעולם לא היו רכושו של המובטח עצמו – כן נחשבים בחוק כרכושו של המנוח, ולכן מועברים ליורשיו החוקיים.
אך בחזרה למקרה הראשון, בו הרשימה נקבעת על ידי המבוטח – כמו בכל חוזה, לבעל הפוליסה ישנה הזכות לשנות את הרשימה לאורך השנים בהתאם לרצונותיו (ובכפוף למגבלות של חברת הביטוח). אך באופן עקרוני, בכל עת יכולה המבוטחת להוסיף מוטבות ומוטבים, להסיר אותם, או לשנות את הרשימה.
כפי שמיד נראה, תכונה זו לא נכונה עבור כל סוגי המוטבים. בפרט, "מוטב בלתי חוזר" מוגדר כך שבעלת או בעל הפוליסה לא יכולים לשנות את חלקם בחוזה, אלא באישור מפורש מטעמם.
מה ההבדל בין מוטב רגיל ובין מוטב בלתי חוזר?
"מוטב בלתי חוזר" מוגדר בביטוח החיים כמוטב שלא ניתן לשנותו או לשנות כל דבר שקשור בחוזה מולו, ללא הסכמה מפורשת בכתב מהמוטב.
כפי שכבר יכולתם לנחש, מוטב בלתי חוזר ישמש בעיקר להגדרת הבנקים בביטוחי המשכנתא, אותם ביטוחי חיים שנועדו להבטיח המשך תשלום המשכנתא במקרה של פטירה של בעלי החוב.
שאר המוטבות והמוטבים בביטוחי החיים מוגדרים כמוטב רגיל, ולגביהם לא חלה המגבלה הזו: זכותם של המבוטחת או המבוטח לשנות את הרשימה או כל סעיף לגביהם ללא אישורם ואף לא בידיעתם.
ומה אם המבוטחת או המבוטח היו בעלי חוב לפני פטירתם?
בשביל לענות על שאלה זו, יש להבין ראשית את מעמדו המיוחד של הכסף המתקבל במקרה של הפעלת הביטוח.
בניגוד לביטוחים אחרים, ביטוח חיים מופעל בהגדרה לאחר מותם של המבוטחים, ולכן, למעשה, הם לעולם לא צפויים להשתמש בו. משכך, כספים אלה לא מוגדרים כרכוש שלהם לכל דבר ועניין, ולכן נושי חוב לא יכולים להתייחס אליהם כרכוש המנוח למטרת עיקול.
בדיוק עקב כך, הבנקים דורשים מלקוחות המשכנתא שלהם להיות מבוטחים בביטוח נוסף, נפרד, ביטוח "ריסק" לטובת המשכנתא, המבטח למעשה את הבנק מפני הפטירה של בעלי החוב. אם לא יהיה רשום הבנק כמוטב, לא יוכלו לקבל את כספי ביטוח החיים אם יופעל.
כהגנה משפטית על זהותו כמוטב, הבנק דורש להיות מוגדר כמוטב בלתי חוזר. חוזה מסוג זה יהיה בלתי אפשרי לשינוי ללא הסכם מפורש מהבנק, וכך הבנק מבטיח את היותו מוטב של ביטוח ה"ריסק" של לקוחות המשכנתא.
כיצד ניתן בכל זאת לשנות מוטב בלתי חוזר?
מבחינה תיאורטית, זהותו או הגדרתו של מוטב בלתי חוזר כן ניתנים לשינוי, ובלבד שתתקבל הסכמה מפורשת בכתב מהמוטב עצמו.
למשל, יכול להיות מצב שתשלום המשכנתא מסתיים מוקדם מהצפוי (למשל, עקב הכנסה חד פעמית גבוהה של הלקוחות), אך ביטוח ה"ריסק" של הלקוחות ממשיך לפעול. כעת, ברצונם של המבוטחים להוציא את הבנק מרשימת המוטבים של ביטוח החיים, שכן המשכנתא כבר שולמה, ואין כבר הצדקה להגדרתו כמוטב.
