האם כדאי לדחות את קבלת קצבת זקנה של הביטוח הלאומי בתמורה לתוספת?

קצבת זקנה היא קצבה המשולמת לאזרחי ישראל שהגיעו לגיל הפרישה במטרה לאפשר להם קיום מינימלי ומכובד והכנסה קבועה בגיל הזקנה. 

קבלת קצבת הזקנה מותנית בעמידה במספר קריטריונים, הגעה לגיל המזכה בקצבה, השלמה של תקופת האכשרה ותשלום דמי הביטוח הלאומי.

מהו הגיל המזכה בקצבה?

קיימים שני גילים לצורך קבלת הקצבה,

גיל הפרישה לפי החוק בכפוף להכנסות – לגברים גיל הפרישה הוא שישים ושבע שנים, ולנשים גיל הפרישה הוא בין שישיים לשישים ושתיים שנים בהתאם לתאריך הלידה שלהן.

גיל זכאות מוחלט, ללא קשר להכנסות – לגברים גיל שבעים ולנשים בין שישים וחמש לשבעים שנה, בהתאם לתאריך הלידה.

מי שהגיע לגיל הפרישה, אך ההכנסות החודשיות שלו היו גבוהות מעבר למה שמאשר החוק, יקבל את קצבת הזקנה בעת הגעתו לגיל פרישה מוחלט, ללא קשר לרמת ההכנסות.

 מהי תקופת האכשרה

תקופה האכשרה זו תקופת ותק מינימלית שבמסגרתה היה המבוטח מבוטח בביטוח זקנה. כדי לקבל את קצבת הזקנה, יש להשלים את צבירת התקופה הזו.

תשלום דמי הביטוח הלאומי

על מנת שהמבוטח יהיה זכאי לקבלת קצבת הזקנה, יש לדאוג ששולמו בעדו דמי הביטוח הלאומי כחוק עד למועד הגעתו לגיל הזכאות לקבלת הקצבה, בהתאם לסטטוס שלו, עובד עצמאי, עובד שכיר, עקרת בית או מי שאינו עובד כלל.

מה גובה קצבת הזקנה – שמונה דברים שחשוב לדעת

הסכום הבסיסי של הקצבה החודשית הוא 1,558 שקלים ליחיד ולזוג 2,342 שקלים.

סכום הקצבה הבסיסית לבני שמונים ומעלה, ליחיד- 1,646 ולזוג, 2,430 שקלים.

הקצבה לבני זוג מורכבת מסכום הקצבה ליחיד פלוס התוספת לבן הזוג.

אם כל אחד מבני הזוג עונה על תנאי הזכאות לקצבה, מקבל כל אחד מהם, בנפרד, קצבה  בגובה הקצבה ליחיד.

על סכום הקצבה הבסיסי אפשר לקבל תוספת ותק. על כל שנת ותק, מקבל המבוטח תוספת של שני אחוזים.

תוספת הוותק מחושבת בהתאם לשנות הביטוח שצברתם. שנת ביטוח מלאה נחשבת כשניים עשר חודשי עבודה, גם אם לא עבדתם אותם ברצף.

אלו התקופות שנלקחות בחשבון כאשר באים לחשב את גובה התוספת:

לגבר – כל התקופות שבהן היה מבוטח, בין אם הוא עבד בכל התקופה ובין אם לא.

לאישה – תקופת עבודה תיחשב לפי כל התקופות שבהן היא עבדה, בלי קשר למצבה המשפחתי.

• כל התקופות שבהן הייתה האישה גרושה או רווקה – בין אם היא עבדה בהן ובין אם לא.
• לאישה נשואה – כל התקופות שבהן היא הייתה נשואה ובעלה לא היה מבוטח בביטוח אזרח ותיק או שהוא אינו תושב ישראל, בין אם היא עבדה בתקופות אלו ובין אם לא.
• אישה שהייתה אלמנה ולא קיבלה קצבת שאירים או קצבת תלויים מכוח בעלה שנפטר – תחשב לה התקופה בין אם היא עבדה בתקופות אלו ובין אם לא.
• תקופות שבהן הייתה האישה עגונה – יילקחו בחשבון התקופות שבהן היא הייתה נשואה וחלפו שנתיים מהיום שבעלה נעלם או שהוא נמצא בחו"ל בניגוד להסכמתה ולא נושא במזונותיה – בין אם היא עבדה בתקופות אלו ובין אם לא.
• תקופות שבהן קיבלה האישה קצבת נכות כללית, יילקחו בחשבון רק באשר לנשים שנולדו לאחר 1.1.1931 – בין אם הן עבדו באותה תקופה ובין אם לא.

