הקורונה פתחה את דרכה בסין – אחת מהמעצמות הכלכליות הגדולות בעולם, עם כח אדם עצום שמייצר עבור כל העולם. מהר מאוד התברר שלא רק האנשים הפכו להיות חולים, אלא גם הכלכלה נדבקה בוירוס – השוק הסיני נכנס למיתון, פועלי מפעלים רבים נאלצו להשאר בבית, הכלכלה הסינית ספגה מכה כואבת עצמתית וחזקה, והיא מנסה להשתקם, אבל השיקום לא ממהר להגיע. מיותר לציין שכשמעצמת על כמו סין סופגת מכה כלכלית כואבת – כך גם שאר העולם – נדבק גם הוא בגרעונות ייצור וכלכלה, והעולם כולו לא נעצר שם – הוא גם נדבק בקורונה עצמה, כך שגם הוא יורש מסין גם את המחלה הפיזית וגם את התסמינים הכלכליים.
אתם בטח מסתכלים עליי עם עין עקומה, תוהים על מה לעזאזל אני מדבר. הרי בטח גם אתם ראיתם ראיונות עם כלכלנים בטלויזיה וכתבות בעיתונות, שהצפי הוא להשפעה נמוכה של המגיפה הכלל עולמית על הכלכלה בישראל בראייה רחבה – טווח ארוך. הצפי והתחזיות האלו לא מתייחסות בפרופורציה נכונה על התלות החזקה בין כלכלת ישראל וכלכלת סין. חשבו רגע – על כמה חפצים בבית שלכם מוטבע הכיתוב "יוצר בסין", Made in China?
קורונה – אין תיירות נכנסת או יוצאת, עובדים מפוטרים מנמל התעופה בן גוריון
ישראל שואבת כספים ואמצעים רבים מהתיירות שלה, יש לנו הרבה מזל והמון מקומות קדושים. ירושלים, מצדה, רמת הגולן, הכותל המערבי, אילת, עיר החוף תל אביב, ים המלח, הכנרת, חיפה – כל כך הרבה מקומות מאוד אטרקטיביים לתיירים, שאנחנו סוג של מעצמת תיירות קטנה.
נתב"ג ריק כבר שבוע, וימשיך להיות ריק ככל הנראה לפחות בחודשיים הקרובים. זה כמעט רבע שנה שלמה שהתיירות מוקפאת, והחוזה להקפאה עוד פתוח והזמן עשוי להתארך. אף אחד לא טס לחו"ל ואף אחד לא נכנס, חברות התעופה וסוכנויות הנסיעות מאבדות את העשתונות (והכסף), עובדי נמל התעופה מפוטרים על ימין ועל שמאל, והכסף שקופת ישראל רגילה להכניס לתיירים לא נכנס ולא יכנס בקרוב.
השוואה: סארס נגד קורונה – השלכות דומות?
יש קונצנזוס וכל כלכלן עם כתפיים על הראש מסכים שבטווח הקצר יש השפעות חמורות. הבורסות (תחילה בסין ולאחר מכן, כמו אבני דומינו נופלות, גם בשאר העולם) סובלות מירידות. בטווח הבינוני והארוך, אם נשענים על מה שלימדה אותנו המגיפה האחרונה בסין – הסארס – יש סיבות לאופטימיות, לכאורה.
כלכלנים רבים בסין, בארץ ובכל העולם צופים שההשלכות ממגיפת הסארס וההשלכות העתידיות ממגיפת הקורונה יהיו דומות. ההשפעות מהסארס של 2002 וההשפעות של הקורונה של 2020 יזכירו, במידת מה, אלו את אלו, אבל אין להרחיק לכת ולהפעיל את כלל המאפיינים מהסארס על הקורונה.
מה שלמדנו בזמן הקצר שלנו עם הקורונה בסביבה, היא שהיא קשוחה יותר מהסארס, והיא מפעילה על האנושות שריר שהולך וגדל ככל שהזמן חולף. במידה והקורונה תמשיך להשתולל ברחבי העולם, והסינים יכנסו להסגרים ביתיים מחמירים יותר ויותר (גם אם הכללים משתחררים מעט על ידי הממשל הסיני, נראה שהחמרות עשויות לחזור בעתיד), ככה שאר העולם וישראל בפרט נרגיש את זה חזק יותר.
כשבסין מושבתת התעשייה והמשק (גם אם לא לגמרי) וסחר חוץ ופנים מצטמצמים – יש השפעה ישירה על כלכלות בכל העולם. הסארס לא התפשט בעוצמה כזו, ולא השתלח מהר בכל העולם. הממשל הישראלי הכריז שאנשים יעבדו מהבית, שמי שיכול שלא יעבוד, השבוע אף התבשרנו שלמעט עבור עבודה, אוכל ותרופות יש הנחייה ברורה לא לצאת מהבתים כלל וכלל.