במצב כזה, ניתן יהיה למלא את הטפסים הנדרשים, ולהחתים את הבנק על הסכמתו ליציאה מרשימת המוטבים. כמובן שהבנק יסכים, שכן החוב כבר נפרע, וכך השתנה המוטב הבלתי חוזר.
בפועל, החלפה או שינוי של מוטב בלתי חוזר היא אירוע נדיר, וברוב המקרים לא מתרחשת. אך חשוב לדעת שבסופו של יום מדובר בחוזה משפטי ולא בחתונה קתולית, ובמידת הצורך ניתן לשנות אותו, תוך עמידה על תנאי הסף לשינוי.
האם הגדרת מוטב בלתי חוזר אפשרית בביטוחים אחרים, שאינם ביטוח חיים?
עד עכשיו דיברנו רק על ביטוח חיים, או ביטוח משכנתא שהוא הלכה למעשה ביטוח חיים לכל דבר ועניין. אך האם המונח מוטב בלתי חוזר מתאים לביטוחים אחרים?
בכל אחד מהביטוחים האחרים, ביטוח רכב, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח נסיעות וכולי, המוטבים הם המבוטח או המבוטחת עצמם. מכיוון שהחוזה אישי, אין סיבה להכניס לרשימת המוטבים אנשים או גופים אחרים: ישנה זהות בין המבוטח או המבוטחת ובין המוטב של הביטוח.
אם המבוטחת תרצה, היא תוכל להשתמש בכספי הביטוח על מנת לעזור למשפחה או לשלם חובות – אך אין צורך להגדיר דבר זה מראש. היא תוכל לעשות זאת בעודה בחיים מתוך שימוש חופשי בכספים שהתקבלו מהביטוח.
לעומת זאת, ביטוח חיים הוא בעל מעמד מיוחד, בו כספי הביטוח בהגדרה לא מגיעים אלא לאנשים וגופים אחרים שאינם המבוטחת או המבוטח. זאת מהסיבה הפשוטה שהביטוח מופעל בעקבות פטירתם, כלומר רק כאשר הם עצמם לא יכולים ליהנות מכספי הביטוח.
לפיכך, ההגדרה של מוטב בלתי חוזר היא רלוונטית מבחינה מעשית רק בביטוח חיים, גם אם הישות המשפטית איננה קשורה דווקא לביטוח זה.
כמו בכל ביטוח, גם בביטוח חיים אנו קונים וודאות כלכלית תמורת פרמיה חודשית, הלוקחת בחשבון את הסיכון לאובדן כושר ההתפרנסות במקרה זה. כאשר מופעלת הפוליסה, חברת הביטוח תשלם ברוב המקרים תשלום חודשי קבוע עבור המוטבות והמוטבים, או לעתים תשלום חד פעמי, בהתאם לתנאי הפוליסה.
באופן עקרוני, יכול כל מבוטח לקבוע את רשימת המוטבים שלו, כלומר – מיהם האנשים שיהנו מהתגמולים שישלם עבורו הביטוח.
בנוסף, יכול כל מבוטח לשנות מעת לעת את רשימת המבוטחים – להוסיף מבוטחים חדשים, להסיר כמה מהם מהרשימה, והכל – בהתאם לרצונותיו האישיים.
ברם, לא ניתן לשנות את כל סוגי המוטבים. כך למשל במקרה של מוטב בלתי חוזר, במסגרתו המבוטח לא יכול לשנות דבר בתנאי הביטוח הקשורים למוגדר כמוטב בלתי חוזר, מבלי לקבל את הסכמתו.
המושג מוטב בלתי חוזר, משמש בעיקר בנקים וגופים פיננסיים בביטוחי משכנתאות והלוואות, וכך הוא 'מבטח' אותם במקרי פטירה של הלווה.
