ביל גייטס עורר התרגשות בדאבוס בקריאתו ל"קפיטליזם יצירתי". הוא ציין כי בזמן שהקפיטליזם "אחראי לחידושים גדולים אשר שיפרו את חייהם של מיליארדים… כדי לרתום את כוחו כך שייטיב עם כולם, אנו נדרשים לרסן את המערכת".

אני רואה את הקפיטליזם המסורתי כמבנה חצי מפותח. הוא מתעלם מהאנושיות בכל אחד מאיתנו. עשיית כסף היא חלק חשוב מהאנושות, אך היא לא החלק היחיד. טוב לב, דאגה, שיתוף, אמפתיה - על כל ההיבטים הללו להיות משוקללים כאשר מפתחים מסגרת כלכלית הלוקחת בחשבון את האדם השלם.

מוחמד יונוס

כאן נכנס החלק החסר של פאזל הפיתוח העולמי: עסק חברתי.

עסק חברתי איננו צדקה. הוא חברה אשר אינה מחלקת דיווידנדים שלה משימה חברתית. העסק החברתי שואף למקסם השפעה חיובית על הסביבה בזמן שהוא מרוויח מספיק בכדי לכסות את עלויותיו, ואם אפשרי - ליצור רווחים בכדי לעזור לעסק לגדול. הבעלים לעולם אינו לוקח רווחים לעצמו.

כהוכחה יומיומית שנותנים אנשי דת, פעילים חברתיים ופילנתרופים, עשיית כסף אינה תמיד הכח המניע העיקרי. ייתכן שמדובר בקבוצת אנשים מיוחדת המתבלטת בכך, אך הרצון לעזור לאחרים קיים ברמות שונות בכל בן אדם.

מגבלות הקפיטליזם

קפיטליזם מסורתי אינו נוגע ברצון עולמי זה. קפיטליזם מספק תוצאות מוגבלות כיוון שהוא לוקח מבט צר על הטבע האנושי, מניח שאנשים הם חד-ממדיים ומתעניין אך ורק במקסום רווחים.

זמן רב שקפיטליזם הינו מקור לשגשוג, מדרבן קדמה תעשייתית, טכנולוגית, וחברתית בצפון אמריקה ומערב אירופה. אך גם בזמן שרמת החיים עולה, אנשים רבים עדיין נשארים מאחור.

בזמן ששווקים חופשיים הביאו תועלות רבות, עקפו ההישגים הללו יותר מדי מאנשי העולם, במיוחד העניים. ועדיין, בעשורים האחרונים התפתחו כלים חזקים הממנפים את חוזקי הקפיטליזם ומעשירים את חייהם של אלו אשר נשארו מאחור.

כך לדוגמה, מיקרו-קרדיט. זהו כלי חזק במאבק בעוני, המאפשר לעניים שבעניים לשנות את חייהם ולדאוג למשפחותיהם. באמצעות הלוואות קטנות ללא עירבון, עם כמעט 100 אחוזי שיעור החזרה, יש אפשרות למלווים, נשים בדרך כלל, לרתום יכולות יזמיות אשר טבועות בהם.

מיקרו-קרדיט הוא רק דוגמה אחת לדרך שבה גישה עסקית מסוגלת להפחית עוני, כאשר אנו מתקדמים אל מעבר לרעיון שלפיו עסק חייב להיות בהגדרה מכשיר פיננסי להנבת רווחים לבעליו.

אנו זקוקים לעסקים חברתיים אשר יחברו את הלב האנושי למערכת הקפיטליסטית. זוהי דרך בטוחה לפגוש צרכים אשר נשארים ללא מענה, או נענים באופן בלתי מספק דרך מאמצים של פילנטרופיה, צדקה או רווחה.

פילנטרופיה וארגונים מסורתיים ללא מטרות רווח יוצרים הישגים חברתיים, אך הם אינם מעצבים את פעילויותיהם כמודלים עסקיים ברי קיימא. בעוד שדולר לצדקה ממומש פעם אחת בלבד, דולר המושקע בעסק חברתי בר קיימא ממוחזר ללא סוף.