אנשים הולכים ברחובות ובסופרים עם מסיכות פנים וכפפות, מקומות הבילוי סגורים לחלוטין – מישהו מכם זוכר משהו דומה או אפילו דומה בקושי לכל זה בתקופת הסארס? האמת היא, שפה בארץ בקושי הרגשנו את הסארס, פשוט כי הוא לא הגיע אלינו לארץ כמו הקורונה. לקחת את ההשלכות הכלכליות של הסארס ולהשוות אותם להשלכות הכלכליות הצפויות של הקורונה זה כמו להשוות עכבר לפיל, עושה רושם.
עוד לא השתכנעתם? עוד על הקשר הכלכלי בין סין, ישראל וארה"ב
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה באופן חד משמעי, והמידע הזה עדכני בטווח של כמה חודשים בודדים אחורה: סין היא מקור היבוא הגדול ביותר של ישראל מתוך כל העולם, ונמצאת במקום השני העולמי כיעד ליצוא של ישראל. אם נסתכל רגע על כלל העולם ולא רק על ישראל – סין נמצאת במקום השני בעולם כולו כמעצמת סחר. ככל שחולף הזמן, הייצוא הישראלי לסין רק הולך וגדל בשנים האחרונות, ולא מדובר על שיעורי גדילה קטנים, אלא בעשרות אחוזים על בסיס שנתי ודו שנתי.
גם שיעור הייבוא מסין עולה בצורה חדה מאוד כבר יותר מעשור, אמנם לא בשיעורים דומים לשיעורי הייצוא, אך גם בענף הייבוא, הגדלנו את כמות הייבוא בכחמישית בעשור האחרון. הקשר הכלכלי ההדוק והתלותי הזה בין ישראל וסין לא היה דומה בכלל בשנת 2002, כשפרץ הסארס, האח הקטן (והפחות משפיע) של הקורונה, עוד סיבה מדוע אין להשוות בין השניים כשמנסים לצפות השלכות כלכליות.
אין ספק שגם כשהבלאגן יסתיים וירגע, בעוד כמה שנים, אם בכלל, ישראל צריכה לשאוף לפיזור הביצים שלה ולא לרכז אותן בסל אחד, ולהוריד מעוצמת התלות והקשר הכלכלי שהיא תולה בסין, כדי למנוע מצב שמפלת הכלכלה שם תפיל גם את הכלכלה כאן.
ישראל לא לבד – כל העולם תלוי בסין
אם עד עכשיו הצטיירה תמונה עגומה מהצפי האישי שלי לגבי ההשלכות וההשפעות הכלכליות בעקבות וירוס הקורונה, וזאת בעיקר בגלל הקשר הכלכלי החזק והתלותי של ישראל בסין, נוסיף עוד כמה חומרי בעירה למדורה.
הנתונים שציינו לגבי ישראל לא ייחודיים לנו. מדינות רבות נשענות על הכלכלה של סין בצורה חזקה. בכל העולם הייצוא והיבוא לסין ומסין הולך ומתחזק מאוד בשנים האחרונות. צרפו את זה לעובדה שהקורונה הוא נגיף חזק שפרץ את גבולות סין בתרועה ובעוצמה והחל להתפשט במהירות בכל העולם – והמסקנה המתבקשת מאוד ברורה – קריסה כלכלית כלל עולמית שיהיה מאוד קשה להשתקם ממנה מעבר לפינה. במידה וממשלות בכל העולם יצליחו למגר את המגיפה ולהביא להשתקמות בריאותית מהירה, ככה יש יותר סיכוי שהמגיפה הכלכלית שתתקוף אותנו תהיה קלה יותר ונצליח להשתחרר ממנה במהירות. במידה והוירוס ימשיך להתפשט ולא נצליח למגר אותו בזריזות, ככה המכה הכלכלית שתבוא בעקבותיו תהיה חזקה וקשה יותר, וגם היכולת להשתקם וזמן השיקום יהיו ארוכים יותר.
אז רגע לפני שהכל קורס לפי התחזית הפסימית שלי, או, אם תעדיפו, הכלכלה תהפוך להיות קשוחה יותר רק בטווח הקצר לפי הדיעה הרווחת, אתם בטח רוצים לדעת מה לעשות עם הכסף שלכם. זה שמושקע בתוכניות חסכון, אג"חים, פנסיות, וחלקו הגדול נשען על מניות והבורסה. כדי לעזור לכם להחליט טוב יותר מה לעשות עם הכסף שלכם, כתבנו כתבה נוספת: השוק צולל בעקבות הקורונה, האם כדאי לשנות מסלולי השקעה? גם אם אתם אופטימיים וגם אם אתם פסימיים – אתם חייבים במינימום לקרוא את הכתבה הזו כדי להיות מוכנים לכל תרחיש, גם תרחיש שאתם לא מאמינים שיקרה במציאות.
