לג'רי סיינפלד יש בדיחה שבה הוא אומר שהרעיון של ביטוח חיים משעשע אותו. זה מרגיש לו כאילו כל חודש מחדש, אנחנו אומרים לחברת הביטוח: "החודש אני אמות, ואני מוכן אפילו להתערב איתכם על זה על כסף".
ג'רי מוסיף תנועה של מניית כסף תוך כדי.
בבדיחה, חברת הביטוח עונה לנו: "נתערב איתך שלא תמות החודש!", ובסוף החודש כשאנחנו עדיין חיים, הם זוכים בהתערבות ולוקחים את הכסף.
תראו, בדיחות בצד – זה באמת הרעיון של ביטוח. שמים סכום סביר כל חודש על משהו שהסיכוי שיקרה הוא נמוך, כדי שאם זה בסופו של דבר קורה וגורר הוצאות אדירות של כסף, לא נצטרך לשאת בהוצאות האלו, וחברת הביטוח תשלם במקומנו. זה הבסיס של גורם הכדאיות בביטוחים – ככל שהסכום החודשי נמוך יותר, הסיכוי להפעלת הביטוח גבוה יותר, והעלויות במקרה ויופעל גבוהות יותר, ככה הביטוח משתלם יותר לרכישה.
לכן, כשאנחנו בודקים השתלמות סביב ביטוח מסויים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את הנתונים האלו – כמה זה עולה לנו כל חודש, מה הסיכוי שנצטרך להפעיל את הביטוח, ומהן העלויות שיגררו סביב הפעלת הביטוח (או אי הפעלת הביטוח, עלויות שיפלו עלינו במידה ואין לנו ביטוח בתחום מסויים).
זו הסיבה שבגללה ענפי הביטוח המובילים הם רכב, דירה, חיים, משכנתא – מקרים שבהם כשצריך להפעיל את הביטוח, חברת הביטוח לוקחת על עצמה עלויות אדירות – הוצאות שכנראה ללא עזרת חברת הביטוח רובינו היינו קורסים אילו היינו מנסים לשאת בהוצאות בעצמינו.
אנחנו נוציא כספים אדירים, אלפי שקלים כל שנה על ביטוחים בנושאים האלו, העיקר לא לשלם מאות אלפי שקלים או מיליוני שקלים ביום שבו חס וחלילה הסיכוי הקטן יוצת ונאלץ להתמודד עם מקרה ביטוחי בתחומים האלו.
בנוגע לביטוח מכשירי חשמל ביתיים, אישית – דעתי היא פשוטה מאוד
שום תחום ביטוחי שבו העלויות עשויות להסתכם במקסימום 2,000 או 3,000 שקל, לא אמור להדאיג אותנו מספיק כדי שנעשה ביטוח עליו.
אני חושב שעדיף לקחת את הסיכון כשמדובר בסכומים שכאלו, לא לבטח, ובמקרה הכי נורא, בסיכוי הקל שבו נצטרך לשאת על עצמינו את העלות של ה-2,000 או ה3,000 שקלים האלו, פשוט ניקח את זה על עצמנו.
זה יהיה קשה, בלתי צפוי, אולי אפילו קצת קשוח – אבל נעבור את זה ונעבור את זה בשלום. כמה חודשים אחר כך, לא נזכור את זה בכלל. זה לא דומה למקרה שבו מחר בבוקר הדירה שלנו תעלה בלהבות, ויצפה לנו שיפוץ ותיקון על סך 150,000 שקלים.
עכשיו, אם נשים את דעתי בצד, צריך לזכור שוב שכשבוחנים כדאיות רכישה סביב ביטוח מסויים, מסתכלים על השילוש הקדוש – עלות חודשית, הסכומים שידרשו כדי להתמודד עם מקרה ביטוחי בתחום, והסיכוי שיקרה משהו ונצטרך להפעיל את הביטוח.
כמה עולה לתקן מכשירים חשמליים ללא ביטוח?
אם תתרחש תקלה במכונת הכביסה, במזגן או במקרר שלנו, התיקונים בדרך כלל יסתכמו ב-300 – 500 שקלים. למעשה, זה נכון לגבי רוב התיקונים בשלושת מכשירי החשמל האלו. תיקונים פשוטים שבהם הטכנאי מסיים תוך כמה דקות, וגובה שכר סביר ונמוך על עבודתו, גם אם החליף חלק קטן.
ב-1 מתוך כל 10 תיקונים בערך של מכונת הכביסה, התיקון יעלה יותר מ-500 שקלים, ובמקרים נדירים מאוד (פחות מ-1 מתוך כל 100 תיקונים), יהיו תיקונים שעלותם מעל ל-1,000 שקלים. על פניו, כל ביטוח על מכונת הכביסה נשמע מאוד לא משתלם עם הנתונים הללו ברקע.
כשמדובר במזגן ובמקרר, התיקונים עשויים להיות יקרים יותר באחוזים גבוהים יותר, אם כי גם עבור שני אלו, הסטטיסטיקה בצד הזול יותר.
בשלושה מתוך כל ארבעה תיקונים של מזגן, התיקון מסתכם בעד 500 שקלים בלבד. בשאר המקרים התיקון הוא לרוב עד 1,000 שקלים, ובמקרים חריגים – בערך 1 מתוך כל 20 תיקונים, יסתכם בסכומים גבוהים של מעל ל-1,000 שקלים.