עסק חברתי מתוכנן להיות בר קיימא, וגם למקסם תוצאות חברתיות כגון חולים מטופלים, בתים שנבנו, או ביטוח בריאות המסופק לאנשים שלעולם לא היה להם כזה. משקיע בעסק חברתי מחזיק בו בעלות במטרה להבטיח שבראשו תעמוד הנהלה אחראית וכדי להחזיר את ההשקעה לאורך זמן, אך אינו מצפה לדיווידנדים. יש להשקיע כל רווח בחזרה בעסק, או בפתיחת עסק דומה חדש.

ניתן להסתכל על עסק חברתי בדומה לחשבון השקעות, כאשר הכסף מוחזר לאורך זמן אך הריבית מוחזרת בדיווידנדים חברתיים במקום ברווח כלכלי.

השורה התחתונה היא השפעה על החברה

בזמן שגם יזמות אישית וגם עסק חברתי נדרשים להיות רווחיים, השורה התחתונה לעסק חברתי היא מידת ההשפעה שיש לו על החברה ולא כמות הכסף שהוא מחזיר למשקיעיו. זוהי הזדמנות להרחיב את הקפיטליזם כך שיתאים לצרכים חברתיים שכרגע לא מתמלאים.

כמשקיע בעסק חברתי אני מצפה שסכום ההשקעה יחזור אלי, אך הסיבה האמיתית להשקעתי היא לראות כי העסק מיטיב עם החברה, לא עם הארנק.

עסק משיא רווחים בבעלות העניים יכול להיחשב כעסק חברתי. בנק גרמין הוא דוגמה לעסק חברתי בבעלות המלווים העניים, ובאותה עת שואף למקסם את התועלות למלווים אלו.

דוגמה ידועה נוספת לעסק חברתי הוא מאכלי גרמין דנונה (Grameen Danone Foods). הוא נחנך ב-2006 כשותפות בין בנק גרמין וקבוצת דנונה צרפת.

קבוצת דנונה מייצרת ומפיצה יוגורט ומים מינרלים ברחבי העולם. המשימה של מאכלי גרמין דנונה היא לייצר יוגורט עשיר ומזין במפעלים מקומיים קטנים, המקטינים את הצורך בעלויות קירור והובלה, ועל כן מאפשרים למכור אותו במחיר נמוך ולשפר את התזונה של ילדים כפריים בבנגלדש.

על ידי השקעה ביוזמה משותפת זו עם קבוצת גרמין, קבוצת דנונה עוזרת למגר תת-תזונה בבנגלדש, מהארצות הפחות מפותחות בעולם, וזאת באמצעות עשיית עסקים במקום באמצעות תרומות כספיות.

לגעת ברצון לעשות טוב

מכיוון שאנו יצורים בעלי מוטיבציה לפתור את בעיות העולם, אנו נדרשים להוסיף מרכיב נוסף. לקפיטליזם היכולת לעשות טוב בעולם, בתנאי שנזהה שהמוטיבציה ליזם אינה רק כלכלית או אישית.

הדחף לעשות טוב קיים בכל אחד מאיתנו, יחד עם האינטרס האישי. ביכולתנו לרתום את הדחף לעשות טוב בנוסף לכושר ההמצאה האנושי כדי לעזור לעניי העולם לקיים את עצמם באצילות ובכבוד עצמי.

לפני 31 שנים, כאשר השקתי את תוכנית גרמין למיקרו-קרדיט, אף אחד בעולם הבנקאות לא חשב כי הלוואות קטנות לעניים יהיו מסוגלות להתקיים בקנה מידה גדול. אף אני לא הייתי בטוח לאיזה גודל ניתן להגיע.

באותה מידה שבה מיקרו-קרדיט הוכח כהצלחה, כך אפשרי הדבר לגבי עסקים חברתיים אחרים. בעבודה משותפת נוכל להרחיב את ההשקפה השולטת של הקפיטליזם וארגונים, כך שיכללו עסקים חברתיים.

ההשקפה החדשה תקדם אותנו צעד אחד קדימה בקירוב כל האנשים לשגשוג, וצעד אחד קרוב יותר לעולם ללא עוני.

* הכותב הוא המקים של בנק גרמין ומחבר הספר "יצירת עולם ללא עוני: עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם" (Creating a World Without Poverty: Social Business and the Future of Capitalism). הוא זכה בפרס נובל לשלום ב-2006 בזכות מפעל המיקרו-קרדיט שהקים.

גרסתו האנגלית של המאמר כאן. תרגום: אייל לוין.