תוספת הוותק המרבית שאפשר לקבל היא חמישים אחוז מגובה הקצבה.

 לדחות את קבלת הקצבה בתמורה לתוספת – כן או לא?

הזכאות לקבלת קצבת הזקנה ניתנת למבוטח בתנאי שהכנסותיו הנוספות אינן עולות על סכום מסוים כפי שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי, נכון להיום הסכום ליחיד הוא 6,014 שקלים  ולזוג 8,019 שקלים.

גמלת פרישה אינה נחשבת כהכנסה לצורך העניין.

אם ההכנסות שלכם עולות במעט על סכום ההכנסה הנ"ל, תהיו זכאים לקבל קצבת אזרח ותיק יחסית: הקצבה המלאה שהייתה מגיעה לכם, פחות 60% מסכום ההפרש שבין ההכנסה שלכם לבין ההכנסה המותרת. סכום הקצבה היחסית לא יפחת מ-10% מסכום הקצבה הבסיסית כפי שפורט לעיל.

מעל גיל שבעים קבלת הקצבה אינה מותנית בהכנסות נוספות.

רבים מעדיפים לדחות את הקצבה מאחר והם עדיין עובדים ולא יכולים למשוך את הקצבה בשל הכנסות האחרות העולות על הסכום המותר. כאשר הם דוחים את הקצבה הם עתידים לקבל בבוא העת תוספת של חמישה אחוז על כל שנת דחייה.

כדי להחליט האם כדאי לדחות את קבלת הקצבה או לא יש להתחשב במספר פרמטרים, מה גובה הקצבה שעליה מוותרים בחישוב של כל השנים עד לקבלת הקצבה, מה גובה הקצבה שמקבלים ומה מספר השנים שבהם מוותרים על קבלת הקצבה. לגברים יש מקסימום שלוש שנים, עד שהם מגיעים לגיל שבעים, ולנשים יש בין שמונה לשש שנים, תלוי בהחלטה לגבי העלאה ההדרגתית של גיל הפרישה לנשים.

קצבת הזקנה ליחיד עם מקסימום ותק עומדת על 16.900 שקלים. אם ידחה המבוטח את קבלת הקצבה עד לגיל שבעים, תהיה הקצבה השנתית שלו בגובה של 19.400 שקלים.

חישוב פשוט מלמד כי גבר שידחה את קבלת הקצבה עד לגיל שבעים יחזיר את ההפסד המצטבר של שלוש שנים רק אחרי עשרים וחמש שנה.

ההפרש יתאזן כשהוא יגיע לגיל תשעים וחמש.

אם מביאים בחשבון שתוחלת החיים עומדת על ממוצע של שמונים וחמש שנים, יוצא שגם אם נגיע לגיל שמונים וחמש אנחנו מפסידים כסף.

בחישוב זה כדאי לקחת בחשבון שתוחלת החיים של הנשים ארוכה יותר, אך גם אם נחיה עד גיל מאה ועשרים שנה, עדיין עדיף לקבל את הקצבה בזמן ולא לדחות אותה.

כמובן שאם הגעתם לגיל הפרישה ואתם עדיין מרוויחים משכורת גבוהה מאוד של עשרות אלפי שקלים בחודש, כדאי להפסיד את קצבת הזקנה ולהעדיף את המשכורת הגבוהה.

לסיכום

ההחלטה האם לדחות את קבלת קצבת הזקנה תלויה בגובה ההכנסה החודשית שלכם. למי שמרוויח הכנסה ממוצעת של כמה אלפי שקלים בתקופת הפרישה, לא מומלץ לדחות את קבלת קצבת הזקנה.

בנוסף, עבור כל שנה שבה הוא לא קיבל קצבת זקנה בין גיל הפרישה שלו לגיל הזכאות המוחלט, בשל הכנסות גבוהות מעבודה, הוא יהיה זכאי לתוספת בשיעור של 5%.