עבור המקרר שלנו, הנתונים יחסית דומים. כארבעה מתוך כל חמישה תיקונים יסתיימו בהוצאה של 500 שקלים בלבד או פחות, ורק תיקון אחד מתוך כל 30 תיקונים בערך, יעלה מעל ל-1,000 שקלים לתיקון. תגידו, כמה כבר המקרר שלכם עלה? אם צריך לתקן אותו ב-1,500 שקלים (ואין לכם ביטוח על זה), לא תעדיפו לקנות חדש?
אז האם זה לא משתלם באופן גורף? לא בטוח
תראו, הנתונים האלו בגדול מצביעים על חוסר כדאיות, וחברות הביטוח יודעות את זה. זו הסיבה שבגללה הן זהירות מאוד כשהן מתמחרות את השירות, ומציבות את תנאי השירות לציבור המבטחים.
העלות החודשים שחברות הביטוח דורשות עבור ביטוח על המקרר, המזגן ומכונת הכביסה – שלושתם ביחד – היא בין 40-50 שקלים לחודש, והשתתפות עצמית של 100-150 שקלים שמופעלת כאשר טכנאי מוזמן הביתה לטפל באחד מהמכשירים האלו, גם אם מדובר בקריאת סרק או שאין לתיקון עלות.
כדאיות ביטוח מכשירי חשמל ביתיים לפי מתמטיקה – במספרים
לקחתי מחשבון ועשיתי חישובים. אצלי בבית התקלקל המקרר פעם אחת ב-6 שנים האחרונות, המזגן ומכונת הכביסה – לא התקלקלו. המקרר תוקן בעלות של 400 שקלים. בזמן הזה, הייתי יכול לשלם על הביטוח אלפי שקלים, מה שהיה יוצא לי מאוד לא משתלם.
בואו נניח שאצלכם יש שדים ורוחות בבית והמכשירים החשמליים מתקלקלים הרבה. ניקח איזה תרחיש דמיוני לפיו בתקופה יחסית קצרה של 3 שנים, התקלקל לכם המקרר פעמיים, מכונת הכביסה פעם אחת, והמזגן עוד פעם אחת. זה נשמע לנו כאילו הבית שלכם קצת רדוף, אבל שיהיה…
שילמתם על הביטוח כ-1,600 שקלים, ועל 4 מקרים השתתפות עצמית של כ-500 שקלים. סך הכל 2,100 שקלים לחברת הביטוח, וכמה התיקונים היו עולים לכם? סביר להניח סכום מאוד דומה, גם ללא הביטוח. כדאי? מסתמן שלא.
בשני המקרים שלקחנו, מקרה סביר של תקלות אירעיות, ומקרה קיצוני של ריבוי תקלות בזמן קצר, הכדאיות לבטח את המכשירים החשמליים שלכם מוטלת בספק, בלשון המעטה.
אז מתי כאן כדאי ומשתלם לבטח את מכשירי החשמל בבית שלי?
יהיה לכם כדאי ומשתלם לבטח את מכשירי החשמל בבית שלכם רק במקרים קיצוניים מאוד, כמו לדוגמא:
- אם טכנאי חשמל באמת נכנסים ויוצאים מביתכם לעיתים קרובות, כבר מכירים אתכם באופן אישי מרוב שביקרו בביתכם.
- אם טכנאי חשמל מגיעים לביתכם הרבה והתקלות מסתכמות בסכומים גבוהים בדרך כלל. תבדקו, אולי הטכנאי משחק איתכם קצת בשיטת המצליח ועובד עליכם, יכול להיות.
- אם יש לכם מכונת כביסה, מקרר או מזגן יקרים ומיוחדים שמחירם ומחירי החלקים והתיקונים שלהם הוא הרבה מעל המקובל והנפוץ בתחום.
- אם השימוש במכשירי החשמל המדוברים הוא קיצוני, כדוגמת משפחות מרובות ילדים, במיוחד אם מדובר בילדים שמשתמשים במכשירים או גורמים לשימוש קיצוני במכשירים האלו, ולכן הם מתקלקלים ומתבלים בקצב מהיר.
שכחתם מהביטוח? הנה טריק פשוט בתחום שיכול לחסוך לכם יותר
מכירים "יצאת צדיק"? התוכנית שמראה לכולנו איך תוקעים לנו מחירים הזויים ומספרים לנו בדיות ושקרים כשמגיע טכנאי חשמל אלינו הביתה, ושזה קורה לא מעט בכלל – יותר מחצי מהפעמים? אל תהיו פרייארים ותשאלו את הטכנאי שאלות קשות, דירשו שישאיר לכם את החלקים התקולים, והשארו באזור ופקחו על פעילות הטכנאי בזמן שהוא מטפל בתקלה.
אם פעם אחת הצלחתם להמנע מאיזה רמאי או שקרן שרצה לגבות ממכם 1,000 או 2,000 שקל במקום 200 שקל (במקרה הטוב 1,000 או 2,000), חסכתם לעצמכם את כל עלויות הביטוח ששקלתם לפני שקראתם את הכתבה הזו פלוס ריבית. זו דרך טובה יותר לחיסכון, ללא ספק.
