הדרך הפשוטה ביותר להסביר מהי איגרת חוב היא בהשוואה שלה להלוואה פשוטה מהבנק. כשאנחנו צריכים הלוואה אנחנו הולכים לבנק והם נותנים לנו הלוואה שעליה אנחנו צריכים לשלם ריבית כזו או אחרת. אבל מה קורה כשחברות או ממשלות רוצות לקבל מימון לפרויקטים או פשוט לתשלום שוטף של הפעילויות שלהן?
במקרים כאלו החברה יכולה ללכת לבנק ולקבל הלוואה, אך יש לה אופציות נוספות, אחת מהן זה הפקה של אג"ח שכל אדם פרטי או חברה אחרת יכולים לקנות וכך הם משקיעים את הכסף שלהם והחברה מקבלת את ההלוואה שלה.
מהו אג"ח קונצרניות
סוגי האג"ח מתחלקים בעיקר על בסיס ההבדל בגוף שמנפיק את האג"ח. מנפיק האג"ח יכול להיות ממשלה, רשות מקומית (נקרא אג"ח מוניציפליות) וחברות שונות (נקרא אג"ח קונצרניות).
השוני בין השלוש נובע בעיקר בסיכון של המשקיע. אם משווים בין ממשלה לחברה האיגרות, לממשלה יש סיכוי גבוה בהרבה להצליח להחזיר את החוב שלה ללווה. כמו כן, גם גודל וחוזק השוק של החברה מהווים גורם רלוונטי בחישוב הסיכון, לחברת סטארט-אפ קטנה יש סיכוי גדול יותר לפשוט רגל מאשר לחברה מבוססת כמו למשל גוגל או מייקרוסופט.
בשביל לתת ערובה למשקיעים על החזרת הכסף בסוף התקופה חלק מהחברות משעבדות נכס שלהן לטובת האג"ח ובכך הפוכות אותו לבטוח יותר לקונה.
(חשוב לזכור שבאופן כללי השקעה בטוחה וסולידית יותר שווה רווח נמוך יותר). ישנם סוגים שונים של שעבודים ודרכים להבטיח את החזרת האג"ח. רובם מבוססים על העדפה של החזר הכספים לבעלי האג"ח מאשר למשקיעים אחרים.
ישנם שני סוגים של אג"ח קונצרניות כאלו שניתנות להמרה למניות הנקראות אג"ח להמרה (ואז המחזיק בהן הוא בעל שליטה מסוימת בחברה) וכאלו שלא ניתנות להמרה ונקראות אג"ח סטרייט.
איך זה עובד?
כשחברה מנפיקה אג"ח היא נותנת לה מחיר ומגדירה את תנאי ההחזר הרלונטים. למשל חברה מסויימת, מנפיקה אג"ח בשווי של אלף שקלים לתקופה של 5 שנים. המשמעות של משך התקופה הוא בפעול תאריך הפדיון של האג"ח. בעוד 5 שנים מחזיק האג"ח יקבל לידיו את אלף השקלים שהחברה לוותה, זהו בפועל ערך הפדיון של האג"ח. אם כך היכן הרווח של הקונה האג"ח?
הרווח או בהגדרה מקצועית התשואה נובעת משני היבטים. הראשון הוא הריבית השנתית והמדד אליו מוצמד האג"ח. את הנתונים הללו מגדירה החברה בעת הנפקת האג"ח. למשל אם הריבית השנתית הינה 5%, בכל שנה הרווח על האג"ח יהיה 50 שקלים. בנוסף המדד אליו מוצמד האג"ח מאפשר תנודתיות נוספת (שאף יכולה לגרום להפסד של בעל האג"ח), בתשואה הסופית.
ההיבט השני של התשואה הוא מחיר הקנייה של האג"ח. אג"ח קונצרניות בדומה לנירות ערך נוספים נסחר בבורסה. המחיר של הקנייה והמכירה שלו אינו תלוי רק בערך שלו. אחד הגורמים המשפיעים על המחיר של האג"ח הינו ההיצע והביקוש שלו. בזמן שיש ההיצע גבוה וביקוש נמוך המחיר שלו ירד (זה אומר שהחברה הפיקה הרבה אג"ח אבל אין הרבה קונים). במצב כזה, האג"ח ימכר במחיר נמוך מערך הפדיון שלו מה שמגדיל את התשואה.
איך נדע איזה אג"ח לקנות?
כל חברה שמפיקה אג"ח מדורגת על ידי חברות דירוג אג"ח. חברות אלו מבצעות בדיקה מעמיקה של רמת הסיכון, רמת המינוף, היקף ההנפקה, הבטוחות ופרטים נוספים אודות החברה המפקידה בכלל וההנפקה הספציפית הזו בפרט. חברות אלו מפיקות מדרג לאג"ח השונים ומאפשרות את ההשוואה ביניהם.
הדרוג הזה חשוב היות ומרבית האג"ח הקונצרניות מוחזקות על ידי גופים ממסדיים שאחראים על השקעות של קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות פנסיה וכו שמנהלות את הקרנות של אלפי הלקוחות שלהם שלכל אחד מותאמת ההשקעה המתאימה לו ביותר.
